ג'ון צ'נסלור

היה הנציב העליון הבריטי השלישי של המנדט הבריטי בין השנים 1928 עד 1931

סר ג'ון צ'נסלוראנגלית: John Chancellor; ‏18701952) היה איש צבא ומנהלן קולוניאלי בריטי, הנציב העליון הבריטי השלישי על ארץ ישראל (1928–1931).

ג'ון צ'נסלור
John Chancellor
סר ג'ון צ'נסלור, 23 במרץ 1931
סר ג'ון צ'נסלור, 23 במרץ 1931
לידה 20 באוקטובר 1870
אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 ביולי 1952 (בגיל 81)
Shieldhill Hotel, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mary Elisabeth Howard Thompson (6 ביוני 1903–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
הנציב העליון ה־3
דצמבר 19281931
(כשנתיים)
תחת שר המושבות לאופולד אמרי, סידני וב, ג'יימס הנרי תומאס
הארי לוק (מ"מ)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית (1947)
  • אביר מפקד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (1913)
  • עמית מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (1909)
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (1922)
  • אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי (1925)
  • אות השירות המצוין (1898)
  • Knight of Grace of the Order of Saint John (1928) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנציב העליון הבריטי ג'ון צ'נסלור (חובש מגבעת במרכז) מבקר באתר הבנייה של בניין ימק"א בירושלים, בשנת 1931

ביוגרפיה

עריכה

ג'ון צנסלור נולד בשנת 1870 למשפחת אצולה בריטית. הוא היה בוגר אקדמיה צבאית והוסמך לקצין ביולי 1890[1]. שירת כקצין בחיל ההנדסה הבריטי ובין השאר שירת בשנת 1898 במחוז הספר הצפון-מערבי. בשנת 1904 החל לשרת בשירות הקולוניאלי הבריטי. בשנת 1909 הוענק לו תואר עמית במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש בזכות שירותו[2]. הוא כיהן כמושל מאוריציוס (1911-1916), וטרינידד (1916-1921) ועם הכרזת דרום רודזיה כמושבת כתר בריטית היה בספטמבר 1923 למושלה הראשון, תפקיד בו החזיק עד 1928. במהלך שנות כהונתו בנה לעצמו שם של מושל מוצלח. בשנת 1928 הוא נתמנה לנציב העליון על ארץ ישראל לאור ההבנה של הממשלה הבריטית שמדובר במושבה בעייתית[3].

יחסו ליישוב היהודי היה עוין. לדעתו, הצהרת בלפור והתמיכה הבריטית ביהודים פגעו באינטרסים הקולוניאליים של הבריטים, ושעליהם לתמוך ברוב הערבי.

בתקופתו התרחשו מאורעות תרפ"ט (1929), שהיו המאורעות החמורים ביותר שהתרחשו בארץ מאז תחילת המנדט. מאורעות אלה הביאו בסופו של דבר לפרסום הספר הלבן השני ולהגבלה משמעותית של מכירת הקרקעות ליהודים ועלייתם לארץ. כהונתו כנציב העליון נסתיימה בשנת 1931. צ'נסלור המליץ להפסיק את העלייה ולמנוע מכירת אדמות ליהודים, שכן לטענתו כל האדמות בארץ ישראל היו מעובדות, ומכירת אדמה ליהודים פירושה היה הגדלת מספר החקלאים הערבים חסרי הקרקע[4].

עם תום תקופת כהונתו תוארה כהונתו בעיתון דבר כתקופה שחורה ליישוב היהודי והונגדו המילים הגבוהות שהכביר בתחילת כהונתו על סיוע לעלייה אל מול פעולותיו כנגדה, מכירת קרקעות ליהודים והקרן הקיימת[5]. צ'נסלור תואר כבזבזן אשר הובל על ידי הפקידוּת שלו במקום להובילה והנהיג מדיניות של ויתור לערבים במקום לעמוד מולם[6]. על שמו נקרא באותה השנה רחוב מרכזי בירושלים, שהוקם שנה קודם לכן. שמו של הרחוב הוחלף בתום המנדט הבריטי וכיום הוא נקרא רחוב שטראוס.

בשנת 1936 פורסם שצ'נסלור השתתף ביוזמה להקמת בנק אנגלי-ערבי בארץ ישראל[7], שלא יצאה אל הפועל[8] ושהוא מסייע בהפצת שבועון ערבי המטיף לעמדה הערבית בשאלת ארץ ישראל[9]. בשנים 1937-1938 התבטא בעד תוכנית החלוקה[10][11].

בשנת 1947 הוענק לו תואר אביר מסדר האימפריה הבריטית. הוא מת בשנת 1952.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ון צ'נסלור בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה