גביע המלך הספרדי

טורניר כדורגל
(הופנה מהדף גביע המלך)

גביע המלךספרדית: Copa del Rey, ידוע גם בתור La Copa, הגביע) הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורגל הספרדי, אחרי ליגת העל הספרדית. בטורניר משתתפות 83 קבוצות ספרדיות.

גביע המלך הספרדי
Copa del Rey
סמל גביע המלך הספרדי משנת 2012
סמל גביע המלך הספרדי משנת 2012
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1902 (לא רשמי)
1903 (רשמי)
ארגון מפעיל התאחדות הכדורגל הספרדית
מספר מתמודדים 83
מדינות משתתפות ספרדספרד  ספרד
שמות קודמים גביע מועצת העיר מדריד
(1904-1903)

גביע המלך אלפונסו ה-13
(1932-1905)

הגביע הספרדי
(בזמן הרפובליקה הספרדית השנייה)

גביע הגנרל
(בזמן שלטונו של הגנרל פרנקו)
אלוף/ה נוכחי/ת ברצלונה (2020/2021)
הכי הרבה זכיות ברצלונה
(31 זכיות)
מפעל מקביל הליגה הספרדית
אתר האינטרנט הרשמי
סמל גביע המלך הספרדי עד שנת 2012

התחרות נוסדה באופן רשמי בשנת 1903, מה שהופך אותה לתחרות הכדורגל הספרדית הוותיקה ביותר. בדרך כלל, זוכת גביע המלך תשתתף בליגה האירופית, אלא אם כן היא העפילה לליגת האלופות.

ברצלונה היא מחזיקת הגביע הנוכחית, שזכתה בו בפעם ה-31, לאחר שניצחה 0–4 בגמר את אתלטיק בילבאו באצטדיון האולימפי שבסביליה.

שיטת המשחקעריכה

החל מהעונה הקרובה שיטת הגביע שונתה, בשלב המוקדמות מתמודדות קבוצות מהליגות הנמוכות (ליגה רביעית וליגות אזוריות) שהעפילו לגביע, כאשר בשלבים הבאים (החל מהשלב הראשון) מצטרפות כל קבוצות הליגה הראשונה, הליגה השנייה ומנצחות הבתים בליגה השלישית (ללא קבוצות מילואים), ארבע הקבוצות שהעפילו לסופר קאפ הספרדי שמצטרפות החל מהשלב השלישי. החל מהשלב השלישי ההגרלה היא בשיטת המזל כך שכל קבוצה יכולה לקבל קבוצה מאותה הליגה, אם שתי הקבוצות מליגות שונות המשחק יתקיים בביתה של הקבוצה מהליגה הנמוכה יותר ללא קשר להגרלה עצמה.

היסטוריהעריכה

בשנת 1902, תחרות תחת השם Copa de la Coronación, שוחקה לאחר שקרלוס פדרוס, לימים נשיא ריאל מדריד, הציע להקים טורניר כדורגל כדי לחגוג את הכתרתו של המלך אלפונסו השלושה עשר. ארבע קבוצות נוספות הצטרפו עם מדריד לתחרות: ברצלונה, אספניול, ניו פוטבול דה מדריד וביסקאיה (קבוצה שהורכבה משחקנים מהמועדונים אתלטיק קלוב ומועדון הכדורגל בילבאו) שניצחה בסופו של דבר את ברצלונה בגמר. גביע זה מוצג במוזיאון של אתלטיק בילבאו, והמועדון כולל את הניצחון ברשימת הכבוד שלו. עם זאת, זה לא נחשב ממש לחלק מגביע המלך, ופדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית לא מכירה בתחרות הזו כרשמית.[1]

גביע המלך היה האליפות הלאומית בכדורגל של ספרד מ-1903 עד הקמתה של הלה ליגה בשנת 1929. הגביע בתחילה היה ידוע בשם Copa del Ayuntamiento de Madrid (גביע מועצת העיר מדריד). בין 1905 ו-1932, הוא היה נקרא בשם Copa de Su Majestad El Rey Alfonso XIII (גביע הוד מלכותו, המלך אלפונסו השלושה עשר). בזמן הרפובליקה הספרדית השנייה, הגביע היה ידוע בשם Copa del Presidente de la República (גביע נשיא הרפובליקה) או Copa de España (הגביע הספרדי), ובמהלך שנות הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו, הוא היה ידוע בשם Copa de Su Excelencia El Generalísimo או Copa del Generalísimo (גביע הוד מעלתו, הגנרל או גביע הגנרל). אתלטיק בילבאו הוכרזו כזוכה בשנת 1904, לאחר שהיריבה שלה אספניול דה מדריד לא הופיעה למשחק. ב-1910 ו-1913, היה פיצול בין המועדונים והיו שתי התאחדויות יריבות, "אוניון אספניולה דה קלאב דה פוטבול" (UECF), ואת "פדרסיון אספניולה דה פוטבול" (FEF, ההתאחדות הספרדית), שארגנו שתי תחרויות יריבות, גביע ה-UECF ואת גביע ה-FEF. בשנת 1937, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, מועדונים באזור הרפובליקני של ספרד ארגנו טורניר שנקרא "קופה דה לה אספניה ליברה", לבאנטה ניצחה יריבתה העירונית ולנסיה 1-0 בגמר. (אם כי בשנת 2007 הפרלמנט הספרדי דחק בהתאחדות הכדורגל הספרדית להכיר בגביע הזה כרשמי, ואז זה יחשב כזכייה בגביע המלך עבור לבאנטה,[2] ההתאחדות עדיין לא החליטה).

בשל המחלוקת על התחרות ב-1902, הנתונים על כמות הזכיות והסגנויות של כמה קבוצות הם גם במחלוקת. ברצלונה זכו בגביע 31 פעמים; אתלטיק בילבאו אחר כך, עם 24 או 23 זכיות, תלוי את מי שואלים. לאורך ההיסטוריה של התחרות, היו 12 גביעים בפועל. הגביעים הוענקו לצמיתות למועדונים שזכו בגביע שלוש פעמים ברציפות, או חמש בסך הכל, או מסיבות מיוחדות אחרות, כך שמתחילים בהכנתו של גביע חדש. לכן, חמישה גביעים הוענקו לברצלונה, שלושה לאתלטיק בילבאו ואחד לריאל מדריד. אתלטיק בילבאו שומרת את הגביע הראשון של התחרות שבו היא זכתה בשנת 1903, סביליה שומרת את גביע הגנרל הראשון משנת 1939 ואתלטיקו מדריד, שומרת את גביע הגנרל האחרון משנת 1976 לאחר מותו של פרנסיסקו פרנקו. בחודש דצמבר 2010, הגביע ניתן לסביליה, זוכת הגביע ב-2010, למזכרת לרגל זכייתה של נבחרת ספרד בגביע העולם בכדורגל באותה שנה.[3]

לפני הקמת הלה ליגה בשנת 1929, הגביע היה למעשה אליפות לאומית. קבוצות נכנסו לתחרות דרך הליגות האזוריות שלהם. במהלך השנים נעשה שימוש בפורמטים שונים כולל בשלב בתים. בניגוד לגביע האנגלי, כמות הקבוצות המשתתפות בגביע המלך מוגבלת. רק קבוצות מהלה ליגה, סגונדה דיויסן, כ-23 קבוצות מהסגונדה ב' ואלופות הבתים מהטרסה דיויסן (אם אלופת אחד הבתים היא קבוצת מילואים, אז הסגנית מאותו בית תשתתף) מורשים להתחרות בגביע. הסיבובים המוקדמים הם משחק אחד, ולקבוצות מהליגות הנמוכות ניתן יתרון ביתיות. שלב 32, שלב 16, רבע הגמר, וחצי הגמר משוחקים בשני משחקים בשיטת בית-חוץ. הגמר הוא משחק אחד המשוחק במקום נייטרלי. מחזיקת הגביע מעפילה לליגה האירופית ומשתתפת בסופר קאפ הספרדי בעונה הבאה.

הגביעעריכה

 
גביע המלך של עונת 2013/14

ב-22 בדצמבר 2010, באספה כללית יוצאת דופן של התאחדות הכדורגל הספרדית, סביליה ביקשה רשות מההתאחדות לשמור את הגביע בו הם זכו בגמר 2010, להנצחת זכייתה של נבחרת ספרד בגביע העולם בכדורגל באותה שנה בדרום אפריקה. היה לכך תקדים; ריאל מדריד הורשותה לשמור את גביע הרפובליקה האחרון (1936), סביליה, את גביע הגנרל הראשון (1939), ואתלטיקו מדריד, את גביע הגנרל האחרון (1976).

גביע חדש נעשה על ידי התכשיטן ממדריד פדריקו אלגרה. הגביע, עשוי מכסף, שוקל 15 ק"ג, והוא בגובה של 75 ס"מ. ב-21 באפריל 2011, ריאל מדריד הפכה לראשונה שזוכה בגביע החדש. במהלך החגיגות שלאחר המשחק, בכיכר פלאסה דה סיבלס, שחקן ריאל מדריד סרחיו ראמוס, הפיל בטעות את הגביע מראש אוטובוס דו-קומתי, והאוטובוס דרס אותו. עשר חתיכות נאספו על ידי אנשי כוחות החירום, לאחר שהרימו אותו מהקרקע. המועדון קיבל עותק שמוצג באצטדיון סנטיאגו ברנבאו.[4][5]

זכיות לפי שניםעריכה

עונה זוכה סגנית תוצאה אצטדיון
1902[6] ביסקאיה ברצלונה 2–1 היפודרומו, מדריד
1903 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 3–2 היפודרומו, מדריד
1904 אתלטיק בילבאו --- הגמר לא התקיים,
ואתלטיק זכתה אוטומטית
דל פיצ'ון, מדריד
1905 ריאל מדריד אתלטיק בילבאו 1–0 דל פיצ'ון, מדריד
1906 ריאל מדריד אתלטיק בילבאו 4–1 היפודרומו, מדריד
1907 ריאל מדריד ביסקאיה 1–0 היפודרומו, מדריד
1908 ריאל מדריד ריאל ויגו ספורטינג 2–1 אודונל, מדריד
1909 ריאל סוסיאדד אספניול דה מדריד 3–1 אודונל, מדריד
1910 FEF ברצלונה אספניול דה מדריד 3–2 דל פיצ'ון, מדריד
1910 UECF אתלטיק בילבאו ריאל סוסיאדד 1–0 אונדרטה, סן סבסטיאן
1911 אתלטיק בילבאו אספניול 3–1 חולסטה, גטצ'ו
1912 ברצלונה ריאל חימנסטיקה 2–0 לה אינדוסטריה, ברצלונה
1913 FEF ראסינג אירון אתלטיק בילבאו 1–0 אודונל, מדריד
1913 UECF ברצלונה ריאל סוסיאדד 2–1 לה אינדוסטריה, ברצלונה
1914 אתלטיק בילבאו אספניה דה ברצלונה 2–1 קוסטורבה, אירון
1915 אתלטיק בילבאו אספניול 5–0 אמוטה, אירון
1916 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 4–0 לה אינדוסטריה, ברצלונה
1917 ריאל מדריד ארנאס קלוב 2–1 לה אינדוסטריה, ברצלונה
1918 ריאל אוניון ריאל מדריד 2–0 אודונל, מדריד
1919 ארנאס קלוב ברצלונה 5–2 מארטינז קאמפוס, מדריד
1920 ברצלונה אתלטיק בילבאו 2–0 אל מולינון, חיחון
1921 אתלטיק בילבאו אתלטיקו מדריד 4–1 סן ממס, בילבאו
1922 ברצלונה ריאל אוניון 5–1 קוייה, ויגו
1923 אתלטיק בילבאו קלוב אירופה 1–0 לס קורטס, ברצלונה
1924 ריאל אוניון ריאל מדריד 1–0 אטוצ'ה, סן סבסטיאן
1925 ברצלונה ארנאס קלוב 2–0 ריינה ויקטוריה, סביליה
1926 ברצלונה אתלטיקו מדריד 3–2 מסטאייה, ולנסיה
1927 ריאל אוניון ארנאס קלוב 1–0 טוררו, סראגוסה
1928 ברצלונה ריאל סוסיאדד 3–1 אל סרדינרו, סנטנדר
1928/1929 אספניול ריאל מדריד 2–1 מסטאייה, ולנסיה
1930 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 3–2 מונז'ואיק, ברצלונה
1931 אתלטיק בילבאו ריאל בטיס 3–1 צ'מרטין, מדריד
1932 אתלטיק בילבאו ברצלונה 1–0 צ'מרטין, מדריד
1933 אתלטיק בילבאו ריאל מדריד 2–1 מונז'ואיק, ברצלונה
1934 ריאל מדריד ולנסיה 2–1 מונז'ואיק, ברצלונה
1935 סביליה סבאדל 3–0 צ'מרטין, מדריד
1936 ריאל מדריד ברצלונה 2–1 מסטאייה, ולנסיה
1937[6] לבאנטה ולנסיה 1–0 מונז'ואיק, ברצלונה
1936–1939
לא שוחק עקב מלחמת האזרחים בספרד.
1939 סביליה ראסינג פרול 6–2 מונז'ואיק, ברצלונה
1940 אספניול ריאל מדריד 3–2 ואיקאס, מדריד
1941 ולנסיה אספניול 3–1 צ'מרטין, מדריד
1942 ברצלונה אתלטיקו בילבאו 4–3 צ'מרטין, מדריד
1943 אתלטיקו בילבאו ריאל מדריד 1–0 מטרופוליטנו, מדריד
1944 אתלטיקו בילבאו ולנסיה 2–0 מונז'ואיק, ברצלונה
1944/1945 אתלטיקו בילבאו ולנסיה 3–2 מונז'ואיק, ברצלונה
1946 ריאל מדריד ולנסיה 3–1 מונז'ואיק, ברצלונה
1947 ריאל מדריד אספניול 2–0 ריאסור, לה קורוניה
1947/1948 סביליה סלטה ויגו 4–1 נואבו צ'מרטין, מדריד
1948/1949 ולנסיה אתלטיקו בילבאו 1–0 נואבו צ'מרטין, מדריד
1949/1950 אתלטיקו בילבאו ריאל ואיאדוליד 4–1 נואבו צ'מרטין, מדריד
1951 ברצלונה ריאל סוסיאדד 3–0 נואבו צ'מרטין, מדריד
1952 ברצלונה ולנסיה 4–2 נואבו צ'מרטין, מדריד
1952/1953 ברצלונה אתלטיקו בילבאו 2–1 נואבו צ'מרטין, מדריד
1954 ולנסיה ברצלונה 3–0 נואבו צ'מרטין, מדריד
1955 אתלטיקו בילבאו סביליה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1956 אתלטיקו בילבאו אתלטיקו מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1957 ברצלונה אספניול 1–0 מונז'ואיק, ברצלונה
1958 אתלטיקו בילבאו ריאל מדריד 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1958/1959 ברצלונה גרנדה 4–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1959/1960 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 3–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1960/1961 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 3–2 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1961/1962 ריאל מדריד סביליה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1962/1963 ברצלונה ריאל סרגוסה 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה
1963/1964 ריאל סרגוסה אתלטיקו מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1964/1965 אתלטיקו מדריד ריאל סרגוסה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1965/1966 ריאל סרגוסה אתלטיקו בילבאו 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1966/1967 ולנסיה אתלטיקו בילבאו 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1967/1968 ברצלונה ריאל מדריד 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1969 אתלטיקו בילבאו אלצ'ה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1969/1970 ריאל מדריד ולנסיה 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה
1970/1971 ברצלונה ולנסיה 4–3 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1971/1972 אתלטיקו מדריד ולנסיה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1972/1973 אתלטיקו בילבאו דפורטיבו קאסטיון 2–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1973/1974 ריאל מדריד ברצלונה 4–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1974/1975 ריאל מדריד אתלטיקו מדריד 0–0 (4–3 בפנדלים) ויסנטה קלדרון, מדריד
1975/1976 אתלטיקו מדריד ריאל סרגוסה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1976/1977 ריאל בטיס אתלטיק בילבאו 2–2 (8–7 בפנדלים) ויסנטה קלדרון, מדריד
1977/1978 ברצלונה לאס פאלמס 3–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1978/1979 ולנסיה ריאל מדריד 2–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1979/1980 ריאל מדריד קסטיליה‡‡ 6–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1980/1981 ברצלונה ספורטינג חיחון 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד
1981/1982 ריאל מדריד ספורטינג חיחון 2–1 חוסה סורייה, ואיאדוליד
1982/1983 ברצלונה ריאל מדריד 2–1 לה רומרדה, סראגוסה
1983/1984 אתלטיק בילבאו ברצלונה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1984/1985 אתלטיקו מדריד אתלטיק בילבאו 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1985/1986 ריאל סרגוסה ברצלונה 1–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1986/1987 ריאל סוסיאדד אתלטיקו מדריד 2–2 (4–2 בפנדלים) לה רומרדה, סראגוסה
1987/1988 ברצלונה ריאל סוסיאדד 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1988/1989 ריאל מדריד ריאל ואיאדוליד 1–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
1989/1990 ברצלונה ריאל מדריד 2–0 לואיס קזנובה, ולנסיה
1990/1991 אתלטיקו מדריד מיורקה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1991/1992 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 2–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1992/1993 ריאל מדריד ריאל סרגוסה 2–0 לואיס קזנובה, ולנסיה
1993/1994 ריאל סרגוסה סלטה ויגו 0–0 (5–4 בפנדלים) ויסנטה קלדרון, מדריד
1994/1995 דפורטיבו לה קורוניה ולנסיה 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1995/1996 אתלטיקו מדריד ברצלונה 1–0 (לאחר הארכה) לה רומרדה, סראגוסה
1996/1997 ברצלונה ריאל בטיס 3–2 (לאחר הארכה) סנטיאגו ברנבאו, מדריד
1997/1998 ברצלונה מיורקה 1–1 (5–4 בפנדלים) מסטאייה, ולנסיה
1998/1999 ולנסיה אתלטיקו מדריד 3–0 האצטדיון האולימפי, סביליה
1999/2000 אספניול אתלטיקו מדריד 2–1 מסטאייה, ולנסיה
2000/2001 ריאל סרגוסה סלטה ויגו 3–1 האצטדיון האולימפי, סביליה
2001/2002 דפורטיבו לה קורוניה ריאל מדריד 2–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
2002/2003 מיורקה רקראטיבו ולבה 3–0 מנואל מרטינס ולרו, אלצ'ה
2003/2004 ריאל סרגוסה ריאל מדריד 3–2 (לאחר הארכה) ליואיס קומפאניס, ברצלונה
2004/2005 ריאל בטיס אוססונה 2–1 (לאחר הארכה) ויסנטה קלדרון, מדריד
2005/2006 אספניול ריאל סרגוסה 4–1 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
2006/2007 סביליה חטאפה 1–0 סנטיאגו ברנבאו, מדריד
2007/2008 ולנסיה חטאפה 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד
2008/2009 ברצלונה אתלטיק בילבאו 4–1 מסטאייה, ולנסיה
2009/2010 סביליה אתלטיקו מדריד 2–0 קאמפ נואו, ברצלונה
2010/2011 ריאל מדריד ברצלונה 1–0 (לאחר הארכה) מסטאייה, ולנסיה
2011/2012 ברצלונה אתלטיק בילבאו 3–0 ויסנטה קלדרון, מדריד
2012/2013 אתלטיקו מדריד ריאל מדריד 2–1 (לאחר הארכה) סנטיאגו ברנבאו, מדריד
2013/2014 ריאל מדריד ברצלונה 2–1 מסטאייה, ולנסיה
2014/2015 ברצלונה אתלטיק בילבאו 3–1 קאמפ נואו, ברצלונה
2015/2016 ברצלונה סביליה 2–0 (לאחר הארכה) ויסנטה קלדרון, מדריד
2016/2017 ברצלונה דפורטיבו אלאבס 3–1 ויסנטה קלדרון, מדריד
2017/2018 ברצלונה סביליה 5–0 וונדה מטרופוליטנו, מדריד
2018/2019 ולנסיה ברצלונה 2–1 אצטדיון בניטו ויאמרין
2019/2020 ריאל סוסיאדד אתלטיק בילבאו 1–0 האצטדיון האולימפי, סביליה
2020/2021 ברצלונה אתלטיק בילבאו 4–0 האצטדיון האולימפי, סביליה

‡ התאחד עם "אירון ספורטינג קלוב" בשנת 1915, למועדון הכדורגל ריאל אוניון.

‡‡ קבוצת המילואים של ריאל מדריד. השתתפותן של קבוצות מילואים בגביע המלך נאסרה בפעם הראשונה בעונת 1990/91.

זכיות לפי קבוצותעריכה

קבוצה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
ברצלונה
31
12
1910, 1912, 1913, 1920, 1922, 1925, 1926, 1926, 1928, 1951, 1952, 1953, 1957, 1959, 1963, 1968, 1971, 1978, 1981, 1983, 1988, 1990, 1997, 1998, 2009, 2012, 2015, 2016, 2017, 2018, 2021 1902,[6] 1919, 1932, 1936, 1954, 1974, 1984, 1986, 1996, 2011, 2014, 2019
אתלטיק בילבאו
23
16
1903, 1904, 1910, 1911, 1914, 1915, 1916, 1921, 1923, 1930, 1931, 1932, 1933, 1943, 1944, 1945, 1950, 1955, 1956, 1958, 1969, 1973, 1984 1905, 1906, 1913, 1920, 1942, 1949, 1953, 1966, 1967, 1977, 1985, 2009, 2012, 2015, 2020, 2021
ריאל מדריד
19
20
1905, 1906, 1907, 1908, 1917, 1934, 1936, 1946, 1947, 1962, 1970, 1974, 1975, 1980, 1982, 1989, 1993, 2011, 2014 1903, 1918, 1918, 1924, 1929, 1930, 1933, 1933, 1940, 1943, 1958, 1960, 1961, 1968, 1979, 1983, 1990, 1992, 2002, 2004, 2013
אתלטיקו מדריד
10
9
1960, 1961, 1965, 1972, 1976, 1985, 1991, 1992, 1996, 2013 1921, 1926, 1956, 1964, 1975, 1987, 1999, 2000, 2010
ולנסיה
8
10
1941, 1949, 1954, 1967, 1979, 1999, 2008, 2019 1934, 1937,[6] 1944, 1945, 1946, 1952, 1970, 1971, 1972, 1995
ריאל סרגוסה
6
5
1964, 1966, 1986, 1994, 2001, 2004 1963, 1965, 1976, 1993, 2006
סביליה
5
4
1935, 1939, 1948, 2007, 2010 1955, 1962, 2016, 2018
אספניול
4
5
1929, 1940, 2000, 2006 1911, 1915, 1941, 1947, 1957
ריאל אוניון
3
1
1918, 1924, 1927 1922
ריאל סוסיאדד
3
6
1909, 1987, 2020 1905, 1910, 1913, 1928, 1951, 1988
ריאל בטיס
2
2
1977, 2005 1931, 1997
דפורטיבו לה קורוניה
2
0
1995, 2002
ארנאס קלוב
1
3
1919 1917, 1925, 1927
מיורקה
1
2
2003 1991, 1998
ביסקאיה
1
1
1902[6] 1907
לבאנטה
1
0
1937[6]
סלטה ויגו
0
3
1948, 1994, 2001
חטאפה
0
2
2006, 2007
ריאל ואיאדוליד
0
2
1950, 1989
ספורטינג חיחון
0
2
1981, 1982
אספניול דה מדריד
0
2
1909, 1910
דפורטיבו אלאבס
0
1
2017
אוססונה
0
1
2005
רקראטיבו ולבה
0
1
2003
ריאל מדריד קסטיליה‡‡
0
1
1980
לאס פאלמס
0
1
1978
דפורטיבו קאסטיון
0
1
1973
אלצ'ה
0
1
1969
גרנדה
0
1
1959
ראסינג פרול
0
1
1939
סבאדל
0
1
1935
קלוב אירופה
0
1
1923
אספניה דה ברצלונה
0
1
1914
ראסינג אירון
0
1
1913
ריאל חימנסטיקה
0
1
1912
ריאל ויגו ספורטינג
0
1
1908

‡ התאחד עם "אירון ספורטינג קלוב" בשנת 1915, למועדון הכדורגל ריאל אוניון.

‡‡ קבוצת המילואים של ריאל מדריד. השתתפותן של קבוצות מילואים בגביע המלך נאסרה בפעם הראשונה בעונת 1990/91.

הכובשים המצטיינים בכל הזמניםעריכה

נכון ל-17 באפריל 2021
  • שחקנים שעדיין פעילים - מודגש.
מקום מדינה שם שנים גולים סך הכול
1 ספרד  תלמו סארה 1939–1957 81 אתלטיק בילבאו 81
2 ספרד  ז'וזפ סמיטייר 1919–1934 65 ברצלונה + 5 ריאל מדריד 70
3 ספרד  גיירמו גורוסטיסה 1929–1946 37 אתלטיק בילבאו + 25 ולנסיה 62
4 ארגנטינה  ליונל מסי 2004– 56 ברצלונה 56
5 ספרד  קיני 1968–1987 38 ספורטינג חיחון + 17 ברצלונה 55
6 ספרד  אדמונדו סוארס 1939–1950 52 ולנסיה 52
7 הונגריה  פרנץ פושקש 1958–1966 49 ריאל מדריד 49
צ'כיה  הונגריה  ספרד  לאסלו קובאלה 1951–1965 49 ברצלונה 49
9 ספרד  סנטיאנה 1970–1988 48 ריאל מדריד 48
10 ספרד  ססאר רודריגס אלברס 1939–1960 3 גרנדה + 36 ברצלונה + 8 אלצ'ה 47

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גביע המלך הספרדי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Spain - Cup 1902, באתר www.rsssf.com‏
  2. ^ El Levante, a un paso de la Copa... de 1937, באתר אל פאיס‏, 25 בספטמבר 2007
  3. ^ El Sevilla se queda en propiedad con la Copa del Rey gracias a España, באתר מארקה‏ 22 בדצמבר 2010
  4. ^ הגביע של ריאל נדרס, באתר "מאקו"‏, 21 באפריל 2011
  5. ^ גביע המלך עדיין שבור, באתר "ONE"‏ 2 ביוני 2011
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 לא רשמי.