ג'יימס גרימס

פוליטיקאי אמריקאי

ג'יימס וילסון גרימסאנגלית: James Wilson Grimes;‏ ‏20 באוקטובר 18167 בפברואר 1872) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הוויגית ולאחר מכן המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איווה השלישי בשנים 18541858, וכסנאטור מטעם מדינתו בשנים 18591869.

ג'יימס גרימס
James W. Grimes
ג'יימס גרימס
ג'יימס גרימס
לידה 20 באוקטובר 1816
דירינג, ניו המפשייר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בפברואר 1872 (בגיל 55)
ברלינגטון, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ג'יימס וילסון גרימס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אספן גרוב, ברלינגטון, איווה, ארצות הברית
השכלה דארטמות' קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הוויגית, המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סנאטור מטעם איווה
4 במרץ 18596 בדצמבר 1869
(10 שנים)
מושל איווה ה־3
9 בדצמבר 185413 בינואר 1858
(3 שנים ו־5 שבועות)
חתימה Signature of James Wilson Grimes (1816–1872).png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

ג'יימס גרימס נולד בעייר דירינג שבניו המפשייר. הוא סיים את לימודיו באקדמיית המפטון ולמד בדארטמות' קולג'. הוא למד משפטים, עבר מערבה והחל לעסוק במקצועו ביישוב בטריטוריית ויסקונסין (אנ') שלימים הפך להיות לעיר ברלינגטון שבאיווה. הוא גם עסק בחוואות. גרימס שימש כחבר בית הנבחרים של טריטוריית איווה (אנ') בשנים 18381839 ובשנים 18431844. ב-1854 הוא נבחר כמושל איווה וכיהן בתפקיד עד 1858. בשנים 1855 ו-1856 הוא היה אחת הדמויות המובילות של המפלגה הרפובליקנית באיווה.

סנאטורעריכה

ב-1859 נבחר גרימס לסנאט של ארצות הברית כנציג איווה מטעם הרפובליקנים. הוא נבחר לכהונה שנייה ב-1865, ובסך הכול כיהן בסנאט מ-4 במרץ 1859 ועד 6 בדצמבר 1869, כאשר הוא התפטר מסיבות בריאות.

בסנאט כיהן גרימס כיושב ראש ועדת הסנאט למחוז קולומביה בשנים 1861–1865, וכיושב ראש ועדת הצי בשנים 1865–1869. הוא גם שימש כחבר בוועדה המשותפת של הקונגרס שניסחה את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית.

ב-1861 היה גרימס נציג בוועידת השלום שהתקיימה בוושינגטון הבירה במאמץ למצוא דרכים למנוע את פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית. בדצמבר אותה שנה הוא הגיש לסנאט הצעת חוק שהובילה להנהגתה של מדליית הכבוד, שבתחילה הוענקה רק לאנשי הצי וחיל הנחתים.[1]

במהלך משפט ההדחה של אנדרו ג'ונסון, הפר גרימס את המשמעת המפלגתית, ויחד עם שישה סנאטורים רפובליקנים נוספים, הוא הצביע בעד זיכויו של הנשיא. שבעת הסנאטורים: ויליאם פיט פסנדן, ג'וזף ס. פאולר, גרימס, ג'ון ב. הנדרסון, ליימן טרמבול, פיטר ג. ואן וינקל, ואדמונד רוס, שהיו לשון המאזניים בהצבעה, קראו תיגר על מפלגתם ועל דעת הקהל, והצביעו נגד ההדחה. הם היו מוטרדים מהאופן בהם ההליכים תומרנו כדי לאפשר מצג חד-צדדי של העדויות. לאחר המשפט ניהל בנג'מין בטלר שימוע על הדיווחים הרווחים שסנאטורים רפובליקנים קיבלו שוחד כדי להצביע בעד זיכויו של ג'ונסון. בשימוע של בטלר, ובחקירות שהתקיימו אחריו, עלתה עדות שכמה מהקולות בעד הזיכוי הושגו תמורת הבטחות למשרות פטרונות ותמורת תשלום כספים.

מותו והנצחתועריכה

ג'יימס גרימס נפטר בברלינגטון ב-7 בפברואר 1872, בגיל 55. הוא נטמן בבית הקברות אספן גרוב שבעיר.

על חלקת האדמה שעליה ניצב בעבר ביתו, שוכן כיום בית ספר יסודי הקרוי על שמו. העיירה גרימס שבאיווה נקראת על שמו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'יימס גרימס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה