גביע המדינה בכדורגל
גביע המדינה בכדורגל הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי אחרי אליפות המדינה. מחזיקת הגביע הנוכחית היא בית"ר ירושלים.
 סמל גביע המדינה בכדורגל | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1927 |
| ארגון מפעיל | ההתאחדות לכדורגל בישראל |
| מספר מתמודדים | כל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל |
| מדינות משתתפות |
 ישראל |
| שמות קודמים |
גביע העם הגביע הארץ-ישראלי גביע המלחמה |
| זוכה | בית"ר ירושלים (2022/2023) |
| הכי הרבה זכיות | מכבי תל אביב (24) |
| מפעל מקביל | ליגת העל בכדורגל |
| מפעל נמוך יותר | גביע הטוטו |
 גביע המדינה בכדורגל 2023/2024 | |
  | |
השיטה עריכה
משחקי המפעל משוחקים בשיטת נוקאאוט, כאשר המנצחת עולה לשלב הבא והמפסידה מודחת מהמפעל. במפעל יכולות להשתתף כל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל. במפעל 13 סיבובים החל מהסיבוב הראשון בו מופיעות קבוצות מליגה ב' וליגה ג' בלבד, עד לגמר הגביע בו מוכרעת הזוכה. הקבוצות אשר נרשמות למפעל מצטרפות לסבב המשחקים בשלבים שונים. המפגשים בכל סיבוב נקבעים על ידי הגרלה בה נקבעת גם הקבוצה המארחת את המשחק, מלבד משחקי חצי הגמר והגמר הנערכים במגרש נייטרלי. החל מעונת 2014/2015 שוחקו משחקי רבע הגמר בשיטת בית וחוץ. שיטה זו הופסקה בדצמבר 2019 וחזרה לשיטת משחק אחד (נוקאאוט)[1]. בעונת 2021/2022 הוחזרה מתכונת בית/חוץ.
סיבובים מוקדמים עריכה
ארבעת הסיבובים הראשונים מהווים תחרות גביע פנימית בכל אחד ממחוזות ליגה ב' וליגה ג', כאשר סיבוב ד' הוא שלב משחקי הגמר על גביע המחוז. מנצחות גביע המחוז מליגות ג' (המנצחות בסיבוב ד', קבוצה אחת מכל מחוז בליגה ג') ומנצחות גביע המחוז וסגניותיהן מליגות ב' (המנצחות בסיבוב ג', שתי קבוצות מכל מחוז בליגה ב') מעפילות לסיבוב ו'.
- סבב המשחקים ה' - משתתפות הקבוצות מליגה א'.
סיבוב ה' משוחק על ידי קבוצות ליגות א' בלבד, בחלוקה למחוזות. המנצחות בסיבוב (8 קבוצות מכל מחוז) מעפילות לסיבוב ו'.
- סבב המשחקים ו' - משתתפות כל הקבוצות שהעפילו מהסיבובים המוקדמים.
- סבב המשחקים ז' - מצטרפות הקבוצות מהליגה הלאומית, אשר 4 מתוכן עולות בהגרלה ישירות לסיבוב ח'.
- סבב המשחקים ח' - מצטרפות הקבוצות מליגת העל
שלבי הגמר עריכה
- שמינית הגמר
- רבע הגמר
- חצי הגמר
- גמר הגביע
החל מעונת המשחקים 2020/21 מחזיקת הגביע זוכה בכרטיס לסיבוב השני במוקדמות הליגה האזורית.
היסטוריה עריכה
"גביע ארץ ישראל" בכדורגל הראשון נוסד בידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1922. בשנתו הראשונה השתתפו בו רק קבוצות של צבאיות, והזוכה הראשונה הייתה קבוצת הגדוד הלנקשיירי הדרומי (אנ') של הצבא הבריטי. ב-5 השנים הבאות, עד 1927, זכתה בו קבוצת חיל האוויר המלכותי שישבה ברמלה וכונתה בעיתונות העברית "המעופפים רמלה"[2]. ב-1923 השתתפה בו לראשונה קבוצה עברית, מכבי תל אביב, ובשנים הבאות הצטרפו גם הפועל חיפה, מכבי חשמונאי ירושלים, מכבי פתח תקווה, ומכבי חיפה, אך הן היו מיעוט מול הקבוצות הבריטיות.
ב-1923 הקימה תנועת "מכבי" בארץ ישראל טרוניר גביע מקביל, שיועד לקבוצות מכבי ונקרא "מגן שמשון". בשנתו הראשונה[3] וב-1924 זכתה בו מכבי נס ציונה, ב-1925 וב-1926 מכבי תל אביב וב-1927 זכתה בו מכבי חיפה.
ב-1928 קמה ההתאחדות הארץ ישראלית למשחק כדור רגל[4] ולקחה לידיה את ניהול התחרות החל מגביע העם 1928, כאשר בשנה זו חברת כרמל מזרחי נתנה חסות לגביע[5], כשגם הקבוצות הבריטיות הצטרפו לתחרות ואף זכו בה פעמיים, כשיתר הזוכות עד לקום המדינה היו עבריות. ב-1942 נשבר שיא, כאשר בגמר הגביע בית"ר תל אביב הביסה את מכבי חיפה 12-1[6]. ב-1943 ו-1945 כונה הגביע "גביע המלחמה" כיוון ששוחק תחת קיומה של מלחמת העולם השנייה[7]. לאחר קום המדינה שינה הגביע את שמו ל-"גביע המדינה" החל מגביע המדינה בכדורגל 1949/1951[8].
אירוח משחקי חצי הגמר והגמר עריכה
במשך שנים רבות נערכו משחקי חצי הגמר והגמר באצטדיון רמת גן. בעונת 2012/2013 נערך משחק הגמר באצטדיון נתניה בנתניה, ובעונת 2013/2014 נערך משחק הגמר האחרון באצטדיון רמת גן. החל מעונת 2014/2015 נערכים משחקי חצי הגמר והגמר באצטדיון סמי עופר בחיפה או באצטדיון טדי בירושלים והחל מעונת 2019/2020 גם באצטדיון בלומפילד בתל אביב.
| עונה | גמר | חצי גמר 1 | חצי גמר 2 | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 2022/2023 | אצטדיון סמי עופר | אצטדיון סמי עופר | אצטדיון בלומפילד | משחק חצי הגמר בין מכבי נתניה למועדון ספורט אשדוד הועבר לאצטדיון בלומפילד מאצטדיון סמי עופר |
| 2021/2022 | אצטדיון טדי | אצטדיון בלומפילד | ||
| 2020/2021 | אצטדיון בלומפילד | אצטדיון סמי עופר | משחקי חצי הגמר הועברו לאצטדיון סמי עופר מאצטדיון בלומפילד ושוחקו ללא קהל בעקבות מבצע שומר החומות, משחק הגמר הועבר לאצטדיון בלומפילד מאצטדיון סמי עופר | |
| 2019/2020 | אצטדיון בלומפילד | אצטדיון נתניה | משחקי חצי הגמר הועברו לאצטדיון נתניה מאצטדיון סמי עופר בעקבות מגפת הקורונה בישראל, המשחקים נערכו ללא קהל | |
| 2018/2019 | אצטדיון סמי עופר | אצטדיון טדי | אצטדיון נתניה | משחק חצי הגמר בין מכבי נתניה להפועל חדרה הועבר לאצטדיון נתניה מאצטדיון טדי |
| 2017/2018 | אצטדיון טדי | אצטדיון סמי עופר | הצגה כפולה בחצי הגמר | |
| 2016/2017 | אצטדיון טדי | אצטדיון סמי עופר | אצטדיון נתניה | משחק חצי הגמר בין בני יהודה להפועל רמת גן הועבר לאצטדיון נתניה מאצטדיון סמי עופר |
| 2015/2016 | אצטדיון טדי | אצטדיון סמי עופר | ||
| 2014/2015 | אצטדיון סמי עופר | אצטדיון טדי | הצגה כפולה בחצי הגמר | |
| 2013/2014 | אצטדיון רמת גן | הצגה כפולה בחצי הגמר | ||
| 2012/2013 | אצטדיון נתניה | אצטדיון רמת גן | משחק הגמר בין הפועל רמת גן ועירוני קריית שמונה הועבר לאצטדיון נתניה מאצטדיון רמת גן | |
נקודות ציון עריכה
- הפועל תל אביב היא הקבוצה היחידה שזכתה בגביע שלוש פעמים ברציפות והיא עשתה זאת פעמיים: לפני קום המדינה ב-1937, 1938 ו-1939 ופעם נוספת ב-2010, 2011 ו-2012.
- גילי ורמוט זכה בשבעה גביעי מדינה (בארבע קבוצות שונות), ובכך שבר את שיאם של יוסף מרימוביץ' ושייע גלזר שזכו בשישה גביעים, והפך לשיאן הזכיות הישראלי בגביע המדינה[9].
- תשע פעמים העפילו לגמר קבוצות אשר שיחקו בליגת המשנה: הפועל דרום תל אביב (1937), מכבי חיפה (1942), בני יהודה (1978), הפועל רמת-גן גבעתיים (2003), הפועל חיפה (2004), מכבי הרצליה (2005), הפועל אשקלון (2007), מכבי נתניה (2014) ומכבי פתח תקווה (2020).
- חמש פעמים העפילו לשלב חצי הגמר קבוצות אשר שיחקו בליגה השלישית: מכבי חדרה (1986), הפועל קריית אונו (1991), הפועל אשקלון (2005), הפועל רמת-גן גבעתיים (2007) ובית"ר שמשון תל אביב (2008).
- פעם אחת העפילה לשלב רבע הגמר קבוצה אשר שיחקה בליגה הרביעית: מכבי סקציה מעלות תרשיחא (2014).
- בשנת 2003 זכתה הפועל רמת-גן גבעתיים בגביע, הפעם היחידה שבה קבוצה זכתה בגביע בעודה נמצאת בליגת המשנה.
- בשנת 2004 זכתה בני סכנין בגביע, והפכה לקבוצה הראשונה ממגזר הערבי שזוכה בו.
- בשנת 2013 זכתה הפועל רמת-גן גבעתיים בגביע, והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בגביע המדינה באותה עונה בה ירדה לליגת המשנה.
מחזיקות הגביע עריכה
הטבלה הבאה מסכמת את כלל גמרי גביע המדינה[10]. קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש. בסוגריים מסומנת תוצאת המשחק בסיום 120 דקות. בכוכבית מסומנת תוצאת המשחק החוזר אם בהתמודדות הקודמת לא הושגה הכרעה.
טרם הקמת מדינת ישראל
| שם רשמי | עונה | זוכה | סגנית | תוצאת הגמר |
|---|---|---|---|---|
| גביע העם | 1928 | הפועל תל אביב / מכבי חשמונאי ירושלים | 0:2[א] | |
| הגביע הארץ ישראלי | 1928/1929 | מכבי תל אביב | מכבי חשמונאי ירושלים | 0:4 |
| 1929/1930 | מכבי תל אביב | הגדוד ה-48 | 1:2 | |
| 1931/1932 | המשטרה הבריטית | הפועל חיפה | 0:3 (טכני)[ב] | |
| 1932/1933 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 0:1 | |
| 1933/1934 | הפועל תל אביב | מכבי תל אביב | 2:3 | |
| 1934/1935 | מכבי פתח תקווה | הכח תל אביב | 0:1 | |
| 1936/1937 | הפועל תל אביב | הפועל דרום תל אביב | 0:3 | |
| 1937/1938 | הפועל תל אביב | מכבי תל אביב | 1:2 | |
| 1938/1939 | הפועל תל אביב | מכבי פתח תקווה | 1:2 | |
| 1939/1940 | בית"ר תל אביב | מכבי תל אביב | 1:3 | |
| 1941 | מכבי תל אביב | הפועל תל אביב | 1:2 | |
| 1942 | בית"ר תל אביב | מכבי חיפה | 1:12 | |
| גביע המלחמה[11] | 1943 | חיל התותחנים (Gunners) | הפועל ירושלים | 1:7 |
| 1944/1945[12] | הפועל תל אביב | הפועל פתח תקווה | 0:1[ג] | |
| הגביע הארץ ישראלי | 1945/1946 | מכבי תל אביב | הפועל ראשון לציון | 1:3 ו-0:3[ד] |
| 1946/1947 | מכבי תל אביב | בית"ר תל אביב | 0:3 (טכני)[ה] | |
- ^ הפועל תל אביב ניצחה את משחק הגמר אך שיתפה שחקן שלא כחוק והגביע חולק בין שתי הקבוצות - כל אחת החזיקה בו חצי שנה.
- ^ במצב של 0–1 לטובת חיפה פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר לטובת המשטרה הבריטית. שחקני חיפה ירדו מהמגרש ובית הדין של ההתאחדות פסק על ניצחון טכני לקבוצת המשטרה.
- ^ במהלך המשחק, כאשר הובילה הפועל תל אביב 0:1 על הפועל פתח תקווה, החל אחד משחקני הפועל פתח תקווה, משה קופלמן, לגדף את השופט מר בורגר. בתגובה הרחיק השופט את השחקן, אך הלן סירב לצאת מתחומי המגרש וגרם להפרעה להמשך המשחק, וכל זאת מספר דקות לסיום המשחק. בסופו של דבר נטש השופט את המשחק דקה וחצי לפני סיומו בתוצאה הנ"ל שבסופו של דבר התקבלה כתוצאה הסופית של המשחק.
- ^ בעונה זו נקבע שישוחקו שני משחקים
- ^ במצב של 2–3 למכבי, טענה קבוצת בית"ר לשער שוויון. במהומה שנוצרה חטף שחקן בית"ר, יום טוב מנשרוב, את הגביע. המשחק הופסק, ובסופו של דבר הוענק למכבי תל אביב ניצחון טכני[13].
לאחר הקמת מדינת ישראל
טבלת זכיות עריכה
בסוגריים: זכיות/הגעה לגמר מקום המדינה והלאה בלבד
| גביעים לפי קבוצות |
|---|
|
| מקום | קבוצה | זכיות | סגנויות |
|---|---|---|---|
| 1 | מכבי תל אביב | 24 (18) | 13 (10) |
| 2 | הפועל תל אביב | 16 (10) | 9 (7) |
| 3 | בית"ר ירושלים | 8 | 4 |
| 4 | מכבי חיפה | 6 | 11 (10) |
| 5 | הפועל חיפה | 4 | 5 (4) |
| 6 | בני יהודה תל אביב | 4 | 4 |
| 7 | הפועל באר שבע | 3 | 3 |
| 8 | הפועל כפר סבא | 3 | 0 |
| 9 | הפועל פתח תקווה | 2 | 7 (6) |
| 10 | מכבי פתח תקווה | 2 (1) | 3 (2) |
| 11 | בית"ר תל אביב | 2 (0) | 2 (1) |
| 12 | הכח רמת גן | 2 | 1 |
| 13 | הפועל רמת-גן גבעתיים | 2 | 0 |
| 14 | מכבי נתניה | 1 | 5 |
| 15 | הפועל ירושלים | 1 | 3 (2) |
| 16 | עירוני קריית שמונה | 1 | 1 |
| מכבי חשמונאי ירושלים | 1 (0) | 1 (0) | |
| 18 | הפועל לוד | 1 | 0 |
| הפועל יהוד | 1 | 0 | |
| בני סכנין | 1 | 0 | |
| חיל התותחנים (Gunners) | 1 (0) | 0 | |
| המשטרה הבריטית | 1 (0) | 0 | |
| 23 | שמשון תל אביב | 0 | 3 |
| 24 | הפועל ראשון לציון | 0 | 2 (1) |
| 25 | הפועל אשקלון | 0 | 1 |
| מכבי הרצליה | 0 | 1 | |
| מכבי רמת עמידר | 0 | 1 | |
| מכבי שעריים | 0 | 1 | |
| מכבי יפו | 0 | 1 | |
| הכח תל אביב | 0 | 1 (0) | |
| הפועל דרום תל אביב | 0 | 1 (0) | |
| הגדוד ה-48 | 0 | 1 (0) |
זכיות לפי עיר עריכה
| מקום | עיר | זכיות | סגנויות | קבוצות זוכות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | תל אביב-יפו | 46 | 34 | מכבי תל אביב (24, 13), הפועל תל אביב (16, 9), בני יהודה תל אביב (4, 4), בית"ר תל אביב (2, 2), שמשון תל אביב (0, 3), הכח תל אביב (0, 1), הפועל דרום תל אביב (0, 1), מכבי יפו (0, 1) |
| 2 | חיפה | 10 | 15 | מכבי חיפה (6, 10), הפועל חיפה (4, 5) |
| 3 | ירושלים | 10 | 8 | בית"ר ירושלים (8, 4), הפועל ירושלים (1, 3), מכבי חשמונאי ירושלים (1, 1) |
| 4 | פתח תקווה | 4 | 10 | הפועל פתח תקווה (2, 7), מכבי פתח תקווה (2, 3) |
| רמת גן | 4 | 2 | הכח רמת גן (2, 1), הפועל רמת-גן גבעתיים (2, 0), מכבי רמת עמידר (0, 1) | |
| 6 | באר שבע | 3 | 3 | הפועל באר שבע (3, 3) |
| 7 | כפר סבא | 3 | 0 | הפועל כפר סבא (3, 0) |
| 8 | נתניה | 1 | 5 | מכבי נתניה (1, 5) |
| קריית שמונה | 1 | 1 | עירוני קריית שמונה (1, 1) | |
| לוד | 1 | 0 | הפועל לוד (1, 0) | |
| יהוד | 1 | 0 | הפועל יהוד (1, 0) | |
| סח'נין | 1 | 0 | בני סכנין (1, 0) | |
| 13 | ראשון לציון | 0 | 3 | הפועל ראשון לציון (0, 3) |
| 14 | אשקלון | 0 | 1 | הפועל אשקלון (0, 1) |
| הרצליה | 0 | 1 | מכבי הרצליה (0, 1) | |
| רחובות | 0 | 1 | מכבי שעריים (0, 1) |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גביע המדינה בכדורגל- גביע המדינה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- א. בן-חנה, סיפורו של הגביע הישראלי לכדורגל, דבר, 7 ביולי 1957
הערות שוליים עריכה
- ^ יניב טוכמן, בוטלו משחקי הגומלין ברבע גמר גביע המדינה, החלטות חדשות לשיפור השירות לאוהדים, באתר וואלה!, 26 בדצמבר 2019
- ^ בספורט: "הפועל" ת"א - המעופפים רמלה 2:6, הארץ, 24 בינואר 1929
- ^ משחקי הבכורה בכדור רגל, דואר היום, 20 ביולי 1923
- ^ בעולם הספורט, דבר, 31 באוגוסט 1928
- ^ הגביע ל"הפועל", דבר, 27 במאי 1928
- ^ בית"ר ת"א זכתה בגביע א"י לשנת תש"ב, המשקיף, 5 ביולי 1942
- ^ שתי קבוצות בית"ר ב"גביע המלחמה", המשקיף, 14 באפריל 1943
- ^ משחקי כדורגל מטעם ההתאחדות על גביע המדינה, דבר, 18 במרץ 1949
- ^ דורון בן דור, המפעל שלו: ורמוט שיאן הזכיות בגביע המדינה, באתר ONE, 9 במאי 2018
- ^ מחזיקות גביע באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ גרסה זו של גביע המדינה התקיימה במשך שנתיים במהלך מלחמת העולם השנייה ולא הוכרה רשמית בתחילה על ידי ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל. ההתאחדות לכדורגל בישראל מכירה בתחרות זו באופן רשמי ומחשיבה אותה כחלק מההיסטוריה של גביע המדינה
- ^ גביע זה הוחרם על ידי קבוצות מרכז בית"ר שהסתכסכו עם ההתאחדות בעקבות עונש כבד לטענתם שהוטל על אחד משחקני בית"ר תל אביב
- ^ אשר גולדברג, מנשרוב חטף את הגביע לכמה דקות, אוהד מכבי ל-40 שנה, באתר הארץ, 6 במרץ 2005
- ^ המפעל לא הגיע לסיומו ועל כן לא נקבעה זוכה
- ^ הטורניר החל במרץ 1953 והועבר לעונת המשחקים הבאה
- ^ הטורניר החל ב-11 בפברואר 1956 והועבר לעונת המשחקים הבאה
- ^ הטורניר הועבר לעונת המשחקים הבאה