ג'ים קלמונס

כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי

ג'יימס מיטשל "ג'ים" קלמונסאנגלית: James Mitchell "Jim" Cleamons; נולד ב-13 בספטמבר 1949) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי. בין השנים 1971–1980 שיחק בליגת ה-NBA, ולאורך 9 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 8.3 נקודות, 3.9 אסיסטים ו-3.0 ריבאונדים למשחק.[1]

ג'ים קלמונס
Jim Cleamons
קלמונס בשנת 2010
קלמונס בשנת 2010
לידה 13 בספטמבר 1949 (בן 74)
לינקנטון, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.91 מטרים
מספר 5, 11, 33, 35
מכללה אוניברסיטת המדינה של אוהיו
דראפט בחירה מספר 13, 1971
לוס אנג'לס לייקרס
קבוצות כשחקן
1971–1972
1972–1977
1977–1979
1979–1980
לוס אנג'לס לייקרס
קליבלנד קאבלירס
ניו יורק ניקס
וושינגטון בולטס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1972)
חמישיית ההגנה השנייה של העונה ב-NBA(1976)
קבוצות כמאמן
1982–1983
1983–1987
1987–1989
1989–1996
1996–1997
1999–2004
2004–2006
2006–2011
2011–2012
2013–2014
2014–2016
אוניברסיטת פורמן (עוזר)
אוניברסיטת המדינה של אוהיו (עוזר)
אוניברסיטת המדינה של ינגסטאון
שיקגו בולס (עוזר)
דאלאס מאבריקס
לוס אנג'לס לייקרס (עוזר)
ניו אורלינס הורנטס (עוזר)
לוס אנג'לס לייקרס (עוזר)
ג'ג'יאנג גואנגשה
מילווקי באקס (עוזר)
ניו יורק ניקס (עוזר)
הישגים כמאמן
9 אליפויות NBA כעוזר מאמן (1991–1993, 1996, 2000–2002, 2009, 2010)

בין השנים 1982–2016 שימש לסירוגין כמאמן ראשי וכעוזר מאמן בקבוצות שונות מליגת המכללות האמריקאית ומה-NBA. לאורך הקריירה זכה ב-9 אליפויות NBA כעוזר מאמן תחת פיל ג'קסון, בשיקגו בולס ובלוס אנג'לס לייקרס.[2][3]

קריירת משחק

עריכה

קלמונס נולד בעיר לינקנטון שבקרוליינה הצפונית, ובין השנים 1967–1971 למד באוניברסיטת המדינה של אוהיו ("אוהיו סטייט"). בשלוש עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 18.5 נקודות בממוצע למשחק, ובסיום עונתו האחרונה – 1970/1971 – נבחר לחמישיית העונה של מחוז Big Ten.[4]

בדראפט ה-NBA‏ 1971 נבחר קלמונס על ידי לוס אנג'לס לייקרס, בבחירה ה-13.[5] בעונתו היחידה עם הלייקרס זכתה הקבוצה באליפות השישית בתולדות המועדון, והראשונה מזה 18 שנים. קלמונס עצמו מיעט לשחק, ותרם 2.6 נקודות בממוצע למשחק בלבד.

בקיץ 1972 הועבר בטרייד לקליבלנד קאבלירס, בתמורה לבחירת דראפט עתידית. בחמש עונותיו בקליבלנד שימש כשחקן חמישייה קבוע, תחת המאמן ביל פיץ', וקלע 9.4 נקודות בממוצע למשחק. בעונת 1975/1976 רשם שיאי קריירה של 12.2 נקודות, 5.2 אסיסטים ו-1.5 חטיפות בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, לצד חברו לקבוצה ג'ים ברואר. בפלייאוף של אותה עונה סייע לקבוצה להעפיל לגמר האזור המזרחי, לראשונה בתולדותיה, אולם בסדרה עצמה הפסידה קליבלנד מול האלופה שבדרך, בוסטון סלטיקס, בתוצאה 2–4.

לקראת עונת 1977/1978 חתם על חוזה בניו יורק ניקס, וכשנתיים וחצי לאחר מכן, בדצמבר 1979, נשלח בטרייד לוושינגטון בולטס. בסיום עונת 1979/1980 פרש קלמונס ממשחק, בגיל 30.

קריירת אימון

עריכה

בשנת 1982 החל קלמונס את קריירת האימון שלו, כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת פורמן אשר בעיר גרינוויל. שנה לאחר מכן עבר לשמש כעוזר מאמן בקבוצת אוניברסיטת המדינה של אוהיו, בה שיחק בעברו כסטודנט. בעונתו האחרונה בתפקיד, 1986/1987, היה עוזרו של המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל, גארי ויליאמס. בין השנים 1987–1989 היה המאמן הראשי של קבוצת אוניברסיטת המדינה של ינגסטאון אשר בינגסטאון, אוהיו. בשתי העונות העמידה הקבוצה מאזן כולל של 12 ניצחונות ו-44 הפסדים (21.4%).[6]

בשנת 1989 הצטרף לצוות האימון של שיקגו בולס, כאחד מעוזריו של פיל ג'קסון. בעונות 1991, 1992, 1993 ו-1996 זכה עם הקבוצה באליפות ה-NBA.

לקראת עונת 1996/1997 מונה למאמן הראשי של קבוצת דאלאס מאבריקס, במקומו של דיק מוטה.[7] בעונתו הראשונה רשמו המאבריקס מאזן שלילי 24–58, ולאחר שפתחו את העונה העוקבת עם 4 ניצחונות מ-16 משחקים, פוטר קלמונס והוחלף על ידי הג'נרל מנג'ר דון נלסון.[8]

בין השנים 1999–2004 חזר לשמש כעוזרו של פיל ג'קסון, הפעם בלוס אנג'לס לייקרס. בעונות 2000 עד 2002 זכה ב-3 אליפויות NBA נוספות כעוזר מאמן. בשנים 2004–2006 היה עוזרו של ביירון סקוט, מאמן ניו אורלינס הורנטס, ובשנת 2006 חזר לצוות האימון של פיל ג'קסון בלייקרס. בעונות 2009 ו-2010 זכה עם הלייקרס בשתי אליפויות נוספות, אשר היו האליפויות השמינית והתשיעית של קלמונס כעוזר מאמן, בהתאמה.

בעונת 2013/2014 שימש כעוזרו של מאמן מילווקי באקס, לארי דרו, ובשתי העונות הבאות היה חלק מצוות האימון של דרק פישר בניו יורק ניקס.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ים קלמונס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה