ג'ניה ברגר
גֶ'ניָה ברגר (5 בספטמבר[1] 1907 או 1910[2] – 7 בספטמבר 2000, ז' באלול תש"ס) הייתה ציירת, מעצבת תלבושות ואמנית קרמיקה ישראלית. אשתו של יהודה גבאי, ממייסדי תיאטרון האהל.
 | |
| ג'ניה ברגר (בשורה השנייה משמאל) בהצגת הבכורה של אופרה הישראלית, 1948 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1907 חרקוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 2000 (בגיל 93) |
| לאום |
 ישראלית |
| תחום יצירה | ציור, עיצוב תלבושות, קדרות |
  | |
ביוגרפיהעריכה
ברגר נולדה ב-1910 בחרקוב שברוסיה (כיום באוקראינה). אביה היה אגרונום במקצועו. בשנת 1925 עברה לברלין, שם למדה ציור אצל וילי יקל (אנ'). עלתה לארץ ישראל עם משפחתה בשנת 1926. בארץ השתלמה בסטודיו לציור של יצחק פרנקל. בסוף שנת 1929 חזרה לברלין, שם החלה ללמוד בבית הספר הגבוה לאמנויות בברלין אצל קארל הופר (אנ'). בשנת 1933 שבה לארץ ישראל והחלה להתפרנס מציור ועיצוב תפאורות. בשנים 1935–1937 המשיכה את הכשרתה בגראנד שומייר שבפריז. בשנת 1938 נישאה לשחקן יהודה גבאי.
בשנות ה-40 ציירה את התפאורות להצגה שלמה המלך ושלמי הסנדלר, בגרסה הראשונה, של תיאטרון "האהל". היא עיצבה תלבושות ותפאורות עבור יותר ממאה הצגות ב"האהל", ב"הבימה" ובאופרה הישראלית, ביניהן: "בר כוכבא" (1945), "חובנשצ'ינה" (1952), "האחים קרמזוב" (1956).
בשנת 1953 נמנתה עם מייסדי כפר האמנים בעין הוד.
ברגר זכתה בין השאר בפרס ההסתדרות, ובשנת 1971 בפרס משרד החינוך והתרבות על יצירתה. במרץ 1998 כתב עליה נתן זך את השיר "ידידות", לרגל פתיחת תערוכה מעבודות הקרמיקה שלה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
אחיה הצעיר, אביגדור ברתל (ברגר), כיהן בין השאר כמנהל בתי הזיקוק.
ג'ניה ברגר נפטרה בתל אביב בשנת 2000 ונטמנה בבית העלמין נחלת יצחק ליד בעלה. לזוג לא היו ילדים.
גלריהעריכה
לוחית זיכרון על ביתם של יהודה גבאי וג'ניה ברגר ברח' דב הוז 23 בתל אביב-יפו
קיר קרמיקה בבית הדואר, רחוב ויצמן, תל אביב-יפו
מלך ומלכה, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב-יפו
קיר קרמיקה, הגלריה המרכזית, עין-הוד
מספריהעריכה
- סבתה בבושקה, עם יהודה גבאי, תג תל אביב 1996.
- עבודות לתיאטרון, אוסף מעבודותיה, תפאורות וציורים לתיאטרון, הוצאת שפיר על שם א"ד שפיר, 1994.
- "101 סיפורים", ספר אגדות לילדים, (איורים פרי עטה) הוצאת אמנות, 1930
קישורים חיצונייםעריכה
- מבחר עבודות באתר האמנים של עין הוד
- התמונות התנ"כיות של ג'ניה ברגר, חרות, 14 ביוני 1957
- מן החשמלית אל הקרמיקה, דבר, 13 במרץ 1959
- ת. אבידר, ציור, במה וקרמיקה, דבר, 17 במרץ 1959, המשך
- תערוכת ג'ניה ברגר, חרות, 20 ביולי 1962
- חזרה למגדלים על החול, דבר, 19 במרץ 1965
- נפתחה תערוכת ג'ניה ברגר בגלריה ביפו, מעריב, 21 במאי 1968
- נעמי בנצור, תבליטי קרמיקה של ג'ניה ברגר, מעריב, 22 במאי 1970
- זאב רב-נוף, גניה ברגר: העבר חי בהווה, דבר, 28 במאי 1970
- אריה כנרתי, ג'ניה ברגר ועולם הקרמיקה שלה, דבר, 6 באפריל 1972
הערות שולייםעריכה
- ^ כך על פי “Berger, Genia,” in: Frithjof Trapp (ed.), Handbuch des deutschsprachigen Exiltheaters 1933–1945, 2, Munich: K.G. Saur, 1999, p. 71.
- ^ על מצבת קברה נכתבה שנת הלידה 1907, ראו הקבר של ג'ניה ברגר גבאי בבית הקברות נחלת יצחק, באתר BillionGraves. במקורות אחרים מופיעה השנה 1910.