ג'יימס ארל ג'ונס

ג'יימס ארל ג'ונס
James Earl Jones
לידה	17 בינואר 1931 (בן 92); מחוז טייט, מיסיסיפי
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־75 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת מישיגן; בית ספר ריינג'רס ;
בן או בת זוג	Cecilia Hart (1982–?)
צאצאים	Flynn Earl Jones
פרסים והוקרה	פרס אמי ; פרס גלובוס הזהב ; פרס טוני ; פרס גילדת שחקני המסך ; פרס גראמי ; פרס אוסקר לשם כבוד
	פרופיל ב-IMDb

ג'יימס ארל ג'ונס (באנגלית: James Earl Jones, נולד ב-17 בינואר 1931) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון אמריקאי זוכה פרס אמי, פרס גלובוס הזהב, פרס טוני, פרס אובי ופרס גילדת שחקני המסך, שהיה מועמד לפרס אוסקר על משחקו^[1]. מוכר בזכות קול הבאס העמוק שלו ודיבובו את דארת' ויידר. ב-2011 הוענק לו פרס אוסקר לשם כבוד.

ביוגרפיה עריכה

ג'ונס נולד כטוד ג'ונס במחוז טייט שבמיסיסיפי לרות ורוברט ארל ג'ונס, אף הוא שחקן, שעזב את משפחתו לפני לידתו של ג'יימס. ג'ונס ואביו התפייסו בשנות ה-80. הוא גדל אצל סביו החקלאים, מגי וג'ון הנרי קונולי. ג'ונס עבר להתגורר בחוותם של סביו במישיגן בגיל חמש, אך המעבר היה כה טראומתי עבורו, שהחל לפתח גמגום כה חזק עד כדי כך שהוא נמנע מלדבר בקול רם במשך שמונה שנים, עד להגיעו לגיל התיכון. בתיכון גילה עניין בכתיבת שירה, דבר שעזר לו להתגבר על שתיקתו הממושכת. מוריו חשבו שקריאת שיריו בציבור תעזור לו להגביר את ביטחונו, והתעקשו שג'ונס ידקלם שיר אחד בכל יום.

בשנת 1949, ג'ונס החל בלימודיו באוניברסיטת מישיגן מתוך כוונה ללמוד רפואה. במקביל נרשם לתוכנית שירות המילואים. הוא עזב את לימודי הרפואה מתוך בחירה להתרכז בלימודי דרמה וסיים תואר ראשון ב-1955^[2]. במהלך לימודיו הוא מצא עבודה חלקית בצוות התיאטרון המקומי. בסוף 1953 הוא עבר קורס קציני חי"ר בפורט בנינג, שם סיים בהצלחה אימוני סיירים.

קריירת קולנוע ובמה עריכה

תחילת הקריירה עריכה

תפקידו הקולנועי הראשון של ג'ונס היה בשנת 1964 כאיש צוות מפציץ B-52 סטרטופורטרס בסרט הקולנוע "דוקטור סטריינג'לאב", אך תפקידו היה שרוי בצילם של פיטר סלרס וסלים פיקנס, שעשו את הסרט למפורסם. תפקידו הגדול הראשון היה בדמותו של המתאגרף ג'ק ג'פרסון בסרט הקולנוע-מחזה "התקווה הלבנה הגדולה", המבוססת על דמותו של המתאגרף ג'ק ג'ונסון. על תפקידו כשחקן ראשי, ג'ונס זכה למועמדות לפרס אוסקר. הוא היה האפרו-אמריקני השני שזכה לקבל מועמדות לאוסקר, אחרי סידני פואטייה.

בשנת 1969, ג'ונס השתתף בין היתר בתשדירי ניסיון קצרים לסדרת הילדים "רחוב סומסום".

מלחמת הכוכבים עריכה

ג'ונס זכור כקולו של דארת' ויידר בסרטי מלחמת הכוכבים שהחלו בשנת 1977. לבקשתו האישית, לא ניתן לו קרדיט על תרומת קולו לתפקיד, היות שהתפקיד בוצע למעשה על ידי השחקן דייוויד פראוז. הוא התייחס בכך למועמדותן לאוסקר של לינדה בלייר (שגילמה את הילדה אחוזת השד במגרש השדים) ומרסדס מקיימברידג' (שתרמה את קול השד), וטען כי עצם הרעיון למועמדות כפולה מגוחך. בשנת 1976 זכה ג'ונס בגראמי על עבודתו כקריין^[3].

בספטמבר 2022 הודיע ג'ונס שהוא פורש מדיבוב דארת' ויידר, וחתם על הסכם עם חברת סטארט-אפ מאוקראינה שתסנתז את קולו באמצעות בינה מלאכותית. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בסדרה אובי ואן קנובי.^[4]

תפקידים בולטים עריכה

מבין תפקידיו הנודעים של ג'ונס ניתן למנות את אדמירל ג'יימס גריר ב"מרדף אחר אוקטובר האדום", "משחקים פטריוטיים" ו"סכנה ברורה ומיידית" המבוססים על ספריו של טום קלנסי, הנבל טולסה דום ב"קונאן הברברי", המאמן פרנק קוזו מ"המובחר שבמובחרים", המלך ג'פי ג'אפה מ"מגלה את אמריקה" של אדי מרפי (עם קריצה לתפקידו האלמותי כקולו של דארת' ויידר כאשר שולבו בסרט משפטים ממלחמת הכוכבים שנאמרו באינטונציה המפורסמת של ויידר, לדוגמה: Leave them to me, I will deal with them myself).

תפקידי תיאטרון בולטים עריכה

ג'ונס הוא גם שחקן תיאטרון מוערך. הוא זכה בשנת 1969 בפרס טוני על משחקו במחזה "התקווה הלבנה הגדולה" ובשנת 1987 על המחזה "Fences", שדן בגזענות נגד אפרו-אמריקנים בשנות החמישים של המאה ה-20. כמו כן, ביצועו למחזה אותלו נחשב לאחד הביצועים הגדולים שנעשו על הדמות. ג'ונס הוסיף לשחק במחזות שייקספירים כ"המלך ליר", אוברון ב"חלום ליל קיץ", אבהורסון ב"מידה תחת מידה", ואף קיבל הוקרה בשנת 2002 ממרכז קנדי לאמנויות הבמה.

בפברואר 2008, ג'ונס החל להשתתף כביג דאדי בעיבוד אפרו-אמריקני למחזה זוכה פרס הפוליצר חתולה על גג פח לוהט של טנסי ויליאמס, לצד שחקנים כפיליסיה ראשד ("משפחת קוסבי"), אניקה נוני רוז וטרנס הווארד ("איירון מן").

תפקידים נוספים עריכה

ג'ונס השתתף בתפקידי אורח בסדרות הסיטקום פרייז'ר, ויל וגרייס, האוס, אברווד והמפץ הגדול. הוא הופיע במשחק המחשב "Command & Conquer: Tiberian Sun" משנת 1999 בתפקיד הגנרל ג'יימס סולומון, ונידב את קולו לסרט האנימציה מלך האריות ולהמשכו כמופסה המלך.

באפריל 2005 הופיע ג'ונס בעיבוד אפרו-אמריקני מחודש למחזה משנת 1979 "האגם המוזהב" בברודוויי (שבתורו עובד לסרט קולנוע בשנת 1981 ובו כיכבו קתרין הפבורן והנרי פונדה)^[5].

בשנת 2006 קריין ג'ונס בשני סרטים דוקומנטריים - האחד על חייו של האפרו-אמריקני מלקולם אקס, והשני בגירושם המאולץ של שבט הצ'רוקי מאדמתם במה שהיה ידוע כ"מסלול הדמעות". באותה שנה שיחק בקומדיית הספורט "חמים על הספסל" שביים דניס דוגן.

בשנת 2009 הוענק לג'ונס פרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.

בשנת 2014 השתתף ג'ונס בסדרת הטלוויזיה "מפץ הגדול" בתפקיד עצמו.

בשנת 2019 חזר לדבב את דמותו המוכרת מופסה מסדרת מלך האריות, בגרסת הלייב אקשן של "מלך האריות".

חיים אישיים עריכה

ג'ונס נישא לשחקנית והזמרת האמריקאית ג'וליאן מארי בשנת 1968, אותה הכיר בזמן ששיחק במחזה אותלו^[6]. לזוג לא היו ילדים והם התגרשו ב-1972^[7].

בשנת 1982 התחתן ג'יימס ארל ג'ונס בשנית עם ססיליה הארט, והשניים הביאו לעולם ילד אחד, פלין ארל ג'ונס^[8]^[9]. הארט נפטרה מסרטן השחלה ב-16 באוקטובר 2016^[10].

באפריל 2016 סיפר ג'ונס לראשונה מזה עשרים שנה על מאבקו בסוכרת מסוג 2, בה אובחן באמצע שנות ה-90^[11].

ג'ונס הפך לקתולי במהלך שירותו הצבאי^[12].

אזכורים עריכה

בסדרת האנימציה "הפכים סולארים" נקרא התיכון שבו לומדות הדמויות הראשיות על שמו.

פילמוגרפיה נבחרת עריכה

"דוקטור סטריינג'לאב" (1964) - לוטננט לותר זוֹג
"התקווה הלבנה הגדולה" (1970) - ג'ק ג'פרסון
"מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" (1977) - דארת' ויידר (קול)
"מגרש השדים 2: הכופר" (1977) - קאקומו
"שורשים: הדורות הבאים", מיני-סדרה (1979) - אלכס היילי
"מלחמת הכוכבים - פרק 5: האימפריה מכה שנית" (1980) - דארת' ויידר (קול)
"קונאן הברברי" (1982) - טולסה דום
"מעוף הדרקונים" (1982) - אומדון
"מלחמת הכוכבים - פרק 6: שובו של הג'די" (1983) - דארת' ויידר (קול)
"מלחמת רצועת וגאס" (1984) - ג'ק מדריד (סרט טלוויזיה של NBC)
"מכרות המלך שלמה 2" (1986) - אומסלופוגאס
"אל תקרא לי לבן" (1986) - פרופסור בנקס
"מגלה את אמריקה" (1988) - המלך ג'פי ג'אפה
"שדה החלומות" (1989) - טרנס מאן
"המובחר שבמובחרים" (1989) - המאמן פרנק קוזו
"האמבולנס" (1990) - פרנק ספנסר
"המרדף אחר אוקטובר האדום" (1990) - אדמירל ג'יימס גריר
"רגעים של אהבה" (1991) - הברמן
"משחקים פטריוטיים" (1992) - אדמירל ג'יימס גריר
"סניקרס" (1992) - ברנרד אבוט
"סומרסבי" (1993) - השופט בארי קונרד אייזקס
"ילדי הרחוב" (1993) - מר. מרטל
"איש המטאור" (1993) - ארנסט מוזס
"האקדח מת מצחוק 33 ושליש" (1994)
"מלך האריות" (1994) - מופסה
"סכנה ברורה ומיידית" (1994) - אדמירל ג'יימס גריר
"מי אני, מה אני?" (1994) - ג'ון דולבי
"וידויים: שתי פנים של רוע" (1994, סרט טלוויזיה) - צ'ארלס לויד
"זעקי, ארץ אהובה" (1995) - הכומר סטיבן קומאלו
"ריבאונד: סיפורו של ארל "העז" מניגולט (1996, סרט טלוויזיה) - ד"ר מקדאפי
"כללי המשחק" (1997) - ארתור ביילור
"מלך האריות 2" (1998) - מופסה
"החבר שלנו, מרטין" (1999) - מרטין לותר קינג האב-(דיבוב)
"פרס למוצא" (2001) - בתפקיד: אווברי פיליפס.
"מלחמת הכוכבים - פרק 3: נקמת הסית'" (2005) - דארת' ויידר (קול)
"ילדי הרחוב 2" (2005) - מר מרטל
"מלקולם אקס: נסיך האסלאם" (2006) - דוקומנטרי, קריין
"מת לצעוק 4" (2006)
חמים על הספסל" (2006)
"קליק" (2006) - קריין
"מסלול הדמעות: ירושת הצ'רוקי" (2006) - דוקומנטרי, קריין
"ברוך שובך, רוסקו ג'נקינס" (2008) - רוסקו סטיבן ג'נקינס האב
"ג'ק והאפונים" (2009) - הענק (קול בלבד)
"תן לי מחסה" (2013) - האב מקארת'י
"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" (2016) - דארת' ויידר (קול בלבד)
"מלך האריות" (2019)-מופסה (דיבוב)
"מגלה את אמריקה 2" (2021) - המלך ג'פה ג'ופר

טלוויזיה עריכה

רציחות הילדים באטלנטה (1985) - ווקר
הסוכן X ‏(2015) - קיילב ת'ורן, נשיא בית המשפט העליון

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס ארל ג'ונס בוויקישיתוף

ג'יימס ארל ג'ונס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יימס ארל ג'ונס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר אייטונס (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר ספוטיפיי
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר Discogs (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ Awards for James Earl Jones, באתר IMDb
^ Be Glad You Weren't In James Earl Jones' English Class, אתר בוגרי אוניברסיטת מישיגן
^ 1976 - Best Spoken Word Recording, אתר פרס גראמי
^ קול מבוסס AI החליף את ג'יימס ארל ג'ונס בתור דארת' ויידר (ואף אחד לא שם לב), באתר Geektime.
^ Kenneth Jones, James Earl Jones and Leslie Uggams Open in On Golden Pond Oct. 2
^ Celebrate Over 60 Years of James Earl Jones On Stage, Playbill, ‏8 ביוני 2020
^ Paul Finkelman, Encyclopedia of African American History, 1896 to the Present: J-N, אוקספורד, אנגליה: אוניברסיטת אוקספורד, 2009, עמ' 54, מסת"ב 9780195167795
^ Sam Marlowe, James Earl Jones: I’ll just keep going until I fall over, metro.co.uk, ‏19 בספטמבר 2013
^ James Earl Jones, biography.com, ‏17 בדצמבר 2017
^ Mike Barnes, Cecilia Hart, Actress and Wife of James Earl Jones, Dies at 68, hollywoodreporter.com, ‏22 באוקטובר 2016
^ Tehrene Firman, James Earl Jones Discusses His Diabetes for the First Time in Two Decades, goodhousekeeping.com, ‏4 בינואר 2018
^ Helen Dudar, James Earl Jones At Bat, The Stacks Reader, ‏22 במרץ 1987

[1] Awards for James Earl Jones, באתר IMDb

[2] Be Glad You Weren't In James Earl Jones' English Class, אתר בוגרי אוניברסיטת מישיגן

[3] 1976 - Best Spoken Word Recording, אתר פרס גראמי

[4] קול מבוסס AI החליף את ג'יימס ארל ג'ונס בתור דארת' ויידר (ואף אחד לא שם לב), באתר Geektime.

[5] Kenneth Jones, James Earl Jones and Leslie Uggams Open in On Golden Pond Oct. 2

[6] Celebrate Over 60 Years of James Earl Jones On Stage, Playbill, ‏8 ביוני 2020

[7] Paul Finkelman, Encyclopedia of African American History, 1896 to the Present: J-N, אוקספורד, אנגליה: אוניברסיטת אוקספורד, 2009, עמ' 54, מסת"ב 9780195167795

[8] Sam Marlowe, James Earl Jones: I’ll just keep going until I fall over, metro.co.uk, ‏19 בספטמבר 2013

[9] James Earl Jones, biography.com, ‏17 בדצמבר 2017

[10] Mike Barnes, Cecilia Hart, Actress and Wife of James Earl Jones, Dies at 68, hollywoodreporter.com, ‏22 באוקטובר 2016

[11] Tehrene Firman, James Earl Jones Discusses His Diabetes for the First Time in Two Decades, goodhousekeeping.com, ‏4 בינואר 2018

[12] Helen Dudar, James Earl Jones At Bat, The Stacks Reader, ‏22 במרץ 1987

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]


לידה	17 בינואר 1931 (בן 92) מחוז טייט, מיסיסיפי
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־75 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת מישיגן בית ספר ריינג'רס
בן או בת זוג	Cecilia Hart (1982–?)
צאצאים	Flynn Earl Jones
פרסים והוקרה	פרס אמי פרס גלובוס הזהב פרס טוני פרס גילדת שחקני המסך פרס גראמי פרס אוסקר לשם כבוד
פרופיל ב-IMDb