גאורג קולבה

פסל גרמני

גאורג קולבה (גרמנית: Georg Kolbe‏; 15באפריל 187720 בנובמבר 1947) היה הפסל הגרמני המוביל בדורו, בסגנון קלאסי נמרץ, אך גם מודרני ומופשט. חבר הזצסיון הברלינאי[1]

גאורג קולבה
Georg Kolbe
לידה 15 באפריל 1877
Waldheim, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 1947 (בגיל 70)
ברלין, שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הירשטראסה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיה ז'וליאן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גתה (1936)
מדליית גתה לאמנות ומדעים (1942)
לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1937)
פרס וילה רומנה (1905) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

קולבה נולד בוואלדהיים שבסקסוניה. הוכשר כצייר בדרזדן, במינכן ובפריז, והחל לפסל במהלך שהותו ברומא בתחילת המאה בהדרכתו הטכנית של הפסל לואי טואיון.

 
גאורג קולבה, אשה יפנית, 1911

בשנת 1905 הצטרף קולבה ל"זצסיון הברלינאי ", ובשנת 1913 עזב כדי להצטרף לקבוצה הפורשת החדשה. פריצת הדרך האמנותית שלו הגיעה בשנת 1912 עם יצירת המופת בפיסול שלו "Die Tänzerin", יצירתו המפורסמת ביותר. מכיוון שהתעניין מאוד בפרצופים אסייתיים, אביה של הסופרת ההודית אניטה דסאי שימש לו כמודל וכתוצאה מכך יצר פסלים שלו.[2] בשנת 1929 הוא שיתף פעולה גם עם לילי רייך ומיס ואן דר רוהה לפסלו בביתן בברצלונה. מיס הציב את "הבוקר" של קולבה באגן מים קטן. כנשיא האחרון של הארגון האמנים הגרמניים, הוא הקדיש את עצמו לקידום אמנים עמיתים שסווגו "מנווונים".

קולבה גם עשה תשעים ותשעה הדפסים, כשהתחיל בליטוגרפיות בסביבות 1900, בעיקר איורים ספרותיים. בשנים 1919–1920 כמעט ולא עבד קולבה כפסל. במהלך תקופה זו פסלים ורישומים קטנים הפכו למרכזיים בעבודותיו. בשנות העשרים של המאה העשרים, בעידודו של פאול קסירר, הוא הציג הדפסים של רקדנים ועירום בתנועה, נושאים שהעדיף בפסליו.[3] עבודתו הייתה חלק מאירוע הפיסול בתחרות האמנות באולימפיאדת הקיץ ב-1928.

קולבה ביצע הזמנות חשובות לאורך הקריירה הארוכה שלו, כולל רבות עבור הנאצים במהלך 15 השנים האחרונות לחייו, אם כי על פי הדיווחים הוא סירב להזמנה לפסל דיוקן של אדולף היטלר.[3] הנאצים ניכסו את סגנונו המאוחר של עירום אתלטי מונומנטלי, כסגנון אידיאלי. בשנים 1937–1944 השתתף קולבה באופן קבוע בתערוכות במינכן.[4]

בהזמנת הארגון הכלכלי הגרמני-ספרדי בשנת 1939, יצר קולבה חזה דיוקן של הדיקטטור הספרדי פרנסיסקו פרנקו, שהוענק להיטלר כמתנת יום הולדת באותה שנה.

בשנת 1944, בשלבים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, כללו היטלר ויוזף גבלס את קולבה ברשימה של שנים עשר האמנים החשובים ביותר.

רק לאחר מותו של קולבה הותקנו בפרנקפורט אנדרטת בטהובן (1926−47) ו"מעגל הפסלים". מימוש אנדרטת פרידריך ניטשה בוויימאר נכשלה על פי בקשתו של היטלר.

קולבה נפטר מסרטן שלפוחית השתן בברלין ב־20 בנובמבר 1947.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גאורג קולבה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Oxford Index
  2. ^ undefined (2011-11-11). "In conversation: Kiran Desai meets Anita Desai". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-11-22.
  3. ^ 1 2 Georg Kolbe, www.moma.org
  4. ^ Wallach, Amei (1996-03-03). "ART;Over Their Shoulders, an Iron Hand (Published 1996)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-22.