ג'ון יוז

שחקן אמריקאי

ג'ון יוזאנגלית: John Hughes;‏ 18 בפברואר 19506 באוגוסט 2009) היה תסריטאי, במאי קולנוע ומפיק סרטים אמריקאי, שנודע בעיקר בזכות סרטי הנעורים שיצר, ובהם "בת שש-עשרה הייתי", "מועדון ארוחת הבוקר", "חלומות צעירים", "יפה בוורוד" ו"שמתי ברז למורה".

ג'ון יוז
John Hughes
ג'ון יוז
ג'ון יוז
לידה 18 בפברואר 1950
לאנסינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 2009 (בגיל 59)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אילינוי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1970–2009 (כ־39 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יוז נולד בלאנסינג, מישיגן. בשנת 1968 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בנורת'ברוק שבאילינוי. הוא עבד בשנות השבעים ככותב במגזין הסאטירי האמריקאי ה-"National Lampoon".

העבודה הראשונה של יוז בתעשיית הקולנוע הייתה כאשר כתב את התסריט לסרט הקומדיה "Class Reunion", בשנת 1982.

במהלך שנות השמונים כתב וביים מספר סרטי נעורים אשר נמנים עם הסרטים הבולטים ביותר בעשור זה, בהם "בת שש-עשרה הייתי", "מועדון ארוחת הבוקר"[1], "חלומות צעירים", "יפה בוורוד" (1986),[2] ו"שמתי ברז למורה" (1987).[3] בסרטים אלה כיכבו באופן קבוע שחקנים צעירים ומבטיחים שכונו "בראט פֵּק" ("The Brat Pack").

בנוסף, יוז כתב תסריטים עבור סדרת סרטי קומדיה מצליחים בכיכובם של צ'בי צ'ייס ובוורלי דאנג'לו, אשר כללו את הסרטים "נסיעה נעימה, המפתחות בפנים" ב-1983, "חופשה מטורפת באירופה" ב-1985 ו"כיף של חופשה" ב-1989. בסרט השלישי בסדרה, שימש יוז גם כמפיק.

במהלך שנות התשעים כתב תסריטים ושימש כמפיק בסדרת סרטי הקומדיה המצליחים "שכחו אותי בבית", הכוללת את הסרט הראשון שיצא ב-1990,[4] "שכחו אותי בבית 2" ב-1992,[5] ו"שכחו אותי בבית 3" ב-1997.

יוז התגורר בוויסקונסין. בנו, ג'ון יוז השלישי, עובד כמוזיקאי. ב-6 באוגוסט 2009 מת יוז מהתקף לב.[6]

פילמוגרפיה נבחרת עריכה

כבמאי ותסריטאי עריכה

כתסריטאי בלבד עריכה

כמפיק עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה