ג'ון ליסט (כלכלן)

כלכלן

ג'ון אוגוסט ליסטאנגלית: John August List; נולד ב-25 בספטמבר 1968) הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו.

ג'ון ליסט
John List (2014).jpg
לידה 25 בספטמבר 1968 (בן 51)
מדיסון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כלכלן, מרצה באוניברסיטה, פרופסור, מדען עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת ויומינג
  • אוניסרסיטת ויסקונסין-סטיבנס פוינט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה האקונומטרית
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ליסט סיים תואר ראשון באוניברסיטת ויסקונסין-סטיבנס פוינט ואת הדוקטורט קיבל מאוניברסיטת ויומינג ב-1996. משרת ההוראה הראשונה שלו הייתה באוניברסיטת מרכז פלורידה ולאחר מכן עבר ללמד באוניברסיטת אריזונה ובאוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק, שם הוא עודנו מחזיק במשרת מורה מן החוץ, לפני שעבר לשיקגו. ליסט שהה גם באוניברסיטת טילברך וב-Resources for the Future(אנ'), מוסד ללא כוונת רווח המקיים מחקר עצמאי בתחומי איכות הסביבה, אנרגיה וסוגיות משאבי טבע, בעיקר באמצעות חוקרים מתחומי הכלכלה ומדעי החברה האחרים. החל ממאי 2002 שימש כלכלן בכיר במועצת היועצים הכלכלית לסביבה ולמשאבים כלכליים של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, שם עסק, בין היתר, במוסדות שוק רב-לאומיים ובמחלוקת המתמשכת בין קנדה וארצות הברית ביחס לסחר בעץ מעצים חשופי זרע.

במישור האקדמי נודע ליסט במיוחד בזכות השימוש החדשני שלו בניסויי שדה, גישה מחקרית אותה הוא מקשר לכלכלן השוודי פיטר בוהם. בזכות עבודתו בתחום ניסויי השדה, בחר בו דן אריאלי בטור שפרסם בכתב העת פורבס ב-2010 לאחד משבעה הכלכלנים הצעירים המובילים בעולם[1].

ליסט משתמש בניסויי שדה על מנת להציע תובנות חדשות בתחומים שונים של מחקר כלכלי דוגמת חינוך, אספקה פרטית של טובין ציבוריים, העדפות חברתיות, תורת הערך, כלכלה סביבתית והשפעות השוק על החלטות מדיניוּת של תאגידים וממשלות.

במאמר שפורסם בבלומברג סימן גארי בקר, חתן פרס נובל לכלכלה את ליסט כמועמד בולט לפרס נובל בעתיד, על ניסויי השדה שהוא מבצע. ב-9 במרץ 2008 הגדיר הניו יורק טיימס את ליסט כחלוץ בתחום ניסויי השדה, על עבודתו בנושאי גיוס כספים לצדקה.

ליסט זכה במספר פרסים על עבודתו: ב-2004 זכה מאמרו “Informational Cascades: Evidence from a Field Experiment with Market Professionals”, במקום הראשון בתחרות בה התמודדו מאות מחקרים. ביולי 2010 זכה ליסט בפרס ג'ון קנת גלבריית, אות הכבוד הגבוה ביותר מטעם ה-Agricultural & Applied Economics Association(אנ'). הפרס הוענק לליסט בעבור "תגליותיו פורצות הדרך בכלכלה ועל תרומתו יוצאת הדופן לאנושות באמצעות מנהיגות, מחקר ושירות, ובפרט, עבודתו מתוות הדרך של ליסט באמצעות ניסויי שדה בכלכלה". סטיבן לוויט, זוכה מדליית ג'ון בייטס קלארק ואחד ממחברי הספר פריקונומיקס(אנ') התייחס לליסט כאל הכלכלן הצעיר בעל הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בעתיד בפרס נובל. ב-2011 נבחר ליסט לחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

עבודתועריכה

עבודתו של ליסט מתרכזת בסוגיות מיקרו כלכליות וכוללת למעלה מ-150 מאמרים מדעיים שפרסם. בין מאמרים אלה ניסויי שדה תוך שימוש בשווקים שונים כדי לקבל נתונים, כולל פעילויות גיוס תרומות לצדקה, מועצת המסחר של שיקגו, מנכ"לים בקוסטה ריקה, שוק המכוניות החדשות, שוקי מזכרות ספורט, שוקי המטבע, שוקי תיקון מכוניות, שווקים פתוחים בכל מקום - מארצות הברית דרך מרוקו והודו ומקומות שונים כמו רשת האינטרנט, אתרי מכירות פומביות, קניונים, שוק העבודה ובתי ספר תיכוניים.

כלכלה התנהגותיתעריכה

עבודתו של ליסט בתחום הכלכלה ההתנהגותית התמקדה בבחינת תאוריות כמו כלכלת מתנה, העדפה חברתית ותורת הערך. בדיקות מסורתיות של תאוריות אלה הסתמכו על גיוס סטודנטים להשתתף בניסויים תמורת סכום כסף קטן. ליסט, לעומת זאת, גייס נבדקים מהשווקים הממשיים להשתתף בניסוייו, לעיתים אף ללא ידיעת הנבדקים. מחקריו של ליסט לגבי כלכלת מתנה הוכיחו שהיא אינה מניע כה חזק למאמץ בעבודה, בניגוד לממצאים של מחקרים מוקדמים יותר.

עבודתו האחרונה של ליסט בתחום הכלכלה ההתנהגותית הראתה שמסגור עשוי להביא להגברת יעילות העובדים וממצאיה אומצו על ידי תאגידים שונים בעולם.

תוצאות מחקריו בנושא רוכזו בספר שהוא פרסם ביחד עם אורי גניזי.

כלכלה סביבתיתעריכה

ליסט פרסם מחקר על ההשפעה של רגולציה סביבתית על הייצור הכלכלי ועל בעלי חיים בסכנת הכחדה. מחקרו של ליסט התמקד בבדיקת השפעתם של תמריצים שונים שעשויים לקדם אימוץ טכנולוגיות ידידותיות לסביבה.

צדקהעריכה

ליסט הביא גם העדפות חברתיות ואת הערך של מוצרים ציבוריים לשוק באמצעות בדיקת הגורמים למתן צדקה. הוא מצא שכמה מן הטכניקות המסורתיות בעולם הפילנתרופיה אינן מובנות היטב. כך למשל, ככל שההון הראשוני גבוה יותר, כך עולה נכונותם של אנשים להעניק מכספם. כמו כן, מענקים תואמים מגדילים את הנתינה, אולם אין זה משנה אם המענק הוא ביחס של 1 ל-1 או 3:1. ליסט גם מצא שמתן תרומה מושפע בקלות מקיומם של תמריצים שגורעים מהחשיבות של אלטרואיזם כמניע למתן תרומה. כך, למשל, מצא ליסט שיופי ולחץ חברתי הם מניעים חשובים לתרומה. כמה מממצאי ניסויי השדה האחרונים של ליסט בנושא גיוס כספים לצדקה פורסמו בהבלטה במגזין יום ראשון של הניו יורק טיימס.

חינוךעריכה

מחקריו העדכניים של ליסט מתמקדים בהגברת ההישגים הלימודיים. ב-2008 עבד ליסט עם עיריית שיקגו הייטס, אילינוי, על מנת לתכנן תמריצים במזומנים עבור תלמידי כיתה ט' והוריהם, במטרה להביא לשיפור הביצועים האקדמיים. ב-2009 זכה במענק בסך 10 מיליון דולר מטעם קרן גריפין על מנת ללמוד על תשואות החינוך לגיל הרך וכדי לבחון את השפעת התמריצים על מורים בשיקגו הייטס.

מחקרים אחריםעריכה

מחקריו האחרים של ליסט התמקדו בכלכלה של האפליה ומצאו, כי קיימת נטייה חזקה בקרב מיעוטים לקבל הצעות ראשוניות וסופיות הנופלות מאלו שמקבלות קבוצות הרוב וכי האפליה בשווקים מוּנעת לעיתים רחוקות מאיבה והנתונים מייצגים "אפליה סטטיסטית".

ליסט חקר גם הבדלים בין המינים בתחרות ובשכר ומצא כי גברים, יותר מנשים, נוטים להגיש מועמדות לעבודות המציעות תמריצים. ליסט חקר גם את הבדלי המגדר בחברות פטריארכליות ומטריארכליות/מטריליניאליות ומצא שנשים בחברות מטריליניאליות בוחרות להפגין רמות דומות של תחרותיות כמו גברים בחברות פטריארכליות.

בנוסף, ביצע ליסט מספר מחקרים בתחום המימון.

חיים אישייםעריכה

ליסט מתגורר עם רעייתו וחמשת ילדיהם בפלוסמור, אילינוי. בזמנו הפנוי הוא מאמן את קבוצות הבייסבול של ילדיו. אשתו, ג'ניפר, השיקה זה לא מכבר קו ביגוד לילדים בשם "Seven Smooches".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ [1], באתר Forbes.com,‏ 11 במרץ 2010