גביע בילי ג'ין קינג
גביע בילי ג'ין קינג (באנגלית: Billie Jean King Cup, בעבר גביע הפדרציה וגביע הפד) הוא תחרות שנתית בטניס לנבחרות נשים, המקבילה הנשית של גביע דייוויס. התחרות, המאורגנת על ידי פדרציית הטניס הבינלאומית (ITF), נערכה לראשונה בשנת 1963, ומאז התקיימה כל שנה, אך מתכונת התחרות השתנתה מספר פעמים.
 לוגו התחרות | |
 | |
| ענף | טניס |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1963 |
| ארגון מפעיל | ITF |
| מספר מתמודדים | 8 (בבית העליון) |
| שמות קודמים | גביע הפדרציה |
| זוכה |
 איטליה |
| הכי הרבה זכיות |
 ארצות הברית (18 זכיות) |
| מפעל מקביל | גביע דייוויס |
| billiejeankingcup.com | |
  | |
 טורנירי טניס מקצועני | ||
|---|---|---|
| ||
| גברים (ATP) | נשים (WTA) | |
סבב ה-ATP
|
סבב ה-WTA
| |
מבנה ושיטת התחרות
עריכההמתכונת הנוכחית דומה למתכונת של גביע דייוויס, וכוללת שני בתים עולמיים (בית עולמי ובית עולמי 2, 8 נבחרות בכל אחד מהבתים) ובתים אזוריים.
בבתים העולמיים המפגשים נערכים במתכונת דומה למדי למפגשים בגביע דייוויס, בכל מפגש כזה מתקיימים 4 משחקי יחידות ומשחק זוגות אחד, אך בשונה מגביע דייוויס התחרות נמשכת יומיים ולא שלושה ימים, ומשחק הזוגות מתקיים לאחר משחקי היחידים ביום השני. בגביע הפדרציה המשחקים נערכים בשיטת "הטובה מ-3 מערכות" כנהוג במשחקי נשים.
בבתים האזוריים נערכים טורנירים במקום אחד בהשתתפות נבחרות רבות (עד 16 נבחרות), כמו בבתים 3 ו-4 בגביע דייוויס, וכל מפגש כולל 2 משחקי יחידות ומשחק זוגות המתקיימים באותו יום.
בלוח השנה של הטניס העולמי מוקדשים 2 שבועות למשחקי גביע הפדרציה, בשבוע הראשון (בדרך כלל בפברואר) מתקיימים הסיבוב הראשון בבתים העולמיים ומשחקים בבתים האזוריים, ובשבוע השני (בדרך כלל באפריל) שלב חצי הגמר בבית העולמי (הבית העליון) ומשחקי הפליי-אוף הקובעים איזה נבחרות ישחקו בבתים העולמיים בשנה הבאה. שלב הגמר מתקיים בחודש נובמבר.
מבנה
עריכהמבנה התחרות המעודכן לשנת 2022.
| רמה | בתים | ||
|---|---|---|---|
| 1 | משחקי הגמר 12 מדינות משחקות על התואר | ||
| שלב מוקדם של משחקי הגמר 18 מדינות 9 מדינות עולות למשחקי הגמר | |||
| 2 | פלייאוף למשחקי הבית לשנה הבאה 14 מדינות 8 מדינות עולות למשחקי הגמר 4 מדינות יורדות לבית אזורי 1 | ||
| 3 | בית אזורי 1 אמריקה ±8 מדינות מדינה אחת עולה לפלייאוף 2 מדינות יורדות לבית אזורי 2 |
בית אזורי 1 אירופה/אפריקה ±16 מדינות 2 מדינות עולות לפלייאוף 2 מדינות יורדות לבית אזורי 2 |
בית אזורי 1 אסיה/אוקיאניה ±8 מדינות מדינה אחת עולה לפלייאוף 2 מדינות יורדות לבית אזורי 2 |
| 4 | בית אזורי 2 אמריקה ±6 מדינות 2 מדינות עולות לבית אזורי 1 |
בית אזורי 2 אירופה/אפריקה ±8 מדינות 2 מדינות עולות לבית אזורי 1 2 מדינות יורדות לבית אזורי 3 |
בית אזורי ה2 אסיה/אוקיאניה ±4 מדינות 2 מדינות עולות לבית אזורי 1 |
| 5 | בית אזורי 3 אירופה/אפריקה ±12 מדינות 2 מדינות עולות לבית אזורי 2 |
||
היסטוריה
עריכהמתכונת התחרות
עריכהב-1990 בעקבות גידול הנבחרות המשתתפות היה צורך ב-2 סיבובים מוקדמים לקביעת 32 נבחרות שישתתפו בתחרות הראשית. כמקובל היה גם סבב תנחומים שבו השתתפו גם מנצחי סיבוב הראשון של המוקדמות.
ב-1991 בעקבות גידול הנבחרות המשתתפות 32 קבוצות ערכו 2 סיבובים בהם נקבעו שמונה נבחרות שיועלו לתחרות הראשית. הם הצטרפו ל-24 קבוצות שהעפילו ישירות לתחרות הראשית שהתקיימה במסגרת "הבית העולמי". בסיום התחרות של הבית העולמי נערכו משחקים נוספים בהם נקבעו 4 קבוצות (ברזיל, פורטוגל, יוון ויוגוסלביה) שבגביע הפדרציה 1992 יחלו את התחרות מהתמודדות אזורית.
מ-1992 בעקבות גידול הנבחרות תחילה נערכו תחרויות אזוריות: בית אמריקה,* בית אסיה/אוקיאניה ובית אירופה/אפריקה. משחקי הבית העולמי בהשתתפות 32 קבוצות נערכו בגרמניה. בסיום התחרות של הבית העולמי נערכו משחקים נוספים בהם נקבעו קבוצות שבגביע הבא יחלו את התחרות בבית העולמי, כשיתר הקבוצות ירדו לתחרויות אזוריות.
מ-1995 מתכונת התחרות הייתה דומה למתכונת תחרות גביע דייוויס, כשבית עולמי א' כלל 8 קבוצות ובית עולמי ב' כלל 8 קבוצות. בית עולמי א' כלל 8 קבוצות שהתחרו בעונה הקודמת ברבע הגמר. בית עולמי ב' כלל 8 קבוצות שהפסידו בשמינית גמר של העונה הקודמת. ארבע נבחרות של בית עולמי א' שהפסידו בסיבוב הראשון התחרו עם ארבע קבוצות של בית עולמי ב' שניצחו בסיבוב הראשון התחרו על השתתפות בבית עולמי א' בשנת 1996. יתר הקבוצות התחרו בבתים אזוריים (בית אמריקה בית אסיה/אוקיאניה ובית אירופה/אפריקה). כל מפגש בין הנבחרות כלל 5 משחקים.
בעקבות הכוונה בשנת 2000 לבטל בית עולמי ב' ולהגדיל בית עולמי א', 5 קבוצות מבית עולמי ב' העפילו בית עולמי. יתר הקבוצות התחרו בבתים אזוריים (בית אמריקה בית אסיה/אוקיאניה ובית אירופה/אפריקה). כל מפגש בין הנבחרות כלל 5 משחקים.
ב-2000 מתכונת התחרות שונתה לעומת המתכונת שהייתה מאז שנת 1995. הבית העליון (בית עולמי) כלל 13 קבוצות. הם התחרו ב-3 בתים. מנצחי הבתים ונבחרת ארצות הברית נפגשו בפיינל פור שנערך בלס ווגס. כל מפגש בין הנבחרות כלל 3 משחקים, רק מפגש הגמר כלל 5 משחקים. יתר הקבוצות התחרו בבתים אזוריים (בית אמריקה בית אסיה/אוקיאניה ובית אירופה/אפריקה).
ב-2001 מתכונת התחרות שונתה לעומת המתכונת שהייתה בעונה הקודמת. כל המפגשים כללו 3 משחקים. הבית העליון (בית עולמי) צומצם ל-8 קבוצות. משתתפי פיינל פור של העונה הקודמת העפילו ישירות לשלב הגמר. יתר 9 נבחרות של הבית העולמי 2000 התחרו עם מנצחי תחרויות האזוריות על מקומות בשלב הגמר. בתחרות זו עלו צרפת, ארגנטינה, רוסיה ואוסטרליה. בעקבות פרישת ארצות הברית לנבחרות אלו התווספה גרמניה. הנבחרות התמודדות בשני בתים על עליה למשחק הגמר. יתר הקבוצות התחרו בבתים אזוריים (בית אמריקה בית אסיה/אוקיאניה ובית אירופה/אפריקה).
ב-2002 מתכונת התחרות שונתה לעומת המתכונת שהייתה בעונה הקודמת ולמעשה חזרה למתכונת שהייתה בשנים 1995-1999. כל המפגשים כללו 5 משחקים. בית עולמי כלל 16 קבוצות. יתר הקבוצות התחרו בבתים אזוריים (בית אמריקה בית אסיה/אוקיאניה ובית אירופה/אפריקה). לקראת סיום העונה 8 קבוצות מהבית העולמי נפגשו עם 8 קבוצות שעלו מתחרויות האזוריות והתמודדו על מקום בבית עולמי בעונה הבאה.
ב-2005 מתכונת התחרות הייתה זהה למתכונת שהייתה בסוף שנות ה-90. כל המפגשים כללו 5 משחקים. בית עולמי א' כלל 8 קבוצות ועוד 8 קבוצות היו בבית עולמי ב'. יתר הקבוצות התחרו בבתים אזוריים (בית אמריקה בית אסיה/אוקיאניה ובית אירופה/אפריקה). לקראת סיום העונה 4 קבוצות מהבית העולמי א' נפגשו עם 4 קבוצות מבית עולמי ב' על הזכות להתמודד בבית עולמי א' בעונת 2006.
רשימת הגמרים בעבר
עריכה| מקרא - הערות וסוגי משטחים | |
|---|---|
| ד | משטח דשא |
| ח | משטח חימר |
| ש | משטח שטיח (מרופד) |
| ק | משטח קשה |
| X-פ | מגרש בחלל סגור (פנימי) |
| גביע הפדרציה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שנה | מנצחת | תוצאה | סגנית | מיקום הגמר (סוג משטח) | מיקום התחרות |
| 1963 | ארצות הברית
|
2 – 1 |  אוסטרליה
|
קווינס קלוב (ד) | לונדון, הממלכה המאוחדת |
| 1964 | אוסטרליה
|
2 – 1 | ארצות הברית
|
מועדון הקריקט ג'רמנטאון (ד) | פילדלפיה, ארצות הברית |
| 1965 | אוסטרליה
|
2 – 1 | ארצות הברית
|
אצטדיון קויונג (ד) | מלבורן, אוסטרליה |
| 1966 | ארצות הברית
|
3 – 0 |  מערב גרמניה
|
טורין פרס ספורטינג קלוב (ח) | טורינו, איטליה |
| 1967 | ארצות הברית
|
2 – 0 |  בריטניה
|
מגרש הטניס בלאו-ווייס (ח) | ברלין המערבית, גרמניה המערבית |
| 1968 | אוסטרליה
|
3 – 0 |  הולנד
|
אצטדיון רולאן גארוס (ח) | פריז, צרפת |
| 1969 | ארצות הברית
|
2 – 1 | אוסטרליה
|
מועדון הטניס של אתונה (ח) | אתונה, יוון |
| 1970 | אוסטרליה
|
3 – 0 | מערב גרמניה
|
מגרש הטניס של פרייבורג (ח) | פרייבורג, גרמניה המערבית |
| 1971 | אוסטרליה
|
3 – 0 | בריטניה
|
מגרש הטניס בפארק קינגס (ד) | פרת', אוסטרליה |
| 1972 |  דרום אפריקה
|
2 – 1 | בריטניה
|
אצטדיון אליס פארק (ח) | יוהנסבורג, דרום אפריקה |
| 1973 | אוסטרליה
|
3 – 0 | דרום אפריקה
|
מגרש הטניס באד הומבורג (ח) | באד הומבורג, גרמניה המערבית |
| 1974 | אוסטרליה
|
2 – 1 | ארצות הברית
|
מגרש הטניס של נאפולי (ח) | נאפולי, איטליה |
| 1975 |  צ'כוסלובקיה
|
3 – 0 | אוסטרליה
|
מגרש החימר אייקסוויז (ח) | אקס-אן-פרובאנס, צרפת |
| 1976 | ארצות הברית
|
2 – 1 | אוסטרליה
|
ספקטרום (ש-פ) | פילדלפיה, ארצות הברית |
| 1977 | ארצות הברית
|
2 – 1 | אוסטרליה
|
דבונשייר פארק (ד) | איסטבורן, הממלכה המאוחדת |
| 1978 | ארצות הברית
|
2 – 1 | אוסטרליה
|
אצטדיון קויונג (ד) | מלבורן, אוסטרליה |
| 1979 | ארצות הברית
|
3 – 0 | אוסטרליה
|
ר.ש.א קלוב קאמפו (ח) | מדריד, ספרד |
| 1980 | ארצות הברית
|
3 – 0 | אוסטרליה
|
מועדון הטניס רוט-ווייס (ח) | ברלין המערבית, גרמניה המערבית |
| 1981 | ארצות הברית
|
3 – 0 | בריטניה
|
מועדון המחבט של טמגאוואה (ח) | טוקיו, יפן |
| 1982 | ארצות הברית
|
3 – 0 | מערב גרמניה
|
מועדון דקתלון (ק) | סנטה קלרה, ארצות הברית |
| 1983 | צ'כוסלובקיה
|
2 – 1 | מערב גרמניה
|
מגרש הטניס של אלביסגואטי (ח) | ציריך, שווייץ |
| 1984 | צ'כוסלובקיה
|
2 – 1 | אוסטרליה
|
מועדון הספורט פינחיירוס (ח) | סאו פאולו, ברזיל |
| 1985 | צ'כוסלובקיה
|
2 – 1 | ארצות הברית
|
מגרש הטניס של נגויה גרין (ק) | נגויה, יפן |
| 1986 | ארצות הברית
|
3 – 0 | צ'כוסלובקיה
|
אצטדיון סטבניץ' (ח) | פראג, צ'כוסלובקיה |
| 1987 | מערב גרמניה
|
2 – 1 | ארצות הברית
|
מגרשי הטניס של הוליבורן (ק) | ונקובר, קנדה |
| 1988 | צ'כוסלובקיה
|
2 – 1 |  ברית המועצות
|
פלינדרס פארק (ק) | מלבורן, אוסטרליה |
| 1989 | ארצות הברית
|
3 – 0 |  ספרד
|
אריאקה פורסט פארק סנטר (ק) | טוקיו, יפן |
| 1990 | ארצות הברית
|
2 – 1 | ברית המועצות
|
פיץ' טרי ווט (ק) | אטלנטה, ארצות הברית |
| 1991 | ספרד
|
2 – 1 | ארצות הברית
|
מרכז הטניס של נוטינגהאם (ק) | נוטינגהאם, הממלכה המאוחדת |
| 1992 | גרמניה
|
2 – 1 | ספרד
|
אצטדיון הטניס וואלדסטאדיון (ח) | פרנקפורט, גרמניה |
| 1993 | ספרד
|
3 – 0 | אוסטרליה
|
אצטדיון הטניס וואלדסטאדיון (ח) | פרנקפורט, גרמניה |
| 1994 | ספרד
|
3 – 0 | ארצות הברית
|
אצטדיון הטניס וואלדסטאדיון (ח) | פרנקפורט, גרמניה |
| גביע פד | |||||
| שנה | מנצחת | תוצאה | סגנית | מיקום הגמר (סוג משטח) | מיקום התחרות |
| 1995 | ספרד
|
3 – 2 | ארצות הברית
|
מגרש הטניס של ולנסיה (ח) | ולנסיה, ספרד |
| 1996 | ארצות הברית
|
5 – 0 | ספרד
|
מרכז הכנסים של אטלנטיק סיטי (ש-פ) | אטלנטיק סיטי, ארצות הברית |
| 1997 |  צרפת
|
4 – 1 | הולנד
|
היכל ברבאנט (ש-פ) | דן בוס, הולנד |
| 1998 | ספרד
|
3 – 2 |  שווייץ
|
היכל פלקספו (ק-פ) | ז'נבה, שווייץ |
| 1999 | ארצות הברית
|
4 – 1 |  רוסיה
|
אצטדיון הטניס טאובה (ק) | סטנפורד, ארצות הברית |
| 2000 | ארצות הברית
|
5 – 0 | ספרד
|
מרכז הכנסים של מנדליי ביי (ש-פ) | לאס וגאס, ארצות הברית |
| 2001 |  בלגיה
|
2 – 1 | רוסיה
|
פארק פריאל חואן קרלוס הראשון (ח-פ) | מדריד, ספרד |
| 2002 |  סלובקיה
|
3 – 1 | ספרד
|
פאלאסיו דה קונגרסוס (ק-פ) | גראן קנריה, ספרד |
| 2003 | צרפת
|
4 – 1 | ארצות הברית
|
קומפלקס הספורט אולימפיסקי (ש-פ) | מוסקבה, רוסיה |
| 2004 | רוסיה
|
3 – 2 | צרפת
|
אצטדיון הקרח קרילאטסקוה (ש-פ) | מוסקבה, רוסיה |
| 2005 | רוסיה
|
3 – 2 | צרפת
|
מגרש פיליפ שאטרייה (ח) | פריז, צרפת |
| 2006 | איטליה
|
3 – 2 | בלגיה
|
ספירודרום (ק-פ) | שרלרואה, בלגיה |
| 2007 | רוסיה
|
4 – 0 | איטליה
|
לוזחינקי פלאס אוף ספורטס (ק-פ) | מוסקבה, רוסיה |
| 2008 | רוסיה
|
4 – 0 | ספרד
|
קלוב דה קמפו ויה דה מדריד (ח) | מדריד, ספרד |
| 2009 | איטליה
|
4 – 0 | ארצות הברית
|
סירקולו דל טניס (ח) | רג'ו די קלבריה, איטליה |
| 2010 | איטליה
|
3 – 1 | ארצות הברית
|
סן דייגו ספורטס ארנה (ק-פ) | סן דייגו, ארצות הברית |
| 2011 | צ'כיה
|
3 – 2 | רוסיה
|
קומפלקס הספורט אולימפיסקי (ש-פ) | מוסקבה, רוסיה |
| 2012 | צ'כיה
|
3 – 1 |  סרביה
|
O2 ארנה (ק-פ) | פראג, צ'כיה |
| 2013 | איטליה
|
4 – 0 | רוסיה
|
מועדון הטניס קליארי | קליארי, איטליה |
| 2014 | צ'כיה
|
3 – 1 | גרמניה
|
O2 ארנה (ק-פ) | פראג, צ'כיה |
| 2015 | צ'כיה
|
3 – 2 | רוסיה
|
O2 ארנה (ק-פ) | פראג, צ'כיה |
| 2016 | צ'כיה
|
3 – 2 | צרפת
|
רהינוס ספורט (ק-פ) | שטרסבורג, צרפת |
| 2017 | ארצות הברית
|
3 – 2 |  בלארוס
|
צ'יזובקה ארנה (ק-פ) | מינסק, בלארוס |
| 2018 | צ'כיה
|
3 – 0 | ארצות הברית
|
O2 ארנה (ק-פ) | פראג, צ'כיה |
| 2019 | צרפת
|
3 – 2 | אוסטרליה
|
RAC ארנה (ק) | פרת', אוסטרליה |
| גביע בילי ג'ין קינג | |||||
| שנה | מנצחת | תוצאה | סגנית | מיקום הגמר (סוג משטח) | מיקום התחרות |
| 2020-2021 | איגוד הטניס הרוסי[1] | 2 – 0 | שווייץ
|
O2 ארנה (ק-פ) | פראג, צ'כיה |
| 2022 | שווייץ
|
2 – 0 | אוסטרליה
|
אצטדיון האמירויות (ק-פ) | גלאזגו, סקוטלנד |
| 2023 |  קנדה
|
2 – 0 | איטליה
|
אצטדיון לה קרטוחה (ק-פ) | סביליה, ספרד |
| 2024 | איטליה
|
2 – 0 | סלובקיה
|
פלאסיו דה דפורטס חוסה מריה מרטין קרפנה (ק-פ) | מלאגה, ספרד |
הישגים
עריכההישגים קבוצתיים
עריכה| מדינה | שנות זכייה | מקום שני |
|---|---|---|
| ארצות הברית
|
1963, 1966, 1967, 1969, 1976, 1977, 1978, 1979, 1980, 1981, 1982, 1986, 1989, 1990, 1996, 1999, 2000 2017 (18) | 1964, 1965, 1974, 1985, 1987, 1991, 1994, 1995, 2003, 2009, 2010, 2018 (12) |
| צ'כיה[2]
|
1975, 1983, 1984, 1985, 1988, 2011, 2012, 2014, 2015, 2016, 2018 (11) | 1986 (1) |
| אוסטרליה
|
1964, 1965, 1968, 1970, 1971, 1973, 1974 (7) | 1963, 1969, 1975, 1976, 1977, 1978, 1979, 1980, 1984, 1993, 2019, 2022 (12) |
| רוסיה[3]
|
2004, 2005, 2007, 2008, 2021 (5) | 1988, 1990, 1999, 2001, 2011, 2013, 2015 (7) |
| ספרד
|
1991, 1993, 1994, 1995, 1998 (5) | 1989, 1992, 1996, 2000, 2002, 2008 (6) |
| איטליה
|
2006, 2009, 2010, 2013,2024 (5) | 2007, 2023 (2) |
| גרמניה[4]
|
1987, 1992 (2) | 1966, 1970, 1982, 1983, 2014 (5) |
| צרפת
|
1997, 2003, 2019 (3) | 2004, 2005, 2016 (3) |
 דרום אפריקה
|
1972 (1) | 1973 (1) |
| בלגיה
|
2001 (1) | 2006 (1) |
| שווייץ
|
2022 | 1998, 2021 (2) |
| סלובקיה
|
2002 (1) | 2024 (1) |
| קנדה
|
2023 (1) | (0) |
| בריטניה
|
(0) | 1967, 1971, 1972, 1981 (4) |
| הולנד
|
(0) | 1968, 1997 (2) |
| סרביה
|
(0) | 2012 (1) |
| בלארוס
|
(0) | 2017 (1) |
- זכיות ברצף
- 7, ארצות הברית, 1976–1982
- גמרים רצופים
- מספר משחקונים הגדול ביותר בהתמודדות
דירוג
עריכה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שחקנית הצעירה
- דניס פנגופולוס, יוון, 12 שנה ו-360 יום.*כיום גיל המינימום הוא 14
- שחקנית מבוגרת
- גיל באטרפילד, ברמודה, 52 שנה ו-162 יום.
- הכי הרבה משחקים
- 100, ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו, ספרד.
- הכי הרבה התמודדויות
- הכי הרבה ניצחונות
- סה"כ: 72, ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו, ספרד.
- יחידות: 50, ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו, ספרד.
- זוגות: 38, לריסה ניילנד, רוסיה/לטביה.
ישראל בתחרויות
עריכה
ערך מורחב – נבחרת גביע בילי ג'ין קינג של ישראל
ב-1972 השתתפה ישראל לראשונה בתחרות.
בשנת 2007 העפילה הנבחרת לראשונה בתולדותיה לבית העולמי העליון, שבו משחקות שמונה נבחרות טניס הנשים הטובות ביותר בעולם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גביע בילי ג'ין קינג
גביע בילי ג'ין קינג, ברשת החברתית פייסבוק
גביע בילי ג'ין קינג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גביע בילי ג'ין קינג, ברשת החברתית אינסטגרם
גביע בילי ג'ין קינג, סרטונים בערוץ היוטיוב- גביע בילי ג'ין קינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ רוסיה, שהושעתה מכלל תחרויות הספורט עקב הפלישה לאוקראינה, הורשתה להשתתף בכל זאת, כל עוד לא השתמשו בשם, בדגל או בהמנון של רוסיה והשתתפה בשם "איגוד הטניס הרוסי"
- ^ כולל תארים של נבחרת צ'כוסלובקיה
- ^ כולל תארים של נבחרת ברית המועצות, ונבחרת איגוד הטניס הרוסי שהתחרה במקום נבחרת רוסיה בגלל הרחקתה מהמפעלים הספורטיביים
- ^ כולל תארים של נבחרת גרמניה המערבית
- ^ http://www.fedcup.com/about/records.asp