פתיחת התפריט הראשי

ג'יימס אדוארד בורוזאנגלית: James Edward Burrows; נולד: 30 בדצמבר 1940), מכונה לעיתים ג'ים בורוז,[1] הוא במאי טלוויזיה אמריקאי יהודי הפעיל מאז שנות ה-70.‏[2] בורוז ביים יותר מ-50 פיילוטים לטלוויזיה והוא אחד מיוצרי סדרת הטלוויזיה ארוכת הימים "חופשי על הבר".

ג'יימס אדוארד "ג'ים" בורוז
James Edward Burrows
אין תמונה חופשית
לידה 30 בדצמבר 1940 (בן 78)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי טלוויזיה
סוגה מועדפת סיטקום
מקום לימודים בית הספר לדרמה של ייל, אוברלין קולג', התיכון למוזיקה ולאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1975 ועד היום
יצירות בולטות המופע של מרי טיילר מור, חופשי על הבר, מפגשים מהסוג האישי, פרייז'ר, דארמה וגרג, חברים, שני גברים וחצי, ויל וגרייס, המפץ הגדול, מרוששות, מייק ומולי
פרסים והוקרה פרס אמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ראשית חייועריכה

בורוז נולד למשפחה יהודית[3] בלוס אנג'לס, קליפורניה, בנם של רות (לוינסון) ואייב בורוז, שהיה מלחין, במאי וסופר ידוע.[4] לג'יימס אחות אחת, לורי בורוז גראד.[5] כאשר ג'יימס היה עדיין ילד צעיר, משפחתו עברה לניו יורק, שם ג'יימס למד בבית-ספר תיכון למוזיקה ואמנויות.[6][7] בורוז הוא בוגר מכללת אוברלין והתוכנית לתואר שני של בית-הספר לדרמה של אוניברסיטת ייל.[6]

קריירהעריכה

ראשית הקריירהעריכה

אחרי ייל, בורוז חזר לקליפורניה, שם הוא הועסק כמדריך דיאלוג ב-"!‏O.K. Crackerby", תוכנית טלוויזיה בכיכובו של ברל אייבס, אותה יצר אביו של בורוז, אייב.[8] לאחר מכן בורוז שימש כעוזר מנהל במה של המחזה "Holly Golightly", עיבוד תיאטרלי של הנובלה "ארוחת בוקר בטיפאני".[9] ההפקה לא הצליחה, אבל בזכות עבודתו של בורוז, הוא הכיר את כוכבת ההפקה - מרי טיילר מור.[9] בשלב מוקדם של הקריירה שלו, בורוז עבד גם עבור "Cactus Flower" ו-"Forty Carats".‏[10]"

בורוז המשיך לעבוד בתיאטרון, כמנהל במה, ולימים הפך אף לבמאי תיאטרון.[11] בורוז ביים מספר מחזות בהפקת תיאטרון שבג'קסונוויל, פלורידה.[11][12]

בימוי טלוויזיהעריכה

בזמן שעבד בתיאטרון, בורוז כתב למור ולבעלה גרנט טינקר, כי הוא מעוניין בעבודה בחברת ההפקות שלהם, MTM Enterprises.‏[9] בשנת 1974, טינקר שכר את בורוז כבמאי, והוא ביים פרקים בסדרות הטלוויזיה "המופע של מרי טיילר מור" ו-"המופע של בוב ניוהארט".[9][13] טינקר ביקש מהבמאי ג'יי סנדריץ', הידוע בעבודתו כבמאי בתוכניות "המופע של מרי טיילר מור" ולאחר מכן "משפחת קוסבי" ו-"בנות הזהב", שישמש כחונך עבור בורוז.[14]

סגנונו של בורוז ידוע בעיקר בשל תיזמונו הקומי, בימוי השחקנים המורכב, ושילוב תאורה מתוחכמת יותר בצילומי אולפן טלוויזיה. בורוז הוא במאי הסיטקום הראשון, אשר שינה את מערך מרובה המצלמות הטיפוסי של הטלוויזיה האמריקאית, משלוש לארבע מצלמות.[13]

"חופשי על הבר"עריכה

בורוז היה אחד מיוצרי הסיטקום "חופשי על הבר", יחד עם האחים גלן ולס צ'ארלס. גם האחים צ'ארלס היו עובדים לשעבר של MTM Enterprises ושימשו כמפיקים ב-"טקסי" - הסדרה שבה בורוז עבד כבמאי הבית למשך 76 פרקים.[9][13][15] בורוז והאחים צ'ארלס רצו ליצור סדרה, שבה תהיה להם יותר שליטה.[15] "חופשי על הבר" עלתה לראשונה ב-30 בספטמבר 1982.‏[15] למרות הרייטינג הנמוך של הסדרה בתחילתה, בסופו של דבר היא הפכה ללהיט, שנמשך 275 פרקים ו-11 עונות,[15] מתוכם ביים בורוז 237 פרקים.[9]

תוכניות טלוויזיה אחרותעריכה

בורוז ביים סדרות רבות, בהן (רשימה חלקית):

בורוז ביים את כל פרקי הסדרה "וויל וגרייס" שרצה במשך שמונה שנים.[16] בנוסף, נכון לשנת 2012, בורוז ביים יותר מ-50 פיילוטים לתוכניות טלוויזיה.[17]

בורוז ביים 1,000 פרקים של סדרות טלוויזיה; לנקודת ציון דרך זו הוא הגיע בנובמבר 2015, עם הסיטקום של רשת NBC - ‏Crowded‏.[18] על מנת לחגוג את הישגו של בורוז, רשת NBC הודיעה ​​כי תשדר תוכנית מחווה מיוחדת עבורו, בהשתתפות שחקנים שלקחו חלק בתוכניות הטלוויזיה הרבות שבורוז ביים.[19]

פרויקטים אחריםעריכה

בשנת 1998, ביים בורוז הפקה המבוססת בשיקגו של הקומדיה משנת 1939 "האיש שבא לסעוד" בכיכובו של ג'ון מהוני.[12]

לפני המצלמהעריכה

לבורוז היו הופעות קמאו במספר מסדרות הטלוויזיה שביים. הוא שימש כצללית של לקוח הדופק על הדלת של הבר "Cheers" בסצנת סיום הסדרה של "חופשי על הבר".[13] בעונה הראשונה של "חברים", בורוז הופיע בפרק "הפרק עם הישבן" כבמאי של סרט שבו דמותו של ג'ואי טריביאני מלוהקת לתפקיד כפיל הישבן של אל פאצ'ינו.[20] הוא מופיע גם כבמאי טלוויזיה בשם ג'ימי, בסדרה The Comeback של HBO.‏[21] בורוז שיחק את עצמו בסדרה. בפרק של "סקראבס", "My Life in Four Cameras", הופיעה דמות בשם צ'ארלס ג'יימס, כהומאז' ליוצרי "חופשי על הבר" - ג'יימס בורוס, גלן צ'ארלס ולס צ'ארלס.

פרסים והוקרהעריכה

במהלך הקריירה שלו, בורוז היה מועמד 15 פעמים לפרס גילדת במאי אמריקה, ולפרס אמי בכל שנה בין השנים 19802005, למעט 1997.‏[16] בורוז זכה ב-10 פרסי אמי וב-4 פרסי גילדת מבאי אמריקה. פרסי אמי וארבעה דירקטורים אגודה של פרסים אמריקה. ב-7 באוקטובר 2013, האקדמיה לטלוויזיה, אמנויות ומדעים חגגה את קריירת 40 השנה של בורוז באירוח פאנל לכבודו.[16]

ב-21 בפברואר 2016, שידרה רשת NBC מופע הוקרה מיוחד לבורוז, בהנחיית אנדי כהן, ובהשתתפות שחקנים רבים שהופיעו בסדרות קומיות שביים בורוז לאורך השנים, בהן חופשי על הבר, טקסי, חברים, פרייז'ר, המפץ הגדול, ויל וגרייס ומייק ומולי.

חיים אישייםעריכה

בורוז נשוי למעצבת השיער דבי איסטון; בני הזוג מתגוררים במנהטן.[22] בורוז היה נשוי בעבר ללינדה סולומון.[23][24] הוא אב לשלוש בנות ולבת-חורגת.[21]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Of course Matthew Perry can't go to the Friends reunion". RadioTimes. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2016. 
  2. ^ Stated in interview on Inside the Actors Studio
  3. ^ Interfaith Family: "Somebody Put Baby in a Dance Competition" September 14, 2010
  4. ^ James Burrows Biography (1940-)
  5. ^ Rosemberg, Jasmin (19 במרץ 2015). "Stars Sing Broadway Tunes for Alzheimer’s at Sardi’s Benefit". Variety. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2015. 
  6. ^ 6.0 6.1 "James Burrows - Inaugural Lifetime Achievement Award in Television Direction". Directors Guild of America. 23 בדצמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2015. 
  7. ^ "Notable Alumni". Alumni & Friends of LaGuardia High School. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2015. 
  8. ^ The Deadline Team (4 בדצמבר 2014). "James Burrows & Robert Butler To Receive DGA Lifetime Achievement Award For Television". Deadline. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2015. 
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 Rosenberg, Howard (Summer 2007). "The Jimmy Show". Directors Guild of America. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2015. 
  10. ^ Du Brow, Rick (19 במרץ 1995). "He Pilots the Pilots : How to succeed in television without really trying? Call James Burrows. He's the sitcom director with the golden touch. (Say "Cheers.")". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2016. 
  11. ^ 11.0 11.1 Lembeck, Michael. "Visual History with James Burrows". Directors Guild of America. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2015. 
  12. ^ 12.0 12.1 Weber, Bruce (28 באפריל 1998). "ARTS IN AMERICA; A Winding Path of Laughter From Stage to TV and Back". New York Times. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2015. 
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 Bloom, Ken; Blastnik, Frank (2007). Sitcoms: the 101 Greatest TV Comedies of All Time. New York, NY: Black Dog & Leventhal Publishers, Inc.. עמ' 63. ISBN 978-1-57912-752-7. 
  14. ^ Littlefield, Warren (2012). Top of the Rock, Inside the Rise and Fall of Must See TV (מהדורה ראשונה). New York, NY: Doubleday. עמ' 21–22. ISBN 978-0-385-53374-4. 
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 Raftery, Brian (2012). "The Best TV Show That's Ever Been". GQ. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2015. 
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 Tepper, Allegra (8 באוקטובר 2013). "Director James Burrows Feted by TV Academy". Variety. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2015. 
  17. ^ Ulaby, Neda (4 בספטמבר 2012). "Making A Comedy Pilot? You Might Want To Call James Burrows". NPR. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2015. 
  18. ^ Andreeva, Nellie (17 בנובמבר 2015). "Veteran Sitcom Director James Burrows Hits 1,000 TV Episodes Mark". Deadline. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2016. 
  19. ^ Eng, Joyce (13 בינואר 2016). "NBC Plans Friends Reunion and Hairspray Musical, Defends Donald Trump Appearances". TV Guide. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2016. 
  20. ^ "Friends". Entertainment Weekly. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2015. 
  21. ^ 21.0 21.1 Martel, Ned (29 בספטמבר 2005). "Time to Pause the Laugh Track". New York Times. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2015. 
  22. ^ Doge, Annie (5 במרץ 2015). "James Burrows, Go-To '90s Sitcom Director, Buys Handsome Greenwich Village Apartment for $4.2M". 6sqft.com. 
  23. ^ "James Burrows". Celebrity Images. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2016. 
  24. ^ "Burrows, James 1940- (Jim Burrows, Jimmy Burrows)". Encyclopedia.com. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2016.