ג'יין ויימן
ג'יין ויימן (באנגלית: Jane Wyman; 5 בינואר 1917 - 10 בספטמבר 2007) הייתה שחקנית קולנוע אמריקאית זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ופרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1948 על תפקידה בסרט "ג'וני בלינדה". היא זכתה בשני פרסי גלובוס זהב נוספים על תפקידיה בסרט "הצעיף הכחול" ובאופרת הסבון "פלקון קרסט".
ג'יין ויימן, 1947 | |
לידה |
5 בינואר 1917 סנט ג'וזף, מיזורי, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
10 בספטמבר 2007 (בגיל 90) ראנצ'ו מיראג', קליפורניה, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות פורסט לוון |
שם במה | Jane Wyman |
שם לידה | Sarah Jane Mayfield |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1932–1993 (כ־61 שנים) |
בן או בת זוג |
|
צאצאים | מייקל רייגן, מורין רייגן, כריסטין רייגן |
מספר צאצאים | 3 |
פרסים והוקרה |
|
http://www.jane-wyman.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
ויימן הייתה רעייתו הראשונה של רונלד רייגן בתקופה שעדיין היה דמוקרט ולא רץ למשרה פוליטית.
ביוגרפיה
עריכהויימן נולדה בשם שרה ג'יין מאייפילד בעיר סנט ג'וזף שבמיזורי. הוריה היו מאנינג ג'פריס מאייפילד, עובד בחברת מזון וגליידיס הופ כריסטיאן, אסיסטנטית לרפואה. הוריה התגרשו כאשר הייתה צעירה מאוד וכשנה לאחר הגירושין מת אביה באופן פתאומי כשהוא בן 27 בלבד. אמה עברה להתגורר לבדה בקליבלנד והותירה את ויימן בידי זוגים הורים אומנים, אמה וריצ'רד פאלקס.
ויימן גדלה בסביבה משמעתית ומחמירה מאוד כאשר אביה המאמץ עבד בתפקיד בכיר ביותר במחלקת הבילוש של סנט ג'וזף. במסגרות החינוכיות והחברתיות שלה השתמשה בשם ילדותה שרה ג'יין פאלקס. לאחר מותו של אביה המאמץ נסעה ביחד עם אמה המאמצת ללוס אנג'לס במטרה לצבור ניסיון משחק על במות ובסרטים.
היא נישאה לראשונה בחייה בגיל 16 לארנסט יוג'ין ויימן, ממנו התגרשה זמן קצר לאחר מכן, היא אימצה לעצמה כשם במה את שם משפחתו "ויימן".
קריירת משחק
עריכהויימן החלה את דרכה בהוליווד בתפקידים קטנים לקראת סוף שנות ה-30 ובתחילת שנות ה-40 בסרטים"הנסיכה אור'ורק" בתפקיד ג'ין קמפבל ו"Larceny, Inc." של לויד בייקון לצידו של אדוארד ג'י רובינסון. ויימן זכתה למעמד של כוכבת לראשונה בשנת 1945 לאחר שהופיעה בדרמה הקלאסית של בילי ויילדר "סוף השבוע האבוד" בתפקיד הלן ג'יימס חברתו של הסופר האלכוהוליסט דון בירנמן (ריי מילאנד). ויימן הגיעה לשיאה מבחינתה בשנת 1948 כאשר זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ובפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בדרמה של ג'ין ניגולסקו "ג'וני בלינדה" בתור החרשת-אילמת בלינדה מקדונלד. היא הייתה מועמדת לפרס אוסקר נוסף בשנת 1946 על הופעתה בתור אורי באקסטר בדרמה המשפחתית של קלרנס בראון "העופר", בשנה זו הופיעה ויימן גם בדרמה המוזיקלית של מייקל קורטיז "לילה ויום".
בשנת 1950 הופיעה ויימן בסרט הפשע של אלפרד היצ'קוק "פחד במה" בתפקיד השחקנית איב גייל ובביבר הזכוכית בתפקיד לורה וינגפילד. ויימן זכתה בשנת 1951 בפרס גלובוס זהב שני והועמדה לפרס אוסקר שלישי על הופעתה בתפקיד האלמנה לולו מייסון בדרמה "הצעיף הכחול". להישג זה הוסיפה ויימן באותה השנה גם הופעה בקומדיה המוזיקלית של פרנק קפרה "קבלו את החתן" בתפקיד אמדאל ג'ונס לצידו של השחקן והמוזיקאי המצליח ביל קרוסבי. ויימן הועמדה בפעם הרביעית לפרס אוסקר ראשי בשנת 1954 על הופעתה בתפקיד הלן פיליפס המתעוורת בדרמה "השגעון הנפלא" של דאגלס סירק איתו שיתפה פעולה גם במלודרמה המשפיעה "כל שהשמים מרשים", בשני הסרטים שיחקה לצידו של רוק הדסון.
במהלך הקריירה שלה בקולנוע עבדה ויימן גם עם רוברט וייז בדרמה "כל כך גדול" ועם וולט דיסני בהפקות הילדים "פוליאנה" בתפקיד פולי הארינגטון דודתה של הילדה פוליאנה (היילי מילס) ו"להתראות!" בתור קייטי ווילארד. ויימן זכתה להצלחה גם בסדרות הטלוויזיה בהן השתתפה, "Jane Wyman Presents The Fireside Theatre" שעל הופעותיה בה הועמדה פעמיים לפרס אמי ואופרת הסבון "פלקון קרסט", בה שיחקה לאורך שנות ה-80 בתפקיד אנג'לה צ'נינג בעלת אימפריה לייצור יין קשוחה ומרושעת, תפקיד עליו זכתה ויימן בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה בשנת 1983.
חיים אישיים
עריכהבשנת 1937 נישאה בפעם השנייה בחייה לתעשיין השמלות מיירון פוטרמן, נישואים אלו החזיקו מעמד בקושי שלושה חודשים.
בשנת 1940 התחתנה ויימן עם השחקן רונלד רייגן, איתו היא הופיעה בסרט "אח עכברוש". הם התארסו ב"תיאטרון שיקגו". לוויימן ולרייגן היו ביחד שלושה ילדים: השחקנית מורין רייגן, בן שאימצו בשם מייקל שהיה לשדר רדיו וילדה נוספת שנפטרה מייד לאחר שנולדה. בשל חילוקי דעות פוליטיים ויימן ורייגן התגרשו בשנת 1948, אותה שנה בה זכתה ויימן באוסקר שלה.
בשנת 1952 התחתנה ויימן עם המפיק המוזיקלי פרד קראגר, היא התגרשה ממנו ב-1954, נישאה לו בשנית בשנת 1961 והתגרשה פעם נוספת בשנת 1965. היא לא נישאה שוב מאז.
ויימן נפטרה בנסיבות טבעיות בביתה שבעיר ראנצ'ו מיראג' שבקליפורניה ב-10 בספטמבר 2007 כשהיא בת 90.
פילמוגרפיה
עריכה- בלונדינית חכמה (1937)
- מוכנים, רוצים ויכולים (1937)
- הנחת המזמר (1937)
- המלך ונערת המקהלה (1937)
- סלים (1937)
- הוא לא יכל לומר לא (1938)
- אח עכבר (1938)
- סיבוב עכבר (1939)
- טאבות אנני מפליגה שוב (1940)
- הנסיכה אור'ורק (1943)
- אתה בצבא עכשיו (1941
- פשע לאורך הלילה (1944)
- סוף השבוע האבוד (1945)
- העופר (1946)
- לילה ויום (1946)
- לעולם אל תברח ממני (1947)
- עיירת קסם (1947)
- ג'וני בלינדה (1948)
- נשיקה באפלה (1949)
- הליידי לוקחת מלח (1949)
- פחד במה (1950)
- ביבר הזכוכית (1950)
- קבלו את החתן (1951)
- שלושה בחורים בשם מייק (1951)
- הצעיף הכחול (1951)
- הסיפור על ווילי רוג'רס (1952)
- רק בשבילך (1952)
- בואו נעשה את זה שוב (1953)
- כה גדול (1953)
- השיגעון הנפלא (1954)
- כל שהשמים מרשים (1955)
- יום חופש לאוהבים (1959)
- פוליאנה (1960)
- להתראות! (1962)
טלוויזיה
עריכה- פלקון קרסט (1981–1990)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ג'יין ויימן
- ג'יין ויימן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ג'יין ויימן, באתר AllMovie (באנגלית)
- ג'יין ויימן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ג'יין ויימן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ג'יין ויימן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- ג'יין ויימן, באתר Discogs (באנגלית)
- אורי קליין, נערה חירשת-אילמת, אלמנה עיוורת ורעייתו של רייגן, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2007
- ג'יין ויימן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)