גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת העוסק ומטפל בתחזוקתו). גבאי הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.

שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960

לצד הגבאי יש תפקיד אחר של שמש בית הכנסת, שהיה גר בסמוך לבית הכנסת או בתוכו, ועוסק בתחזוקתו כולל נעילתו ופתיחתו, השיפוץ, התפעול והניקוי, בדומה לתפקיד השרת בבית הספר.[1] תפקיד זה הנפרד מתפקיד הגבאי, מוּכּר פחות בבתי הכנסת דתיים לאומיים אשכנזים, אך קיים עדיין בבתי כנסת מסורתיים וישנים יותר.[2]

היסטוריהעריכה

המילה "גבאי" מגיעה מלשון חכמים, בסוף ימי בית שני וסמוך לאחריו אחר חורבנו, משורש גב"ה במשמעות גביית כספים. בדרך כלל הכוונה היתה לגבאי צדקה הגובה כספים מבני הקהילה עבור תמיכה בעניים, אך גם עבור תחזוקת מוסדות הקהילה ובעלי התפקידים שבה.[3] השימוש המודרני במונח התפתח מכך שהתמיכה במוסדות הקהילה ובבעלי התפקידים שבה הפך מרכזי יותר.[4] גם כיום מסייעים גבאי בתי הכנסת בשליחת תרומות הנאספות במשך השנה עבור מוסדות חינוך לימוד תורה ומפעלי חסד, ובעיקר במגביות הנערכות באמצעות קופות פדיון כפרות וזכר למחצית השקל אחת לשנה. כמו כן, הגבאים אחראים לדאוג לצורכי קהילת בית הכנסת.

בעבר היה הגבאי אחראי לסדר את האנשים שאין להם מקום לאכול וללון בשבת, אצל אלה שהיו מסוגלים לארח אותם.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "עיין במהרי"ל שכתב: שמש בית הכנסת - אי אפשר לו לתקן פמוטי של בית הכנסת בעוד הן דולקין..." (פירוש אליה רבה על שולחן ערוך, אורח חיים תקי"ד סע"ק ה)
  2. ^ נידון למוות ארבע פעמים. סיפור השואה של שמואל (מיכוי) לוי, שמש בית הכנסת יהלום באילת. (אתר סיפורי שואה) וראו אתר בית הכנסת הגדול בירושלים.
  3. ^ על פי מסכת סנהדרין, דף כ"ה, ב'; ראו רש"י באותו עמוד, בפסקה גבאין.
  4. ^ ראו תיאור חיי המורה לעברית והרב ותלותם בצדקה הנגבית בעונות מסויימות, בספרו של ד"ר הוגו מנדלבאום (באנגלית) חיי היהודים בקהילה הכפרית בדרום גרמניה (בכרטסת הספריות העולמית)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.