ג'ורג' סורוס

איל הון יהודי הונגרי-אמריקאי

ג'ורג' סורוס (במקור שוורץ, באנגלית: George Soros, בהונגרית: Soros György – מבוטא שוֹרוֹש; נולד ב־12 באוגוסט 1930) הוא איל הון יהודי־הונגרי־אמריקאי מיליארדר התורם סכומים גדולים לארגוני זכויות אדם, למוסדות, ולקידום פעילות פוליטית בעולם. תמך בהקמת מוסדות אקדמיים, ביניהם בית הספר החדש לכלכלה במוסקבה[1] והאוניברסיטה האירופאית בבודפשט.[2] נודע בשל עמדותיו הליברליות[3][4] ובשל מיתוגו השלילי בידי מפלגת פידס ההונגרית.[5][6][7][8]

ג'ורג' סורוס
George Soros
סורוס, 2018
סורוס, 2018
לידה 12 באוגוסט 1930 (בן 93)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schwartz György עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הונגריה, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בודפשט, אנגליה, ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר לכלכלה של לונדון (1954) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק Open Society Foundations, Soros Fund Management, Kaupthing Singer & Friedlander עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג טמיקו בולטון (21 בספטמבר 2013–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלכסנדר סורוס
פרסים והוקרה מדליית פושקין (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.georgesoros.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 2018 העריך מגזין "פורבס" את הונו בכ־8 מיליארד דולר.[9]

ראשית חייו

עריכה

נולד בשם ג'רג' שוורץהונגרית: Schwartz György) בבודפשט שבהונגריה, למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. כרבים באותה העת, הוריו לא חשו בנוח עם מוצאם היהודי שהיה סטיגמה חברתית, ואמו התביישה בכך. הוא אמר באירוניה שאמו הייתה "די אנטישמית"[10][11]. האב טיבדר היה עורך דין במקצועו שנפל בשבי במהלך שירותו במלחמת העולם הראשונה, ונמלט חזרה מרוסיה למשפחתו בבודפשט. אימו ארז'בט הגיעה ממשפחה בעלת חנות מצליחה למשי. כמו כן אביו היה חובב אספרנטו ולימד את בנו את השפה. בשנת 1936 שינה אביו את שם משפחתו משוורץ בעל הצלצול היהודי לשורוש ("יורש/הבא בתור" בהונגרית, או "להרקיע" באספרנטו), כדרך נוספת להתחמק מן האנטישמיות הגוברת.

במרץ 1944 כבשה גרמניה הנאצית את הונגריה. ילדים יהודים הורחקו מבתי הספר, ונדרשו להתייצב בפני היודנראט. סורוס סיפר שקיבל מהיודנראט משימה: לחלק הודעות ליהודים. הוא הראה את ההודעות לאביו, שזיהה שאלה צווי הגליה לעורכי דין יהודים, והורה לסורוס להזהיר את מקבלי הצווים. משפחתו של סורוס רכשה מסמכים שהקנו לה זהות נוצרית, וכך שרדה את שואת יהודי הונגריה. סורוס הנער התחזה לבן הסנדקות של פקיד במשרד החקלאות ההונגרי, שעסק בהחרמת רכוש יהודי.[12] בשנת 1998 בריאיון עם סטיב קרופט במסגרת התוכנית 60 דקות אמר סורוס שאין הוא מצטער על מעשיו באותה תקופה, שכן בכל מקרה אדם אחר היה עושה זאת.[13] אביו של סורוס סייע להצלת יהודים נוספים, וסורוס כתב על כך מאוחר יותר ששנת 1944 הייתה המאושרת בחייו, משום שהתאפשר לו לחזות בגבורתו של אביו.[14] המשפחה ניצלה בזכות תושייתה של אלזה ברנדייס אשר סיפקה להם מחסה בביתה. בשנת 1945 שרד סורוס את המצור על בודפשט.

בגיל 17 היגר לאנגליה ולמד בבית הספר לכלכלה של לונדון שם סיים תואר ראשון ושני בפילוסופיה בשנת 1954.[15] הוא הושפע רבות מהפילוסוף קרל פופר, שהיה אחד ממוריו, ומרעיון החברה הפתוחה אותו קידם. בתום לימודיו החל לעבוד כפקיד בבנק "סינגר ופרידלנדר", ובהמשך עבר למחלקת הארביטראז'. בהמלצת חבר לעבודה עבר בשנת 1956 לניו יורק, שם עבד בחברת הברוקרים F.M. Mayer והתמחה במניות אירופיות, שעוררו עניין בארצות הברית עם ראשיתו של התהליך שהסתיים לימים בהקמת האיחוד האירופי. בשנת 1959 עבר לעבוד בחברת Wertheim & Co., כאנליסט לניירות ערך אירופיים.

פעילות כלכלית

עריכה

סורוס עשה את הונו ממסחר במטבע חוץ. הוא רכש מטבעות שלדעתו עמדו בפני ייסוף, ומכר מטבעות שלדעתו עמדו בפני פיחות. לרוב, הערכותיו היו נכונות ומבוססות. את עיקר פרסומו הציבורי קנה ב־1992, עת מכר בחסר מיליארדי לירות שטרלינג תוך ציפייה לפיחות בשער המטבע הבריטי. הפיחות אכן התממש ב־1993 והביא ליציאת הליש"ט ממנגנון שערי החליפין האירופי, שקדם לאירו.

בעשורים האחרונים החל סורוס לתרום מיליארדי דולרים לצדקה וארגונים פוליטיים. סורוס הוא יו"ר הנהלת קרן ההון "סורוס" וראש "מכון החברה הפתוחה" (אנ') (Open Society Institute). הוא גם חבר לשעבר במועצת המנהלים של המועצה האמריקנית ליחסי חוץ. ב־2009, לאחר המשבר הכלכלי העולמי, הקים את המכון למחשבה כלכלית חדשה (Institute for New Economic Thinking).[16]

עסקיו

עריכה

בשנת 1970 ייסד סורוס את "סורוס ניהול קרנות" כחברה־בת של בנק ההשקעות "ארנולד אנד ס. בלייקרודר" שבו כיהן כסגן נשיא, יחד עם עמיתו לחברה ג'ים רוג'רס. עוד קודם לכן ניהלו השניים את קרן הגידור Double Eagle מטעם הבנק. בשנת 1973 עזב את ניהול הקרן כדי להקים קרן גידור משלו באמצעות 12 מיליון דולר שגויסו ממשקיעים. בתחילה נקראה הקרן קרן סורוס, אך שמה שונה לקרן קוונטום (בהמשך, קבוצת קרנות קוונטום). רוג'רס פרש מהקרן בשנת 1980. בשנת 2011 הכריז סורוס כי הקרן תהפוך לקרן ניהול השקעות משפחתית ותיסגר להשקעות חיצוניות, והשקיע מכספו כמיליארד דולר כהחזר למשקיעים.[דרוש מקור]

ב־16 בספטמבר 1992, יום שכונה "יום רביעי השחור", הקרן של סורוס ביצעה מכירה בחסר של לירות שטרלינג בשווי יותר מ־10 מיליארד דולר, תוך ניצול הימנעותה של ממשלת בריטניה מלהעלות את הריבית לרמה ששררה בכלכלות אחרות באירופה או לאפשר ניוד של המטבע שלה. כשלבסוף נסוגה בריטניה ממנגנון הריבית האחידה האירופי, הדבר גרם לפיחות קיצוני במטבע הבריטי, והמרוויח הגדול מכך היה סורוס שגרף סכום המוערך ב־1.1 מיליארד דולרים. כתוצאה מכך הוא כונה "האיש ששבר את הבנק המרכזי של אנגליה". בשנת 1997, העריך משרד האוצר הבריטי את העלות של יום רביעי השחור ב־3.4 מיליארד ליש"ט.

באוקטובר 1992, צוטט סורוס בעיתון הטיימס: "הפוזיציה שלנו ביום רביעי השחור הייתה שווה כמעט 10 מיליארד דולר. תכננו למכור יותר מכך. למעשה, כאשר נורמן למונט (שר האוצר של בריטניה) אמר לפני הפיחות שהוא מתעתד ללוות קרוב ל־15 מיליארד כדי להגן על השטרלינג, היינו משועשעים, מפני שזה היה בערך הסכום שרצינו למכור".

בשנת 1997, במהלך המשבר הפיננסי באסיה (1997), האשים ראש ממשלת מלזיה מאהאטיר מוחמד את סורוס בשימוש בעושרו על מנת להעניש את איגוד מדינות דרום־מזרח אסיה (ASEAN) על קבלת מיאנמר כחברה בארגון. בהמשך להיסטוריה של התבטאויות אנטישמיות, מהאטיר התייחס לרקע היהודי של סורוס ("היה זה יהודי אשר עורר את קריסת המטבע"[17] ) ורמז כי סורוס גרם למשבר כחלק מקונספירציה יהודית. תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 2006, התנצל על כך מהאטיר.

בספרו משנת 1998 "The Crisis of Global Capitalism: Open Society Endangered" הסביר סורוס את תפקידו במשבר כך:

המשבר הפיננסי שמקורו בתאילנד בשנת 1997 היה מעצבן במיוחד בשל היקפו וחומרתו ... בתחילת שנת 1997, היה ברור לסורוס ניהול קרנות כי הפער בין חשבון הסחר וחשבון ההון נעשה בלתי נסבל. מכרנו בחסר את הבאט התאילנדי ואת הרינגיט המלזי בראשית שנת 1997 עם מח"מ של שישה חודשים עד שנה. (כלומר, נכנסנו לתוך חוזים לספק בתאריך עתידי באט תאילנדי ורינגיט מלזי בלי להחזיק בהם באותו זמן).
לאחר מכן ראש הממשלה של מלזיה, מהאטיר, האשים אותי בגרימת המשבר, האשמה מופרכת לחלוטין. לא היינו בין המוכרים של המטבע במהלך החודשים שלפני המשבר – נהפוך הוא, אנחנו היינו הקונים כאשר המטבעות החלו לרדת – ביצענו רכישת רינגיט כדי לממש את הרווחים על הספקולציה הקודמת שלנו. (יותר מדי מוקדם, כפי שהתברר. השארנו את מרבית הרווח הפוטנציאלי על השולחן כי חששנו שמהאטיר יכפה שליטה במטבע. הוא עשה זאת, אבל הרבה יותר מאוחר".[18]

תחזיות

עריכה

בספרו: "הפרדיגמה החדשה של השווקים הפיננסיים" (מאי 2008), תיאר סורוס "סופר בועה" שהלכה והתנפחה במשך 25 השנים האחרונות והיא מוכנה לקריסה. זה היה השלישי בסדרה של ספרים שנכתבו על ידו שבהם הוא חזה בהצלחה אסון כלכלי. כפי שהוא קובע:

"יש לי היסטוריה של ילד הקורא זאב זאב... עשיתי זאת לראשונה ב (ספר) "האלכימיה של האוצר" (בשנת 1987), ואז ב"משבר הקפיטליזם הגלובלי" (בשנת 1998) ועכשיו בספר הזה. כך שזה שלושה ספרים המנבאים אסון. (ולאחר ש)הילד צעק זאב זאב שלוש פעמים... הזאב באמת הגיע”.

הוא מייחס את הצלחתו ליכולתו להבחין כאשר התחזיות שלו אינן נכונות:

"אני עשיר רק מפני שאני יודע מתי אני טועה... אני בעצם שרדתי על ידי זיהוי הטעויות שלי. אני מקבל כאבי גב לעיתים קרובות בשל העובדה כי טעיתי. בכל פעם שאתה טועה אתה צריך להילחם או לברוח. וכאשר [אני] הופך את ההחלטה, כאב הגב נעלם”.

בחודש פברואר 2009, אמר ג'ורג' סורוס כי המערכת הפיננסית העולמית למעשה התפרקה, והוסיף כי אין סיכוי לפתרון בטווח הקרוב למשבר. "אנו עדים להתמוטטות של המערכת הפיננסית... היה דגש על 'ייצוב החולה', וזה עדיין בשלב של 'ייצוב החולה'. אין שום סימן שאנחנו קרובים לתחתית".

מידע פנים

עריכה

בשנת 1988, סורוס התבקש להצטרף לניסיון השתלטות על הבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל והוא סירב להשתתף במכרז, אך למרות זאת מאוחר יותר קנה ממניות החברה. השלטונות הצרפתיים החלו בחקירה בשנת 1989, ובשנת 2002 בית המשפט הצרפתי קבע כי היה זה סחר במידע פנים, הרשעה פלילית כמוגדר תחת חוקי ניירות ערך הצרפתית, והוא נקנס בסכום של 2.3 מיליון דולר, אשר היה הסכום שאותו הרוויח מהשימוש במידע פנים. לא נעשתה חקירה של נזקי האירוע בגלל התיישנות המקרה ומשך הזמן עד להרשעה. סורוס הכחיש כל אשמה ואמר כי החדשות של השתלטות היו נחלת הכלל. ההרשעה שלו בסחר במידע פנים אושרה גם על ידי בית המשפט העליון בצרפת ב־14 ביוני 2006. סורוס ערער לבית המשפט האירופי לזכויות אדם, בטענה כי עיכוב של 14 שנה בהבאת התיק לבית המשפט מנע שימוע הוגן. באוקטובר 2011 נדחה ערעורו.

השקעות בישראל

עריכה

במשך השנים השקיע סורוס במספר חברות בישראל, בהן:

  • אינדיגו – השקעתו הראשונה בישראל הייתה בחברת "אינדיגו" (היום HP Indigo) העוסקת בייצור מכונות דפוס דיגיטלי. ביוני 1993 הוא רכש 14% מהחברה בתמורה ל־50 מיליון דולר. ב־1995 הגדיל סורוס את החזקותיו ל־30%.[19]
  • ג'יאוטק – בסוף שנת 1993 השקיע סורוס 125 מיליון דולר בחברת ג'יאוטק, שפיתחה מוצרים לתקשורת אלחוטית על בסיס טכנולוגיה של רפא"ל.[20] החברה פשטה את הרגל.[21]
  • קומברס – בשנת 1997, הקים יחד עם חברת קומברס את קרן ההון סיכון "קומסור" (שם החברה הוא שילוב של קומברס וסורוס), שגייסה הון בהיקף של 30 מיליון דולר להשקעות היי־טק בישראל.[22] בשנת 2012, בעקבות המשבר שחוותה החברה, רכש 7% ממניותיה בשווי של כ־100 מיליון דולר.[23]
  • טבע תעשיות פרמצבטיות – במשך השנים הושקע כ־5% מהון קרן ההשקעות של סורוס במניות החברה.[24]
  • אלרוב נדל"ן ומלונאות – בשנות ה־90 של המאה ה־20 החזיק כ־25% ממניות החברה בשותפות עם אלפרד אקירוב.[25][26] בהמשך מכר את המניות לנוחי דנקנר.[27]
  • מדיקה ונצ'ר פרטנרס – בשנת 2004 השקיע כ־20 מיליון דולר בקרן הון סיכון הישראלית "מדיקה ונצ'ר פרטנרס", המתמקדת בהשקעה בחברות המפתחות טכנולוגיות בתחומי הרפואה השונים, בשיתוף בנק הפועלים.[28]
  • אלוט – קרן ההשקעות של סורוס מחזיקה 16% ממניות החברה החל משנת 2017.[29]

תרומותיו

עריכה

החל משנות ה־80 החל סורוס בפעילות פילנתרופית למען דמוקרטיזציה וחברה חופשית, ועם הזמן הפך לאחד התורמים הגדולים בעולם לארגוני חברה אזרחית. רוב התרומות נעשות בעזרת "מכון החברה הפתוחה" שהקים. מאז 1982 ועד תחילת 2017 תרם המכון מעל 14 מיליארד דולר.[30] בסוף 2017 תרם סורוס למכון 18 מיליארד דולר.[31]

את פעילותו הפילנתרופית התחיל סורוס במזרח אירופה בסוף ימי המשטר הקומוניסטי. הוא תרם לארגונים כמו סולידריות בפולין ואמנה 77 בצ'כוסלובקיה. בהונגריה הוא תרם לרכישת מאות מכונות צילום (שעד אז היו בשליטה ממשלתית הדוקה) ולייבוא רבבות ספרים שלא ניתן היה להשיג עד אז במדינה.[32] סורוס הוא התורם המרכזי לאוניברסיטה המרכז־אירופית שהוקמה ב־1991 בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי שם. האוניברסיטה מעניקה את "פרס החברה הפתוחה", שראשון זוכיו היה הפילוסוף קרל פופר.[33]

סורוס היה אחד ממתנגדיו הגדולים של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' ווקר בוש ותרם כסף רב לקמפיינים של מתחריו. בכלל זה תרם למפלגה הדמוקרטית 27 מיליון דולר, בעת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004.[34] הוא תרם גם למסעי הבחירות של ברק אובמה לנשיאות. סורוס נמנה עם התורמים המרכזיים של שדולת "ג'יי סטריט".[35]

מכון החברה הפתוחה תרם לארגוני שמאל בישראל ולארגונים הקשורים לזכויות האדם של לערביי ישראל והרשות הפלסטינית. בין היתר נתרמו 2.5 מיליון דולר לעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, ומיליון דולר לארגון אעלאם.[36] נכון לשנים 2014–2015, קיבלו כסף מגופים של 'החברה הפתוחה' בסכום מצטבר של מיליוני שקלים, הארגונים בצלם, שוברים שתיקה, מחסום ווטש ועוד. הקרן החדשה לישראל קיבלה מענק בסך 837 אלף דולר בשנת 2015.[37] על פי המסמכים, המכון מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה קיבל שני מענקים על סך 100 אלף דולר כל אחד, כשאחד מהם הוגדר כמיועד "לגייס תמיכה פוליטית וציבורית בישראל נגד ההתנחלויות, באמצעות מחקר על ההשלכות הכלכליות שלהן".[38]

עמדותיו והתגובה להן

עריכה

סורוס תומך בארגוני שמאל וארגונים ליברליים בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם. נחשב ל"ביקורתי כלפי מדיניות ממשלת ישראל".[3] בשנת 2003 הביע סורוס עמדה שלפיה מדיניותן של מדינת ישראל ושל ארצות הברית וכן עושרם של יהודים מחזקים מגמות אנטישמיות.[39] ב־2007 כתב מאמר ב־The New York Review of Books, שבו טען שהאנטישמיות קדמה למדינת ישראל, ושמדיניות מדינת ישראל אינה אחראית לאנטישמיות, אולם הגישה כלפי מדינת ישראל מושפעת מהמדיניות שלה.[40]

ב־2018 נבחר סורוס לאיש השנה של "פייננשל טיימס", בנימוק: "הבחירה [...] משקפת בדרך כלל הישגים. במקרה של סורוס, הבחירה בו מייצגת גם את הערכים שהוא מייצג".[41]

האשמות נגד סורוס באיראן

עריכה

בשנת 2007 השלטונות באיראן עצרו את Kian Tajbakhsh, פוליטיקאי רפורמיסט, בגין פשעים נגד הביטחון הלאומי, בגלל שעבד עם ארגונים אמריקאים כמו Gulf 2000 וOpen Society Foundations - ארגון במימונו של סורוס. לאחר כמה חודשי מעצר הוא שוחרר בעקבות לחץ אמריקאי.

בשנת 2009 על רקע בחירות באיראן ומחאה רחבה שפרצה בעקבותיה הואשם Kian Tajbakhsh, בכך שהוא זמם לבצע הפיכה נגד השלטונות בטהרן. לפי השלטונות המהומות לא היו התפרצות ספונטנית של מחאה אלא חלק ממזימה ליצור "מהפכת קטיפה" שמומנה לטענת השלטונות על ידי ממשלות זרות ועל ידי סורוס.[42] Tajbakhsh הורשע בהאשמות של ריגול ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. בשנת 2010, לאחר לחץ בינלאומי, הוא שוחרר למעצר בית.

בשנת 2011 בראיון ב-CNN תקף סורוס את המשטר באיראן וחזה כי הוא לא יחזיק מעמד. [1]

האשמות בהונגריה מטעם ויקטור אורבן

עריכה
 
העמוד הראשון בשאלון ההתייעצות הלאומית על תוכנית סורוס, בראשו התמונה ששימשה בקמפיין שלטי החוצות נגד סורוס

סורוס מותקף באופן תדיר על ידי מפלגת השלטון ההונגרית פידס ומנהיגהּ ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה.[5][6][7]

סורוס פועל נגד מדיניות ההגירה של הונגריה, המונעת כניסת פליטים מוסלמים למדינה. המפלגה כינתה את פעולותיו "תוכנית סורוס" (Soros-terv), ותיארה אותה כקנוניה בין־לאומית להצפת הונגריה במהגרים.[5] מפלגת פידס שלחה לשמונה מיליון אזרחים הונגרים ב־2017 שאלון התייעצות לאומית המאשים את סורוס בהרס הונגריה, הריסת התרבות ההונגרית, שינוי מערכת המשפט וכפייה על המדינה לקבל מהגרים.[5] פידס יצאה בקמפיין שלטי חוצות נגד סורוס שבהם נאמר: "אסור לתת לג'ורג' סורוס להיות זה שצוחק אחרון".[43][44] בין השאר הודבק דיוקנו של סורוס על רציפי רכבת בבודפשט כדי שנוסעים ידרכו עליו. הקהילה היהודית בהונגריה ראתה בקמפיין זה גם עידוד לאנטישמיות,[45] ובעקבות זאת פרסם שגריר ישראל בהונגריה הודעת גינוי לקמפיין. יום לאחר מכן פרסם משרד החוץ הודעת הבהרה, בהנחיית ראש הממשלה ושר החוץ, בנימין נתניהו, שבה נאמר כי ישראל מגנה כל ביטוי של אנטישמיות, אך הודעת הגינוי "לא נועדה בשום אופן לעשות דה־לגיטימציה לגורמים שמותחים ביקורת על ג'ורג' סורוס, אדם שבאופן מתמשך חותר תחת ממשלות ישראל שנבחרו באופן דמוקרטי וזאת על ידי מימון ארגונים שמכפישים את המדינה היהודית ומנסים לשלול ממנה את זכותה להגנה עצמית".[4]

האוניברסיטה המרכז־אירופית, שהוקמה על־ידי סורוס, נרדפה על־ידי מפלגת פידס עד שנאלצה להעביר את פעילותה אל מחוץ להונגריה.[46][47][48][49][6]

בשנת 2020 כינה בכיר בממשלה ההונגרית את סורוס "הפיהרר הליברלי" והאשים אותו בהפיכת אירופה לתא גזים, אליו מוזרם הגז הרעיל דרך "ארגוני החברה הפתוחה".[6]

בנאום לאומה בשנת 2023 האשים אורבן את סורוס בהזרמת כסף לחבריו כדי ש"יהיה במה לירות בנו".[50]

האשמות נגד סורוס במדינות נוספות

עריכה

ממשלות שמרניות ואוטוריטאריות מתייחסות אל סורוס כאויב. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, סילק מרוסיה את ארגוני "החברה הפתוחה", אותם הגדיר כ"איום ביטחוני", ואסר בחקיקה קבלת תרומות מסורוס.[5] במקדוניה, הנמצאת בנתיב המעבר של פליטים לגרמניה, נמתחת ביקורת ממשלתית על סורוס ונערכו הפגנות נגדו.[5]

בארצות הברית הופצה תאוריית קונספירציה לפיה סורוס מימן את עצרת איחוד הימין האמריקאי בשארלוטסוויל שהוא גוף נאו-נאצי, כדי להכפיש רפובליקאים[51].

גופי ימין בישראל כמו אתר מידה[52] ופוליטיקאים[53] מבקרים את סורוס ואת הארגון הפילנתרופי הקרן החדשה לישראל שהוא בין תורמיה.

חייו האישיים

עריכה
 
ג'ורג' סורוס נואם בבית הספר לכלכלה של לונדון

סורוס נשוי בשלישית ואב לחמישה ילדים. שלושת הראשונים נולדו מאשתו הראשונה, לה היה נשוי בשנים 19601983, ושני האחרונים מאשתו השנייה, לה היה נשוי בשנים 1983–2005. בשנת 2008 פגש את אשתו הנוכחית שצעירה ממנו ב־40 שנה, טמיקו בולטון, והזוג התחתן בספטמבר 2013.

בין ספריו

עריכה
  • ג'ורג' סורוס, החברה הפתוחה בסכנה, ידיעות ספרים – ספרי חמד, 1999.
  • ג'ורג' סורוס, בועת העליונות האמריקאית, הוצאת דביר, 2004

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' סורוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Russia’s New Economic School: a big birthday for pioneers on the 17th floor | Financial Times, www.ft.com
  2. ^ https://www.ceu.edu/about/history
  3. ^ 1 2 אלכסנדרה ה. ג'ופי, השקעה גרועה - הפילנתרופיה של ג'ורג' סורוס והסכסוך הערבי-ישראלי, באתר NGO monitor
  4. ^ 1 2   ברק רביד, בהוראת נתניהו: משרד החוץ חוזר בו מהביקורת על אנטישמיות בהונגריה ותוקף בחריפות את סורוס, באתר הארץ, 9 ביולי 2017
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 אסף אוני, ‏כך הפך המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס לאויב העולם, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2017
  6. ^ 1 2 3 4 רויטרס‏, בכיר בהונגריה השווה את סורוס להיטלר, הארגונים היהודיים קוראים להדיחו, באתר וואלה‏, 29 בנובמבר 2020
  7. ^ 1 2 כך חיסל אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית, באתר "שקוף", 6 בינואר 2020
  8. ^   נחום ברנע, למה הם שונאים את סורוס, באתר "ידיעות אחרונות", 20 באפריל 2018
  9. ^ סורוס באתר פורבס
  10. ^ Slater, Robert (18 בינואר 2009). Soros: The Life, Ideas, and Impact of the World's Most Influential Investor (באנגלית). McGraw Hill Professional. p. 30. ISBN 9780071608459. נבדק ב-16 בנובמבר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ^ The World According to George Soros . ניו יורקר, 15 בינואר 1995.
  12. ^ Beck falsely accuses Soros of Nazi collaboration on Kristallnacht anniversary, "Media Matters", November 9, 2010
  13. ^ הריאיון עם ג'ורג' סורוס בתוכנית 60 דקות, באתר ארכיון האינטרנט  
  14. ^ Kaufman, Michael T, Soros: The Life and Times of a Messianic Billionaire, Knopf, 2016, עמ' 5
  15. ^ LSE North American Advisory Board
  16. ^ רן דגוני, ‏סורוס נגד השוק החופשי: מקים מכון לחשיבה כלכלית חדשה, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2009
  17. ^   Mahathir's dark side, The Telegraph, 24 October 2003
  18. ^ Soros, George (1999). The Crisis of Global Capitalism: Open Society Endangered, 2nd ed., PublicAffairs, ISBN 1-891220-27-4, pp. 208-209.
  19. ^ ג'ורג' סורוס הקטין אחזקותיה באינדיגו ל- % 24.15; HP מחזיקה ב- % 24 מאינדיגו, באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2000
  20. ^ עמנואל תימור, ‏ג'יאוטק גייסה 75 מיליון ד' בהנפקה פרטית; בשנתיים האחרונות גייסה החברה 415 מ' ד , באתר גלובס, 6 בינואר 1997
  21. ^ אפרת נוימן, ג'יאוטק, שהקים וניהל ירון איתן, התחילה כאחת ההבטחות של ההיי-טק הישראלי וסיימה כאחד הכישלונות הבולטים, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2007
  22. ^ סורוס וקומברס הקימו קרן בהיקף של 30 מ' ד' להשקעות היי-טק בישראל , באתר גלובס, 28 בינואר 1997
  23. ^ סורוס רכש 7% ממניות קומברס בשווי 100 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 בפברואר 2012
  24. ^   מיה אפשטיין, טבע - האחזקה הגדולה של ג'ורג' סורוס ברבעון הרביעי, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2014
  25. ^ שלמה פרידמן, ‏קרן קוואנטום של ג'ורג' סורוס הפכה לבעלת עניין בחברת אלרוב, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1996
  26. ^ שלמה פרידמן, ‏אלרוב - סורוס קנה עוד חצי אחוז , באתר גלובס, 16 בפברואר 1998
  27. ^ עופר פטרסבורג, ג'ורג' סורוס חוזר להתעניין בהשקעות בישראל, באתר ynet, 26 בנובמבר 2003
  28. ^ רם דגן, בנק הפועלים מצטרף לג'ורג' סורוס: ישקיע 20 מיליון דולר בקרן של מדיקה ונצ'ר פרטנרס, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2005
  29. ^   מיה אפשטיין, סורוס הגדיל אחזקותיו באלוט תקשורת: מחזיק ב-16% מהחברה, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2017
  30. ^ תקציב הוצאות המכון לשנת 2017, באתר המכון
  31. ^ ג'ורג' סורוס העביר 18 מיליארד דולר לקרן התרומות שלו, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2017
  32. ^ סקוט קולר, Support of Democratization and Civil Societies in Central and Eastern Europe באתר המרכז לפילנתרופיה אסטרטגית וחברה אזרחית (CSPCS) באוניברסיטת דיוק
  33. ^ CEU Open Society Prize Winners
  34. ^ סוכנויות הידיעות, סורוס נגד אובמה: "איבד שליטה על האג'נדה הכלכלית והותיר אותה בידי הרפובליקאים", באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2011
  35. ^ זהו המיליארדר שמממן את יהודי השמאל באמריקה, וואלה, 25.10.2010
  36. ^ ליאל ליבוביץ', כך עובדת תיבת התהודה של עמותות השמאל הקיצוני, באתר מידה, 18 באוגוסט 2016.
  37. ^ מיכל שמעון, המיליארדר האנטי ישראלי מתערב לטובת "שוברים שתיקה", באתר ערוץ 20, 31 באוקטובר 2016.
  38. ^ גדעון דוקוב, מחקר נגד ההתנחלויות מומן על ידי מליארדר אמריקאי, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2016
  39. ^ In Rare Jewish Appearance, George Soros Says Jews and Israel Cause Anti- Semitism, Jewish Telegraph Agency, November 10, 2003
  40. ^ On Israel, America and AIPAC, אתר הבית של ג'ורג' סורוס, 12 באפריל 2007 (באנגלית)
  41. ^   ישראל פישר, איש השנה של "פייננשל טיימס": המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2018
  42. ^ ROBERT MACKEY, Iran’s Fear of a ‘Velvet Revolution’, ניו יורק טיימס, 27 באוגוסט 2009
  43. ^   כך עזרו יועציו הפוליטיים של נתניהו ליצור את הקמפיין האנטישמי נגד סורוס, באתר הארץ, 23 בינואר 2019
  44. ^ Hannes Grassegger, The Unbelievable Story Of The Plot Against George Soros, BuzzFeed, January 20, 2019
  45. ^ רונן דורפן, בבודפשט התנהג כיהודי, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2017
  46. ^   עודד רענן, מחאת המונים בהונגריה על חוק המגביל אוניברסיטאות זרות, באתר הארץ, 14 באפריל 2017
  47. ^ שירות בלומברג, ‏כך הפכה האוניברסיטה של סורוס לשדה קרב על הדמוקרטיה בהונגריה, באתר גלובס, 3 באפריל 2017
  48. ^   ראש ממשלת הונגריה הורה לסגור את החוגים למגדר באוניברסיטאות במדינה, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2018
  49. ^   ניו יורק טיימס, ממשלת אורבן אילצה אוניברסיטה שייסד סורוס לעזוב את הונגריה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2018
  50. ^ נאום מצב האומה של אורבן: נאט"ו היה צריך לקבל את ההישגים הטריטוריאליים של רוסיה, באתר Daily News Hungary, ‏18.2.2023
  51. ^ Republican Congressman Floats Conspiracy That George Soros Funded neo-Nazi Rally in Charlottesville
  52. ^ איתי ראובני, ג'ורג' סורוס, מיליארדר בשירות אויבי ישראל, באתר מידה, 16/08/2016
  53. ^ מנכ"ל הקרן החדשה לישראל: "ג'ורג' סורוס מעולם לא תרם לנו", באתר מעריב אונליין, 05 בפברואר 2018
  54. ^ Eva S. Balogh, George Soros and George Orwell’s Emmanuel Goldstein, Hungarian Spectrum, ‏2017-07-05 (באנגלית אמריקאית)
  55. ^ Kristóf Szombati, Anna Szilágyi, Enemy in the Making, Political Research Associates, 2020-07-09
  56. ^ Stephen Pogány, Orban, Orwell and Soros, ‏2017-07-17 (באנגלית בריטית)
  57. ^ De La Gr, E. Vadrouille a La Longue Marge, Vivre dans une tyrannie orwellienne: George Soros, le nouvel Emmanuel Goldstein | Arrêt sur Info, " LIBERTÉGÉRIE ", ‏2018-02-12 (באנגלית)
  58. ^ ראו גם עמנואל גולדשטיין וג'ורג' סורוס בויקיפדיה ההונגרית