ג'ורג'ו נפוליטנו

נשיא איטליה ה-11

ג'ורג'ו נפוליטנואיטלקית: Giorgio Napolitano; 29 ביוני 192522 בספטמבר 2023) היה נשיא איטליה האחד-עשר במספר. כיהן בתפקיד בין התאריכים 15 במאי 200614 בינואר 2015. הוא היחיד שנבחר לשתי תקופות כהונה.

ג'ורג'ו נפוליטנו
Giorgio Napolitano
לידה 29 ביוני 1925
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 2023 (בגיל 98)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מקום קבורה בית העלמין הפרוטסטנטי של רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה עצמאי
בן או בת זוג Clio Bittoni (195922 בספטמבר 2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא איטליה ה־11
15 במאי 200614 בינואר 2015
(8 שנים ו־35 שבועות)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (28 באוקטובר 1998)
  • אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית (26 ביוני 2007)
  • הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (5 בספטמבר 2008)
  • פרס החילוניות (2010)
  • מפקד במסדר ההצטיינות הליטאי (21 באפריל 2004)
  • צווארון מסדר פיוס התשיעי (20 בנובמבר 2006, בנדיקטוס השישה עשר)
  • מסדר ההצטיינות הלאומי המלטזי (30 ביוני 2010)
  • מסדר ג'ירג' קסטריוטי סקנדברג (5 במרץ 2014, בויאר נישני)
  • צווארון מסדר הצלב הדרומי (10 בנובמבר 2008, לואיז אינסיו דה סילבה)
  • מסדר אומיה (18 במרץ 2010, בשאר אל-אסד)
  • Leibniz-Ring-Hannover (1997)
  • צלב גדול של לגיון הכבוד (נובמבר 2012)
  • הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (26 בספטמבר 1998, חואן קרלוס הראשון)
  • צווארון של מסדר הכוכב של רומניה (15 בספטמבר 2011)
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (27 בפברואר 2007, איוואן גשפארוביץ', נשיא סלובקיה)
  • פרס דן דוד (2010)
  • עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (11 ביוני 2012, ברוניסלב קומורובסקי)
  • מסדר ההצטיינות יוצאת הדופן של סלובניה
  • אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • מסדר הרפובליקה של טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בנאפולי ולמד באוניברסיטה המקומית. היה מן המתנגדים לפשיזם, והשתתף בפעילויות אנטי-נאציות במהלך מלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה, הצטרף למפלגה הקומוניסטית האיטלקית. ב-1953 נבחר מטעמה כחבר בבית התחתון של הפרלמנט האיטלקי. לאחר התפרקותה של המפלגה הקומוניסטית בשנת 1991, הצטרף למפלגה הדמוקרטית השמאלנית של איטליה (Democratici di Sinistra). היה נשיא בית הנבחרים ושר הפנים. בשנת 1999 אף נבחר לציר בפרלמנט האירופי. בשנת 2005 מונה לסנאטור לכל החיים.

בשנת 2006 נבחר בסבב ההצבעה הרביעי להיות נשיא איטליה במקומו של קרלו אזליו צ'אמפי. הוא נבחר לקדנציה של 7 שנים.

בנובמבר 2008 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[1] במאי 2010 זכה בפרס דן דוד.[2]

עם סיום תקופת כהונתו, באפריל 2013, לאחר שלא הושג רוב לאף אחד מהמועמדים להחליפו, הסכים נפוליטנו להיות מועמד לתקופת כהונה נוספת וזכה בבחירות. בדצמבר 2014 הודיע על כוונתו להתפטר מתפקידו[3] והתפטר ב-14 בינואר 2015.

נפטר ב-22 בספטמבר 2023.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג'ו נפוליטנו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא איטליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.