ג'ורג' סמית' (אשורולוג)

אשורולוג אנגלי

ג'ורג' סמית'אנגלית: George Smith;‏ 26 במרץ 184019 באוגוסט 1876) היה אשורולוג בריטי חלוצי, הראשון שפיענח סיפור מבול מסופוטמי קדום – סיפור אותנפישתים מתוך האפוס עלילות גילגמש.

ג'ורג' סמית'
George Smith
Mr. George Smith, the man who transliterated and read the so-called the Babylonian Flood Story of Tablet XI.jpg
לידה 26 במרץ 1840
צ'לסי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוגוסט 1876 (בגיל 36)
חלב, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אשורולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המוזיאון הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סמית' נולד בשנת 1840 בשכונת צ'לסי בלונדון, בחלקה המערבי שבאותו זמן היה שכונת עוני. כבן למעמד הפועלים באנגליה הוויקטוריאנית, לא הייתה לו אפשרות לרכוש השכלה תיכונית. כבר בגיל 14 החל לעבוד, כשוליה בבית דפוס לונדוני להדפסת שטרות כסף. בעבודה זו למד סמית' לחרוט פרטים זעירים על גלופות של שטרות, ואף הצטיין בכך במיוחד. מקובל לשער שכישורים אלו סייעו לו לימים בפיענוח סימני כתב יתדות זעירים, ובזיהוי שברי לוחות חרס המתאימים זה לזה[1].

עוד בצעירותו הוקסם מן התרבות וההיסטוריה של מסופוטמיה העתיקה, ובזמנו החופשי קרא כל שהצליח למצוא על הנושא. בעת שעבד בבית הדפוס, היה מבלה את זמן הפסקת הצהרים שלו במוזיאון הבריטי הסמוך, בעיון בפרסומים על לוחות כתב יתדות שהתגלו במוסול על-ידי ארכאולוגים כאוסטן הנרי לייארד, הנרי רולינסון והורמוזד רסאם, בשנים 1840–1855. סמואל בירץ' (אנ'), אגיפטולוג ומנהל המחלקה לעתיקות במוזיאון הבריטי, הבחין בכשרונותיו של סמית' הצעיר בלימוד אכדית וכתב היתדות, והביא אותם לידיעתו של האשורולוג בעל-השם סר הנרי רולינסון. בהיותו בן 21 החל סמית' לעבוד בערבים במחסני המוזיאון, במיון, ניקוי ושיחזור שברי חרס מלוחות כתב עתיקים.

בשנת 1863 נשא לאשה את מארי קליפטון (1835–1883). נולדו להם שישה ילדים.

בשנת 1866 גילה סמית' את התגלית המשמעותית הראשונה שלו בלוחות הכתב במוזיאון הבריטי: התאריך בו שילם יהוא מלך ישראל מס לשלמנאסר השלישי מלך אשור. רולינסון הציע לחבר הנאמנים של המוזיאון כי סמית' יצטרף אליו כמחבר הכרך השלישי והרביעי של "כתובות כתב יתדות במערב אסיה"[2]. בשנת 1867 איתר סמית' בין חרסי המוזיאון כתובת אשורית המתארת ליקוי חמה מלא בחודש סיוון, והציע לזהותה עם ליקוי החמה האשורי. זיהוי זה הוא מן הראיות המכריעות המוודאות את הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק בתקופה האשורית. בהמלצת רולינסון, לייארד ואחרים מונה סמית' בשנת 1870 לעוזר ראשי במחלקה לאשורולוגיה של המוזיאון.

סמית' חקר גם את שברי לוחות הכתב שהגיעו למוזיאון מן החפירות בשנת 1853 של הורמוזד רסאם בספריית אשורבניפל, באתר הארכאולוגי של נינוה. את חלקם הוא מיין, לפי מעט התוכן שהצליח לפענח בהם, לקטגוריה שאותה כינה "לוחות מיתולוגיים". בשנת 1872 הוא הצליח להתאים כמה משברים אלו זה לזה, אבל הפיענוח שלהם התעכב משום שהם נזקקו לניקוי, והמומחה לכך, רוברט רדי, נעדר לכמה שבועות. לפי תיאורו של עובד אחר, וואליס באדג', מאוחר יותר יורשו של סמית' בתפקיד:

 
לוח 11 בעלילות גילגמש המכיל את סיפור המבול של אותנפישתים שפיענח ג'ורג' סמית, במוזיאון הבריטי.

סמית' היה בטבעו אדם רגיש ועצבני מאוד, והעדרו של רדי גרם לו רוגז ללא גבולות. הוא סבר שהלוח חייב להכיל חלק חשוב ביותר מן המיתוס; חוסר סבלנותו לוודא את התאוריה שלו גרמה לו למצב בלתי-יאומן של התרגשות, שהלכה וגברה ככל שעברו הימים. לבסוף שב רדי, והלוחות הועברו אליו לניקוי. הוא אמר שיעשה כמיטב יכולתו, אך לא היה אופטימי לגבי התוצאות. ימים אחדים לאחר מכן הוא הצליח לנקות את הלוח למצב בו הוא נמצא כיום, והחזיר אותו לסמית, שעבד אז עם רולינסון... סמית נטל את הלוח והחל לקרוא לאורך השורות שרדי ניקה; וכאשר ראה שהם הכילו את החלק מן המיתוס שאותו קיווה למצוא, הוא אמר "אני הראשון שקורא זאת לאחר יותר מאלפיים שנה של אובדן". הוא הציב את הלוח על השולחן, קפץ ורץ מסביב לחדר בהתרגשות כה רבה עד כי, לתדהמת הנוכחים, החל לפשוט את בגדיו!

Finkel, Irving. The Ark Before Noah: decoding the story of the flood. Hachette UK, 2014.‏ 21–pp.9

הסיפור שקרא סמית' בלוח היה סיפור אותנפישתים, המקבילה הקדומה הראשונה שזוהתה בעתיקות מסופוטמיה לסיפור המבול המקראי. יותר מאוחר הוברר שהלוח היה ה-11 במספר מתוך אפוס שלם: עלילות גילגמש. הפיענוח הזניק את שמו של סמית' מאלמוניות לפרסום עולמי[1]. הוא הקריא את הפיענוח שלו בעצמו, בהרצאה שנשא ב-3 בדצמבר לפני החברה לארכאולוגיה מקראית בבריטניה (Society of Biblical Archaeology), במעמד ראש הממשלה של בריטניה דאז, ויליאם גלאדסטון, והארכיבישוף מקנטרברי. בינואר שלאחר מכן ארגן עורך הדיילי טלגרף אדווין ארנולד מימון לצירופו של סמית' למשלחת חפירה לאתר של נינוה, בכדי לאתר שברי חרס נוספים מתוך הסיפור.

בנובמבר 1873 הצטרף למשלחת נוספת לנינוה, הפעם במימון המוזיאון הבריטי עצמו, בה התגלו לוחות כתב עם סיפורי בריאה מסופטמיים. הפיענוח שלו לסיפורים אלו התפרסם לראשונה לאחר מותו, בשנת 1880.

במרץ 1876 צורף על-ידי חבר הנאמנים של המוזיאון הבריטי למשלחת שלישית לאתר של נינוה. בעת ששהה בכפר סמוך לחלב בסוריה, חלה בדיזנטריה. הוא מת בחלב ב-19 באוגוסט, בגיל 36. אלמנתו וילדיו קיבלו סכום של 150 לירות שטרלינג מן המלכה ויקטוריה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' סמית' בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Finkel, Irving. The Ark Before Noah: decoding the story of the flood. Hachette UK, 2014.‏ 21–pp.9
  2. ^ The Cuneiform Inscriptions of Western Asia published in London, Volume III in 1871 and Volume IV in 1875.