ג'ינסאפוט
גִ'ינְסַאפ֫וּט (בערבית: جينصافوط, תעתיק מדויק: ג'ינצאפוט) הוא כפר פלסטיני הנמצא, בגובה של כ־430 מטר מעל פני הים, בנפת קלקיליה. הכפר ממוקם צפונית לנחל קנה ולעמנואל, דרומית לכפר קדום ולחג'ה, מערבית לקדומים ולג'ית, ומזרחית לקרני שומרון ולכפר לאקף. הכפר שוכן בסמיכות לכפר אל-פונדוק.
 | |
| מבט מכביש 5066 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| ראש העיר | ת'אבת בשיר |
| שטח | 9,388 דונם |
| גובה | 430 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,571 (2017) |
| קואורדינטות | 32°10′50″N 35°07′49″E / 32.1806313°N 35.130154°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
לאחר הסכמי אוסלו ב־1995, סווגו 4.8% משטח כפר כשטח B הכפר והיתר, 95.2%, סווגו כשטח C.[1]
בשנת 2012 החליטה הרש"פ כי ג'ינסאפוט והכפר הסמוך אל-פונדוק יהיו תחת מועצה מקומית אחת.[1] ההחלטה בוטלה ב־19 בינואר 2016.
מקור השם עריכה
על פי וילנאי, מקור השם אינו ידוע.[2] לפי הספר "ארצנו פלסטין" (بلادنا فلسطين) פירוש השם הוא: "חופן הנדיבות" או "שיא הנדיבות".[3] בפנקסי מכס עות'מאניים מ־1596, הכפר נקרא: "ג'ים סאפוט"[4]
היסטוריה עריכה
הכפר ממוקם למרגלות ח'רבת עסכור, בה שרידי מבנים למן התקופה הביזנטית ועד לתקופה העות'מאנית. מצפון־מזרח לכפר ממוקם קבר שייוז' אחמד שלידו נמצאו חרסים מן התקופות הפרסית וההלניסטית.[5]
על פי כתובת חקוקה על משקוף של זאוויה או חילווה, הבונה הוא: מובארק אבן צאלח אלוסי (مبارك ابن صالح الوسي) בתקופה הממלוכית, בשנת 1389 לספירה.[6][7]
הכפר נזכר בפנקסי מכס עות'מאניים משנת 1596, בשם: "ג'ים סאפוט": "במקום 26 משפחות, כולן מוסלמיות, המתפרנסות מגידול חיטה, שעורה, גידולי קיץ (תירס, מלפפון, אבטיח, מלון, קישוא, דלעת, חציל, פלפל, עגבנייה, שעועית, לוביה), זיתים, ענבים וצאן".[4]
בסקר משנת 1882, שערכה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, מתואר המקום ככפר קטן הממוקם על גבעה, עם בארות בצד צפון, וכמה עצי זיתים.[8]
אוכלוסייה עריכה
| מפקדי אוכלוסין - ג'ינסאפוט | |||
| שנה | תושבים | מקור | הערות |
| 1596 | [4] | 26 משפחות מוסלמיות | |
| 1922 | 267 | [9][10] | |
| 1931 | 315 | [9][11] | גרו ב־79 בתים |
| 1945 | 450 | [9] | |
| 1961 | 729 | [9] | |
| 1987 | 1,100 | [9] | |
| 1997 | 1,620 | [9] | |
| 2005 | 2,203 | [9] | |
| 2007 | 2,357 | [9] | |
| 2011 | 2,800 | [דרוש מקור] | |
| 2017 | 2,571 | [12] | |
עד שנות ה-70 היה הכפר צפוף ודחוס, כך ש-30–40 נפש חיו על דונם אחד. לאחר מכן החלו התושבים להרחיב את השטח הבנוי, אל עבר שטחיו החקלאיים של הכפר, ובשנת 2011 הצפיפות עמדה על 8–10 נפשות לדונם. [דרוש מקור]
אדמות, חקלאות ומים עריכה
בשנת 1945 נקבע ששטח הכפר הוא 9,356 דונם, מתוכם 9,344 רשומים כאדמות פרטיות ועוד 12 דונם מושע. מתוך השטח הזה הכפר היה בנוי על כ-15 דונם, 3,618 שטחים חקלאיים ועוד 5,723 דונם אדמות בור.[9]
בפנקסי מכס עות'מאניים משנת 1596 נכתב שתושבי הכפר מתפרנסים מגידול חיטה, שעורה, גידולי קיץ (תירס, מלפפון, אבטיח, מלון, קישוא, דלעת, חציל, פלפל, עגבנייה, שעועית, לוביה), זיתים, ענבים וצאן". הם שילמו מס קבוע של 33.3% בסך 8,654 אקצ'ה.[4]
בשנת 1981 תושבי קרני שומרון החלו להכשיר שטח לסלילת כביש. תושב הכפר עתר לבג"ץ ושר הביטחון מנחם בגין ומפקד יו"ש הודיעו שהייתה טעות במדידות, והשטח הוחזר לבעליו.[13]
בשנת 2002, כשנה לאחר שנרצח גלעד זר, בנו של משה זר, הקים אחיו, את המאחז רמת גלעד, בשטח של הכפר ג'ינסאפוט, לטענת משפחת זר, הם רכשו כחוק את האדמות אך המוכר סירב לחתום על שטר הבעלות.[14][15] בשנת 2011 היו ניסיונות של תושבי רמת גלעד, להגיע להסכם עם המדינה,[16] ולאחריו, ב-2014, העבירו התושבים רק את המבנים שנבנו על אדמה פרטית. בג"ץ דחה עתירה שהוגשה וקבע כי "במאחזים אלה לא נותרה בנייה על קרקע פרטית".[17] המדינה התחייבה להסדיר את המאחז, אך לא קיימה את חלקה[18]. בפועל, המאחז הוא חלק מהמועצה המקומית קרני שומרון.
בסך הכל הופקעו מהכפר כ-713 דונם.[1]
בשנת 1999 הוקמה בכפר רשת המים ציבורית ואליה מחוברים כ-99% מהבתים. מי השקיה לחקלאות, מסופקים מבורות, בארות וכמה מעיינות.[1]
כלכלה עריכה
חלק ניכר מתושבי הכפר מתפרנס מחקלאות. הגידולים העיקריים הם: זיתים, זעתר, דגנים, שקדים, ירקות עונתיים, קטניות, ועדרי כבשים. בכפר חנויות (בגדים, מזון, ירקות, חומרי בניין ועוד), וכן בתי מלאכה קטנים (נגריות, נפחיות, פחחיות, מתפרות ומוסכים). חלק מהתושבים מועסק במשרות ממשלתיות בכפר, ומחוצה לו.
אישים עריכה
פארוק קדומי - ראש המחלקה המדינית בתנועת אש"ף, ויו"ר תנועת הפת"ח. (נולד בכפר ועזב עם משפחתו בגיל צעיר).
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על אתר ג'ינסאפוט, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 ARIJ, Jinsafut Village Profile (including Al Funduq Locality), AEIJ - The Applied Research Institute – Jerusalem, 2013
- ^ זאב וילנאי, אריאל - אנמיקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 1554
- ^ ראה למשל: בערך על אודות הכפר במהדורה הערבית, וכן באתר كَشَّاف - https://www.kachaf.com/wiki.php?n=5ed8f8fd67717625af0e3b10 ועוד. הספר המוזכר כמקור - بلادنا فلسطين - נכתב על ידי מוסטפא מוראד אל-דבאח לא ראיתי את המקור
- ^ 1 2 3 4 Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Germany. (הועתק מוויקיפדיה במהדורה האנגלית. לא ראיתי את המקור)
- ^ ח'רבת עסכור, כל מקום ואתר
- ^ Mayer, L.A., 1933, Saracenic Heraldry: A Survey, Oxford: Oxford University Press צילום הטקסט: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:P.157.png
- ^ Sharon, M. (2016). Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae, J (I). Vol. 6. pp. 203-201, BRILL ראה: https://books.google.co.il/books?id=IOEzDwAAQBAJ&pg=PA203&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false
- ^ Conder, Claude Reignier; Kitchener, H. H. (1882). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology 2. London: Committee of the Palestine Exploration Fund, p. 164.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Palestine Remembered, جنصافوت - Jinsafut - ג'ינסאפוט, Palestine Remembered, 2007
- ^ Barron, J.B., ed., Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine., 1923, עמ' 25
- ^ Mills, E., ed. (1932). Census of Palestine 1931. Population of Villages, Towns and Administrative Areas, Jerusalem: Government of Palestines (לא ראיתי את המקור. הועתק מוויקיפדיה במהדורה האנגלית)
- ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS), Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017., 2018
- ^ שר הביטחון ומפקד יו"ש הודו בבג"צ: תפישת קרקע הפלח נעשתה ב"טעות", דבר, 24 באפריל 1981.
- ^ סיפורה של רמת גלעד - "המדינה מתנהלת כמו בסדום" • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
- ^ ""המאחז הוא המצבה של גלעד - והיא מדברת אלי יותר מהמצבה בבית העלמין"". הארץ. נבדק ב-2023-02-01.
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, הסכם ברמת גלעד: 5 מבנים יוזזו עשרות מטרים, באתר ערוץ 7, 19 בדצמבר 2011.
- ^ admin, בג"ץ 7891/07 תנועת "שלום עכשיו"- ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים נגד שר הביטחון ואח', באתר ניר טולדנו, משרד עורכי דין ונוטריון בפתח תקווה, 2019-02-20
- ^ עפרה לקס, כאן ביתי, באתר ערוץ 7, 29 ביוני 2017
