ג'יאנג דזה-מין

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גְ'יָאנְג דְזֶה-מִיןסינית מפושטת: 江泽民;‏ 17 באוגוסט 192630 בנובמבר 2022) היה בכיר דור ההנהגה השלישי של המפלגה הקומוניסטית בסין בשמשו כמזכיר הכללי של המפלגה מ-1989 ועד 2002, נשיא המדינה מ-1993 עד 2003 ונשיא הוועד הצבאי העליון מ-1989 ועד 2004. תחת שלטונו התקדמה הכלכלה של סין התקדמות מטאורית, קשרי החוץ הורחבו וכל זאת תוך השארת המפלגה הקומוניסטית כגוף המרכזי השולט במדינה.

ג'יאנג דזה-מין
江泽民
Jiang Zemin 2002.jpg
לידה 17 באוגוסט 1926
הרפובליקה הסינית (1912–1928)הרפובליקה הסינית (1912–1928) יאנגג'ואו, הרפובליקה הסינית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בנובמבר 2022 (בגיל 96)
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מקום קבורה Yangtze Estuary עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Yangzhou High School of Jiangxi Province (1943)
  • Chiao Tung University (1947)
  • Zhongyang University (1945)
  • Yangzhou Dongguan Primary School (1937) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Wang Yeping (195130 בנובמבר 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא הרפובליקה העממית של סין
27 במרץ 19932002
(כ־8 שנים)
פרסים והוקרה
  • Order of Bethlehem (15 באפריל 2000)
  • Grand Cross of the Order of Tahiti Nui (3 באפריל 2001)
  • הצלב הגדול של מסדר התקווה הטובה (1999)
  • העיטור הלאומי חוסה מרטי
  • מסדר המשפחה המלכותית של הכתר של ברוניי
  • Order of Tahiti Nui
  • עיטור המשחרר של ונצואלה
  • מסדר המושיע
  • מדליית פושקין
  • מסדר ההצטיינות של קונגו
  • מסדר הרפובליקה של טורקיה
  • מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 1
  • מסדר העיט הזהוב עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signature of Jiang Zemin.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית זהו שם סיני; שם המשפחה הוא ג'יאנג.

ביוגרפיהעריכה

ג'יאנג דזה-מין הצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1946, לאחר חברות ארוכה בתנועות הנוער הקומוניסטיות המחתרתיות. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, עבר ללמוד באוניברסיטאות שונות בסין, וכשסיים תואר בהנדסה, נסע למפעלי הרכב של סטלין במוסקבה כדי לקבל ניסיון במקצוע. לפני כניסתו לפוליטיקה הארצית שימש ג'יאנג כשגרירה של סין ברומניה[דרוש מקור] וכראש עיריית שאנגחאי.

עלייה לשלטוןעריכה

אחרי דיכוי המחאות בכיכר טיין-אן-מן ביוני 1989 החליטו דנג שיאופינג, לי פנג וצ'ן יון להחליף כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין את המנהיג הליברלי יותר ג'או דזה-יאנג, נגדו נטען כי היה קשוב יתר על המידה למחאות הסטודנטים. כמחליף הם בחרו בג'יאנג, אף על פי שלא לקח חלק בדיכוי מחאות הסטודנטים בכיכר טיין-אן-מן, אולם לאחר שהוכיח את יכולתו בדיכוי מהומות דומות בשאנגחאי. ב-24 ביוני 1989, הכינוס הרביעי של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית הדיח את ג'או, ומינה את ג'יאנג כמזכיר הכללי.

בנובמבר אותה שנה הפך ליו"ר הוועד הצבאי המרכזי של המפלגה, ב-27 במרץ 1993 נבחר לנשיא המדינה, ועם מותו של דנג שיאופינג ב-1997 הפך סופית למנהיג הרפובליקה העממית של סין.

הקונגרס ה-16 של המפלגה והפרישהעריכה

בשנת 2002 פינה ג'יאנג את מקומו בראשות הוועידה המכוננת של המפלגה, לאנשי "הדור הרביעי" במפלגה אשר הונהגו על ידי חו ג'ינטאו. לאחר שעלה חו לשלטון הוא העניק לג'יאנג את התואר החדש "ראש המפלגה" בעוד הוא עצמו משמש כמזכיר הכללי של המפלגה (בעל השליטה דה פקטו במדינה). ב-15 במרץ 2003 ירש חו את תפקידו של ג'יאנג כנשיאה של סין. ג'יאנג נשאר יושב ראש הוועדה הצבאית הראשית כאשר הוא משמר את כוחו בוועדה המכוננת על ידי הצבה של אנשי שלומו ב-6 מתוך תשעת המקומות בוועדה.

לאחר הקונגרס ה-16 של המפלגה הקומוניסטית, הקפיד ג'יאנג לשמור על פרופיל נמוך ולהימנע מהצהרות פומביות. הוא היה שקט במיוחד בזמן השתוללות מחלת הסארס בסין, במיוחד בהשוואה לפתיחות הרבה לתקשורת אותה גילה היו"ר חו. אף על פי שרבים ציפו מג'יאנג להמשיך ולהשפיע על התנהלותה של המפלגה, מדיניותו לא ניכרה ולא באה לידי ביטוי במהלכיה של המפלגה, וזאת בעיקר משום שההסדרים החוקתיים שהתקבלו בקונגרס ה-16 השאירו אותו למעשה בעמדה חסרת השפעה.

אף על פי שמרבית חברי הוועדה המכוננת היו אנשיו, הם לא יכלו להשפיע על הבירוקרטיה האזרחית בסין בצורה בה הוא חפץ. יתר על כן, תפקידו כראש הוועדה הצבאית נחלש גם הוא וזאת בשל הרכבה החדש של הוועדה שכלל בעיקר אנשי צבא מקצועיים, אשר רמזו לו כי הם אינם מעוניינים להתוות מדיניות שונה מזו של הוועדה המכוננת. לבסוף, נשאר ג'יאנג האיש היחיד מאנשי הדור השלישי בצמרת המפלגה (מלבד דנג שיאופינג שלמרות פרישתו המשיך לעסוק בענייני המפלגה) מאחר שכל חבריו העדיפו להימנע מלעסוק בענייני היומיום ולפרוש לענייניהם הפרטיים.

ב-19 בספטמבר 2004, לאחר כינוס בן ארבעה ימים של הוועד הראשי של המפלגה, פרש ג'יאנג מתפקידו הרשמי האחרון כראש הוועדה הצבאית לאחר שבועות של ניסיונות לשכנעו בידי אנשיו של חו ג'ינטאו לפנות את מקומו. כצפוי, יורשו של ג'יאנג בתפקיד היה חו ג'ינטאו עצמו, אך בהתמודדות על תפקיד סגן היושב ראש נכשל המועמד של ג'יאנג מה שסימן סופית את תום עידן ג'יאנג דזה-מין בסין.

מורשתו של ג'יאנג דזה-מיןעריכה

 
ג'יאנג דזה-מין נפגש עם נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון

על אף הלעג לו זכה ג'יאנג מראשי המפלגה, בראשית הקריירה הפוליטית שלו, הוא נתמנה למנהיג המפלגה ומחליפו הטבעי של דנג שיאופינג במהירות רבה יחסית. תחת הנהגתו צמחה הכלכלה הסינית בקצב יוצא דופן של 8% בשנה. התקדמות זאת נזקפת לזכות המדיניות אותה הנהיג ג'יאנג, מדיניות הדוגלת בכלכלת שוק עם בקרה מפלגתית נוקשה. מורשתו של ג'יאנג באה לידי ביטוי גם בקבלתה של סין לארגון הסחר העולמי וכן בהיבחרה לארח את המשחקים האולימפיים בבייג'ינג בשנת 2008. משנתו של ג'יאנג התווספה לחוקת המפלגה בתום הקונגרס ה-16 לצד המרקסיזם-לניניזם, המאואיזם ומשנתו של דנג שיאופינג.

ביקורתעריכה

במקביל להצלחתו, הוטחה בג'יאנג דזה-מין ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם שונים, על כך שהוא אינו מביא לרפורמות חברתיות ופוליטיות בארצו. לאורך כל כהונתו פעל ג'יאנג לחיזוק שליטתה של המפלגה בעם ושמירת מעמדה השלטוני.

ביקורת נוספת לה זכה ג'יאנג הייתה ביקורת מתוך המפלגה, באשר להתמקדות בפיתוח הכלכלה בכל מחיר תוך התעלמות מכוונת מהנזק הסביבתי אשר נגרם כתוצאה מכך, מהגדלת הפערים בין עשירים לעניים והפגיעה באלו שהשתרכו מאחור כתוצאה מהרפורמות בכלכלה. מתווה מדיניותם של יורשיו של ג'יאנג נהגה בעיקר כדי לתקן את הפערים הללו, וכיום ניתן בסין דגש גם על הסביבה ומערכת הבריאות, ולא רק על צמיחת הכלכלה.

ב-11 בינואר 2006, בית המשפט העליון בספרד הסכים לחקור מקרה בו נטען כי שבעה סינים, בהם ג'יאנג דזה-מין, וראש הממשלה לשעבר לי פנג, אחראים לרצח עם בטיבט. חקירה זו באה בעקבות החלטת בית המשפט החוקתי בספרד (ב-26 בספטמבר 2005) שקבע כי בתי משפט בספרד יכולים לדון בתיקי רצח עם גם אם לא היו מעורבים אזרחי ספרד על בסיס סמכות שיפוט אוניברסלית. סין אמרה כי החקירה היא הפרעה לענייניה הפנימיים ודחתה את הטענות כ"המצאה מוחלטת". בנובמבר 2013, הוציאה ספרד צו מעצר נגד ג'יאנג דזה-מין בחשד למעורבות ברצח עם בטיבט[1].

רדיפת מתרגלי הפאלון גונגעריכה

ב-10 ביוני הקים ג'יאנג דזה-מין את משרד 610 כארגון לביטחון פנים שייעודו המוצהר היה לעקוב, לרדוף ולדכא את מתרגלי הפאלון גונג בסין. שמו של הארגון, משרד 610 נגזר ממועד הקמתו על ידי ג'יאנג דזה-מין ומפלגת השלטון. משרד 610 הצליח לאתר את המיקום המדויק של המתרגלים, לאחר שפיתח את היכולת לחפש ולרגל וכתוצאה ממיזם משותף בין המשרד לביטחון פנים של מחוז שנדונג ובין "סיסקו מערכות". כתוצאה משיתוף פעולה זה, נבנה מאגר מקיף של מידע אישי על אנשים, שכלל גם רשימות מידע שנאסף על ידי משרד 610 לגבי הפאלון גונג. מערכת המעקב הזאת הופצה במהירות אל מחוזות אחרים. הרשויות הסיניות קראו לה מעקב [[פרויקט מגן מוזהב|מגן זהב[דרוש מקור]]].

חיים אישייםעריכה

בנו של ג'יאנג דזה-מין הוא ג'יאנג מיאנהנג. בבעלותו של מיאנהנג תאגיד ענק של בתי חולים, בתי חולים צבאיים, מכוני מחקר, אוניברסיטאות, חברות פארמה, מעבדות (ביניהן המעבדה בווהאן) ולאחרונה גם פטנט על התרופה לווירוס הקורונה "רמדסיביר", בשיתוף עם חברת גלעד GILEAD האמריקאית.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'יאנג דזה-מין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה