פתיחת התפריט הראשי

ג'ון מאייר (מוזיקאי)

זמר אמריקאי- יהודי

ג'ון קלייטון מאייראנגלית: John Clayton Mayer; נולד ב-16 באוקטובר 1977 בברידג'פורט, קונטיקט, ארצות הברית) הוא מוזיקאי, כותב שירים, זמר ומפיק מוזיקלי אמריקאי ממוצא יהודי. בתחילת דרכו למד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון, אולם ביטל את הרשמתו אליה בשנת 1997 על מנת לעבור לאטלנטה עם חברו קליי קוק. יחד הם הקימו צמד קצר-ימים בשם "Lo-Fi Masters". לאחר שהתפצלו דרכיהם, מאייר המשיך להופיע במועדונים וברים קטנים ברחבי ג'ורג'יה, שיפר את יכולותיו המוזיקליות ואסף לעצמו קהל מעריצים. לאחר הופעתו בשנת 2001 בפסטיבל South by Southwest, הוא הוחתם על חוזה תקליטים בחברת אוור רקורדס ולאחר מכן בחברת קולומביה רקורדס, והוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, "Inside Wants Out". שני האלבומים הראשונים שהוציא - "Room for Squares" ב-2001 ו-"Heavier Things" ב-2003, נמכרו במיליוני עותקים, הצליחו מאוד בקרב הקהל האמריקאי וזכו למעמד של מולטי פלטינה. ב-2003 הוא זכה בפרס הגראמי בקטגוריית "ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר" על הסינגל Your Body Is a Wonderland.

ג'ון מאייר
John Mayer
ג'ון מאייר בהופעה בקולורדו, 2007
ג'ון מאייר בהופעה בקולורדו, 2007
לידה 16 באוקטובר 1977 (בן 42)
קונטיקטקונטיקט ברידג'פורט, קונטיקט, ארצות הברית
שם לידה ג'ון קלייטון מאייר
מקום לימודים תיכון וורד בפיירפילד
שנות פעילות 1998-היום
סוגה פופ
רוק
בלוז
פולק רוק
קאנטרי
מוזיקת נשמה
עיסוק מוזיקאי, כותב שירים, זמר ומפיק מוזיקלי
כלי נגינה גיטרה, אומניקורד, פסנתר, מפוחית, כלי הקשה
חברת תקליטים קולומביה רקורדס, אוור רקורדס, דה אורקרד רקורדס
שיתופי פעולה בולטים שלישיית ג'ון מאייר, דד אנד קומפני, צ'אד פרנסקוביאק, דון ווס
פרסים והוקרה פרס הגראמי להופעת הפופ סולו הטובה ביותר לזמר (2002)
פרס גראמי לשיר השנה (2004)
פרס הגראמי להופעת הפופ סולו הטובה ביותר לזמר (2004)
פרס הגראמי להופעת הפופ סולו הטובה ביותר לזמר (2006)
Grammy Award for Best Pop Vocal Album (2006)
פרס גראמי להופעת סולו רוק הטובה ביותר (2008)
פרס הגראמי להופעת הפופ סולו הטובה ביותר לזמר (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
johnmayer.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנת 2005 החל מאייר להתרחק מהפופ ומהמוזיקה האקוסטית שאפיינה את עבודותיו המוקדמות, והחל להופיע בסגנונות הבלוז והרוק, שהשפיעו עליו רבות בתחילת דרכו כמוזיקאי. הוא החל לשתף פעולה עם זמרי בלוז שונים כבי בי קינג, באדי גאי ואריק קלפטון והקים את "שלישיית ג'ון מאייר", איתם הוציא אלבום הופעה חיה בשם Try! באותה השנה, ואת אלבומו השלישי Continuum בשנת 2006. שני האלבומים זכו לביקורות חיוביות מאוד ואף משבחות, והאלבום Continuum אף זיכה אותו בפרס הגראמי בשנית בשנת 2007 בקטגוריית אלבום הפופ הטוב ביותר, והסינגל העיקרי מהאלבום, Waiting on the World to Change, זיכה אותו בפרס בקטגוריית ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר. אלבומו הבא, "Battle Studies", יצא בשנת 2009 וביטא את חזרתו של מאייר לסגנון הפופ, ואיתו הוא יצא לסבב ההופעות העולמי Battle Studies World Tour.

לאחר מספר תקריות מעוררות מחלוקת עם התקשורת, נסוג מאייר מהחיים הציבוריים ב-2010 והתמקד בעבודה על אלבומו החמישי "Born and Raised", ששאב את השראתו מסצנת הפופ של לורל קניון בשנות ה-70. אולם, מציאתה של גרנולומה על מיתרי הקול שלו דחתה את הוצאת האלבום עד למאי 2012, ואילצה אותו לבטל סבב הופעות עולמי אותו תכנן. האלבום קיבל ביקורות חיוביות, אך היה מוצלח מסחרית פחות מקודמיו. מאייר שב להופיע בפומבי בינואר 2013, ובאותה השנה הוציא את אלבומו השישי "Paradise Valley", שהושפע עמוקות מעולם הקאנטרי. עד שנת 2014 אלבומיו של מאייר נמכרו בכ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם.[1] לאחר שהחל להביע עניין בלהקת גרייטפול דד ופיתח קשר חברי עם גיטריסט הלהקה לשעבר בוב וויר, מאייר הקים את להקת "דד אנד קומפני" יחד עם שלושה מחברי ההרכב.[2] הופעות הלהקה התקבלו בביקורת חמות, והם יצאו יחד לסבבי הופעות לאורך השנים 20152018.

בנוסף להיותו מוזיקאי, מאייר משמש גם כמנחה טלוויזיה, עוסק בתחום הקומדיה ובעל טור בעיתונים ומגזינים שונים כדוגמת האסקווייר. הוא תומך בארגוני צדקה ובעמדות פוליטיות שונות, והופיע בהופעות גיוס כספים רבות. הוא מגדיר שעוני יד כשתשוקה עזה, והוא בעל אוסף שעונים שלהגדרתו מוערך בכ"עשרות מיליוני דולרים". כמו כן, הוא תורם לאתרי ממכר שעונים וחבר בחבר השופטים של תחרות לעיצוב שעונים בז'נבה.[3]

קורות חייםעריכה

שנים מוקדמותעריכה

מאייר נולד ב-16 באוקטובר 1977 בברידג'פורט שבמדינת קונטיקט.[4] אביו, ריצ'רד, היה מנהל בית ספר תיכון בעיר ואמו, מרגרט, הייתה מורה לספרות אנגלית בחטיבת ביניים.[5] למאייר שני אחים - קארל ובן.[6][7] בצעירותו, המשפחה עברה לעיר הסמוכה, פיירפילד, בה גדל. אביו הוא יהודי, ומאייר ציין מספר פעמים בחייו את הקשר שיש לו עם הדת היהודית.[8] בחטיבת הביניים הפך ג'ון לחברו הטוב של ג'יימס בלייק, כיום אחד משחקני הטניס הטובים בעולם.[9] בכיתה י"א החל ללמוד בבית ספר תיכון בעיר נורווק.[10]

לאחר שצפה במייקל ג'יי פוקס מנגן בגיטרה בסרט "בחזרה לעתיד", החל מאייר להתעניין בנגינה, ואביו שכר עבורו ועבור אחיו גיטרה אקוסטית.[11] מספר שנים לאחר מכן, מאייר קנה לעצמו גיטרה של חברת וושבורן, אותה בחר בהשפעת הגיטריסט נונו בטנקורט מלהקת אקסטרים. עם קבלת הגיטרה האקוסטית מאביו, הוא קיבל משכנו קלטת של סטיבי ריי ווהן והחל לשמוע מוזיקת בלוז.[12] בחיפושיו אחר זמרי בלוז, החל מאייר להאזין למוזיקה של באדי גאי, בי בי קינג, פרדי קינג, אוטיס ראש ולייטנינג הופקינס.[13] בשנים מאוחרות יותר יטען שנישואיהם של הוריו באותה התקופה גרמו לו "לרצות להיעלם וליצור לעצמי עולם שאוכל להאמין בו".[14] הוא החל ללמוד לנגן אצל בעל חנות גיטרות מקומי,[14][15] ולאחר שנתיים של למידה, החל לנגן בברים ובאירועים בעיר הולדתו במקביל ללימודיו בתיכון.[10][11] בנוסף להופעות הסולו שלו הוא גם היה חבר בלהקה שנקראה "Villanova Junction" (על שם שירו של ג'ימי הנדריקס).[14][16]

בגיל 17 אובחן מאייר כבעל הפרעת קצב לבבית ואושפז בבית חולים למשך ארבעה ימים. כשהוא נזכר בלילה בו עזב את בית החולים, טוען מאייר ש"זהו הרגע בו נולד כותב השירים שבתוכי", ובאותו הלילה כתב את שירו הראשון.[17] לאחר שחרורו מבית החולים החל מאייר לסבול מהתקפי חרדה וחשש להישלח לבית חולים פסיכיאטרי.[14] מאייר סובל עד היום מהתקפים כאלו, איתם הוא מתמודד באמצעות תרופות נוגדות חרדה.[17][18] עם סיום לימודי התיכון, עבד במשך כ-15 חודשים בתחנת דלק, ובכסף אותו חסך, קנה גיטרת פנדר סטראטוקסטר.

תחילת הקריירה (1996-1999)עריכה

בתחילה חשב מאייר לוותר על הלימודים בקולג' ולנסות לפתח קריירה מוזיקלית, אך הוריו הניאו אותו מכך.[14] בשנת 1997, בגיל 19, נרשם מאייר למכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון.[19] לאחר שני סמסטרים עזב את הלימודים בעידודו של חברו הטוב קליי קוק ועבר יחד עמו לאטלנטה.[20] הם הקימו יחד להקה בשם "Lo-Fi Masters" והחלו להופיע בבתי קפה ובמועדונים מקומיים.[11] לפי קוק, עקב טעמם המוזיקלי השונה ורצונו של מאייר להתקרב יותר לסגנון הפופ,[21] נפרדו השניים ומאייר פתח בקריירת סולו.[20]

בעזרתו של מפיק מוזיקלי מקומי בשם גלן מטולו, הקליט מאייר מיני-אלבום עצמאי בשם "Inside Wants Out". המיני-אלבום מכיל שמונה שירים בהם מאייר מנגן בגיטרה ושר. בהקלטת השיר הראשון במיני-אלבום, Back To You, השתתפה להקה שלמה, כולל אחד המפיקים שניגן על גיטרת בס.[22] מאייר המשיך להופיע עם אותו המפיק למשך השנים הבאות. קליי קוק כתב במשותף עם מאייר את רוב השירים במיני-אלבום, כולל הסינגל הראשון מתוכו, No Such Thing.[21] אולם, השיר היחיד בו הוא משתתף בשירה הוא שירת רקע בשיר Comfortable.

פריצה מסחרית (2000-2004)עריכה

לאחר יציאת האלבום, מאייר החל להופיע בג'ורג'יה ובמדינות הסמוכות לה. הקריירה המסחרית שלו התפתחה במקביל להתפתחותו של ענף המוזיקה באינטרנט, אשר תרם להתפרסמותו המהירה.[23] במרץ 2000 הופיע מאייר בפסטיבל "South by Southwest" והחל למשוך אליו את תשומת לב התקשורת והמבקרים, ובמקביל קיבל עובד חברת אוור רקורדס הקלטות של שיריו.[24][15][25] לאחר שהופיע בפסטיבל האמנים של חברת התקליטים ושיריו נכללו באוספים שלה, יצא אלבומו הראשון של מאייר באינטרנט בלבד - "Room for Squares". באותה התקופה חתמה אוור רקורדס על הסכם עם קולומביה רקורדס, שבמסגרתו, תוכל זו להחתים מאמניה של אוור רקורדס לפי בחירתה. בספטמבר 2001 בקולומביה בחרו להחתים את מאייר, ערכו והוציאו מחדש את Room for Squares,[26] הפעם לא רק באינטרנט, והוסיפו אליו את השיר 3X5 וגרסאות אולפן מחודשות של ארבעת השירים הראשונים מהאלבום Inside Wants Out.[27]

האלבום כלל מספר להיטים כמו No Such Thing ו-Why Georgia ואחד מלהיטיו הגדולים ביותר של מאייר - Your Body Is A Wonderland, אשר זיכה אותו בפרס גראמי בקטגוריית "ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר". הביקורות היללו את האלבום ואת מאייר שהיה לכוכב פורץ בתוך תקופה קצרה יחסית, והיו שהשוו אותו לדייב מת'יוס.[20][26][28] בנאום הזכייה שלו בגראמי אמר מאייר כי "זה מאוד, מאוד מהיר בשבילי. אני אשתדל לעמוד בקצב" בהתייחס לזכייתו בפרס לאחר תקופה כה קצרה בעולם המוזיקה.[15]

בפברואר 2003, הוציא מאייר אלבום ודי.וי.די מהופעתו החיה בברמינגהאם, אלבמה בשם "Any Given Thursday", אשר כלל שירים של מאייר שלא הוקלטו קודם לכן כמו Man on the Side, Something's Missing ו-Covered in Rain. האלבום הגיע למקום ה-17 במצעד הבילבורד 200. הביקורות היו טובות, אך מאופקות מהביקורות על אלבומו הקודם, כשחלקן מתייחסות בעיקר לתדמית "כוכב הפופ" שנוצרה לו, וחלקן מתמקדות במיומנות שלו בנגינה על גיטרה.[29][30] בקיץ אותה השנה יצא מאייר יחד עם להקת Counting Crows לסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית.[31]

אלבומו השני של מאייר, "Heavier Things" יצא בספטמבר 2003. הביקורות על האלבום היו ברובן חיוביות, אך גם הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה של אלבומו הראשון.[32] מבחינה מסחרית, הצלחת האלבום לא הייתה מוטלת בספק, והוא הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 200. הסינגל הראשי מתוך האלבום, Daughters, זיכה אותו בפרס גראמי בקטגוריית "שיר השנה" בשנת 2005,[28] והוא הגיע למקום ה-19 במצעד הבילבורד הוט 100 ולמקום הראשון במצעד שירי הפופ למבוגרים של המגזין. מאייר הקדיש את הפרס לסבתו שנפטרה במאי 2004.[33] כמו כן, הוא זכה בגראמי בשנית בקטגוריית "ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר". בראיון לאלן דג'נרס בשנת 2009, אמר מאייר כי בעיניו שירה של אלישה קיז, If I Ain't Got You, היה צריך לזכות בגראמי בשנת 2005 במקום השיר שלו, ועל כן שבר את הפסלון שקיבל, ונתן את מחציתו לקיז ומחצית ממנו נותר ברשותו. בטקס פרסי "היכל התהילה של כותבי השירים", שנערך בשנת 2006, נכנס מאייר להיכל.[34]

במהלך מסע ההופעות שלו ברחבי ארצות הברית בשנת 2004, מאייר הקליט שבע מהופעותיו והעלה אותן לחנות ה-iTunes תחת הכותרת "As/Is" (בעברית: כמו שזה) - על מנת להדגיש שההופעות הוקלטו במלואן, גם הקטעים הטובים וגם הפחות מוצלחים. האלבום כלל גרסת כיסוי לשירו של מרווין גיי, Inner City Blues ‏(Make Me Wanna Holler).[35]

שינוי כיוון מוזיקלי (2005-2008)עריכה

 
מאייר בהופעה עם רובי מקינטוש, יוני 2007
 
סמל האלבום Continuum

בתחילת הקריירה שלו, מאייר התפרסם בעיקר בסגנון ה-Adult contemporary וכזמר-יוצר.[36] אולם עם התפתחות הקריירה שלו, היה חופשי להתעסק בסגנונות שיותר משכו אותו בצעירותו, כמו הג'אז והבלוז. הוא הצטרף למוזיקאי הבלוז באדי גאי בהופעתו באולם בכיכר יוניון בניו יורק בדצמבר 2003.[37] הוא יצא לסיבוב הופעות משותף עם מוזיקאי הג'אז הרבי הנקוק והופיע איתו בפסטיבל המוזיקה בונארו.[38] הוא הופיע בשירים מאלבומיהם של זמרים שונים כמו אריק קלפטון (באלבום "Back Home" ובפסטיבל הגיטרה קרוסרואדז), באדי גאי (באלבום "Bring 'Em In"), ג'ון סקופילד (האלבום "That's What I Say") ובי בי קינג (באלבום "80"). בזכות שיתופי פעולה אלו, המשיך מאייר להיות זמר-יוצר, אך החל להיות מוכר גם כגיטריסט בעל שם.[29]

לאחר תום מסע ההופעות של האלבום Heavier Things, החל מאייר לעבוד עם מוזיקאים מז'אנרים שונים. קולו עובד לשירו של הראפר האמריקאי קומון והוא הופיע בשירו של קניה ווסט Bittersweet Poetry מתוך האלבום "Graduation". שיתופי פעולה אלו זכו לאהדה מצד אמנים בעלי שם בעולם הראפ כמו ג'יי זי ונלי.[39] באביב 2005, הקים מאייר את "שלישית ג'ון מאייר" עם הבסיסט פינו פאלדינו והמתופף סטיב ג'ורדן, את שניהם פגש בהקלטות עבר שביצע. הלהקה שילבה בין מוזיקת בלוז למוזיקת רוק. באוקטובר 2005, הלהקה הייתה למופע החימום של להקת הרולינג סטונז[40] ובנובמבר הוציאה אלבום הופעה בשם "Try!". בספטמבר 2006 הודיע מאייר שהם החלו לעבוד על אלבום בכורה.

אלבומו השלישי של מאייר, "Continuum" יצא ב-12 בספטמבר 2006. הוא הופק בידי מאייר וסטיב ג'ורדן, ולפי מאייר הוא משלב את סגנונות הבלוז והפופ. שני שירים מ-Try! גם נכללו באלבום, והם - Vultures ו-Gravity.[19] הסינגל הראשון מתוך האלבום, Waiting on the World to Change, יצא ב-11 ביולי אותה השנה - הוא היה לשיר השלישי בכמות ההורדות שלו באותו השבוע ב-iTunes והוא הגיע למקום ה-25 במצעד הבילבורד הוט 100. ב-1 בספטמבר 2006, הופיע מאייר בתוכנית הטלוויזיה CSI, כשהוא שר את השירים Waiting on the World to Change ו-Slow Dancing in a Burning Room. השיר Gravity הושמע בתוכניות הטלוויזיה האוס ומספ7ים.

ב-7 בדצמבר 2006, היה מאייר מועמד ל-5 פרסי גראמי, ושלישיית ג'ון מאייר גם הייתה מועמדת לפרס על האלבום !Try. הוא זכה בפרס בקטגוריות "אלבום הפופ של השנה" (על "Continuum") ו"ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר" (על השיר "Waiting on the World to Change").[28] מאייר הקליט בלוס אנג'לס חמש גרסאות אקוסטיות לשירים מהאלבום Continuum יחד עם המוזיקאים בן הרפר ורובי מקינטוש, שיצאו כמיני אלבום בשם "The Village Sessions" ב-12 בדצמבר 2006. סיבוב ההופעות בצפון אמריקה שהוא יצא אליו בעקבות Continuum הגיע לסופו בהופעה במדיסון סקוור גארדן ב-28 בפברואר 2007, אותה שיבח במיוחד העיתון ניו יורק פוסט.[41]

ב-20 בנובמבר 20007, יצאה מהדורה מחודשת של Continuum, שכללה חמש גרסאות בהופעה חיה של שיריו וגרסת כיסוי לשירו של ריי צ'ארלס, I Don't Need No Doctor.[42] שירו Belief היה מועמד לפרס "ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר" בטקס פרסי הגראמי ה-50 בשנת 2007. בטקס עצמו הוא ליווה את אלישה קיז בגיטרה בשירה No One.[43] כמו כן, הוא נבחר על ידי עורכי מגזין טיים לאחד מ-100 האנשים המשפיעים של השנה בתחום האמנות.[44]

בפברואר 2008 הוציא מאייר שיט אוניית תענוגות של שלושה ימים באיים הקאריביים שכלל הופעות חיות של אמנים רבים, וביניהם - דייוויד ראיין האריס, ברט דנן, קולבי קאליי ודייב בארנס. האירוע נקרא "The Mayercraft Carrier"[45] ויצא בשנית בשנה שלאחר מכן. ב-1 ביולי 2008, הוציא מאייר DVD של ההופעה החיה בתיאטרון נוקיה בלוס אנג'לס אשר נקרא "Where the Light is".[46]

Battle Studies‏ (2009)עריכה

ב-2009 מאייר שיתף פעולה עם גאי סבסטיאן בשלושה שירים לאלבומו Like It Like That,[47] והוא ניגן בגיטרה במיני-אלבום הראשון של הזמר קרוסבי לוגינס, Time to Move.[48] ב-7 ביולי אותה השנה, הופיע מאייר עם השיר Human Nature של הזמר מייקל ג'קסון בטקס האשכבה לזכרו ששודר בערוצי הטלוויזיה ברחבי העולם.[49] הוא כתב יחד עם דמי לובאטו את השיר World of Chances שיצא כחלק מאלבומה השני, Here We Go Again.[50]

לאחר ההצלחה של אלבומו הקודם, Continuum, מאייר טען שהוא חושש מהאלבום הבא, אך אמר ש"מרגיעה אותי ההבנה שלא משנה מה אעשה, זה לא הולך להיות כמו Continuum".[51] ב-17 בנובמבר 2009, יצא אלבומו הרביעי של מאייר "Battle Studies". האלבום הגיע למקום הראשון בבילבורד 200.[52] הסינגל הראשון מהאלבום יצא לאור בספטמבר ושמו היה Who Says. הסינגלים הבאים יצאו באוקטובר 2009 וביוני 2010 ונקראו Heartbreak Warfare ו-Half of My Heart בהתאמה. על אף ההצלחה המסחרית של האלבום, דעותיהם של המבקרים היו חלוקות. חלקם טענו שמאייר נטש את הבלוז ואת האקוסטיקה ועבר לסגנון הפופ, חלקם טענו שהאלבום היה "אמיץ" וחלקם טענו שהיה "המקום הבטוח של מאייר".[53][54][55][56] סבב ההופעות שליווה את צאת האלבום הניב רווחים של כ-45 מיליון דולר.[57] על האלבום עצמו העיד מאייר שהוא "לא היה האלבום הטוב ביותר שלו".[58][59]

צרות אישיות ופסק זמן (2010-2013)עריכה

 
מאייר בהופעה עם הרולינג סטונז בניו ג'רזי, 2012
 
מאייר בהופעה בניו יורק, דצמבר 2013

בעקבות שני ראיונות חושפניים ומעוררי מחלוקת בפברואר 2010 למגזינים רולינג סטון ופלייבוי,[60] החליט מאייר על נסיגה מהחיים הציבוריים והפסיק להתראיין. עוד במהלך סבב ההופעות של Battle Studies מאייר החל לעבוד על אלבומו החמישי, ששאב את השראתו מסצנת הפופ של לורל קניון בשנות ה-70.[61] במהלך ההקלטות, החל מאייר לסבול מקשיים קוליים ופנה לטיפול רפואי.[57] ב-16 בספטמבר 2011 הוא פרסם בבלוג שלו כי היציאה של אלבומו הבא, לו קרא "Born and Raised", תתעכב בשל הטיפולים שהיה צריך לעבור בעקבות גרנולומה שהתגלתה על מיתרי הקול שלו.[62] מאייר הוסיף כי יהיה זה "מכשול זמני בלבד" וכי האלבום כמעט והושלם, פרט למספר תוספות רקע.[63] חודש לאחר מכן, ב-20 באוקטובר, מאייר פרסם בבלוג כי "היום אחר הצהריים עברתי ניתוח להסרת הגרנולומה ולחודש הקרוב אהיה במנוחה קולית" במהלכה תכנן "לתור את המדינה, להסתכל ולהאזין".[64] הניתוח לא עבד כמצופה, והוא נאלץ לעבור ניתוח נוסף באוגוסט אותה השנה.[65][66] במהלך מסעותיו בארצות הברית, ביקר מאייר בבוזמן, מונטנה, והחליט לרכוש בית בעיר, אליו נכנס באביב 2012.[67][68][69]

עם השלמת הטיפולים במיתרי קולו, יצא ב-27 בפברואר 2012 הסינגל הראשון מתוך אלבומו החדש, Shadow Days.[57] מאייר הודיע כי זה אלבומו ה"כנה ביותר"[70] ואת מסע ההופעות לאלבום תכנן לבצע במיקומים יותר אינטימיים מאשר סבבי ההופעות הקודמים.[57] כמו כן, הסכים להשתתף בפסטיבל South by Southwest. אולם, על אף התכנונים, הגרנומולה בגרונו שבה, וב-9 במרץ 2012 הודיע מאייר שנאלץ לבטל את סיבוב ההופעות שלו ולהימנע מלשיר עד להודעה חדשה.[71][72] אף על פי כן, אלבומו Born and Raised יצא כמתוכנן ב-22 במאי 2012, הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 ומכר כ-219,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[57] כמו כן, האלבום זכה לביקורות חיוביות - הרולינג סטון בחר אותו למקום ה-17 במצעד האלבומים שלו לשנת 2012[73] ומגזין פיפל שיבח אותו.[74] מאייר חשש לעתידו כזמר והחל לחשוב על קריירה כגיטריסט.[57] כמוצא אחרון, הוא פנה למרכז הקולי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לטיפול.[57] בספטמבר 2012 האוטורינולרינגולוג ג'רלד ברק שיתק את מיתרי הקול של מאייר בסדרה של זריקות בוטולינום במינון גבוה, בתקווה שאלו יאפשרו לגרנומולה להבריא.[57] מאייר נכנס למספר חודשי הבראה במהלכם לא יכול היה אפילו לדבר,[75] אך החל ללוות מוזיקאים אחרים בנגינה על גיטרה בלבד - בתוכנית סאטרדיי נייט לייב עם פרנק אושן בספטמבר[76] ובהופעה בניו ג'רזי עם הרולינג סטונז בדצמבר.[57]

בינואר 2013 מאייר החלים מספיק על מנת להופיע במופע צדקה בבוזמן לאחר כמעט שנתיים בהן לא הופיע.[77] באפריל 2013 הוא הופיע בשנית, בפסטיבל הגיטרה קרוסרואודס במדיסון סקוור גארדן שבניו יורק[78] ובשלישית בהיכל התהילה של הרוק אנד רול ה-28, בו הוא צירף להיכל את אלברט קינג המנוח.[79] הופעתו ב-25 באפריל 2013 באמפיתיאטרון של טסקלוסה שבאלבמה והופעתו ביום שלאחר מכן בפסטיבל ניו אורלינס לג'ז ומורשת סימנו את חזרתו להופיע באופן מלא, לראשונה מאז התגלו בעיותיו הרפואיות בספטמבר 2011.[57][80][81]

Paradise Valley, דד אנד קומפני ו-The Search for Everything‏ (2013-היום)עריכה

ביוני 2013 הודיע מאייר על סיום העבודה על אלבומו השישי, "Paradise Valley", אשר יכיל בעיקר "שירי פולק רוק רגועים".[61][82] באלבום ישנו דואט של מאייר עם פרנק אושן שנקרא Wildfire Pt. 2,[83] ודואט נוסף עם בת זוגו באותה התקופה קייטי פרי, שנקרא Who You Love והיה לסינגל השלישי מהאלבום.[84] קליפ השיר מציג את מאייר, פרי ומספר זוגות אמתיים נוספים, הנראים נאבקים יחדיו לא ליפול משור מכני.[85] הסינגל הראשון מתוך האלבום נקרא Paper Doll והוא יצא ב-18 ביוני 2013. האלבום עצמו יצא ב-20 באוגוסט,[84] קיבל ביקורות חיוביות מאוד,[86] הגיע למקום השני במצעד הבילבורד 200 ונמכר בכ-145,560 עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון לצאתו.[87] מאייר יצא לסיבוב הופעות שבמרכזו שני האלבום האחרונים שהוציא, הסיבוב הראשון שלו מזה שלוש שנים, וכלל הופעות בצפון אמריקה ובאוסטרליה.[88][89]

במהלך הופעה באדלייד, ביצע מאייר גרסת כיסוי לשיר XO של ביונסה.[90] כחודש לאחר מכן, ב-22 במאי 2014, הוא פרסם גרסת אולפן של השיר בחשבון ה-SoundCloud שלו[91] וכשבוע לאחר מכן גם בחנות ה-iTunes.[92] השיר הגיע לראשי המצעדים בארצות הברית,[93][94] קנדה, אוסטרליה,[95] הולנד והממלכה המאוחדת.[96] בספטמבר אותה השנה השתתף מאייר בדואט בשם Come Rain or Come Shine עם ברברה סטרייסנד לאלבומה החדש, Partners.[97][98]

בפברואר 2015 מאייר הופיע לצד אד שירן בטקס פרסי הגראמי.[99] במרץ הוא החל לעבוד על אלבום חדש.[100] מאייר העיד שבתחילת 2011 הוא נתקל בשיר של להקת גרייטפול דד, וממנו הגיע לשירים נוספים של הלהקה.[2] בפברואר 2015, כשהיה מנחה אורח בתוכנית The Late Late Show, הזמין מאייר את גיטריסט הלהקה, בוב וויר להופיע עמו. חברי הלהקה שנותרו בחיים - בוב וויר, מיקי הארט וביל קרויצמן, היו באותה התקופה בעיצומו של מסע הופעות לכבוד 50 שנה להקמת הלהקה. באותו אוגוסט הקימו מאייר, שלושת חברי הלהקה, ג'ף צ'ימנטי ואוטיל ברברידג' להקה משותפת בשם דד אנד קומפני ויצאו למסע הופעות בארצות הברית.[101] מסע ההופעות זכה לביקורות חיוביות והם המשיכו להופיע יחד גם בשנת 2016.

 
דד אני קומפני בהופעה בניו יורק, נובמבר 2015

בעקבות הופעותיו עם דד אנד קומפני, דחה מאייר את העבודה על אלבומו החדש לינואר 2016 ותכנן לסיים אותו עד לסוף אותה השנה.[102] ב-17 בנובמבר הוציא מאייר את הסינגל הראשון מתוך האלבום שנקרא Love on the Weekend.[103] הסינגל השני יצא ב-24 בפברואר 2017 ונקרא Still Feel Like Your Man. לבסוף, רק ב-14 באפריל 2017 יצא אלבומו השביעי, "The Search For Everything", יחד עם סינגל שלישי מתוך האלבום בשם In the Blood.[104][105] מסע ההופעות שליווה את האלבום החל במרץ 2017 ונגמר באוקטובר באותה השנה.[106]

מאייר המשיך בהופעותיו עם דד אנד קומפני גם בשנת 2017.[107][108] ב-5 בדצמבר, במהלך אחת מהופעות אלו, התנקב התוספתן של מאייר, מה שהוביל לניתוח אפנדקטומיה[109] ולדחיית ההופעות המתוכננות שלו לפברואר 2018.[110] בינואר 2018 הודיע ההרכב שישוב להופיע בקיץ אותה השנה.[111] ב-10 במאי הוציא מאייר את הסינגל New Light שגם הופק על ידו.[112] ב-24 באוקטובר הופיע עם שיר חדש בשם I Guess I Just Feel Like,[113] עליו כתב בחשבון האינסטגרם שלו ש: "מעולם לא פרסמתי שיר שבו הרצון היחיד שלי הוא שיבינו אותי. ואולי גם לגרום לאנשים אחרים להרגיש שמבינים אותם... זהו יום מיוחד עבורי." ב-12 בדצמבר הודיע כי יצא לסיבוב הופעות עולמי בשנת 2019.[114]

ביקורותעריכה

מאייר בולט במיוחד כגיטריסט. הוא הוצג על שער מגזין הרולינג סטון (מהדורה #1020) בפברואר 2007 יחד עם ג'ון פרושיאנטה ודרק טראקס בכתבה שנקראה "אלילי הגיטרה החדשים". הוא כונה בכתבה "Slowhand, Jr." בהתייחסות לכינוי הישן של אריק קלפטון.[13] מצד שני, מבקרים נוטים למתוח ביקורת על הסגנון ה"בטוח" של המוזיקה שלו, כלשונם - "אמנם היכולות שלו גבוהות, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת יכולות הנגינה, אך השירים אותם הוא מוציא ומנגן בפועל הם פשוטים ולעיתים אף משעממים".[115][116]

עיסוקים נוספיםעריכה

כתיבהעריכה

החל מהמהדורת האסקווייר שיצאה לאור ביוני 2004, כותב מאייר טור אישי למגזין בשם "שיעורים מוזיקליים עם ג'ון מאייר".[117] כל טור מכיל שיעור מוזיקלי ואת השקפותיו בנוגע לנושאים מחייו הפרטיים או נושאים פופולריים בשיח האמריקאי.

עם התפתחותן של הרשתות החברתיות באינטרנט, החל מאייר להיות פעיל בהן כשהוא מפעיל חמישה בלוגים במקביל: דף במייספייס, בלוג באתרו הרשמי, בלוג באתר Honeyee.com, דף בטאמבלר ובלוג תמונות באתר StunningNikon.com. הוא גם היה פעיל במיוחד בטוויטר, כשבניגוד למפורסמים רבים אחרים, הוא כתב את הפרסומים של עצמו,[18][44] ושם הוא צבר כ-3.7 מיליון עוקבים.[57][118] הפוסטים עסקו בעיקר בקריירה שלו, אך הם כללו גם בדיחות, קטעי וידאו, תמונות ותגובות להתייחסויות כלפיו בתקשורת.[57] ב-23 בינואר הוא מחק את כל הפוסטים שלו מחשבון הטוויטר שהתפרסמו עד לאותו התאריך,[119] וב-14 באוקטובר 2010, מחק כליל את חשבונו.[57]

מאייר הוא אספן שעונים, תחביב אותו הוא מכנה "שפוי".[29] האוסף, ששוויו מוערך לפי מאייר ב"עשרות מיליוני דולרים"[3] כולל שעוני יוקרה של החברות IWC, פטק פיליפ ורולקס.[3][120] כמו כן, הוא שימש כשופט בחבר השופטים של תחרות לעיצוב שעונים בז'נבה.[3] כחלק מהתחביב, הוא כותב טור לאתר ההורולוגיה Hodinkee.[121]

אינסטגרםעריכה

בספטמבר 2018, במהלך הופעתו בתוכנית "Jimmy Kimmel Live!" עם ג'ימי קימל, הציג מאייר טריילר לתוכנית האינסטגרם החדשה שלו.[122] התוכנית נקראת "Current Mood" והיא עלתה לראשונה לחשבון ה-IGTV שלו ב-30 בספטמבר. התוכנית עולה ביום ראשון מדי שבוע[123] ומתארחים בה מפורסמים כמו צ'ארלי פות' ובתו של לארי דייוויד.[124]

הופעות בתקשורתעריכה

 
מאייר בהופעה בכנס אפל בשנת 2005 לצד דייוויד ראיין האריס וסטיב ג'ובס

ב-2004 אירח מאייר תוכנית חיה באורך של חצי שעה בערוץ VH1 שנקראה "לג'ון מאייר יש תוכנית טלוויזיה". סטיב ג'ובס הזמין את מאייר להופיע בנאומו המרכזי בכנס אפל של שנת 2004, כשהציג לראשונה את האפליקציה "GarageBand".[125] מאייר הפך לאורח קבוע בכנס אפל השנתי, כולל בהכרזה על השקת האייפון בשנת 2007. מאייר השתתף לצידם של סלאש וכריסטופר גסט במסע התעמולה של חברת פולקסווגן בשנת 2007.[126] כמו כן, מאייר החזיק ופרסם את הטלפונים של חברת בלאקברי.

מאייר מרבה להשתתף בתוכניות אירוח וטלוויזיה, ובעיקר בתוכנית של דייב שאפל, בתוכנית "Late Night" עם דייוויד לטרמן ובתוכנית "Late Night" עם קונאן או'בריאן, כולל בתוכניתה האחרונה. הוא כתב את שיר הפתיחה של אחת מתוכניות האירוח בערוצה של אופרה ווינפרי.[127] הוא הנחה שלוש תוכניות של ה-"The Late Late Show" בתחילת 2015, לאחר פרישתו של קרייג פרגוסון.[128]

מאייר הופיע בתפקיד אורח בסרט האימה משנת 2014 - Zombeavers.[129] בשנת 2015 הוא שיחק בתפקיד עצמו בסרטו של איתן כהן - נראה אותך אסיר.

כלי נגינה וציודעריכה

מאייר הוא אספן גיטרות, ולאורך השנים שיתף פעולה עם מספר חברות עלית בתחום ייצור הגיטרות בעיצוב דגמים המיוחדים לו. בבעלותו מעל ל-200 גיטרות.[17] בשנת 2003 חברת הגיטרות "מרטין" הקדישה לו דגם מיוחד לו קראה "OM-28 John Mayer". הגיטרה יוצרה ב-404 עותקים שנמכרו באזור אטלנטה בלבד.[130][131] בשנת 2005 חברת פנדר הוציאה שתי גיטרות חשמליות מדגם סטראטוקסטר לכבודו של מאייר בהשראת עיצוב חברת "מרטין". דגם שלישי של פנדר צופה בצבע פחם מתכתי ויצא בגרסה מוגבלת של 100 גיטרות בלבד. בינואר 2006 חברת "מרטין" הוציאה דגם אותו כינתה "OMJM John Mayer" והוא ניסה להתחקות אחרי העיצוב של הגיטרה המקורית לכבודו של מאייר, אבל להיות במחיר נוח יותר ולצאת ביותר עותקים.[132] באוגוסט 2006 בחברת פנדר החלו לעבוד על גיטרות סטראטוקסטר מדגם "SERIES II John Mayer". בינואר 2007 חברת "Two Rock" עבדה בשיתוף פעולה עם מאייר בייצור 25 מגברים מותאמים אישית, כולם חתומים על ידו.[133]

הגיטרה המוכרת ביותר של מאייר היא ה-"Black1", אותה ייצר בשיתוף פעולה עם מעצב הגיטרות ג'ון קרוז לאחר סיבוב ההופעות של האלבום Heavier Things.[51] ההשראה לבניית הגיטרה הגיעה מהגיטרות החשמליות של רורי גלאגר וסטיבי ריי וון.[134] הגיטרה שעיצב הייתה בצבע שחור והיו לה משטח גירוד בצבע ירוק בהיר, פיקאפים אותם עיצב בעצמו וחיפויי מתכת ומפתחות כיוון מוזהבים. הגיטרה שימשה את מאייר לאורך רוב הקלטות האלבום Continuum.[134] חברת פנדר הוציאה 83 גיטרות דומות לאלו שמאייר עיצב לעצמו, אשר נמכרו תוך 24 שעות מיציאתן.[135] ב-2010 הודיעה החברה על ייצור 500 גיטרות נוספות לפי אותו דגם.[136] ב-2014 הודיע מאייר שהוא מפסיק לעבוד עם חברת פנדר, ולכן כל הגיטרות כדוגמת ה-"Black1" ירדו מהייצור.[137] ב-2015 מאייר הכריז על התחלת שיתוף פעולה עם חברת הגיטרות PRS, ובמרץ 2016 הם חשפו את הפרויקט המשותף שלהם, ה-"Super Eagle".[138] הגיטרה יוצרה ב-100 עותקים, כל אחת במחיר של 10,000 דולר. בינואר 2017 הכריזו מאייר והחברה על השקתו של מגבר משותף בשם J-MOD שיצא ב-100 עותקים[139][140][139] וביוני אותה השנה על התחלת הייצור של ה-"Super Eagle II" ב-120 עותקים.[141][142]

בינואר 2018 הכריזה חברת הגיטרות "מרטין" על השקת גיטרה בשם "D-45" ב-45 עותקים, כל אחת במחיר של 14,999 דולרים.[143][144] במרץ אותה השנה, חברת PRS השיקה את הדגם "Silver Sky" בארבעה צבעים.[145][146] הגיטרה זכתה לשבחים רבים ויוצאי דופן במגזיני המוזיקה השונים.[147][148]

חיים אישייםעריכה

מערכות יחסיםעריכה

מאייר מעולם לא התחתן, אך היה בעבר במערכות יחסים רומנטיות עם ג'ניפר לאב יואיט,[149] ג'סיקה סימפסון,[150] מינקה קלי,[151] ג'ניפר אניסטון,[152] קייטי פרי.[153] וטיילור סוייפט.


פילנתרופיהעריכה

ב-2002 מאייר הקים את "קרן Back to You", ארגון ללא מטרות רווח שמתמקד בגיוס כספים בתחומי הבריאות, החינוך, האמנויות ופיתוח הכישרונות. הקרן מציעה למכירה פומבית פריטים מיוחדים של ג'ון מאייר כמו מפרטים לגיטרה, חולצות, כרטיסים להופעות ותקליטים חתומים. המכירות האלו היו ברובן מוצלחות, עם מכירה של מוצרים במחיר שהיה גבוה פי 17 מערכם המקורי.[154][155]

ב-7 ביולי 2007 השתתף מאייר בהופעה של ארגון לייב ארת' להעלאת המודעות לנזקי ההתחממות הגלובלית.[156]

לאורך הקריירה שלו, מאייר הופיע במופעי צדקה וגיוס כספים רבים. הוא הופיע פעמים רבות למען הקרן שהקים אלטון ג'ון להעלאת המודעות למחלת האיידס.[157][158] בעקבות הטבח בווירג'יניה טק הוא הופיע ב-6 בספטמבר 2007 יחד עם דייב מת'יוס בנד, פיל וסאר ונאס באצטדיון האוניברסיטה,[159] ובאותו החורף יחד עם רוב תומאס בבית חולים לילדים בניו יורק.[160] ב-8 בדצמבר 2007 ארגן מאייר לראשונה מופע שנתי לגיוס כספים, אותו המשיך לקיים מדי שנה גם בשנים שלאחר מכן, וממנו הוזרמו כספים לארגוני צדקה בלוס אנג'לס שעוסקים בעיקר ברווחת ילדים, בחסרי בית ובפיתוח האומנויות.[161] ביולי 2008 יצא אלבום ההופעה של מופע גיוס הכספים ונקרא Where the Light Is.[46][162] מאייר השתתף באלבום Songs for Tibet: The Art of Peace - יוזמה של ידוענים אמריקאיים לתמיכה בעצמאותה של טיבט ובדלאי לאמה ה-14 טנזין גיאטסו.[163] מאייר וקית אורבן עזרו לגייס בשנת 2011 כ-750 אלף דולר לטובת קרן טייגר וודס לשיפור רווחתם של ילדים בארצות הברית.[164] בינואר 2013 מאייר וזק בראון עזרו לגייס כ-100 אלף דולר בבוזמן, מונטנה, לטובת שירותי הכבאות האמריקאים שנלחמו בשריפות במדינה ב-2012.[77][165]

חשיפה תקשורתיתעריכה

 
מאייר בהופעה בתוכנית Early Morning Show, 2006

בתחילת הקריירה שלו מאייר הצהיר כי ברצונו להתרחק לחלוטין מסמים, אלכוהול, בילויים במועדוני לילה, אירועי שטיח אדום, מערכות יחסים עם מפורסמות וכל דבר שעלול להסיח את דעתו מהמוזיקה.[166] אולם, מערכת היחסים של מאייר עם ג'סיקה סימפסון העלתה מאוד את חשיפתו לצהובונים.[8][15][167] ב-2006 הוא הזכיר לראשונה שהוא משתמש במריחואנה והוא החל לפקוד את המועדונים בלוס אנג'לס ובניו יורק. הוא החל לצאת עם שורה של ידועניות אמריקאיות כולל ג'ניפר אניסטון ומינקה קלי.[151] ב-2007 חייו הפרטיים הפכו לעיסוק קבוע של הצהובונים, וכתוצאה מכך הוא החל לנסות לשלוט בדמותו הציבורית.[29] הנוכחות שלו ברשתות החברתיות עלתה (כולל פוסטים יומיים בטוויטר),[29] הוא החל למתוח את צלמי הפפראצי שעקבו אחריו[168] והחל להנחות פינה בתוכנית הרכילות בערוץ "TMZ on TV".[169]

בתחילת 2010 מאייר השתתף בראיון מעורר מחלוקת למגזין פלייבוי, במהלכו התבטא בגסות כלפי נשים, במיוחד נשים שחורות, ואף השתמש במילה "nigger".[8] בעקבות הראיון עלו האשמות שונות כלפיו בתקשורת על מיזוגניה, רברבנות וגזענות.[60][170] הוא התנצל על השימוש במילה "nigger" בטוויטר באומרו "זה היה אנוכי מצדי לחשוב שאני יכול להשתמש באופן אינטלקטואלי... במילה שהיא כל כך טעונה רגשית".[171] באותו הערב הוא גם התנצל בדמעות על הראיון בפני להקתו ומעריציו בהופעה בנאשוויל. בשנתיים הבאות, מאייר עזב את ניו יורק והתרחק מעדשת המצלמות.[172] בראיון לאלן דג'נרס בתוכנית הטלוויזיה שלה, הוא סיפר על התקופה הזו כי: "איבדתי את הראש שלי לתקופה ועשיתי שני ראיונות טיפשיים וזה די פקח לי את העיניים... זו הייתה התרסקות אלימה לתוך עולם המבוגרים. למשך שנתיים הייתי צריך להבין מה קרה, ואני שמח שבאמת הצלחתי להתרחק מאור הזרקורים".[67][173]

זמרת הפופ טיילור סוויפט השתתפה בשנת 2009 בשירו של מאייר "Half of My Heart" מהאלבום Battle Studies.[174] בתקשורת החלו לדבר על מערכת יחסים שמתנהלת בין השניים, טענות אליהן אף אחד מהשניים לא התייחס. אולם, סוויפט הוציאה בשנה שלאחר מכן את השיר "Dear John", שייתכן ומתייחס למערכת היחסים שלה עם מאייר. ביוני 2012 מאייר ביקר את השיר ואמר ש: "זה ניצול לרעה של הכישרון שלך, לחכוך בידייך ולהגיד "חכו מה יקרה כשהוא יקבל את זה"".[175] שירו של מאייר "Paper Doll", הסינגל הראשון מתוך האלבום Paradise Valley, מתייחס כביכול לפרשה,[176] טענה אותה מאייר לא אישר ולא הפריך.[177]

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומים

אלבומים חיים

  • 2003 - Any Given Thursday
  • 2004 - As/Is: Volume Two (Live @ Mountain View, CA – 7/16/04)
  • 2004 - As/Is: Volume Three (Live @ Houston, TX – 7/24/04)
  • 2004 - As/Is: Volume Four (Cleveland / Cincinnati, OH – 8/03/04–8/04/04)
  • 2004 - As/Is: Volume Five (Philadelphia, PA & Hartford, CT – 8/14/04–8/15/04)
  • 2004 - As/Is
  • 2008 - Where the Light Is

אוספים

  • 2007 - 2CD: Room for Squares / Heavier Things
  • 2009 - 3CD: Room for Squares / Heavier Things / Continuum
  • 2011 - The Collection: John Mayer (5 Complete Albums)

אלבומי וידאו

  • 2003 - Any Given Thursday
  • 2008 - Where the Light Is

מיני-אלבומים

סינגלים

  • 2002 - No Such Thing, Your Body Is a Wonderland
  • 2003 - Why Georgia, Bigger Than My Body
  • 2004 - Daughters, Clarity
  • 2006 - Waiting on the World to Change
  • 2007 - Gravity, Belief, Dreaming with a Broken Heart, Say
  • 2008 - Free Fallin'
  • 2009 - Who Says, Heartbreak Warfare
  • 2010 - Half of My Heart, Perfectly Lonely
  • 2012 - Shadow Days, Queen of California, Something Like Olivia
  • 2013 - Paper Doll, Wildfire, Who You Love
  • 2014 - XO
  • 2016 - Love on the Weekend
  • 2017 - Still Feel Like Your Man, In the Blood
  • 2018 - New Light
  • 2019 - I Guess I Just Feel Like

פרסים ומועמדויותעריכה

פרס שנה מועמד קטגוריה תוצאה
פרס גראמי 2003 ג'ון מאייר הזמר החדש הטוב ביותר מועמדות
"Your Body Is a Wonderland" ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר זכייה
2005 "Daughters" שיר השנה זכייה
ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר זכייה
2007 Continuum אלבום השנה מועמדות
אלבום הפופ של השנה זכייה
Try! אלבום הרוק של השנה מועמדות
"Waiting on the World to Change" ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר זכייה
"Route 66" ביצוע סולו רוק הטוב ביותר מועמדות
2008 "Belief" ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר מועמדות
2007 "Say" ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר זכייה
השיר הטוב ביותר שנכתב לפסקול מועמדות
"Gravity" ביצוע סולו רוק הטוב ביותר זכייה
"Lesson Learned" שיתוף הפעולה הטוב ביותר בשיר פופ מועמדות
:Where the Light Is
John Mayer Live in Los Angeles
הוידאו קליפ הארוך הטוב ביותר מועמדות
2011 Battle Studies אלבום הפופ הטוב ביותר מועמדות
"Half of My Heart" ביצוע הפופ הטוב ביותר של זמר מועמדות
"Crossroads" ביצוע סולו רוק הטוב ביותר מועמדות
2013 Channel Orange (בתור זמר אורח) אלבום השנה מועמדות
VMA 2002 "No Such Thing" הזמר החדש הטוב ביותר מועמדות
2003 ג'ון מאייר זמר השנה זכייה
טקס פרסי גיבסון 2002 ג'ון מאייר הגיטריסט המבטיח של השנה זכייה
טקס פרסי ערוץ VH1 2002 "No Such Thing" השיר הממכר של השנה זכייה
טקס פרסי Pollstar 2002 ג'ון מאייר מסע ההופעות הטוב ביותר של זמר חדש זכייה
טקס פרסי ASCAP 2003 "No Such Thing" השיר המושמע ביותר זכייה
2006 "Daughters" זכייה
2009 "Say" זכייה
פרס המוזיקה האמריקאית 2003 ג'ון מאייר האמן האהוב ביותר בקטגוריית הפופ או הרוק זכייה
2005 ג'ון מאייר האמן האהוב ביותר בקטגוריית Adult contemporary זכייה
2007 ג'ון מאייר זמר ה-Adult contemporary הטוב ביותר מועמדות
טקס פרסי בוסטון 2003 ג'ון מאייר זמר/ת או להקמת השנה זכייה
הזמר הטוב ביותר זכייה
"Your Body Is a Wonderland" שיר השנה זכייה
טקס פרסי הרדיו 2003 ג'ון מאייר זמר ה-Adult contemporary music של השנה זכייה
"Your Body Is a Wonderland" שיר השנה זכייה
פרסי בחירת הנוער 2003 ג'ון מאייר זמר השנה זכייה
Any Given Thursday אלבום השנה זכייה
2007 ג'ון מאייר זמר השנה מועמדות
2018 משתמש האינסטגרם של השנה מועמדות
פרסי המוזיקה הדניים 2003 ג'ון מאייר הזמר החדש הטוב ביותר זכייה
פרסי המוזיקה העולמיים 2005 ג'ון מאייר זמר הרוק/פופ המוכר של השנה זכייה
2006 זמר הרוק/פופ הטוב של השנה מועמדות
פרס בחירת הקהל 2005 ג'ון מאייר הזמר האהוב ביותר זכייה
2008 מועמדות
2010 מועמדות
טקס פרסי TEC 2007 מסע ההופעות של Continuum הפקת הקול הטובה ביותר במסע הופעות זכייה
"Waiting on the World to Change" ההפקה הטובה ביותר של שיר זכייה
Continuum הפקת האלבום הטובה ביותר זכייה
טקס פרסי ערוץ CMT 2011 "Sweet Thing" הופעת השנה מועמדות

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Grein, Paul (July 8, 2014). "USA: Top 20 New Acts Since 2000". Yahoo! Music.
  2. ^ 2.0 2.1 "John Mayer Talks Grateful Dead Legacy, Fare Thee Well and Learning to Play 'A Universe of Great Songs'". Billboard. Retrieved November 18, 2015
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Williams, Alex (April 30, 2015), "John Mayer’s Wrist Is a Wonderland" The New York Times. Retrieved May 4, 2015.
  4. ^ Leahey, Andrew. "John Mayer Biography". AllMusic.com. Retrieved October 25, 2017.
  5. ^ "It's Hip to Be Square". (October 7, 2002), People. 58 (15):107
  6. ^ Spillane, Sean (March 18, 2015). "Central High School - John Mayer". School Web Pages. CT Post. Archived from the original on March 21, 2006. Retrieved February 13, 2004.
  7. ^ "John Mayer". TV Guide. Retrieved August 25, 2014.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 "Playboy Interview: John Mayer". Playboy. February 10, 2010. Retrieved February 10, 2010.
  9. ^ Tapper, Christina (August 23, 2008), "James Blake on John Mayer: No High School Lothario". People. Retrieved March 23, 2015.
  10. ^ 10.0 10.1 Eliscu, Jenny (November 27, 2003), "Songs in the Key of Mayer". Rolling Stone. (936): 52–56.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 (2005). "Men Of The Week: Entertainment-John Mayer" at the Wayback Machine Ask Men. Retrieved April 12, 2006.
  12. ^ (November 6, 2006), "Mon Nov 6: Telecom; Spam Attack; John Mayer" at the Wayback Machine. TVNZ. Retrieved December 6, 2006.
  13. ^ 13.0 13.1 Fricke, David (February 22, 2007). "The New Guitar Gods" Rolling Stone. (1020): 39–47
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 Hedegaard, Erik (February 4, 2010), "The Dirty Mind and Lonely Heart of John Mayer". Rolling Stone (1097); pp. 36–45, 68.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 Mather, John; Hedegaard, Erik (March 2008), "The Wonder of John Mayer Land" at the Wayback Machine. Best Life. vol unknown (3):140.
  16. ^ Wallace, William (January 1, 2005) "Joe Beleznay wants to be the ball" Tweed Magazine. Retrieved October 30, 2006.
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 Hiatt, Brian (September 21, 2006), "My Big Mouth Strikes Again". Rolling Stone (1009): pp. 66–70.
  18. ^ 18.0 18.1 "John Mayer". at the Wayback Machine. Melissa and Sid. March 31, 2008.
  19. ^ 19.0 19.1 Ruth Shaut (2006), "Blues Brother". Elle. (250-251):104.
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 Small, Mark (2005). "John Mayer '98: Running with the Big Dogs". Berklee. Retrieved April 23, 2007.
  21. ^ 21.0 21.1 Guthrie, Blake (November 20, 2003). "Mayer of Atlanta: John Mayer plays Philips Arena, and all I got was this lousy cover story" at the Wayback Machine. Creative Loafing. Retrieved February 17, 2007.
  22. ^ Alter, Gaby (April 1, 2007). "Tour Profile: John Mayer" at the Wayback Machine. Mix. Retrieved April 23, 2007
  23. ^ Hay, Carla (April 6, 2002), "Aware/Columbia's John Mayer Makes 'Room For Squares' A Hit". Billboard. 114 (14):22.
  24. ^ Wood, Mikael (March 28, 2002). "Room at the Top". The Dallas Observer. Retrieved 22 December 2017. "I met a great lawyer who was willing to promote me. He sent out my records to labels, and Aware was one of his first ideas. He knew my "music well enough to know it was gonna take a smaller label to do it, and he was right. Aware was the label.
  25. ^ Proefrock, Stacia (2005). "Biography". All Music Guide. Retrieved April 23, 2007.
  26. ^ 26.0 26.1 Newman, Melinda (September 8, 2001), "The Beat". Billboard. 113 (36):14.
  27. ^ Back, Alan (June 15, 2001). "John Mayer carves out his own niche with national debut album". Nique. Retrieved June 22, 2007 Archived September 29, 2007, at the Wayback Machine
  28. ^ 28.0 28.1 28.2 John Mayer. Grammy.
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 29.3 29.4 Thrills, Adrian (January 29, 2010), "Is John Mayer finally set to be famous for something other than dating Jen?" Daily Mail:38.
  30. ^ Browne, David (March 14, 2003), "Strummer Time". Entertainment Weekly. (700):62.
  31. ^ Ault, Susanne (July 12, 2003), "Mayer, Crows Take Their Guitars On The Road". Billboard. 115 (28):15.
  32. ^ MacNeil, Jason (2003). "Heavier Things". Metacritic. Retrieved June 4, 2007.
  33. ^ (May 21–22, 2004), "Annie J. Hoffman-Obituary". Legacy.com. Retrieved August 2, 2015.
  34. ^ (2006) John Mayer. Song Writers Hall of Fame. Retrieved September 29, 2006.
  35. ^ Bio JohnMayer.com. Retrieved June 25, 2007.
  36. ^ Willman, Chris (August 9, 2002), "Meet John Dough". Entertainment Weekly. (666):36.
  37. ^ Fricke, David (February 5, 2004), "Buddy Guy/John Mayer". Rolling Stone. (941):68.
  38. ^ "Herbie Hancock Goes Beyond Jazz" Billboard. August 24, 2005.
  39. ^ Rodriguez, Jason (April 13, 2007). "Shawty's Story: Lloyd Says He Stole From Usher, Loves John Mayer" MTV. Retrieved April 16, 2007.
  40. ^ Moss Corey (September 16, 2005). "John Mayer Trio Geek Out With Live Album, Rolling Stones Jokes" MTV. Retrieved June 8, 2007.
  41. ^ Aquilante, Dan (2007). "Mayer: A Player On Big Stage" New York Post. Retrieved March 25, 2015.
  42. ^ JohnMayer.org staff "Continuum (special edition) to be released on November 20; includes 6 live tracks and new single, Say". Archived January 20, 2015, at the Wayback Machine
  43. ^ Tyrangiel, Josh, "Alicia Keys with John Mayer - The 50th Annual Grammy Awards" Time. Retrieved December 12, 2018.
  44. ^ 44.0 44.1 Tyrangiel, Josh (May 14, 2007), "John Mayer" Time 169 (20): p. 140.
  45. ^ "Mayercraft Carrier Cruise: February 1–4, 2008: A John Mayer/Sixthman Experience". MayercraftCarrier.com.
  46. ^ 46.0 46.1 Kemp, Mark (July 1, 2013). "Where The Light Is: John Mayer Live In Los Angeles - Albums Reviews". Rolling Stone. Retrieved December 23, 2013.
  47. ^ Cashmere, Paul (August 3, 2009), "Guy Sebastian Album To Be Released In October" Undercover Music News.
  48. ^ Newman-Bremang, Kathleen (May 12, 2009), "Crosby Loggins Nabs John Mayer, Kara DioGuardi For Debut Album'Rock the Cradle' winner plans to drop Time to Move in July". MTV. Retrieved June 24, 2009.
  49. ^ Powers, Ann; Martens, Todd (July 7, 2009), "Michael Jackson memorial: John Mayer performs 'Human Nature'". Los Angeles Times blog.
  50. ^ Vena, Jocelyn (July 21, 2009). "Demi Lovato Gets Personal on Here We Go Again". MTV News. Retrieved April 3, 2013.
  51. ^ 51.0 51.1 Taylor, Mick (May 21, 2010), "John Mayer interview". Music Radar. March 29, 2015.
  52. ^ SISARIO, BEN (November 26, 2009), "John Mayer Is No. 1 in Pre-Holiday Week". The New York Times. :2.
  53. ^ Graff, Gary (November 14, 2009), "Battle Studies". Billboard. 121 (45):32.
  54. ^ Arnold, Chuck (November 30, 2009), "Battle Studies". People.72 (22): p. 49.
  55. ^ Jerry Shriver; Elysa Gardner; Edna Gundersen (November 17, 2009), "Albums". USA Today.
  56. ^ Keefe, Jonathan (November 22, 2009), "John Mayer – Battle Studies" Slant. Retrieved February 8, 2010.
  57. ^ 57.00 57.01 57.02 57.03 57.04 57.05 57.06 57.07 57.08 57.09 57.10 57.11 57.12 DIEHL, MATT (March 30, 2013), "BREAKING THE SILENCE". Billboard. 125 (12):30-35.
  58. ^ "John Mayer's Dirty Mind Lonely Heart". Rolling Stone. January 19, 2010.
  59. ^ "John Mayer Does 'Rolling Stone' Magazine". Pink is the New Blog. January 20, 2010.
  60. ^ 60.0 60.1 "John Mayer's Playboy Interview Causes Uproar Online". MTV. February 10, 2010.
  61. ^ 61.0 61.1 Wood, Mikael (August 15, 2013), "Musical sniping, a la John Mayer and Taylor Swift". Los Angeles Times.
  62. ^ Matthew Perpetua (September 19, 2011). "John Mayer Diagnosed With Throat Condition". Rolling Stone. Retrieved April 16, 2012.
  63. ^ Levy, Daniel S. (October 3, 2011), "Passages".People. 76 (13):76.
  64. ^ Fowler, Brandi (October 23, 2011), "John Mayer Has Surgery to Heal Vocal Cords" E!. Retrieved March 23, 2015.
  65. ^ "John Mayer: 'I was silent for a month'". San Francisco Chronicle. June 11, 2012.
  66. ^ Doyle, Patrick (January 30, 2013), Q&A: John Mayer on His New Voice, Summer Tour and Dating Katy Perry. Rolling Stone.
  67. ^ 67.0 67.1 "John Mayer on Taking a Break". Warner Bros. May 15, 2012.
  68. ^ Browning, Skylar (May 15, 2012), "John Mayer now lives in Montana" Missoula Independent. Retrieved June 1, 2012.
  69. ^ "John Mayer: His "Shadow Days" Are Over"". CBS news. Retrieved February 10, 2013.
  70. ^ "John Mayer on Taking a Break" Warner Bros. May 15, 2012.
  71. ^ John Mayer News (March 9, 2012). "Information on Spring 2012 Tour Cancellation".
  72. ^ Oldenburg, Ann (March 9, 2012), "John Mayer cancels tour, takes 'indefinite hiatus'". USA TODAY.
  73. ^ Rolling Stone staff (December 5, 2012). "John Mayer, 'Born and Raised'". Rolling Stone. Retrieved March 25, 2015.
  74. ^ Arnold, Chuck (May 28, 2012), "John Mayer's "Born and Raised" Is a Perfect Road Trip Album: Review". People. 77 (22):47.
  75. ^ Oldenburg, Ann (September 4, 2012). "After more throat surgery, John Mayer takes vow of silence". USA Today. Retrieved February 18, 2013.
  76. ^ Markman, Rob (September 17, 2012). "Frank Ocean's Big Weekend: 'SNL' Debut And A Brand-New Video". MTV. Retrieved February 18, 2013.
  77. ^ 77.0 77.1 Hergett, Rachel (January 16, 2013). "Welcome home". The Bozeman Daily Chronicle. Retrieved February 18, 2013.
  78. ^ Harp, Justin (November 29, 2012). "John Mayer, Jeff Beck join Eric Clapton's Crossroads festival". Digital Spy. Retrieved February 18, 2013.
  79. ^ Graff, Gary (January 23, 2013). Foo Fighters, Don Henley, John Mayer Lead 2013 Rock Hall Presenters. Billboard. Retrieved February 18, 2013.
  80. ^ Barton, Chris (January 17, 2013). Fleetwood Mac and Frank Ocean lead New Orleans Jazz Fest lineup. Los Angeles Times. Retrieved February 18, 2013.
  81. ^ Hughes Cobb, Mark (April 26, 2013), John Mayer starts off season at Tuscaloosa Amphitheater. Tuscaloosa News. Retrieved March 20, 2015.
  82. ^ VOZICK-LEVINSON, SIMON (September 12, 2013), John Mayer Swears He’s Done With the Fame Game. Rolling Stone. (1191):16.
  83. ^ Coulehan, Eric (August 8, 2013). New John Mayer Album Features Katy Perry, Frank Ocean. Rolling Stone.
  84. ^ 84.0 84.1 Danton, Eric R. Listen to John Mayer’s ‘Paradise Valley’ Now. Rolling Stone. Retrieved August 13, 2013.
  85. ^ Miller, Julie. Exclusive: John Mayer and Katy Perry’s First Portraits Together, Commemorating Their “Who You Love” Single. Vanity Fair. Retrieved December 3, 2013.
  86. ^ "Critic Reviews for Paradise Valley". CBS Interactive. August 19, 2013
  87. ^ "Building Album Sales Chart". HITS Daily Double.
  88. ^ Schneider, Marc (March 21, 2013). John Mayer Announces First Tour in 3 Years. Billboard. Retrieved December 24, 2013.
  89. ^ Bella, Sarah (October 16, 2013). John Mayer Announces Headlining Australian Tour Dates, April 2014. Music Feeds. Retrieved December 24, 2013.
  90. ^ JOHN MAYER COVERS BEYONCÉ’S ‘XO’. Rap-Up. April 15, 2014.
  91. ^ Eames, Tom (May 23, 2014). "John Mayer unveils acoustic cover of Beyoncé's 'XO'". Digital Spy. Hearst Corporation. Retrieved May 23, 2014.
  92. ^ "XO – Single by John Mayer". United States: iTunes Store. Apple Inc. Retrieved May 27, 2014.
  93. ^ White, Emily (June 6, 2014). John Mayer's Beyonce Cover Soars Onto Hot Rock Songs Chart. Billboard. Retrieved June 6, 2014.
  94. ^ "June 14, 2014: The Hot 100". Billboard. p. 9. Archived from the original on June 6, 2014.
  95. ^ Ryan, Gavin (June 7, 2014). "Justice Crew Top ARIA Singles Chart For 5th Week". Noise11. Noise Network. Retrieved June 7, 2014.
  96. ^ "Chart Log UK: New Entries Update – 7.06.2014 (Week 22)". zobbel.de. Tobias Zywietz. Retrieved July 21, 2014.
  97. ^ Stern, Bradley (September 5, 2014). Barbra Streisand Is Hypnotized By John Mayer’s Sexy Guitar Strumming In ‘Partners’ Album Trailer: Watch. Idolator. Retrieved August 7, 2015.
  98. ^ Kyriazis, Stefan (December 22, 2014). "VIDEO EXCLUSIVE: Watch Barbra Streisand and John Mayer record Come Rain Or Come Shine". Daily Express. Retrieved August 7, 2015.
  99. ^ Flanagan, Andrew (February 8, 2015). Grammys 2015: Ed Sheeran Performs 'Thinking Out Loud' with Questlove, Herbie Hancock, John Mayer. Billboard. Retrieved August 7, 2015.
  100. ^ Reed, Ryan (March 9, 2015). John Mayer: ‘My High-Speed Crash Was an Intellectual One’. Rolling Stone.
  101. ^ Halperin, Shirley (August 5, 2015). The Grateful Dead Is Resurrected Once More, This Time With John Mayer: Exclusive. Billboard. Retrieved August 7, 2015.
  102. ^ John Mayer grateful for his time with Dead & Company. The Sacramento Bee. Retrieved 29 July 2016.
  103. ^ Danielle Jackson (January 3, 2017). John Mayer announces release plans for new music. Entertainment Weekly. Retrieved May 2, 2017.
  104. ^ "John Mayer - In the Blood (Radio Edit)". Daily Play MPE. Retrieved May 3, 2017.
  105. ^ "John Mayer ships "In the Blood" to country studio". The Boot.
  106. ^ Kreps, Daniel (January 30, 2017). John Mayer Maps Out ‘Search for Everything’ World Tour. Billboard. Retrieved January 18, 2018.
  107. ^ Dead & Company Announce Summer Tour 2017. Jam Base. December 1, 2016. Retrieved February 24, 2017.
  108. ^ Dead & Company Detail Fall Tour. Rolling Stone. Retrieved September 7, 2017.
  109. ^ Gonzales, Sandra (December 6, 2017). John Mayer recovering from emergency appendectomy. CNN. Retrieved April 9, 2018.
  110. ^ Dead & Company Announces New Dates For Postponed Shows. JamBase. December 8, 2017. Retrieved April 9, 2018.
  111. ^ Hussein, Wandera (January 18, 2018). Dead & Company Announce 19-City Summertime Tour. Billboard. Retrieved January 18, 2018.
  112. ^ Kim, Michelle (May 10, 2018). John Mayer and No I.D. Share New Song “New Light”: Listen. Pitchfork. Retrieved May 10, 2018.
  113. ^ Atkinson, Katie (October 25, 2018). John Mayer Debuts New Song 'I Guess I Just Feel Like,' Plus More Highlights From LA iHeartRadio Theater Set Billboard. Retrieved December 12, 2018.
  114. ^ John Mayer to kick off world tour in New Zealand, 2019. stuff.co.nz. December 12, 2018. Retrieved December 12, 2018.
  115. ^ Richards, Chris (April 7, 2017). "He's a stellar guitarist, but his songs are staid". The Washington Post.
  116. ^ Baltin, Steve (April 22, 2017). Why John Mayer Is Music's Forgotten Superstar. Forbes. Retrieved 16 October 2018.
  117. ^ Newman, Melinda (April 17, 2004), "John Mayer Tries Hand At New Instrument". Billboard. 116 (16):13.
  118. ^ Daly, Steven (December 2009), "John Mayer Thinks With His Pick". Details. Retrieved February 8, 2010.
  119. ^ "johnmayer.com". Archived from the original on January 2, 2008. Retrieved 2017-05-02.
  120. ^ Clymer, Benjamin and Holloway, Will (September 25, 2013), Talking Watches With John Mayer. Hodinkee. Retrieved March 25, 2015.
  121. ^ Williams, Alex (December 20, 2013), The High Priest of Horology. The New York Times. Retrieved March 24, 2015.
  122. ^ John Mayer Debuts Trailer for New Instagram Show. Los Angeles, California: ABC.
  123. ^ Burks, Tosten (29 October 2018). Watch Thundercat and John Mayer Perform “Them Changes” on Instagram. Spin. Retrieved 12 November 2018.
  124. ^ Catucci, Nick (November 8, 2018). How John Mayer Got a Grip on Fame -- and Intends to Bring 'Truth' Back to Music. Billboard. Retrieved 12 November 2018.
  125. ^ Deitrich, Andy (February 2, 2004). "Making music for the non-musically inclined". Ars Technica. Retrieved June 12, 2007.
  126. ^ Billboard staff (October 3, 2006), Volkswagen Cars To Feature First Act Guitars. Billboard. Retrieved March 25, 2015.
  127. ^ "'Rollin' With Zach' and 'The Ambush Cook' This December on OWN". Oprah. November 11, 2011. Retrieved February 18, 2013.
  128. ^ "CBS Taps 'The Talk' and Guest Hosts To Fill 'Late Late Show'". Variety. November 26, 2014. Retrieved December 9, 2014.
  129. ^ Zeitchik, Steven (April 21, 2014), Tribeca 2014: 'Zombeavers,' 'Sharknado's' newest friend. Los Angeles Times. Retrieved May 20, 2015.
  130. ^ (2003). NEWS: JOHN MAYER RECEIVES SIGNATURE MARTIN OM GUITAR. Retrieved January 29, 2007.
  131. ^ Sounding Board Newsletter contributor (2003) "John Mayer Signature OM". Retrieved March 25, 2015
  132. ^ "Fretbase, John Mayer's Signature Acoustic Guitar – the Martin OMJM (2008)". Fretbase.com. August 4, 2008.
  133. ^ "John Mayer Signature". Two-Rock. Retrieved May 10, 2007.
  134. ^ 134.0 134.1 "John Mayer - Black One Story". YouTube. 2012-01-05. Retrieved May 2, 2017.
  135. ^ Laing, Rob."Fender Custom Shop John Mayer BLACK1". MusicRadar. Retrieved May 2, 2017.
  136. ^ Mike Duffy. "INTRODUCING THE JOHN MAYER SPECIAL EDITION BLACK1 STRATOCASTER® GUITAR". Fender.com.
  137. ^ John Mayer Announces Split with Fender Reverb.com. Retrieved May 2, 2017.
  138. ^ "PRS Guitars Private Stock Super Eagle". PRS Guitars. Retrieved May 2, 2017.
  139. ^ 139.0 139.1 "J-MOD 100". PRS Guitars.
  140. ^ "NAMM 2017: PRS and John Mayer Announce J-MOD 100 Signature Amp". Guitar World. Retrieved January 17, 2017.
  141. ^ "PRS Guitars Private Stock Super Eagle II". PRS Guitars.
  142. ^ "PRS Guitars Announces John Mayer Limited Edition Private Stock Super Eagle II" American Songwriter. Retrieved June 7, 2017.
  143. ^ "D-45 John Mayer" martinguitar.com.
  144. ^ Martin Announces High-End John Mayer Signature D-45. Reverb. Retrieved January 4, 2018.
  145. ^ "Silver Sky". PRS Guitars.
  146. ^ "PRS Guitars Announces New John Mayer Signature Model: The Silver Sky". American Songwriter. Retrieved March 6, 2018.
  147. ^ "WHY PRS IS GAINING SHARE IN THE GUITAR MARKET". Music Trades. 116 (9): 56–62. October 2018.
  148. ^ BLACKETT, MATT (July 2018). "_Silver Sky John Mayer Signature". Guitar Player. 52 (7): 88–89.
  149. ^ WENN (June 15, 2006). "Mayer Apologises To Hewitt". ContactMusic.com. Retrieved March 23, 2015.
  150. ^ John Mayer: Jessica Simpson Was “Crazy” in Bed. Us Weekly. Retrieved February 10, 2017.
  151. ^ 151.0 151.1 Eastland, Terry (February 7, 2013). John Mayer admits: 'I was a jerk' Washington Examiner. Retrieved August 19, 2013.
  152. ^ Jennifer Aniston ended relationship with John Mayer because of his Twitter 'obsession'. The Telegraph. Retrieved February 10, 2017.
  153. ^ Nelson, Jeff. John Mayer and Katy Perry 'Are Not Back Together,' Says Source – But 'They Will Always Care for Each Other'. People Magazine. Retrieved February 10, 2017.
  154. ^ The Official John Mayer Auction Site. John Mayer Auction. Retrieved April 23, 2007.
  155. ^ "John Mayer". Business Here. Retrieved April 23, 2007.
  156. ^ Kilgore, Kim (2007). "More cities added to John Mayer's itinerary". Retrieved May 1, 2007.
  157. ^ Adato, Allison, et al. (April 7, 2003), "SWEET CHARITY". People. 59 (13):87.
  158. ^ Gardner, Elysa (November 4, 2005), "Celebrities share Elton John's vision". USA Today.
  159. ^ Virginia Tech (August 1, 2006) A Concert For Virginia Tech. Archived August 23, 2007, at the Wayback Machine
  160. ^ (January 7, 2008), "Fly on the wall". Westchester County Business Journal. 47 (1):38.
  161. ^ Mayer, John (November 14, 2007). "NEW SHOW: 1ST ANNUAL HOLIDAY CHARITY REVUE ON DECEMBER 8 AT NOKIA THEATRE LA LIVE". JohnMayer.com.
  162. ^ Waddell, Ray (April 7, 2008). Mayer Aligns With Blackberry For Summer Tour. Billboard.
  163. ^ Finn, Natalie (July 22, 2008), Sting, Matthews, Mayer Gamer for Tibet Than Beijing. E!. Retrieved March 25, 2015.
  164. ^ PR Newswire staff (May 2, 2011), "John Mayer, Keith Urban Help Tiger Woods Raise Approximately $750,000 for the Tiger Woods Foundation at the 2011 Tiger Jam". PR Newswire US.
  165. ^ Benoit, Zach (August 31, 2012). Pine Creek fire at 12,000 acres; at least 5 homes lost. Billings Gazette. Retrieved February 18, 2013.
  166. ^ Guthrie, Blake (May 16, 2001), "Square pegged". Creative Loafing. Retrieved on February 2, 2010.
  167. ^ (January 22, 2010), John Mayer in His Own Words: The Rolling Stone Interview. Rolling Stone. Retrieved March 25, 2015.
  168. ^ Garcia, Jennifer (June 15, 2009), John Mayer Performs, Fakes Pal's Hospital Trip People. Retrieved April 28, 2015.
  169. ^ (August 5, 2008), John Mayer TMZ Video: “Am I Really A Celebrity?”. Huffington Post. Retrieved March 19, 2015.
  170. ^ Herrera, Monica (February 10, 2010). John Mayer's Sexually, Racially Charged Playboy Interview Sparks Outrage. Billboard. Retrieved February 10, 2010.
  171. ^ Herrera, Monica (February 10, 2010), John Mayer Apologizes For Using Racial Slur In Playboy Interview. Billboard. Retriaved March 23, 2015.
  172. ^ John Mayer Cries/Apologizes in Nashville, TN 2/10/2010 Sommet Center. Concert footage, February 10, 2010.
  173. ^ Koonse, Emma (May 16, 2012). "John Mayer 'Lost His Head' 2 Years Ago". The Christian Post.
  174. ^ Vena, Jocelyn (November 6, 2009). "John Mayer Talks Taylor Swift Collaboration 'Half of My Heart'". MTV. Retrieved June 11, 2012.
  175. ^ John Mayer: Taylor Swift’s ‘Dear John’ Song ‘Humiliated Me’. Rolling Stone. June 11, 2012. Retrieved June 6, 2012.
  176. ^ Julie Miller (June 19, 2013). Photos: Five Reasons to Think Taylor Swift Is John Mayer’s “Paper Doll”. Vanity Fair. Retrieved August 9, 2013.
  177. ^ Nicole Eggenberger (July 5, 2013). John Mayer Addresses Rumors “Paper Doll” Is About Taylor Swift. Us Weekly. Retrieved August 9, 2013.