פתיחת התפריט הראשי

ג'יימס ישראל

משפחהעריכה

הוא היה השני מבין שלושה אחים. אביו אדולף ישראל היה סיטונאי של משי בברלין. אמו יוהנה הייתה בתו של היזם הברלינאי יואל וולף מאיר. ב-1880 התחתן עם מטה גולדשטיין. לזוג נולדו ארבעה ילדים. וילהלם וארתור ישראל היו כירורגים מפורסמים. בתו שרלוטה ובעלה זיגפריד לוי נספו במחנות ריכוז.

השכלה ותפקידיםעריכה

ב-1870 קיבל את הדוקטורט שלו ברפואה באוניברסיטת הומבולדט שם למד אצל לודוויג טראובה. בזמן מלחמת צרפת-פרוסיה הוא שירת כרופא צבאי. אחרי כן המשיך את לימודיו בווינה (1871). בשנים שלאחר מכן הוא היה אסיסטנט בבית החולים של הקהילה היהודית. ב-1875, אחרי שהרחיב את השכלתו באנגליה וסקוטלנד הוא מונה כסגן הרופא הראשי במחלקה הכירורגית בבית החולים היהודי בברלין. ב-1880 מונה למנהל המחלקה.

ישראל סבל, כנראה, מאולקוס כרוני שאילץ אותו לצאת לחופשה ארוכה במונטרה שם הוא טופל על ידי אדולף קוסמאול (Adolf Kußmaul) בדיאטה שעזרה לו. כשחזר לברלין ב-1886 פתח קליניקה פרטית. השימוש בחומרי חיטוי בו החל ב-1892 עשה אותה לאחד מבתי החולים המודרניים הראשונים של התקופה. ב-1890 הוצעה לו משרת פרופסור באוניברסיטת ברלין בתנאי שיתנצר אך הוא דחה את ההצעה. ב-1894 הוא קיבל משרת פרופסור בהמלצתו של ארנסט פון ברגמן. ב-1915 הוא הוזמן על ידי האימפריה העות'מאנית לטפל בסולטאן. ב-1917 הוא פרש מבית החולים היהודי והמשיך לעבוד רק בקליניקה שלו. ישראל היה חלוץ בניתוחים אורולוגיים ושל הכליות. התיזה שלו עסקה במחלת ברייט (Bright' disease) והדיווח הראשון שלו על ניתוח של כליה היה ב-1882[1]. הוא פרסם, במהלך הקריירה שלו, יותר מ-170 מאמרים בעיקר על רפואה אורולוגית. כמו כן היה מייסד שותף של כתב העת Folia Urologica. היה מורהו של הפרופסור מקס צונדק.

ד"ר אפרים סיני אשר נפגש עם ישראל, בזמן היותו סטודנט לרופא הגדיר את ישראל "מגדולי האורולוגים בברלין".[2].

ישראל תרם תרומות חשובות בתחום של ניתוחים פלסטיים ובמיוחד בתחום של כירורגיית פה ולסת. בנוסף נזקף לזכותו עיצוב קרונית בית חולים ניידת הידועה בשם Lazarettzug.

ישראל היה גם הראשון שתיאר חיידק גראם-חיובי בעל צורה מתגית "תפטירית" בסוג Actinomyces, שגורם למחלה זיהומית בשם אקטינומיקוזיס. חיידק זה קיבל את השם Actinomyces israelii.

מכתביועריכה

  • Fünf Fälle von diffuser Nephritis. Diss med. Berlin 1870
  • Angiectasie im Stromgebiete der A. tibialis antica. Beobachtung einiger bemerkenswerther Phaenomene nach Unterbindung der A. femoralis. Arch Klin Chir 21 (1877) 109
  • Klinische Beiträge zur Kenntnis der Aktinomykose des Menschen. Berlin 1885
  • Chirurgische Klinik der Nierenkrankheiten. Berlin 1901
  • Die Chirurgie der Niere und des Harnleiters. 1926

לקריאה נוספתעריכה

  • Eberhard J. Wormer: Angiologie - Phlebologie. Syndrome und ihre Schöpfer. München 1991, S. 137–147
  • P. Bloch: Erinnerungen an James Israel. In: Rolf Winau (Hrsg): James Israel, 1848–1926. Wiesbaden 1983, S. 7
  • James Israel: Meine Reise zum Sultan. In: Rolf Winau (Hrsg): James Israel, 1848–1926. Wiesbaden 1983, S. 97
  • Fritz Schultze-Seemann: Das medizinische Werk James Israels. In: Rolf Winau (Hrsg): James Israel, 1848–1926. Wiesbaden 1983, S. 217
  • H. Lehmann: James Israel (1848–1926). Diss FU Berlin 1977
  • Fritz Schultze-Seemann: Israel, James. Neue Deutsche Biographie 10 (1974) 200
  • שלמה וינינגר: Grosse Jüdische National-Biographie. Czernauti 1925, Bd. 3, S. 208

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ James Adolf Israel @ Who Named It
  2. ^ אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר הוצאה לאור, תל אביב, 1984, עמוד 73