גאורגי דוברינין
גאורגי פרוקופייביץ' דוברינין (ברוסית: Гео́ргий Проко́пьевич Добры́нин; 1907, סראטוב – מאי 1977, מוסקבה) היה אחד מראשי הגולאג, גנרל לייטננט
 | |
| לידה |
1907 סראטוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1977 (בגיל 70 בערך) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השכלה |
אקדמיית פרונזה |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
ביוגרפיה עריכה
דוברינין נולד בשנת 1907 בסראטוב במשפחה ממעמד הפועלים[1].
משנת 1925 עד 1928 שירת דוברינין בשורות הצבא האדום:[2] מאוגוסט 1925 למד בבית הספר לחי"ר בסראטוב, ומאוגוסט 1927 עד ספטמבר 1928 - בבית הספר לחי"ר אוליאנובסק.
במרץ 1930 הצטרף למפלגה הקומוניסטית (ב). כבר בשנת 1928 הצטרף דוברינין לסניף המשטרה החשאית בקאזאן. ב-7 באוקטובר מונה למפקד מחלקה של הגדוד ה-25, במרץ 1930 - הדיוויזיה ה-32 הנפרדת, במרץ 1932 - שוב חזר לפקד על הגדוד ה-25, ומאז דצמבר פיקד על מחלקה של המשטרה החשאית בזלנודולסק. ב-4 באוגוסט 1934 מונה למפקד אוגדת הגדוד ה-192 לביטחון הפנים של הנ.ק.ו.ו.ד.
בינואר 1939 סיים דוברינין את האקדמיה הצבאית על שם פרונזה, לאחר מכן עבד במערכת מחנות עבודת הכפייה של משרד הפנים של ברית המועצות[3]. מ-7 במרץ 1939 עד 15 במאי 1943 עבד כסגן ראש מערך הגולאג של ברית המועצות: עד מאי 1939 - ראש מחלקת הביטחון, ממאי 1939 עד מרץ 1941 - ראש אגף בגולאג של ברית המועצות, ומרץ 1941 עד מאי 1943 - ראש המחלקה להגנה ומשטר הגולאג.
ב-13 באוקטובר 1941 מונה דוברינין לתפקיד ראש הביטחון של קלינין במוסקבה. מאז ספטמבר 1942 שירת בצבא, השתתף בהגנת הקווקז.
מ-15 במאי 1943 עד 2 בספטמבר 1947 עבד כסגן ראש המנהל הראשי של הגולאג. מאפריל עד מאי 1944 היה ראש המחלקה המבצעית הששית ביבפטוריה, שם כיוון את הפינוי מחצי האי קרים ומספטמבר 1944 היה ראש אספינדזה ותיאם יישוב מחדש מאזורי הגבול בגאורגיה.
ממאי עד 2 באוגוסט 1945 היה דוברינין בנסיעת עסקים לגרמניה, שם עבד כראש תחום המבצעים של נקוו"ד במקלנבורג-מערב פומרניה. ב-2 בספטמבר 1947, מונה לראש המינהל הראשי של מחנות העבודה במשרד הפנים של ברית המועצות, בו עבד עד 31 בינואר 1951, אז הועבר לתפקיד סגן ראש אגף הכוחות במשרד הפנים לענייני הגנה על רכבות ומתקני תעשייה חשובים במיוחד. ב-19 במרץ 1952 מונה לאחראי על הבנייה של תעלת וולגה-דון.
מ-12 בספטמבר 1952 עד ה-12 במרץ 1953, היה המפקד בפועל, ומה--18 בנובמבר 1952, הוא היה ראש המינהל הראשי במשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות לבקרה ובדיקה של הביטחון המחלקתי.
מאפריל 1959 עד ינואר 1962 עבד כיועץ בכיר ויועץ של הק.ג.ב במשרד הפנים של מונגוליה.
דוברינין התפטר עקב מחלה ביולי 1962[1]. הוא גר במוסקבה, שם מת במאי 1977.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Stalinisme en Sovjetisering 1945—1953 Universiteit van Amsterdam (בהולנדית)
- ^ Краткие биографии руководящего состава СВАГ Государственный архив Российской Федерации
- ^ ДОБРЫНИН Георгий Прокопьевич История отечественных спецслужб