גאורג שולטי
סר גאורג שולטי (בהונגרית: Solti György; באנגלית: Georg Solti באוקטובר 1912 – 5 בספטמבר 1997) היה מנצח תזמורת ואופרה בעל שם עולמי, הונגרי-יהודי שהשתקע בבריטניה. הוא המשיך לנצח עד יומו האחרון.
לידה |
21 באוקטובר 1912 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
5 בספטמבר 1997 (בגיל 84) אנטיב, צרפת |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
מוקד פעילות | פרנקפורט |
תקופת הפעילות | מ-1938 |
מקום לימודים | האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | אנגלית, הונגרית |
כלי נגינה | פסנתר |
חברת תקליטים | דקה רקורדס |
בן או בת זוג | Valerie Pitts |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
קורות חיים
עריכהשולטי נולד בשם גֶ'רג' שטרן (Stern György) בבודפשט, שם למד לנגן בפסנתר והמשיך בלימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. אביו שינה את שמו ההונגרי ל"גאורג" הגרמני והחליף את שם המשפחה לשולטי, כדי לגונן על בנו מאנטישמיות. עד שנת 1935 צבר הכרה כמנצח והופיע לראשונה עם האופרה של בודפשט בשנת 1938 ב"נישואי פיגרו". בשנת 1939, מול סכנת הכיבוש הגרמני המתקרב, נמלט מהונגריה אל שווייץ הנייטרלית, שם המשיך בקריירה שלו.
אחרי מלחמת העולם השנייה היה שולטי מנהל מוזיקלי של האופרה הממלכתית של בוואריה במינכן והאופרה של פרנקפורט. בשנת 1951 ניצח לראשונה בפסטיבל זלצבורג על "אידומניאו" של מוצרט.
ב-1961 הוזמן שולטי לנצח בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, שם שימש מנהל מוזיקלי עד 1971, וגם לאחר מכן המשיך לעשות את רוב ימיו בבריטניה ובארצות הברית.
הוא נישא למנחת הטלוויזיה הבריטית ואלרי פיטס, שפגש כשנשלחה לראיין אותו. בשנת 1972 קיבל נתינות בריטית. הוא קיבל תואר אבירות כבוד בשנת 1971 ואחרי התאזרחותו נודע כסר גאורג שולטי.
שולטי היה מנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של שיקגו משנת 1969 עד 1992, כשקיבל תואר מנהל כבוד, הראשון והיחיד בתולדות התזמורת הזאת. הוא היה מנהלה המוזיקלי של תזמורת פריז משנת 1972 עד 1975. משנת 1979 עד 1983 היה מנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של לונדון.
שולטי היה נלהב לעשיית מוזיקה באולפן כמו באולם הקונצרטים. הוא פיתח שותפות ארוכה ופורייה עם המפיק האגדי ג'ון קלשו בחברת דקה. בין תוצרי השותפות הזאת הקלטת האולפן הראשונה המלאה מאז ומעולם של "טבעת הניבלונגים" מאת וגנר, עם הפילהרמונית של וינה. לא פחות מרשימות ופורצות דרך בה במידה היו הקלטות האולפן בניצוחו של אופרות מאת ריכרד שטראוס, שהועברו, כמו הקלטות וגנר שלו, לתקליטורים, ועודן מבוקשות הודות למוזיקליות ולהפקה המיומנת. הופעותיו והקלטותיו ביצירות של ורדי, מהלר ובארטוק זכו גם הן להוקרה נרחבת. עם תזמורת שיקגו, הפילהרמונית של לונדון והפילהרמונית של וינה הקליט רפרטואר סימפוני מקיף, הכולל את כל הסימפונית של בטהובן, ברהמס, ברוקנר, אלגר, שומאן ומאהלר.
שולטי המשיך להוסיף יצירות חדשות לרפרטואר בשלהי הקריירה שלו, ובייחוד הביע את התלהבותו מן המוזיקה של שוסטקוביץ', שאותו, כך הודה, לא העריך כיאות בתקופת חייו של המלחין. שולטי לא פרש בעצם מעולם, ומשמעות מותו הפתאומי בשנת 1997 הייתה ששנים אחדות של קונצרטים מתוכננים ויוזמות הקלטה לא ייצאו לפועל. בסך הכול זכה בשלושים ואחד פרסי גראמי, יותר מכל אמן אחר בכל קטגוריה שהיא. עיריית שיקגו החליפה את שם גוש הבניינים של רחוב אדמס המזרחי, הצמוד למרכז הסימפוני, ל"כיכר סר גאורג שולטי", לזכרו.
המלחין הצרפתי-יהודי יליד הונגריה ז'וזף קוסמה היה קרוב משפחה של גאורג שולטי.
פרסים ואותות הוקרה
עריכהשולטי זכה ב-31 פרסי גראמי – שיא הזכיות של כל הזמנים עד לשנת 2023 שבה ביונסה שברה את השיא עם 32 פרסים.
- דייוויד קורקהיל, אוולין גלני, מאריי פרחיה וגאורג שולטי על ברטוק: סונטה לשני פסנתרים וכלי הקשה (פרסי גרמי לשנת 1989)
לקריאה נוספת
עריכה- נתן דונביץ, מאסטרו - גדולי המנצחים בכל הזמנים, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2006, הפרק "גיאורג (ג'ורג') שולטי - 'שולטיסימו' - חשמל הונגרי במתח גבוה", עמ' 302–318.
קישורים חיצוניים
עריכה- גאורג שולטי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- גאורג שולטי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- גאורג שולטי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- גאורג שולטי, באתר ספוטיפיי
- גאורג שולטי, באתר AllMusic (באנגלית)
- גאורג שולטי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- גאורג שולטי, באתר Discogs (באנגלית)
- גאורג שולטי, באתר Songkick (באנגלית)
- גאורג שולטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- גאורג שולטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקודם: הנס קנאפרטסבוש |
מנהל מוזיקלי כללי, האופרה הממלכתית של בוואריה 1946 - 1952 |
הבא: רודולף קמפה |
הקודם: ברונו וונדנהוף |
מנהל מוזיקלי, תזמורת המוזיאון של פרנקפורט 1952 - 1961 |
הבא: לוברו פון מאטאצ'יץ' |
הקודם: רפאל קובליק |
מנהל מוזיקלי, בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן 1961 - 1971 |
הבא: קולין דייוויס |
הקודם: אירווין הופמן |
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של שיקגו 1969 - 1991 |
הבא: דניאל בארנבוים |
הקודם: הרברט פון קאראיין |
מנהל מוזיקלי, תזמורת פריז 1972 - 1975 |
הבא: דניאל בארנבוים |
הקודם: ברנרד הייטינק |
מנצח ראשי, התזמורת הפילהרמונית של לונדון 1979 - 1983 |
הבא: קלאוס טנשטדט |