פתיחת התפריט הראשי

ג'ורג'ו נפוליטנואיטלקית: Giorgio Napolitano; נולד ב-29 ביוני 1925) הוא נשיא איטליה האחד-עשר במספר. כיהן בתפקיד בין התאריכים 15 במאי 2006 - 14 בינואר 2015. הוא היחיד שנבחר לשתי תקופות כהונה.

ג'ורג'ו נפוליטנו
Giorgio Napolitano
Presidente Napolitano.jpg
לידה 29 ביוני 1925 (בן 94)
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
השכלה אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה עצמאי
נשיא איטליה ה־11
15 במאי 200614 בינואר 2015
(8 שנים ו-35 שבועות)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (28 באוקטובר 1998)
  • צלב גדול של לגיון הכבוד (נובמבר 2012)
  • הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית
  • עיטור מסדר העיט הלבן
  • צווארון של מסדר הכוכב של רומניה
  • מסדר ההצטיינות יוצאת הדופן של סלובניה
  • אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2008)
  • פרס דן דוד (2010)
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן
  • מסדר הרפובליקה של טורקיה
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • מדליית החירות הנשיאותית
  • מסדר אומיה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריז-סורבון
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (2007)
  • פרס החילוניות (2010)
  • אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Giorgio Napolitano signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בנאפולי ולמד באוניברסיטה המקומית. היה מן המתנגדים לפשיזם, והשתתף בפעילויות אנטי-נאציות במהלך מלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה, הצטרף למפלגה הקומוניסטית האיטלקית. ב-1953 נבחר מטעמה כחבר בבית התחתון של הפרלמנט האיטלקי. לאחר התפרקותה של המפלגה הקומוניסטית בשנת 1991, הצטרף למפלגה הדמוקרטית השמאלנית של איטליה (Democratici di Sinistra). היה נשיא בית הנבחרים ושר הפנים. בשנת 1999 אף נבחר להיות ציר בפרלמנט האירופי. בשנת 2005 מונה להיות סנאטור לכל החיים.

בשנת 2006 נבחר בסבב ההצבעה הרביעי להיות נשיא איטליה במקומו של קרלו אזליו צ'אמפי. הוא נבחר לקדנציה של 7 שנים.

בנובמבר 2008 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1]. במאי 2010 זכה בפרס דן דוד[2].

עם סיום תקופת כהונתו, באפריל 2013, לאחר שלא הושג רוב לאף אחד מהמועמדים להחליפו, הסכים נפוליטנו להיות מועמד לתקופת כהונה נוספת וזכה בבחירות. בדצמבר 2014 הודיע על כוונתו להתפטר מתפקידו[3] והתפטר ב-14 בינואר 2015.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג'ו נפוליטנו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה