ג'קסון סי. פרנק

ג'קסון קאריי פרנק (2 במרץ 1943 – 3 במרץ 1999) היה מוזיקאי פולק אמריקאי. אף שהוציא רק אלבום אחד רשמי במשך חייו ומעולם לא זכה להצלחה מסחרית של ממש, הייתה לו השפעה ניכרת על מוזיקאים ידועים רבים כפול סיימון, סנדי דני וניק דרייק.

ג'קסון סי. פרנק

אין תמונה חופשית
לידה	2 במרץ 1943 באפלו, ארצות הברית
פטירה	3 במרץ 1999 (בגיל 56) גרייט ברינגטון, ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1965
סוגה	בלוז
כלי נגינה	גיטרה
פרופיל ב-IMDb

תקופת נעורים

כאשר ג'קסון פרנק היה בן 11, התפוצץ תנור גז בבי"ס היסודי בו למד בניו יורק. השרפה שפרצה לאחר מכן גרמה למותם של 15 מבני כיתתו שביניהם הייתה חברתו דאז מרלן דו פונט, שעליה כתב מאוחר יותר את השיר "מרלן". פרנק שרד את השרפה אך נכווה ב-50% מגופו. בזמן שהותו בביה"ח קיבל במתנה גיטרה אקוסטית מאחד ממוריו והחל ללמוד לנגן ולהתוודע לעולם המוזיקה. כשהיה בן 21, קיבל המחאה בסך 110,500$ מחברת הביטוח, שהספיקו לו לממן מסע לאנגליה ("catch a boat to England").

קריירה מוזיקלית

ב-1965, בעודו מתגורר באנגליה, הוציא פרנק אלבום אפונימי בשם ג'קסון סי. פרנק, אותו הפיק פול סיימון. באותה תקופה היו שני האמנים מעורים היטב בסצנת הפולק-רוק האנגלית המקומית, ממנה ספגו את השראתם המוזיקלית. פרנק היה כה ביישן עד שבמהלך ההקלטות ביקש שיסתירו אותו מאחורי מחיצה משום שטען כי "אינו יכול לנגן" בזמן שארט גרפונקל ואל סטיוארט צופים בו. רבים מהשירים באלבום זה בוצעו מאוחר יותר כגרסאות כיסוי על ידי אמנים שונים, ואחד מהם - השיר "חלב ודבש" (Milk and Honey) - הופיע בסרטו של וינסנט גאלו "הארנבת החומה".

אף שפרנק התקבל באהדה באנגליה במשך זמן מה, ב-1966 החלה המציאות נוטה לרעתו כשהחלו להופיע אצלו סימנים של מחלת נפש; באותו זמן חווה פרנק "מחסום כתיבה". כאשר כספי הביטוח החלו לאזול, הוא החליט לחזור לארצות הברית למשך שנתיים. כששב לאנגליה ב-1968 הוא נראה בעיני חבריו אדם שונה לגמרי; הדיכאון ממנו סבל שנבע מטראומת ילדותו (של השרפה בבי"ס) החמיר, והוא איבד לחלוטין את מעט הביטחון העצמי שעוד היה לו בעבר.

שנות השבעים

בפסטיבל וודסטוק הכיר פרנק דוגמנית לשעבר בשם איליין סדג'וויק, הוא התחתן איתה ולזוג נולדו בן ובת. אחרי מותו של הבן מציסטיק פיברוזיס, נכנס פרנק לדיכאון חריף ביותר שחייב אשפוז בבי"ח פסיכיאטרי. בתחילת שנות ה-70 החל להתחנן לעזרה מידידיו. קארל דאלאס פרסם מאמר נלהב ב-1975 במלודי מייקר, וב-1978 אלבומו (היחיד) של פרנק מ-1965 התפרסם בשם Jackson Frank Again בעטיפה מחודשת. על אף זאת האלבום לא זכה להצלחה מסחרית משמעותית מעבר לחוג המעריצים המצומצם של פרנק.

שנות השמונים ועד למותו

פרנק התגורר עם הוריו באלמה, מדינת ניו יורק, במשך מספר שנים בשנות ה-80 המוקדמות. ב-1984 אימו, שאושפזה בבי"ח לניתוח לב פתוח, חזרה לביתה וגילתה כי פרנק נעלם בלי השארת כל פתק או מידע על מקום המצאו. הוא נסע לעיר ניו יורק בניסיון נואש למצוא את פול סיימון, אך ללא הצלחה. באותו זמן הוא הפך לחסר-בית הישן על מדרכות, כשהוא מתאשפז לסירוגין במוסדות פסיכיאטריים שונים.

פרנק אובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית; הוא דחה אבחנה זו, והתעקש כי הוא סובל מדיכאון הנובע מהטראומה אותה עבר בילדותו.

כשהמציאות נראתה כנוטה לרעתו של פרנק, הוא "התגלה מחדש" בתחילת שנות ה-90 על ידי מעריץ מתקופת וודסטוק - ג'ים אבוט. אבוט דן בענייני מוזיקה עם מארק אנדרסון, מורה בקולג' בו למד, שהכיר את פרנק. כשעברו לדבר על מוזיקת פולק אותה אהבו שניהם, שאל אבוט את המורה אם הוא שמע על פרנק. אנדרסון ענה בחיוב ושאל את אבוט אם הוא יהיה מוכן לעזור לזמר פולק שהמזל נטה לרעתו.

אבוט, שהכיר את פרנק רק מתמונתו באלבום משנת 65', שם היה צעיר ורזה - היה המום למראה עיניו: הוא ראה לפניו גבר שמן ביותר המשתרך בכבדות על המדרכה ושאל לשמו; היה זה פרנק. ככל הנראה ההשמנה הייתה תוצאת לוואי של הפגיעה בבלוטת התריס שלו בזמן השרפה. אבוט היה המום ועצוב למדי בגלל מצבו של פרנק והזמינו לארוחת צהריים. לאחר מכן הלכו לחדרו שם ניסה פרנק לנגן ולשיר עבורו את השיר Blues Run The Game אולם קולו נשמע חלוש למדי.

זמן קצר לאחר מכן פרנק מצא את עצמו יושב על הספסל בקווינס בזמן שהוא מחכה למעברו לוודסטוק (אותו הבטיח לסדר אבוט), כאשר הוא נורה ומתעוור בעינו השמאלית. בהתחלה לא מצאו את היורה, אולם לאחר זמן התברר כי מדובר היה בקבוצה של נערים מקומיים שירו ללא אבחנה ברובה אוויר באנשים ופרנק היה פשוט במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.

לאחר התקרית סידר אבוט באופן מיידי את מעברו של פרנק לוודסטוק. באותו הזמן החל פרנק להקליט מס' דמואים של שירים חדשים. הופעתו מחדש הביאה להוצאה מחודשת של אלבומו על גבי תקליטור, בהוצאות מאוחרות יותר נכלל בנוסף לאלבום השירים דיסק בונוס ובו ההקלטות החדשות משנות ה-90'.

ב-2014 יצא לאור אלבום בשם גן העדן שהכיל שירים שלא יצאו בעבר. אוסף זה הכיל את שירו שלא הושמע בעבר "גן העדן" (Forest of Eden), יחד עם הקלטות דמו של Heartbreak Hotel", שני שירי חג המולד, ושלושה דמואים שהוקלטו בביתו עם שירים מקוריים שנוצרו לפני האלבום של 1965. שלושת השירים הללו הם: I want to be alone, Here comes The Blues ו You Never Wanted me . מס' שירים שטרם יצאו לאור הם שירים שבוצעו עבור תוכנית רדיו של BBC ב-1968 אך ההקלטות הללו הן באיכות ירודה.

ג'קסון סי פרנק מת מדלקת ריאות ודום לב ב-Great Barrington, מסצ'וסטס ב-3 במרץ 1999 בגיל 56. על אף שלא זכה לתהילה במשך חייו, גרסאות כיסוי של שיריו בוצעו על ידי אמנים ידועים רבים שכללו את סיימון וגורפינקל, ג'והן מאייר, קאונטינג קראווז, ניק דרייק, סנדי דני, ברט ג'נסצ', ג'ון ריינבורן, לאורה מרלינג ורובין פקהולד.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

• ג'קסון סי. פרנק (1965)
  

הוצאות מחודשות

• Jackson Again ‏ (1978) (תקליט ויניל)
• Blues Run The Game ‏ (2003), אוסף הכולל את כל ההקלטות הזמינות (אז) ב־2 תקליטורים
• Forest of Eden ‏ (2013), (שירים ודמואים שלא שוחררו עד אז)
• ג'קסון סי. פרנק (2014), ‏ Earth Recordings
• Fixin to Die ‏ (2014) שירים ודמואים נוספים שלא שוחררו
  

סינגלים

• Can't Get Away From My Love" / "Blues Run The Game"

קישורים חיצוניים

• ג'קסון סי. פרנק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'קסון סי. פרנק, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'קסון סי. פרנק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'קסון סי. פרנק, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• ג'קסון סי. פרנק, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'קסון סי. פרנק, באתר SecondHandSongs
• ג'קסון סי. פרנק, בבלוג של יובל הראל