ג'ורג' בנסון

זמר אמריקאי

ג'ורג' וושינגטון בנסון (נולד ב-22 במרץ 1943) הוא גיטריסט, זמר ומלחין אמריקאי. את דרכו המקצועית החל בגיל 19 כגיטריסט ג'אז.

ג'ורג' בנסון
George Benson
George Benson 1998.jpg
לידה 22 במרץ 1943 (בן 78)
פיטסבורג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1954–הווה (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Schenley High School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק גיטריסט, זמר, פזמונאי, מוזיקאי ג'אז, מלחין, גיטריסט ג'אז, אמן הקלטה, זמר-יוצר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, smooth jazz, מוזיקת פופ, רית'ם אנד בלוז, פאנק עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, זמרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וורנר ברודרס רקורדס, קולומביה רקורדס, קונקורד רקורדס, האחים וורנר, Computer telephony integration, The Verve, פרסטיז' רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
georgebenson.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בנסון נחשב לילד פלא והתפרסם לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-20, כשהוא מנגן ג'אז עם ג'ק מקדוף ואחרים. לאחר מכן פתח בקריירת סולו מצליחה, שהתחלפה בין ג'אז, פופ, רית'ם אנד בלוז ושירת סקאט. אלבומו "Breezin" הגיע למעמד של פלטינה מרובעת ולמקום הראשון במצעד האלבומים של בילבורד בשנת 1976.

ביוגרפיהעריכה

בנסון נולד וגדל ברובע היל בפיטסבורג, פנסילבניה. בגיל שבע הוא ניגן לראשונה ביוקולילי והופיע בחנות תמורת כמה דולרים. בגיל שמונה הוא ניגן בגיטרה במועדון לילה ללא רישיון, בערבי שישי ושבת, אך המשטרה סגרה עד מהרה את המועדון. בגיל 9 הוא התחיל להקליט. חברת RCA רקורדס הוציא לאור סינגל שלו עם שתי שירים. בנעוריו למד כיצד לנגן ג'אז אינסטרומנטלי והופיעה במשך מספר שנים עם האורגניסט ג'ק מקדוף. אחד מגיבורי הגיטרה המוקדמים הרבים שלו היה גיטריסט הקאנטרי ג'אז האנק גרלנד.

בגיל 21 הקליט את אלבומו הראשון, "The New Boss Guitar", בהשתתפות מקדוף. ההקלטה הבאה של בנסון הייתה "It's Uptown" עם "רביעיית ג'ורג 'בנסון", כולל לוני סמית' על העוגב ורוני קובר על סקסופון בריטון. באמצע שנות השישים מיילס דייוויס העסיק את בנסון, והוא ניגן הגיטרה בשיר "Paraphernalia" באלבום Miles in the Sky מ-1968[1].

החל מאמצע עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-20, כשהקליט עבור וורנר מיוזיק גרופ, החל קהל חדש לגמרי לגלות את בנסון. עם יציאת אלבומו "Breezin" משנת 1976, בו שר בנסון את הלהיט "This Masquerade" של ליאון ראסל[2], שהפך ללהיט פופ ענק וזכה בפרס גראמי כאלבום השנה. שני אלבומים נוספים שהקליט באותן השנים, "Good King Bad" ו-"Benson and Farrell" זכו להצלחה רבה[3].

בנסון הקליט גם את הגרסה המקורית של "האהבה הגדולה מכולם" (The Greatest Love of All) ב-1977, שלימים הוקלט גם על ידי וויטני יוסטון. בתקופה זו בנסון הקליט עם המנצח הגרמני קלאוס אוגרמן. תקליט ההופעה החיה שלו "On Broadway", זכתה גם היא בגראמי. הוא עבד עם פרדי האברד על מספר אלבומיו במהלך שנות השישים, השבעים והשמונים.

חברת התקליטים Qwest (חברת בת של האחים וורנר, המנוהלת על ידי קווינסי ג'ונס) הוציאה את אלבום הפופ פורץ הדרך של בנסון Give Me The Night, בהפקת ג'ונס. האלבום כלל סינגלים רבים שהיו ללהיטים כמו "Love All the Hurt Away", "Turn Your Love Around", "Inside Love", "Lady Love Me", "20/20", "Shiver", "Kisses in the Moonlight".

בשנת 2000 הקליט את האלבום "Absolute Benson", תקליט גיטרה ג'אז עם השפעות לטיניות[4].

בנסון ניגן בהקלטות של אמנים רבים ביניהם: פרנק סינטרה, קווינסי ג'ונס וסטיבי וונדר[5].

ב-21 ביולי 2011 הופיע בנסון באמפיתיאטרון קיסריה[6].

חיים אישייםעריכה

בנסון נשוי לג'וני לי מאז 1965 ויש לו שבעה ילדים. בנסון מתאר את המוזיקה שלו כמתמקדת יותר באהבה ורומנטיקה, בשל מחויבותו למשפחתו ולפרקטיקות הדתיות שלו. בנסון חבר קהילת עדי יהוה. בנסון מתגורר באנגלווד, ניו ג'רזי.

דיסקוגרפיהעריכה

הדיסקוגרפיה של ג'ורג 'בנסון מורכבת משלושים ושישה אלבומי אולפן וחמישה אלבומי הופעה חיה ב-Prestige Records, Columbia Records, Verve Records, A&M Records, CTI Records, Warner Bros. Records, GRP Records ו-Concord Records, כמו גם משני תקליטורי DVD.

אלבומי אולפןעריכה

  • 1964 : The New Boss Guitar
  • 1965 : It's Uptown, With The George Benson Quartet
  • 1966 : The George Benson Cookbook
  • 1968 : Shape of Things To Come
  • 1968 : Giblet Gravy
  • 1968 : Goodies
  • 1969 : I Got a Woman and Some Blues
  • 1969 : Tell It Like It Is
  • 1969 : The Other Side of Abbey Road
  • 1971 : Beyond the Blue Horizon
  • 1971 : White Rabbit
  • 1973 : Body Talk
  • 1973 : Witchcraft
  • 1974 : Bad Benson
  • 1975 : Good King Bad
  • 1976 : Benson and Farrell With Joe Farrell
  • 1976 : Breezin'
  • 1977 : In Flight
  • 1979 : Livin' Inside Your Love
  • 1980 : Give Me the Night
  • 1983 : In Your Eyes
  • 1984 : 20/20
  • 1986 : While the City Sleeps
  • 1987 : Collaboration
  • 1988 : Twice the Love
  • 1989 : Tenderly
  • 1990 : Big Boss Band
  • 1993 : Love Remembers
  • 1996 : That's Right
  • 1998 : Standing Together
  • 2000 : Absolute Benson
  • 2003 : Irreplaceable
  • 2006 : Givin' It Up
  • 2009 : Songs and Stories
  • 2011 : Guitar Man
  • 2013 : Inspiration (A Tribute to Nat King Cole)
  • 2019 : Walking to New Orleans

אלבומי הופעה חיהעריכה

  • 1975 : In Concert - Carnegie Hall
  • 1978 : Weekend in L.A.
  • 2000 : Round Midnight
  • 2005 : Best of George Benson Live (2000)
  • 2007 : Live From Montreux (1986)
  • 2020 : Weekend in London (2019 at the Ronnie Scott's Jazz Club)

פרסיםעריכה

 
בנסון בהופעה ב-1986

פרסי גראמיעריכה

רשימת פרסים ומועמדויות
שנה פרס קטגוריה תוצאה

1977

פרס גראמי ביצוע הרית'ם אנד בלוז הטוב ביותר — "Theme from Good King Bad" זכייה


ביצוע הפופ הטוב ביותר — "Breezin'" זכייה


תקליט השנה — "This Masquerade" זכייה


1979

ביצוע הרית'ם אנד בלוז הטוב יותר — "On Broadway" זכייה


1981

ביצוע הג'אז הטוב יותר — "Moody's Mood" זכייה


ביצוע האינסטרומנטלי הטוב ביותר — "Off Broadway" זכייה


ביצוע הרית'ם אנד בלוז הטוב ביותר — "Give Me the Night" זכייה


1984

ביצוע הפופ הטוב יותר — "Being with You" זכייה


2007

ביצוע הרית'ם אנד בלוז הטוב יותר — "God Bless the Child" זכייה


ביצוע הפופ הטוב יותר — "Mornin'" זכייה


קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' בנסון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה