ג'ין ויילדר
ג'ין ויילדר (באנגלית: Gene Wilder; 11 ביוני 1933 – 29 באוגוסט 2016) היה שחקן קולנוע, במאי קולנוע, מפיק, זמר, מלחין, מחבר ותסריטאי יהודי-אמריקאי.[1]
 | |
ג'ין ויילדר, 2007.png) | |
| לידה |
11 ביוני 1933 מילווקי, ויסקונסין |
|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 2016 (בגיל 83) סטמפורד, קונטיקט |
| שם לידה |
Jerome Silberman  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1961–2016 (כ־55 שנים) |
| שפה מועדפת | אנגלית |
| עיסוק |
שחקן, שחקן תיאטרון, כותב יומן, תסריטאי, מפיק קולנוע, קומיקאי, שחקן טלוויזיה, במאי קולנוע, סופר |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
גילדה רדנר (1984–1989) |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.genewilder.net | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נולד בשם ג'רום זילברמן (Jerome Silberman) במילווקי, ויסקונסין שבארצות הברית לג'ין וויליאם. אביו ממשפחה יהודית ממוצא רוסי. בגיל 11, ראה את אחותו מופיעה על הבמה והחליט כי הוא מעוניין גם. לאחר סיום לימודיו בתיכון, הוא התקבל לבית הספר לתיאטרון בבריסטול, אנגליה. ב-10 בספטמבר 1956, הוא התגייס לצבא. לאחר הטירונות הוא שובץ בחיל הרפואה ונשלח להתאמן בסן אנטוניו, טקסס. בנובמבר 1957, נפטרה אמו מסרטן השחלה. הוא השתחרר מהצבא שנה לאחר מכן ועבר להתגורר בניו יורק. הוא קיבל מלגה ללימודים בסטודיו HB. במהלך היותו סטודנטים עבד בעבודות כמו נהג לימוזינה.
קריירהעריכה
בתחילת שנות השישים השתתף בכמה מחזות מצולמים לטלוויזיה, וב-1966 השתתף בעיבוד טלוויזיוני למחזהו של ארתור מילר, "מותו של סוכן". את הקריירה הקולנועית שלו החל בסרטים "בוני וקלייד" ב-1967, ובסרט "המפיקים" בגרסתו מ-1968, בו גילם את דמותו של לאו בלום. סרט זה בוים על ידי מל ברוקס, שוויילדר חבר אליו לסרטים נוספים - "פרנקנשטיין הצעיר" ו"אוכפים לוהטים".
מאוחר יותר חבר לריצ'רד פריור ושניהם הופיעו יחדיו בארבעה סרטים, בהם "קו הכסף" ו"לא ראיתי לא שמעתי".
בשנת 1971 שיחק בעיבוד המוזיקלי לספרו של רואלד דאל "וילי וונקה ומפעל השוקולד" בתפקיד וילי ונקה, תפקיד זה האיץ את הפופולריות שלו בתחום המשחק בתעשיית הקולנוע. בשנת 1974, שיחק בסרטים: "אוכפים לוהטים", "הנסיך הקטן" ו"פרנקנשטיין הצעיר" (אותו גם כתב). ב-1979, שיחק את דמותו של אברהם בלינסקי בסרט "רבי אברהם במערב הפרוע".
בשנת 1980, כיכב בתפקיד הראשי בסרט "שגעון על תנאי". בשנת 1982, ויילדר שיחק בסרט "האנקי פאנקי" לצידה של השחקנית והקומיקאית גילדה רדנר. ב-1984 כתב וביים את סרטו "האישה באדום", בו כיכב לצד הדוגמנית קלי לה-ברוק (אנ') ורדנר. הם שיחקו יחדיו גם בסרט הקומדיה "ירח דבש מכושף" בשנת 1986. בשנת 1989, כיכב בסרט "לא ראיתי לא שמעתי".
בשנת 1990, כיכב בסרט "Funny About Love". ב-1991, השתתף בסרט הקולנוע האחרון שלו, "המיליונר הזה הוא עני". שלוש שנים אחר כך כיכב בסדרת טלוויזיה קומית בת 15 פרקים. בשנת 1994, שיחק בקומדיית המצבים "Something Wilder". ב-1999 כיכב בשני סרטי טלוויזיה בלשיים. באותה שנה השתתף בהפקה הטלוויזיונית המושקעת של "אליס בארץ הפלאות", בתפקיד "הצב-לא-צב". הופעתו האחרונה כשחקן הייתה ב-2003, בפרק "סקס, מפסידנים ווידאוטייפ" מתוך סדרת הטלוויזיה "ויל וגרייס". אז פרש ממשחק והחל בקריירה של סופר.
כתב ארבעה ספרים, והאחרון בהם, "מה זה הדבר הזה, אהבה?" יצא לאור ב-2010.
חיים אישייםעריכה
בשנת 1960, במהלך לימודיו, הכיר את מרי מרסיר. השניים נישאו ב-22 ביולי באותה שנה, והתגרשו בשנת 1965. מספר חודשים לאחר מכן הוא החל לצאת עם מארי ג'ואן שוץ', חברה של אחותו. השניים נישאו ב-27 באוקטובר 1967 והוא אימץ את בתה של שוץ' מנישואים קודמים. הזוג נפרד לאחר שבע שנים. באוגוסט 1981, הכיר ויילד את השחקנית גילדה רדנר והשניים נישאו בספטמבר 1984. באוקטובר 1986, אובחנה רדנר בסרטן השחלות. היא החלה בטיפולי כימותרפיה שסייעו, אך ב-1989, חזרה המחלה והיא נפטרה ב-20 במאי אותה שנה. מותה ומות אימו מאותה מחלה, הפך את ויילדר לפעיל בתחום מניעת הסרטן והוא הקים בלוס אנג'לס את "מרכז גילדה רדנר" לגילוי מוקדם של סרטן השחלות.
בשנת 2008, תרם ויילדר לקמפיין הבחירות של ברק אובמה.
ב-29 באוגוסט 2016, נפטר ויילדר בביתו בסטמפורד (קונטיקט) כתוצאה מסיבוכים במחלת אלצהיימר.[2][3][4][5]
סרטים שהשתתף בהםעריכה
- (1999) אליס בארץ הפלאות (סרט טלוויזיה)
- (1991) המיליונר הזה הוא עני
- (1990) אהבות מצחיקות
- (1989) לא ראיתי לא שמעתי (שותף בתסריט)
- (1986) ירח דבש מכושף (גם במאי ותסריטאי)
- (1984) האישה באדום (גם במאי ותסריטאי)
- (1982) הנקי פנקי
- (1980) שגעון על תנאי
- (1979) רבי אברהם במערב הפרוע
- (1977) המאהב הגדול בעולם (גם במאי ותסריטאי)
- (1976) קו הכסף
- (1975) ההרפתקאה של אחיו החכם יותר של שרלוק הולמס (גם במאי ותסריטאי)
- (1974) פרנקנשטיין הצעיר (גם שותף בתסריט)
- (1974) אוכפים לוהטים
- (1974) הנסיך הקטן (בתפקיד השועל)
- (1974) יום חמישי המוזר
- (1974) קרנפים (לצדו של זירו מוסטל, שותפו ל"המפיקים")
- (1972) כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול
- (1972) הדחליל (מחזה טלוויזיוני)
- (1971) וילי וונקה ומפעל השוקולד
- (1970) Quackser Fortune Has a Cousin in the Bronx
- (1970) התחילו את המהפכה בלעדי
- (1968) המפיקים
- (1967) בוני וקלייד
פרסים ומועמדויותעריכה
| שנה | פרס | קטגוריה | כותרת | תפקיד | תוצאה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1962 | פרס קלרנס דרוונט (אנ') | Best Performance by an Actor in a Nonfeatured Role | The Complaisant Lover (אנ') | Hotel Valet | זכייה |
| 1968 | פרס אוסקר (41st) |
פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר | המפיקים | ליאו בלום | מועמדות |
| 1971 | פרס גלובוס הזהב | פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי | וילי וונקה ומפעל השוקולד | ווילי וונקה | מועמדות |
| 1974 | פרס אוסקר (47th) | פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר | פרנקנשטיין הצעיר | ד"ר פרנקונסטין | מועמדות |
| 1976 | פרס גלובוס הזהב | פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי | קו הכסף | ג'ורג' | מועמדות |
| 2003 | פרס אמי לבידור בפריים טיים | פרס אמי לבידור בפריים-טיים לשחקן אורח יוצא מן הכלל בסדרה קומית | ויל וגרייס | מר שטיין | זכייה |
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ין ויילדר
ג'ין ויילדר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ין ויילדר, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ין ויילדר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- ג'ין ויילדר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ג'ין ויילדר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ין ויילדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ כשנשאל על כך בראיון ענה "ובכן, אני יהודי-בודהיסט-אתאיסט, אני מניח."
- ^ Daniel Lewis, Gene Wilder Dies at 83; Star of ‘Willy Wonka’ and ‘Young Frankenstein’, ניו יורק טיימס, August 29, 2016
- ^ איתי שטרן, השחקן האמריקאי ג'ין ווילדר מת בגיל 83, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2016
- ^ אמיר בוגן, "ווילי וואנקה", השחקן ג'ין ווילדר, מת בגיל 83, באתר ynet, 29 באוגוסט 2016
- ^ אבנר שביט, הממלכה הפרועה: ג'ין ויילדר, אחד הקומיקאים הפרועים והקסומים אי פעם, הלך לעולמו, באתר וואלה!, 29 באוגוסט 2016