ג'ירוטוניק
שיטת האימון המורחב ג'ירוטוניק (GYROTONIC EXPANSION SYSTEM Method) כוללת את שיטות ההתעמלות ג'ירוטוניק וג'ירוקינסיס (Gyrokinesis). שיטת הג'ירוקינסיס שנקראה במקור "יוגה לרקדנים" (Yoga for Dancers) מתורגלת על מזרן וכיסא, בעוד ששיטת הג'ירוטוניק משתמשת בציוד מיוחד המאפשר למתאמן לנוע תוך מתן תמיכה והפעלת התנגדות. שיעורי הג'ירוטוניק והג'ירוקינסיס מיועדים להגדיל את היכולת התפקודית של האורגניזם בשלמותו בדרך הרמונית, בעלת תיאום. שתי השיטות כוללות בתוכן רכיבים עיקריים של אימון, המוכרים מספורט השחייה, עולם הריקוד, אימוני היוגה, הטאי צ'י וההתעמלות. בנוסף לכך, שתי השיטות שמות דגש על זרימת תנועה רציפה, תוך שילוב דפוסי נשימה מתאימים המסונכרנים עם התנועה.[1]
נתונים כלליים | |
---|---|
מייסדים | ג'וליו הורבאת' |
מיקום המטה | Dingman Township |
משרד ראשי | Dingman's Ferry, Pennsylvania |
www | |
שיעורי ג'ירוטוניק וג'ירוקינסיס מועברים לרוב במסגרת שיעור פרטי בן שעה או לחלופין במסגרת שיעור קבוצתי, בסטודיו ייעודי לשיטה או באולם כושר.[2]
היסטוריה
עריכהמייסד הג'ירוטוניק, ג'וליו הורבאט, הונגרי במוצאו, שנולד בטימישוארה, רומניה, ב-1942, פיתח את השיטה לאחר התמודדותו האישית עם כאב כרוני בעקבות פציעה שעבר. הורבאט התאמן בשחייה ובהתעמלות לפני הצטרפותו ללהקת הבלט של ה"אופרה של המדינה הרומנית" (הידועה כיום בשמה "האופרה הלאומית הרומנית בטימישוארה"), בשנות ה-20 המוקדמות לחייו.[3] הוא נמלט מהמדינה ב-1970, במהלך סיבוב הופעות באיטליה, עם להקת האופרה. לאחר שהייה בת 6 חודשים במחנה פליטים באיטליה, קיבל הורבאט מקלט מדיני בארצות הברית. לאחר זאת, הוא רקד באופן מקצועי בלהקת האופרה של ניו יורק ובלהקת הבלט של יוסטון ובין השאר רקד במסגרת סיבובי הופעות מיוחדים שהתקיימו בארצות הברית, לצד רקדנים ידועי שם, כגון ז'אק ד'אמבואז, מליסה היידן ומרגוט פונטיין.[1]
הורבאט קרע את גיד אכילס שלו ועבר פריצת דיסק במהלך קריירת הריקוד שלו בלהקת הבלט של יוסטון, פציעות שקטעו לו את הקריירה הזו.[1] לאחר הפציעות הללו, הוא שב לזמן קצר בחזרה לניו יורק, שם הוא החל לתרגל יוגה באופן קבוע. הורבאט עבר לגור באי סנט תומאס שבאיי הבתולה האמריקאים, ב-1977. במקום מושבו שבהרי האי, הוא בנה בקתת חדר קטנה בשטחה ובמאמץ להשתקם מפציעותיו, הוא הקדיש את 6 השנים הבאות לתרגול עצים של יוגה ומדיטציה.[4] במהלך תקופה זו של לימוד עצמי אינטנסיבי, הורבאט החל לגבש את מה שנקרא בתחילה "יוגה לרקדנים" שהתפתח מאוחר יותר לשיטת הג'ירוקינסיס.[5]
כשהורבאט עזב את סנט תומאס, הוא חזר לניו יורק, שם הוא החל להעביר את שיעורי השיטה החדשה שפיתח בסטודיו "צעדים על ברודוויי". הוא הקים את הסטודיו הייעודי לג'ירוטוניק - סטודיו הענן הלבן ב-1984.[1] בתחילה, רוב תלמידיו של ג'וליו היו רקדנים מקצועיים. כשהביקוש לשיעורים גדל ומעגל הלקוחות התרחב, הוא עיצב מחדש את השיטה, ביוצרו אימון המיועד כמעט לכל אדם, ללא קשר לגיל או למצב בריאותי. הוא קרא לגרסה משודרגת זו של השיטה, ג'ירוקינסיס.[4]
בסטודיו הענן הלבן, הורבאט המשיך לפתח ולעצב את השיטה שהגה בסנט תומאס. זה היה במקום זה בו הוא החל לפתח את שיטת הג'ירוטוניק ובו הוא ייצר את המכשירים הראשונים הייעודיים לתרגול השיטה. נכון ל-2013, הורבאט ממשיך ליצור תוכניות חדשות עבור שתי השיטות. בנוסף לכך, הוא גם מעביר שיעורים בכל רחבי העולם, ממשיך לפתח ציוד חדש לתרגול ג'ירוטוניק וממשיך לשפץ ציוד קיים. נכון ל-2016, שיטת הג'ירוטוניק מתורגלת בקרוב למעל 4000 מכונים, כשמעל 13,000 איש מתאמנים בשתי השיטות, ב-72 מדינות.[4]
עקרונות השיטה
עריכהארבעה עקרונות ראשיים של שיטת הג'ירוטוניק מובאים כדלהלן:[6]
כוונה
עריכה”כוונה היא הכוח המניע המזיז את הגוף” (ג'וליו הורבאט).[6] זוהי ראייתו של המתאמן המדריכה את תנועתו בכיוון הרצוי.
ייצוב באמצעות ניגוד
עריכה”במקום לנסות ליצור ייצוב על ידי קיבוע או החזקת הגוף בתנוחה מסוימת, שיטת הג'ירוטוניק מעודדת את המתאמן למצוא איזון בין תנועה ארוכה החוצה (פשיטה) ודחיפה פנימה לכיוון שרירי הליבה של הגוף (כיווץ). הניגוד הזה איננו סטטי כלל ועיקר ובמקום זאת ישנה תנועת גל רציפה ומתמשכת הדומה לרחש של פעימה בתנועה החוצה, ותנודה פנימה מתוך מרכז הגוף. בדרך הזו מושג הייצוב המתבקש באמצעות איזון בין שני כוחות מנוגדים” (Joyce Campbell).
אי דחיסה של המפרקים
עריכהמפרקים שנדחסו יתר על המידה אינם יכולים לנוע בצורה חופשית. ניתן לחזור למצב של אי דחיסה על ידי שימוש בעיקרון ייצוב באמצעות ניגוד, לצד הדרכת המתאמנים להזיז את מפרקיהם כמו בתנועת קפיץ מהיר, תוך שימוש נבון בעקמומיות עמוד השדרה. באמצעות יצירת תנועת הקפיץ ובאמצעות סיבוב מעגלי של המפרקים, ניתן להשיג מרחב תנועה גדול יותר באזור המפרקים, ולמטב את איכות ויעילות תנועתם.
תואם בין תנועה לנשימה
עריכהשיטת הג'ירוטוניק שמה את הדגש החשוב על דפוס נשימה מותאם לכל תנועה. באופן כללי, שילוב זה מכיל בתוכו שאיפה כשהגוף נע בפשיטה, או נפתח החוצה ונשיפה כשהגוף נע בכיווץ או נסגר פנימה.
יתרונות
עריכהכמה מהיתרונות שניתן להפיק מתרגול בשיטות הג'ירוטוניק והג'ירוקינסיס הם: זרימת דם מוגברת; כושר לב - ריאה; שיפור בתנועת המפרקים; עוררות וחיזוק מערכת העצבים; תנועתיות טובה יותר של עמוד השדרה; שיפור בתפיסה חושית; איזון גדול יותר וזרימת אנרגיה טובה יותר; וקואורדינציה טובה יותר.[1]
ציוד הג'ירוטוניק
עריכהשיטת הג'ירוטוניק משתמשת בציוד מיוחד שעוצב לשם התרגול. כל הציוד המיועד לתרגול השיטה מפותח על ידי המייסד, ג'וליו הורבאט.[7] הורבאט עיצב את הציוד כדי להתאימו לדפוסי התנועה הטבעיים של הגוף האנושי. הציוד מאופיין במסגרת עץ עקמומית ובמאפיינים נוספים המאפשרים לעבוד באופן ספציפי עם כל מתאמן, בהתאם ליכולותיו הגופניות הייחודיות.[8]
ישנם חמישה סוגי מכשירים שונים בהם המתאמנים משתמשים. ה-Pulley Tower Combination Unit, הוא המכשיר הנפוץ ביותר בשיטה.[9] ארבעת המכשירים האחרים מסווגים כציוד מיוחד. ציוד זה כולל בתוכו את המכשירים הבאים: ה-Jumping Stretching Board, ה-Gyrotoner Unit, ה-Leg Extension Unit, וה-Archway.[10]
מציטוטיו של ג'וליו הורבאט
עריכההציטוטים המובאים להלן, הם מאת ג'וליו הורבאט, תוך התייחסות לאיכויות התנועה בתרגול שיטת הג'ירוטוניק:[1]
”התמנון, הקוף והחתול הם דגמי הבסיס שלי, מפני שהם יכולים לנוע בכל כיוון ובכל זמן תוך שימוש בכוח ושליטה ומפני שאין להם שום מגבלות. לגוף האדם יש מגבלות, אולם אני יכול לעצב את הגוף - בתוך מסגרת מגבלותיו - לנוע בצורה דומה, להיות חופשי”
”אני רוצה מוזיקה ושירה בתוך גופי ואני רוצה להיות מוכשר ללא מאבק; זה חייב להיות ללא מאבק”
”אני גיליתי את אנרגיית הקונדליני דרך כאביי וסבלי ובדרך מסוימת שעוררה אותי. להיות ער מבחינה אנרגטית משמעו שאתה יכול לקרוא את התנועה כשעדיין היא לא נוצרה. אתה משול לילד קטן שהוא לגמרי לא מודע לתנועה ולא מוכן לסוג תנועה מתוכנן שכזה. ילדים זזים מפני שמשהו מניע אותם מבפנים”
קטעי מדיה רלוונטיים מהארץ ומחו"ל
עריכה- ממציא השיטה ג'וליו הורבאט מתארח בכנס הבינלאומי ה-1 לשיטת אימון זו שאורגן בארץ - חלק ראשון
- ממציא השיטה ג'וליו הורבאט מתארח בכנס הבינלאומי ה-1 לשיטת אימון זו שאורגן בארץ - חלק שני
- GYROTONIC® Creator Juliu Horvath - Awaken The Flow Within - An Inspirational Journey
- ג'ירוטוניק וריפוי בעיסוק - האם ילכו יחדיו?, מאת החברה הישראלית לריפוי בעיסוק
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ג'ירוטוניק (באנגלית)
- ג'ירוטוניק, ברשת החברתית פייסבוק
- ג'ירוטוניק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ג'ירוטוניק, ברשת החברתית אינסטגרם
- ג'ירוטוניק, סרטונים בערוץ היוטיוב
- ג'ירוטוניק, סרטונים באתר Vimeo
- ג'ירוטוניק, באתר פינטרסט
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 Murphy, Rosalind Gray (October 2005). "The Gyrotonic and Gyrokinesis System: A Primer". IDEA Fitness Journal: 109.
- ^ [http://"gyrokinesis%20method" https://www.gyrotonic.com/gyrokinesis.aspx] gyrotonic.com/gyrotonic. Retrieved 11 November 2013.
- ^ Shapiro, Andrea (Summer 1990). "GYROTONIC: Heads in the Clouds". Dance Pages. 12.
- ^ 1 2 3 [http://"Juliu%20Horvath" https://gyrotonic.com/juliu_horvath.aspx]
- ^ Murphy, Ann (May 2005). "Pilates or Gyrotonic? Don't Be Systematic". Dance Magazine: 30.
- ^ 1 2 Campell, Joyce; Miles, Warren (April 2006). "Analyzing the Gyrotonic "Arch & Curl"". Journal of Bodywork & Movement Therapies. 10 (2): 3.
- ^ [http://"gyrotonic.com/equipment" "gyrotonic.com/equipment"]
- ^ [http://"About%20the%20Gyrotonic%20Method" https://www.gyrotonic.com/gyrotonic.aspx]
- ^ [http://"Gyrotonic%20Level%201%20Education" https://www.gyrotonic.com/Gyrotonic_Level_1_Education.aspx]
- ^ "https://www.gyrotonic.com/shop_equipment.aspx"