ג'ורג' הנטינגטון
ג'ורג' הנטינגטון (באנגלית: George Huntington; 9 באפריל 1850 – 3 במרץ 1916) היה רופא כללי אמריקני. על שמו קרויה מחלת הנטינגטון.
 | |
| הנטינגטון בזקנתו | |
| לידה |
9 באפריל 1850 איסט המפטון, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1916 (בגיל 65) קיירו, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
רפואה |
| מקום קבורה |
Lagrangeville Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| מספר צאצאים |
5 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
משפחת הנטינגטון היגרה לאמריקה הצפונית ב-1633 מנוריץ', אנגליה והתיישבה בקונטיקט. בשנת 1797 התיישב סבו של הנטינגטון, אייבל הנטינגטון (אנ'),[1] באיסט המפטון שבלונג איילנד שם שימש כרופא. בשנת 1811 נולד אביו של הנטינגטון, ג'ורג' לי הנטינגטון, אשר שימש כרופא באיסט המפטון לאחר לימודי רפואה באוניברסיטת ניו יורק. אימו של הנטינגטון, מרי הוגלנד, גדלה והתחנכה במנהטן, ונישאה לאביו בשנת 1833.
הנטינגטון נולד ב-9 באפריל 1850, בנם השני של ג'ורג' לי הנטינגטון ומרי הוגלנד. הוא גדל באיסט המפטון, ומגיל צעיר היה מתלווה אל אביו בעת שנסע לבקר חולים. באחרית ימיו תיאר זאת כך: ”בעודי רוכב עם אבי בסבביו המקצועיים, ראיתי את המקרים הראשונים של 'ההפרעה ההיא'. אני זוכר זאת בחדות, כמו אירע אתמול. [המראה] טבע רושם מתמיד במוחי הצעיר, שאת פרטיו אני מזכיר כיום, רושם שהיה הדחף הראשון לבחירתי במחולית כתרומתי הבתולית לתורת הרפואה”.[2]
הנטינגטון למד והתחנך אצל ג'ון וולאס, בוגר אוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד, אשר לימד אותו, מעבר ללימודים הרגילים, גם גאולוגיה ומינרלוגיה. בעת זו כבר הייתה קריאתו ממוקדת בעיקר בספרות רפואית, והוא הונחה בקריאתה על ידי אביו; כן הייתה לו גישה לרשומות מעיסוקי הרפואה של סבו ואביו.
בגיל 18 החל בלימודי רפואה מסודרים תחת אביו, ובשנת 1871 סיים תואר במכללה לרופאים ולמנתחים באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. לאחר לימודיו שב לאיסט המפטון וסייע לאביו בעיסוקיו.
'On Chorea' עריכה
בשנת 1871, לאחר שסיים את לימודיו, החל לכתוב מאמר אודות הפרכסת. עיקר המאמר התייחס להסתמנות של פרכסת סינדהם (אנ'), ורק בסוף המאמר התייחס הנטינגטון למה שכינה "מוזרות רפואית" שחשב כי קיימת אך ורק בקצה המזרחי של לונג איילנד. במאמר ציין הנטינגטון שלושה מאפיינים מרכזיים של הפרכסת הזו: טבעה התורשתי; השיגעון שהיא גורמת לו, ובתוכו לקות קוגניטיבית ומקרי התאבדות רבים; וכן הופעת התסמינים בשנות השלושים והארבעים לחיי החולים. כתב היד של המאמר הוער בידי אביו של הנטינגטון.
בשלהי 1871 נסע הנטינגטון לכפר פומרוי (אנ') שבאוהיו, במטרה להתיישב ולעסוק שם ברפואה, כשכתב היד של המאמר באמתחתו. ב-15 בפברואר 1872 קרא הנטינגטון בפני אקדמיית מייגס ומייסון לרפואה במידלפורט, אוהיו את כתב היד וזכה להערכה. בעקבות כך שלח הנטינגטון את כתב היד לעורכי כתב העת Medical and Surgical Reporter שישב בפילדלפיה, וב-13 באפריל 1872 פורסם המאמר בכתב העת, תחת הכותרת "על פרכסת" (On Chorea).
ב-1872 הופיע תקציר של המאמר בשנתון הגרמני Jahresbericht, וכך הוצג הנטינגטון אל ספרות הרפואה האירופית.[3] ב-1874 צוטט המאמר על ידי נוירופתולוג איטלקי שתיעד שינויים נרחבים בקליפת המוח ובסטריאטום שהתגלו בנתיחה שלאחר המוות של חולה פרכסת בן 42.[4] בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-19 עלתה שכיחות הדיווחים על הופעת הפרכסת, בעיקר בבתי חולים פסיכיאטריים, ובשנות ה-90 של המאה ה-19 כבר צוין כי ההיסטוריה הקלינית של הפרכסת "ידועה היטב".
במאמר ביוגרפי אודות הנטינגטון שפורסם ב-1934 נכתב כי ”הדבר היוצא מן הכלל לגבי המאמר הזה [...] מלבד העובדה שהוא תיאור מקורי של מחלה, הוא הדיוק שלו, החדות שלו, התמציתיות שלו ובו זמנית השלמות שלו והבהירות שלו [...] התמונה המתקבלת לא משאירה מקום לטעות, וכל מילה עדיין מתאימה כיום”.[5]
עיסוק כרופא עריכה
בסתיו 1874, בשל ההיצע העודף של רופאים בפומרוי ומשום שהתפרצה אצלו אסתמה עוויתית עבר הנטינגטון ללה גרנג'וויל שבמדינת ניו יורק, שם התיישב ועסק ברפואה כללית. הנטינגטון טיפל באוכלוסיית איכרים כפרית, ובשל כך היו תעריפיו נמוכים ואף נגבו בסחורה ולא בכסף. במי שהיה עני מכדי לשלם, טיפל הנטינגטון בלא תשלום. את המרפאה ניהלה אשתו, ומשפחתם חיה בצמצום בשל הקושי הכלכלי ומחלתו של הנטינגטון. מעבר לתפקודו כרופא, שימש הנטינגטון ככומר לעת מצוא.
בשנת 1901 נאלץ לעזוב את לה גרנג'וויל בשל הידרדרות בריאותית, והתיישב באשוויל שבקרוליינה הצפונית. בשנת 1903 חזר לניו יורק והתיישב בהופוול ג'נקשן, מספר קילומטרים מדרום ללה גרנג'וויל, שם המשיך לשמש רופא כללי.
באביב 1915, בעידוד ילדיו, פרש הנטינגטון לגמלאות ועבר לגור עם בנו בקיירו שבניו יורק. בפברואר 1916 חלה בדלקת ריאות סמפונית, וב-3 במרץ 1916 נפטר בבית בנו שבקיירו.
פעילות באגודות והוקרות עריכה
הנטינגטון היה חבר פעיל באגודה הרפואית של מחוז דאצ'ס, אליה הצטרף בשנת 1874, שימש כסגן הנשיא שלה בשנת 1887, וכנשיא בשנת 1888. בשנת 1880 הצטרף לאגודה הרפואית של מדינת ניו יורק. ב-1898 היה לחבר כבוד באגודת הנוירולוגיה של ברוקלין. בשנים 1901–1905 היה חבר באגודה הרפואית בנקומב של צפון קרוליינה. ב-1905 הצטרף לאיגוד הרפואה האמריקני ולאיגוד הרפואה של מדינת ניו יורק.
בשנת 1908 פורסם גיליון מיוחד של כתב העת Neurographs לכבוד הנטינגטון; הגיליון כלל מאמר ביוגרפי אודות הנטינגטון, הוצאה מחודשת של מאמרו המקורי מ-1872 ומספר מאמרים על הפתולוגיה של הפרכסת.
המחלה שגילה, מחלת הנטינגטון, קרויה על שמו.
חיים אישיים עריכה
בשנת 1872 הכיר הנטינגטון את מרי אליזבת הקרד, בתו של שופט מפומרוי. בשנת 1874 נישאו השניים. לזוג נולדו חמישה ילדים – שני בנים ושלוש בנות.
מלבד עיסוקו ברפואה, היה הנטינגטון חובב טבע ואמנות, ובין השאר עסק ברישום וציור, וכן בנגינה על חליל. כמו כן היה בעל עניין בגאולוגיה ומינרלוגיה.
קישורים חיצוניים עריכה
- Charles S. Stevenson (1934). "A Biography of George Huntington, M.D.". Bulletin of the Institute of the History of Medicine. The Johns Hopkins University Press. 2 (2): 53–76. JSTOR 44437779.
- Nadja Durbach; Michael R. Hayden (1993). "George Huntington: the man behind the eponym" (PDF). Portraits in Medical Genetics. 30 (5): 406–409. doi:10.1136/jmg.30.5.406. PMID 8320704.
- Douglas J. Lanska (2000). "George Huntington (1850-1916) and Hereditary Chorea" (PDF). Journal of the History of the Neurosciences. 9 (1): 76–89. doi:10.1076/0964-704X(200004)9:1;1-2;FT076.
- Kalyan B. Bhattacharyya (2016). "The story of George Huntington and his disease" (PDF). Annals of Indian Academy of Neurology. 19 (1): 25–28. doi:10.4103/0972-2327.175425. PMID 27011624.
- Alice Wexler; Edward J. Wild; Sarah J. Tabrizi (2016). "George Huntington: a legacy of inquiry, empathy and hope" (PDF). Brain. 139 (8): 2326–2333. doi:10.1093/brain/aww165. PMID 27421790.
- ג'ורג' הנטינגטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ שימש חבר בית הנבחרים של ארצות הברית במהלך שנות ה-20 של המאה ה-19.
- ^ סטיבנסון, עמ' 56–57.
- ^ Kussmaul A, Nothnagel H (1873) Chorea minor. In: Virchow R, Hirsch A (eds) Jahresbericht über die Leistungen und Fortschritte in der Gesammten Medicin. Bericht für das Jahr 1872. August Hirschwald, Berlin, p 32
- ^ Golgi C. Sulla, alterazioni degli organi centrali nervosi in uno caso di corea gesticulatoria assoziata ad alienazione mentale. Riv Clin Bologna 1874; 4: 361.
- ^ סטיבנסון, עמ' 61.