ג'ייקוב טונסון

ג'ייקוב טונסוןאנגלית: 12 בנובמבר 1655 - Jacob Tonson1736 ) היה סוחר ספרים ומוציא לאור אנגלי. נודע במיוחד כבעל זכויות המחבר של מחזותיו של ויליאם שייקספיר אחרי שרכש אותן בעקבות התקנון של המלכה אן מיורשי המוציא לאור של Fourth Folio. פרסם טונסון את הטקסטים של ג'ון דריידן, ג'ון מילטון, בן ג'ונסון ואברהם דה מואבר. טונסון הקים גם את מועדון קיטקט, מועדון לספרות ופוליטיקה. שותפו לעסקים היה אחיינו, ג'ייקוב טונסון הבן (1735-1682). המשיך בניהול העסק בנו הצעיר, ג'ייקוב טונסון השלייש (1767-1714)

ג'ייקוב טונסון
Jacob Tonson
דיוקן מאת סר גודפרי נלר משנת 1717 - ציור שמן על קנבס, גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון). בידיו הספר גן העדן האבוד מאת ג'ון מילטון, שפרסומו הביא לו את הרווחים הגדולים ביותר
דיוקן מאת סר גודפרי נלר משנת 1717 - ציור שמן על קנבס, גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון). בידיו הספר גן העדן האבוד מאת ג'ון מילטון, שפרסומו הביא לו את הרווחים הגדולים ביותר
דיוקן מאת סר גודפרי נלר משנת 1717 - ציור שמן על קנבס, גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון). בידיו הספר גן העדן האבוד מאת ג'ון מילטון, שפרסומו הביא לו את הרווחים הגדולים ביותר
לידה 12 בנובמבר 1655
פטירה 2 באפריל 1736 (בגיל 80) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St Mary le Strand, Westminster עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

ילדותו ולימודיו עריכה

ג'ייקוב טונסון הזקן נולד בשנת 1655. טבילתו התקיימה ב-12 בנובמבר 1655 בכנסיית סנט אנדרו בהולבורן שבלונדון. אביו ג'ייקוב וסבו, ריצ'רד טונסון, היו סנדלרים וסוחרים. האם אליזבת לבית וולבנק (Wallbancke) הייתה בתו של מתיו וולבנק, מוציא לאור וסוחר ספרים באכסניית גריי בלונדון והתמחה בעיקר בספרי משפטים. ג'ייקוב היה הרביעי מבין חמשת ילדי הוריו. גם אחיו היה לסוחר ספרים. [1] לפי פרטים במכתביו זכה טולסון בחינוך טוב. ב-6 ביוני 1670 לקראת מלאת גיל חמש עשר הוא נכנס כשולייה אצל המוציא לאור תומאס באסט. במשך שמונה שנים הוא השתפשף בתחום סחר הספרים ויצר קשרים רבים בקרב המוציאיים לאור וסוחרי הספרים.[1]

הקריירה כמו"ל עריכה

ב-7 בינואר 1678 התקבל טונסון באיגוד של מוכרי מכשירי הכתיבה ובעזרת מאה פאונד שירש מאביו פתח הוצאה לאור בצ'יינסרי ליין. בהתחלה פרסם ספרים בשותפות עם מו"לים אחרים, ובהמשך יצא לדרכו בנפרד. בשנות ה-1700 המוקדמות קיבל את אחיינו ג'ייקוב טייסון כשולייה.[1]

פרסומיו של ג'ון דריידן עריכה

לא ברור מתי פגש טונסון את ג'ון דריידן אך התחיל לפרסם כתבים פרי עיטו החל משנת 1679 כשיחד עם אייבל סוולי פרסם את "טרוילוס וקרסידה" שלו. הסופר היה לקוחו של טונסון עד שנת מותו, 1700. הקשר בין השניים הועיל לשניהם. בעזרתו של דריידן התחיל טונסון להוציא לאור סדרה פופולרית של Miscellanies - אופסי שירה וטקסטים אחרים שהביאו לו רווחים נאותים.[1]

מחברים אחרים בני זמנו עריכה

טונסון גילה חוש במציאת כישרונות. הוא טיפח כישרונם של כמה משוררים בני תקופתו. אחד מהם היה מתיו פריור, ממנו פרסם טונסון בשנת 1692 את ה"אודה המחקה את האודה השנייה שבספר השלישי של הוראטיוס".

על אף קשייו הפוליטיים של פריור בגלל אהדתו של מפלגת טורי, טונסון שהיה קשור לאורך חייו למפלגת ויג לא הפסיק לרגע לפרסם את כתביו.

להבדיל ממו"לים אחרים טונסון פרסם שירה ומחזאות אנגלית כמעט באופן בלעדי. לכן טונסון נחשב לאחד מיוצרי הקאנון הספרותי האנגלי.

הוא שיתף פעולה עם שורה של משוררים אנגלים צעירים, ביניהם ויליאם קונגריב, ג'וזף אדיסון, ריצ'רד סטיל, אלכסנדר פופ וג'ון יוז.

מילטון, שייקספיר ואחרים עריכה

טונסון השיג זכויות יוצרים בשם כמה מחברים קלאסיים אנגליים ופרסם גרסאות מאוד פופולריות שלהם ניסה ליצור קשר עם מילטון בשנת 1673 בזמן שהסופר, לקראת סוף ימיו, מכר חלק מספרייתו. שנים אחרי מות המשורר, בשנת 1683 רכש טונסון מברבזון איילמווי חצי מזכויות היוצרים עבור "גן העדן האבוד" מאת ג'ון מילטון וכעבור שבע שנים את המחצית השנייה. בשנת 1688 פרסם את המהדורה הראשונה של היצירהומהדורה מהודרת מאויירת, מלווה בהערות ופירושים ולוח מקורות. "כן העדן האבוד" של מילון הפך לעסק המכניס ביותר בכל הקריירה שלו כמוציא לאור.[1] טונסון רכש גם את הזכוות למרבית יצירות שייקספיר עוד לפני הפעלת התקנון של המלכה אן משנת 1710. תקנון זה הגן על זכותו להיות המפרסם הבלעדי ליצירות אלה. בשנים הבאות פרסם טונסון מהדורות פופולריות של שייקספיר בעריכתם של ניקולס רואו, אלכסנדר פופ וסמואל ג'ונסון. מהדורות אלה כללו גם דיונים על הקשר כתיבת היצירות במהלך חייו של המחבר. טונסון מילא תפקיד חשוב לחקר המפעל הספרותי של שייקספיר ולהפצת מחזותיו של שייקספיר בקשר בקהל הרחב.[1]

סטדרטים גבוהים של הוצאה לאור עריכה

שמו של טונסון הלך לפניו כסמל להוצאה לאור מקצועית, להבדיל מכמה מעמיתיו שפרסמו מהדורות עם שגיאות רבות וחמורות ואף בלי הסכמת היוצרים. טונסון התנגד לפרסום חומרים "מגונים" או משמיצים. הוא נתקל בבעיה כשפרסם שירים של רוצ'סטר שהיו חופשיים יותר בתכנים המיניים וניסה לצנזר אותם.

לקריאה נוספת עריכה

  • Ian Ousby (ed) - Companion to English Literature, Wordsworth Reference, Cambridge University Press 1992,

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 B McGregor