ויקיפדיה

ג'יפסי רוז לי

שחקנית אמריקאית

ג'יפְּסי רוֹז לי (נולדה בשם רוז לוּאיז הוֹביק, 8 בינואר 1911 – 26 באפריל 1970) הייתה בדרנית, חשפנית, וכוכבת בורלסקה אמריקאית, המפורסמת במופע החשפנות שלה. לימים הפכה גם שחקנית, סופרת, ומחזאית. ספר הזיכרונות שלה משנת 1957 עובד למחזמר Gypsy בשנת 1959.

ג'יפסי רוז לי
לידה 9 בינואר 1911
סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1970 (בגיל 59)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rose Lee Hovick עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות אינגלווד פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Alexander Kirkland (1942–1944) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'יפסי רוז לי בלוס אנג'לס, 1937 בערך

ראשית חייה עריכה

רוז לואיז הוביק נולדה בסיאטל, וושינגטון, ב־8 בינואר 1911;[1] [2][3] על אף זאת, הוביק עצמה תמיד נקבה ב־9 בינואר כתאריך הלידה שלה.[1][3] בקרב משפחתה נקראה בשמה האמצעי, לואיז. אחותה, השחקנית ג'וּן הבוֹק, נולדה ב־1912. אימן, רוז תומפסון הוביק, זייפה תעודות לידה שונות עבור כל אחת מבנותיה – מבוגרות יותר כדי לעקוף חקיקה נגד עבודת ילדים במדינות שונות בארצות הברית, וצעירות יותר עבור הנחות או פטור מתשלום ברכבת. הבנות לא ידעו אל נכון מהן שנות הלידה שלהן עד שלב מאוחר בחייהן.[1][4]

אימן נישאה לג'ון אולף הוביק, פרסומאי עיתונות וכתב נורווגי־אמריקאי בעיתון "סיאטל טיימס".[5] [6] [7] הם נישאו ב־28 במאי 1910 בסיאטל.[8] ב־20 באוגוסט 1915 התגרשו.[9] רוז תומפסון נישאה מחדש, לג'אדסון ברנרמן, סוכן מכירות נוסע, ב־26 במאי 1916, בכנסייה אוניטרית בסיאטל.[10]

תוך זמן קצר התגרשה הוביק גם מברנרמן, וג'וּן תרמה לפרנסת המשפחה על ידי מופע וודוויל בשם "רקדנית קצות האצבעות הקטנה ביותר בעולם" כשהייתה בת פחות מארבע.[4] רוז וג'וּן נסעו להוליווד לשנתיים, שם הופיעה ג'וּן בסרטים קצרים בבימוי האל רואץ'.[4] לואיז נותרה מאחור בזמן שג'וּן ואימן היו בדרכים. הייתה לה השכלה יסודית, בניגוד לג'וּן, שלמדה לקרוא מפי פועלי במה.[4] למורת רוחה של אמה, ברחה ג'וּן עם בובי ריד, רקדן במופע המשותף שלה ושל לואיז, בדצמבר 1928, לאחר הופעה בטופיקה, קנזס, והמשיכה לקריירה קצרה בריקוד מרתוני, עיסוק רווחי יותר מאשר ריקודי סטפס.[4]

קריירה עריכה

כישרונות השירה והריקוד של לואיז לא הספיקו לקיים את המופע בלי ג'וּן. תוך זמן קצר התברר שלואיז יכולה להרוויח כסף בבורלסקה, מה שקנה לה מעמד אגדי כאמנית חשפנות אלגנטית ושנונה. בתחילה, המופע שלה עורר עניין כאשר רצועת כתף על אחת השמלות שלה פקעה, וגרמה לשמלה ליפול על רגליה למרות מאמציה להסתיר את גופה; אבל לאור תגובת הקהל, המשיכה הוביק והפכה את זה למוקד ההופעה שלה.[11]

החידושים שלה היו סגנון חשפנות כמעט אגבי בהשוואה לסגנונות העינטוז וההתחככות של רוב החשפניות בבורלסקה, והיא הביאה גם חוש הומור חד למופע שלה. היא הפכה מפורסמת בזכות שנינות הבמה שלה לא פחות מבשל סגנון החשפנות שלה, וכאשר אימצה לעצמה את שם הבמה ג'יפסי רוז לי, הפכה לאחת הכוכבות הגדולות ביותר של "הבורלסקה של מינסקי", שבה הופיעה במשך ארבע שנים. היא נעצרה תדיר בפשיטות על המופעים של האחים מינסקי. במהלך השפל הגדול, לי נאמה בפגישות שונות של איגודי עובדים לתמיכה בעובדים בניו יורק. לדברי הפעיל הארי פישר, ההרצאות שלה היו בין אלו שמשכו את הקהל הגדול ביותר.[12]

בשנים 1937 ו־1938, הופיעה לי, בשם "לואיז הוביק", בחמישה סרטים בהוליווד.[13] איכות המשחק שלה נקטלה בביקורת, ולכן חזרה לעיר ניו יורק, שם ניהלה רומן עם מפיק הסרטים מייקל טוד, והייתה שותפה להפקה והופיעה בקברט המוזיקלי שלו Star and Garter בשנת 1942.[14]

לי ראתה את עצמה כחשפנית צמרת, ואהבה את המונח "אקדיסיאסטית", מן המלה היוונית "אקדיסיס" שפירושה "השלה", שטבע ה. ל. מנקן כמונח מכובד יותר למקצוע החשפנות. סגנון הדקלום האינטלקטואלי שלה תוך כדי התפשטות זכה לפארודיה בקטע "Zip!" במחזמר "החבר ג'ואי" של רודג'רס והארט, מחזמר שבו הופיעה ג'וּן האבוק בברודוויי, לצד ג'ין קלי. לי עצמה ביצעה גרסה מקוצרת של המופע שלה (כולל הדקלום האינטלקטואלי) בסרט Stage Door Canteen בשנת 1943.

בשנת 1941 פרסמה לי מותחן בלשי בשם The G-String Murders, שעובד לסרט מעודן בהרבה בשנת 1943 בשם Lady of Burlesque בכיכּוב ברברה סטנוויק. בעוד שיש הטוענים שהספר נכתב על ידי קרייג רייס, יש ראיות כתובות – כתבי יד והתכתבויות של לי עצמה – שמוכיחות שכתבה לפחות חלק גדול מהרומן בעצמה, תחת הדרכה של רייס ושל אחרים, בהם העורך הספרותי ג'ורג' דייוויס, שהיה חבר וחונך שלה.[15] [16]

מותחן הרצח השני של לי, Mother Finds a Body, פורסם ב־1942. בדצמבר 1942, הגישה דורותי ווילוק, עורכת זוטרה בכתב העת הרפרס בזאר, תביעה בבית המשפט העליון[17] בטענה שבאוגוסט 1940 היא ולי התקשרו במה שווילוק תיארה כ"הסכם בעל פה לשתף פעולה במיזם משותף הכולל תפיסה, בנייה, פיתוח, כתיבה, ושיווק של יצירה ספרותית על רקע בורלסקי." לדבריה, בנובמבר 1940, ביטלה לי את שיתוף הפעולה, אחרי שווילוק כבר מצאה מו"ל לספר. לי גרסה שהעבירה פתקים וחומרים אחרים לווילוק ושהאחרונה כתבה אז "ספר לדוגמה". אולם ספר לדוגמה זה אינו הספר שיצא לאור בסופו של דבר, לדברי לי, והיא הכחישה כל דמיון בין ספרה של ווילוק לבין הספר שפורסם בשמה, מלבד קווי דמיון שעשויים לנבוע מהרשימות שלי מסרה לווילוק.[18] התיק הוכרע מחוץ לבית המשפט.

מערכות יחסים עריכה

בהוליווד נישאה לי לארנולד "בוב" מיזי ב־25 באוגוסט 1937, בלחץ אולפן הקולנוע. בשנת 1941 התגרשה ממנו, בטענה להתעללות, אם כי הביוגרפית נורהלי פרנקל טוענת שבני הזוג הסכימו ביניהם שלי תעלה האשמות שווא כאלה כדי לסייע בהשגת הגירושין בלי קושי.[19] ב־1942 נישאה לי לשחקן ויליאם אלכסנדר קירקלנד; הם התגרשו ב־1944. בעודה נשואה לקירקלנד, ילדה ב־11 בדצמבר 1944 בן שאביו היה השחקן והבמאי אוטו פרמינגר. בנה נקרא תחילה אֶריק לי, אך לימים גם אריק קירקלנד, אריק דה דייגו, ולבסוף אריק לי פרמינגר. לי נישאה בשלישית ב־1948, לחוליו דה דייגו; גם נישואים אלו הסתיימו בגירושים.[20]

שנים מאוחרות עריכה

 
ג'יפסי רוז לי ב-1956

לאחר מות אימן, חשו האחיות חופשיות לכתוב עליה מבלי להסתכן בתביעה. זכרונותיה של לי ראו אור בשם Gypsy: A Memoir בשנת 1957 ושימשו השראה למחזמר Gypsy מאת ג'ול סטיין, סטיבן סונדהיים וארתור לורנץ משנת 1959. ג'וּן האבוק לא אהבה את האופן שבו הוצגה ביצירה, אבל בסופו של דבר היא שוכנעה (בתשלום) לא להתנגד לכך למען אחותה.[דרוש מקור] המחזמר והעיבוד לסרט משנת 1962 הבטיחו ללי הכנסה קבועה. האחיות התנכרו זו לזו במשך תקופה מסוימת, אך השלימו. ג'וּן מצידה כתבה זכרונות בשני כותרים – Early Havoc ו־More Havoc – ובהם סיפרה את הגרסה שלה לסיפור.

ג'יפסי רוז לי החלה להנחות תוכנית אירוח בטלוויזיה האזורית של סן פרנסיסקו, KGO-TV, בשם The Gypsy Rose Lee Show (754 פרקים, שודרה 1965–1968). התוכנית הפופולרית כללה אורחים כמו ג'ודי גרלנד, אגנס מורהד ו־וודי אלן, והציגה את חיבתה לאנשים, לחיות מחמד ולסריגה בין תחומי עניין אחרים.

כמו אמנים ידועים כגון פבלו פיקאסו וארנסט המינגוויי, תמכה לי בתנועת החזית העממית במלחמת האזרחים בספרד וגייסה כסף לצדקה כדי להקל על סבלם של ילדים ספרדים במהלך הסכסוך. קרן אבוט, הביוגרפית של לי, מסבירה: "היא הפכה פעילה פוליטית ותמכה ברפובליקנים ספרדים במהלך מלחמת האזרחים בספרד. היא גם השתתפה בקביעות בפגישות החזית המאוחדת הקומוניסטית, ונחקרה על ידי ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי־אמריקאית."[21] לי הייתה תומכת המפלגה הדמוקרטית, ותמכה במועמדות של עדלי סטיבנסון בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־1952.[22] את קירות ביתה בלוס אנג'לס עיטרו תמונות של ז'ואן מירו, פבלו פיקאסו, מארק שאגאל, מקס ארנסט ודורותיאה טנינג, שלדבריה ניתנו לה על ידי האמנים עצמם.[דרוש מקור]

 
קברה של ג'יפסי רוז לי בבית הקברות אינגלווד פארק (עם שנת לידה שגויה)

מוות עריכה

לי מתה מסרטן ריאות בלוס אנג'לס ב־1970, בגיל 59. הותירה עיזבון בשווי של 575,000 דולר ארצות הברית (כ־4 מיליון דולר בערכי 2021).[23] היא קבורה בבית הקברות אינגלווד פארק באינגלווד, קליפורניה.[24]

מורשת עריכה

 
הכוכב של לי בשדרת הכוכבים של הוליווד
  • בינואר 2012, ארגון מבקרי אמנות בסיאטל העניק לראשונה את פרסי ג'יפסי רוז לי, למצוינות בתיאטרון המקומי.[25]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Karen Abbott (2010) American Rose: A Nation Laid Bare, The Life and Times of Gypsy Rose Lee, New York: Random House; ISBN 1-4000-6691-3; ג'יפסי רוז לי, באתר OCLC (באנגלית)
  2. ^ Birthdate given as January 8, legacy.com; accessed September 16, 2015.
  3. ^ 1 2 Abbott, Karen (2012). American Rose: A Nation Laid Bare: The Life and Times of Gypsy Rose Lee. Random House. p. 405. ISBN 978-0-8129-7851-3.
  4. ^ 1 2 3 4 5 Laura Jacobs (March 2003) "Taking it all off", Vanity Fair, Vol. 511, p. 198.
  5. ^ "This is a story of three women whose dreams clashed" (July 16, 1980), Boston Globe, p. 1.
  6. ^ Noralee Frankel (2009) Stripping Gypsy: The Life of Gypsy Rose Lee, Oxford University Press US; ISBN 978-0-19-536803-1
  7. ^ Erik Lee Preminger (2004) My G-string mother: and home and backstage with Gypsy Rose Lee, Frog Books; ISBN 978-1-58394-096-9, p. 186.
  8. ^ King County Department of Executive Services, Records and Licensing Division, Marriage Returns, 1891–1947, Marriage Certificates, 1855–1990, Office of the Secretary of State, Washington State Archives, Digital Archives, Source: King County Auditor, Marriage Certificates, 1855–1969; Marriage Returns, 1891–1947. King County Archives, Seattle, WA.
  9. ^ National Archives and Records Administration (NARA); Washington D.C.; NARA Series: Passport Applications, January 2, 1906 – March 31, 1925; Roll #: 2708; Volume #: Roll 2708 - Certificates: 513300-513899, February 12–14, 1925; Ancestry.com (U.S. Passport Applications, 1795–1925).
  10. ^ Ancestry.com. Washington, Marriage Records, 1865–2004 from Washington State Archives. Olympia, Washington: Washington State Archives.
  11. ^ Helen Welshimer (February 14, 1937) "Burlesque's strippers graduate to Broadway", Laredo Times, TX, p. 13.
  12. ^ Fisher, Harry (1998) Comrades: Tales of a Brigadista in the Spanish Civil War, p. 10, University of Nebraska Press: Lincoln ISBN 978-0-80322-006-5
  13. ^ "Gypsy Rose Lee", IMDb.
  14. ^ Profile, historylink.org; accessed August 7, 2014.
  15. ^ Tippins, Sherill. February House: The Story of W. H. Auden, Carson McCullers, Jane and Paul Bowles, Benjamin Britten, and Gypsy Rose Lee, Under One Roof in Brooklyn. New York: Houghton Mifflin, 2005. ISBN 978-0-61871197-0
  16. ^ Hubin, Allen J. Crime Fiction, 1749–1980: A Comprehensive Bibliography. New York: Garland, 1984, p. 243 ISBN 0-8240-9219-8
  17. ^ Nevada State Journal, 24 December 1942
  18. ^ New York Daily News, 24 December 1942
  19. ^ Frankel, Noralee (2009). Stripping Gypsy: The Life of Gypsy Rose Lee. Oxford University Press. p. 68. ISBN 978-0199709786. נבדק ב-17 בדצמבר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  20. ^ Noralee Frankel (2009) Stripping Gypsy: The Life of Gypsy Rose Lee, New York: Oxford University Press, pp. 62, 68, 121–22, 147, 154–66, 195–96.
  21. ^ "The Monday Interview with Karen Abbott". 3 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Motion Picture and Television Magazine, November 1952, p. 33, Ideal Publishers
  23. ^ Silverman, Stephen M. (20 בנובמבר 1991). Where there's a will-- : who inherited what and why. New York, N.Y. : HarperCollins. ISBN 9780060162603 – via Internet Archive. {{cite book}}: (עזרה)
  24. ^ Wilson, Scott. Resting Places: The Burial Sites of More Than 14,000 Famous Persons, 3d ed.: 2 (Kindle Locations 27219-27220). McFarland & Company, Inc., Publishers. Kindle Edition.
  25. ^ Amador, José (26 בינואר 2012). "The First Annual Gypsy Rose Lee Awards Have Arrived". The Seattle Star. נבדק ב-30 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'יפסי רוז לי בוויקישיתוף


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27יפסי_רוז_לי&oldid=36449367"