ג'ינס
ג'ינס הם מכנסיים העשויים מדנים. במקור היה הג'ינס בגד עבודה והפך פופולרי בקרב בני נוער בתחילת שנות ה-50. מותג הג'ינס הראשון הוא Levi's. כיום ג'ינס פופולרי מאוד כלבוש יום-יומי ברחבי העולם וקיים בצורות, בגזרות, בשפשופים ובצבעים שונים.
היסטוריה
עריכההבגד הראשון שהיה ידוע כבעל סממנים דומים לג'ינס היה קיים בהודו במאה ה-16 ונקרא "דונגארי". הבגד נצבע באינדיגו ונמכר בסביבת מבצר ליד מומביי. מלחים נהגו לחתוך אותו להתאמתם.
גם בג'נובה שבאיטליה נוצר מעין ג׳ינס, כאשר העיר הייתה רפובליקה עצמאית. הג'ינסים נוצרו לשימוש הצי הגנואי מכיוון שהיו בו תכונות הנחוצות למכנסי מלחים. לשם כיבוסם היו קושרים המלחים את הג'ינסים באחורי הספינה. הדנים הראשון בא מנים, צרפת, לכן הוא נקרא בשם זה (de Nimes, דנים, בצרפתית: מ-נים). שמו של הג'ינס הגיע מאיטלקית: blu di genova (כחול מג'נובה), שהפך בצרפתית ל-bleu de Gênes, שיבוש של הצורה הצרפתית הפכה ל-jeans האנגלי.
בסביבות 1872 הגיע הג'ינס לאמריקה. לוי שטראוס היה סוחר יהודי ממוצא גרמני שחי בסן פרנסיסקו שמכר מכנסי ג'ינס לכורים. אחד מלקוחותיו היה ג'ייקוב דייוויס, חייט שרכש לעיתים קרובות בד משטראוס. לאחר שאחד מלקוחותיו של דייוויס רכש בד פעמים רבות לתיקון מכנסיו הקרועים, עלה בו רעיון להשתמש במסמרות נחושת לחיזוק החלקים הנוטים להקרע בבגד. לדייוויס לא היה הכסף הנחוץ לרישום פטנט, והוא הציע ללוי להקים עסק משותף למכירת המכנסיים המשופרים. שטראוס קיבל את הצעתו של דייוויס וב-20 במאי 1873 קיבלו את פטנט מספר 139,121 שנקרא "שיפור בהידוק הכיסים" ממשרד הפטנטים האמריקני, ונוצר הג'ינס בגרסתו המוכרת.
בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 עיצבה מעצבת האופנה גלוריה ואנדרבילט את ״ג'ינס המעצבים״ הראשון שהותאם לנשים ובכך פרצה דרך בעיצוב ג'ינסים לקהל האמיד.
כיום, רוב חברות הביגוד מוכרות גם ג'ינס.
במקומות רבים בעולם הג'ינס נחשב כבגד בלתי רשמי שאינו מתאים ללבישה במקומות מכובדים או בטקסים רשמיים. כך לדוגמה בשנת 2007 קבעה יושבת ראש הכנסת דליה איציק שלא תותר כניסה לכנסת לעיתונאים הלבושים בג'ינס[1].
קישורים חיצוניים
עריכה
- אורן קנר, ג'ינס - כחול עולה, מתוך מסע אחר, דצמבר 2002, גיליון 135
- חיים הנדוורקר ועדי הגין, עד שהישראלים למדו ללבוש חליפות - האמריקאים עוברים לג'ינס, באתר TheMarker, 18 במאי 2012
- ג'ינס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ שחר אילן, המכנסיים שלא ייכנסו לכנסת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007