ג'רוזלם ריפורט
ג'רוזלם ריפורט (באנגלית: The Jerusalem Report) הוא כתב עת דו-שבועי ישראלי בשפה האנגלית, המכסה נושאים פוליטיים וחברתיים בישראל, במזרח התיכון וביהדות התפוצות.
| תדירות | כתב עת דו-שבועי |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| תאריכי הופעה | 1990–הווה (כ־34 שנים) |
| שפה | אנגלית |
| מערכת | ירושלים |
| מדינה |
ישראל  |
| ISSN | 0792-6049 |
| http://www.jpost.com/Jerusalem-Report | |
  | |
כתב העת נוסד כשבועון עצמאי בשנת 1990, ובשנת 1998 נרכש על ידי קבוצת הג'רוזלם פוסט. כתב העת מפרסם מאמרים פוליטיים, ראיונות עם אישים בולטים וסקירה של הסצנה התרבותית בישראל.
היסטוריה עריכה
באפריל 1989, רכש איל העיתונות הקנדי קונרד בלק, בעלי קבוצת "הולינג'ר"[1], את העיתון "ג'רוזלם פוסט"[2]. לאחר הרכישה, הקו המדיני של העיתון הפך מזוהה עם הימין הפוליטי, לאחר שעד אז היה העיתון בעל קו ליברלי מתון[3][4]. בתגובה עזבו את העיתון 30 עורכים וכתבים בכירים, ביניהם דוד לנדאו, שלמה מעוז וחמי שלו. בנוסף עזב גם העורך ארווין פרנקל, שהתרעם על התערבותו של המנכ"ל שמינתה קבוצת "הולינג'ר" בתכני העיתון[5].
חלק מהפורשים, ביקשו להקים עיתון יומי חדש באנגלית ולגייס משקיעים. הם ייצרו קשר עם עמוס שוקן מקבוצת הארץ וחיים בראון מקבוצת "גלובס", אך הם החליטו לא להשתתף במיזם. בנוסף פנו לקבוצה שהפסיקה בהתמודדות על רכישת "ג'רוזלם פוסט", בהובלת אנשי העסקים רוברט מקסוול וצ'ארלס ברונפמן[6]. אך הקבוצה לא הצליחה להקים את העיתון היומי[7]. במקביל הירש גודמן, שהיה עד אז הכתב הצבאי של הג'רוזלם פוסט, יזם את הקמתו של שבועון חדש באנגלית. הוא פנה אל זאב חפץ, סופר ועיתונאי שהיה מנהל לשכת העיתונות הממשלתית עד שש שנים קודם לכן, והציע לחפץ את תפקיד העורך הראשי (Managing Editor) ביחד עמו. חפץ הסכים והשניים הרכיבו ביחד את צוות השבועון החדש, בו נכללו בין השאר גרשום גורנברג, יוסי קליין הלוי, אהוד יערי, זאב שיף ועיתונאים ידועים אחרים. השניים הצליחו לגייס את צ'ארלס ברונפמן יחד עם עוד שלושה משקיעים. השבועון התחיל לצאת לאור באוקטובר 1990[8].
דייוויד הורוביץ היה העורך הראשי משנת 1998 עד 2004[9]. שרון אשלי ערכה את כתב העת משנת 2004 עד 2006, ואיטה פרינס גיבסון מ-2006 עד לשנת 2012[10]. אז הוחלף על ידי העיתונאי הבריטי מתיו קלמן, שהחזיק בתפקיד במשך חצי שנה (בין ינואר עד מאי 2012). "נדרשתי על ידי ההנהלה לבצע קיצוץ של 10% בתקציב, שגם ככה היה רעוע. העדפתי להתפטר מאשר לבצע את הקיצוץ", אמר קלמן. העורך הראשי בין דצמבר 2012 עד מאי 2017 היה אילן אביתר, הוא הוחלף על ידי סטיב לינדי[11].
בשנת 2000 ציין העיתונאי ג'פרי גולדברג כי הג'רוזלם ריפורט הוא לדעתו: "כתב העת הטוב ביותר שמפורסם בישראל, באנגלית או בעברית. הג'רוזלם ריפורט היא מוקד של מקצועיות והגינות בעיתונות הישראלית"[12].
בשנת 2004 זכה העיתון בפרס בוריס סמולר מטעם ארגון הג'וינט על כיסוי יהדות התפוצות. בנוסף זכו העיתונאים סטיוארט שופמן ויוסי קליין-הלוי מה"ג'רוזלם ריפורט" בפרס לעיתונאות מטעם המרכז העולמי של "בני ברית" על מצוינות בסיקור יהדות התפוצות[13].
בינואר 2011, נאלץ העיתון "מעריב" לשלם 50 אלף שקל ל"ג'רוזלם ריפורט" ולפרסם "תיקון והכחשה" לידיעה שפורסמה במקומון הירושלמי שלו, לאחר תביעת לשון הרע. בידיעה שהתפרסמה במקומון הירושלמי של "מעריב", "כל הזמן", ב-8 בדצמבר 2006 נטען כי המגזין "קורס"[14].
ביולי 2018, פרסם "הג'רוזלם ריפורט" קריקטורה של המאייר אבי כ"ץ בפרפרזה על "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול, בה הומחז מחדש על ידי חזירים, סלפי של חבר הכנסת אורן חזן שצולם לאחר קבלת חוק הלאום, יחד עם ראש הממשלה נתניהו וחברי כנסת נוספים. בעקבות מחאות של ארגוני ימין הוחלט לפטר את כ"ץ[15].
בעלות עריכה
כתב העת מומן בשנות היווסדו על ידי ארבעה נדבנים יהודים, ביניהם צ'ארלס ברונפמן. הוא נמכר בשנת 1998 לרשת העיתונים הקנדית "הולינג'ר", שרכשה גם חלק מהבעלות על הג'רוזלם פוסט[16].
בשנת 2004 נרכשה קבוצת הג'רוזלם פוסט, ובה גם הג'רוזלם ריפורט, על ידי חברת "מרקעי תקשורת בע"מ", בבעלותו של אלי עזור[17].
כאשר הג'רוזלם ריפורט נרכש על ידי "הולינג'ר" יחד עם הג'רוזלם פוסט, יצאה הודעה לעיתונות לפיה בשני העיתונים ימוזגו מחלקות הפרסום והמחלקות המנהליות, אולם כל עיתון יישאר עם קו עריכה עצמאי[16]. עם זאת, שנים ספרות אחר כך החלה קבוצת הג'רוזלם פוסט להשפיע גם על הג'רוזלם ריפורט, תוך צמצום החופש העיתונאי של כותביו[18].
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'רוזלם ריפורט (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ קונארד - החברה הקנדית המתחרה על קניית העתון ג'רוזלם פוסט, מעריב, 21 באפריל 1989
- ^ אורי גינוסר, ג'רוזלם פוסט נמכר מעבר לכל פרופורציה, מעריב, 28 באפריל 1989
ארי רט, כך נמכר ה"ג'רוזלם פוסט", באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 1998 - ^ חמי שלו, 18 שנה לפני ישראל היום: זה היה העיתון הראשון של נתניהו, באתר הארץ, 2 במרץ 2018
- ^ נרי ליבנה, ג'רוזלם פוסט מהפך, חדשות, 21 בפברואר 1992
- ^ אפי לנדאו, בעל "הפוסט": המכתב נגד המו"ל, מתחת לכל ביקורת, חדשות, 28 בדצמבר 1989
- ^ מקסוול וברונפמן יגישו מהר הצעה לרכישת ג׳רוזלם פוסט, חדשות, 16 באפריל 1989
- ^ אפי לנדאו, לא רצו לדוג אותם, חדשות, 18 במאי 1990
- ^ הדס מנור, עיתון לאנשים חושבים באנלית, מעריב, 16 באוקטובר 1990
- ^ ענת באלינט, עורך "הג'רוזלם פוסט" סטיבנס התפטר, דויד הורוויץ יחליפו, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2004
- ^
מהי עיתונות שלום? איטה פרינץ-גיבסון, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 45:13)
- ^ איתמר ב"ז, כמה עולים העיתונאים של ה"פוסט", באתר העין השביעית, 15 בספטמבר 2020
- ^ Jeffrey Goldberg (25 ביוני 2000). "Where the Political Is Personal". The New York Times Book Review.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ דניאל בן סימון - חתן הפרס לעיתונאות מטעם "בני ברית", באתר הארץ, 14 במאי 2002
- ^ אורן פרסיקו, קריסה מערכתית, באתר העין השביעית, 27 בינואר 2011
- ^ מערכת mako תרבות, המאייר אבי כ"ץ פוטר אחרי קריקטורת החזירים, באתר מאקו, 25 ביולי 2018
- ^ 1 2 מעריב, ג'רוזלם פוסט רכש 49% מג'רוזלם ריפורט, באתר גלובס, 18 באפריל 1998
- ^ שירות גלובס, סוף סיפור: אלי עזור רוכש עם חברה קנדית את ג'רוזלם פוסט תמורת 13.2 מיליון דולר במזומן, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2004
- ^ ארנון לוי, עיתון זה לא בית, באתר העין השביעית, 1 בינואר 2000
