גבעת השלושה

קיבוץ בישראל

גִּבְעַת הַשְּׁלֹוֹשָׁה הוא קיבוץ המשתייך למועצה האזורית דרום השרון ופועל כחלק מהתנועה הקיבוצית. הוא שוכן כארבעה קילומטר מזרחית לפתח תקווה, ליד מקורות נחלי הירקון.

גבעת השלושה
שלט הכניסה לקיבוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע[1] ‎30 מטר
תאריך ייסוד 1925
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 922 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.4% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10
חברות קיבוץ גבעת השלושה בשנות ה-20
בית התרבות ע"ש בנדורי בתכנון האדריכל שמואל ביקלס בלב הקיבוץ, בנובמבר 2006, בהיותו מבנה נטוש
חדר האוכל של גבעת השלושה שנבנה ב-1936. בשנות האלפיים, ברחוב ארלוזורוב בלב פתח תקווה ונטוש, 2004

הקיבוץ נקרא על שם שלושה מפועלי פתח תקווה, מנחם גרויליך, שמואל שטרייפלר ואייזיק מרינג, אשר הואשמו במהלך מלחמת העולם הראשונה בריגול, נשלחו על ידי השלטון העות'מאני לכלא דמשק, עונו ומתו שם בשנת 1917. אנדרטה לזכרם נמצאת בקיבוץ עינת.

היסטוריה עריכה

הקיבוץ נוסד ב-1 במאי 1925 על ידי גרעינים שהשתייכו לתנועת "החלוץ": גרעין 'אחווה', פלוגת עין חרוד וקבוצת 'מעבר' (שאנשיה ברובם היו אף הם יוצאי 'אחווה'). בסוף שנות ה-20 וראשית ה-30 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של פועלים מ"קיבוץ חוצבי האבנים" בקלוסובה שבפולין. מיקומו המקורי של הקיבוץ היה ממערב לפתח תקווה, באזור שנמצא בשנות האלפיים בסביבות קרן הרחובות ארלוזורוב וצה"ל בעיר פתח תקווה. ליד מתחם הקיבוץ פעל בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן, בית ספר חקלאי על יסודי שהפך לחווה החקלאית העירונית וכן סמינר למורים. בעשור השלישי של המאה ה-21, בשטח הקיבוץ הישן פועל מוסד גריאטרי השייך לעירית תל אביב-יפו.

בקיבוץ פעל אחד מחדרי האוכל הגדולים ביותר בארץ ישראל שהיו קיימים באותה העת, שתוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, שתכנן בקיבוץ עוד מספר מבנים. מבנה חדר האוכל הוכרז כמבנה המיועד לשימור.

בשנת 1932 על רקע של תחרות קשה על עבודות עפר באזור פתח תקווה, הקיבוץ היה בין יוזמי הקמת חברת חריש שהייתה חברה לעבודות עפר יהודית ראשונה בארץ.

בתקופה שקדמה להקמת המדינה היה גבעת השלושה אחד הקיבוצים שבהם התאמנו ועבדו הכשרות הפלמ"ח, ובסליקים שבקיבוץ הוסתר נשק של ההגנה. לפיכך הבריטים פשטו עליו, ועל קיבוצים נוספים, באירועי ה"שבת השחורה". עם עליית שארית הפליטה קלט הקיבוץ חברות נוער רבות במסגרת מפעל עליית הנוער. בשיאו (חצי יובל להיווסדו) מנה הקיבוץ כ-900 חברים.

בראשית ימי מדינת ישראל, התרחבה פתח תקווה וסגרה על הקיבוץ, שנחשב לאחד הקיבוצים הגדולים בישראל, מכל עבריו. עקב כך הוחלט באמצע שנת 1950 לעזוב את המקום ולעבור לאדמות החקלאיות של הקיבוץ ב"נזלה" בין פתח תקווה וראש העין. לקראת המעבר, על רקע של מתיחות בין חברי מפא"י שהיו מיעוט בקיבוץ, לחברי מפ"ם שהיו הרוב, הודיעו חברי מפא"י שבמהלך המעבר הם דורשים לחלק את הקיבוץ לשניים. ההודעה זעזעה את הקיבוץ. האספה הכללית דחתה את הדרישה. מזכירות הקיבוץ המאוחד הביעה גם היא התנגדות לפילוג[3]. אולם בעקבות התעקשותם של חברי מפא"י מונתה בדצמבר 1950 ועדה לפיצול הקיבוץ[4]. מזכירות הקיבוץ המאוחד לא ויתרה והודיעה שהיא תוציא משורותיה את חברי הקיבוץ אשר יתפצלו[5]. במאי 1951 החליטה מועצת הקיבוץ המאוחד על הוצאה משורותיה של המתפלגים בגבעת השלושה ובאשדות יעקב ובעקבות זאת אירע הפילוג בקיבוץ המאוחד, ובין דוברי מפ"ם ומפא"י התנהל ויכוח האם פרשת גבעת השלושה הייתה תירוץ או הגורם לפילוג[6].

ב-3 באפריל 1952 הונחה אבן פינה ליישוב החדש של גבעת השלושה[7], של חברי מפ"ם שנשארו בקיבוץ המאוחד. באותו זמן הונחה אבן פינה לקיבוץ של חברי מפא"י, שלימים קיבל את השם עינת[8], שלאחר הפילוג השתייכו לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. בשנת 1953 עברו חברי הקיבוץ ליישוביהם החדשים. במסגרת הפילוג פוצל גם מפעל הנעליים וכל קיבוץ הקים מפעל נעליים משלו[9].

תוכנית המיקום החדש של הקיבוץ נעשתה על ידי האדריכל שמואל ביקלס, אשר תכנן בו גם את מבני הציבור המרכזיים: חדר האוכל ובית התרבות ע"ש בנדורי.

במהלך שנת 2018 נמצא הקיבוץ במרכזה של ביקורת ציבורית, זאת על רקע הסכמת הקיבוץ לאפשר הקמת תחנת כוח מונעת גז טבעי על אדמות בבעלות הקיבוץ הנמצאות בצמוד למחלף קסם ושאינן סמוכות למבני המגורים של הקיבוץ. טענת המבקרים היא כי הקמת תחנת כוח מונעת גז לייצור חשמל תגרום לפגיעה סביבתית חמורה ותהווה סכנה ממשית לתושבים המתגוררים או עובדים בסמיכות לשטח המתוכנן וזאת עקב סמיכות לאזורי מגורים ומקורות מים. מוסדות הקיבוץ אישרו את הקמת התחנה[10]. תוכנית ההקמה מקודמת על ידי ות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות). בעל השליטה במבטח שמיר, מאיר שמיר נמצא במגעים מתקדמים עם הקיבוץ להקמת תחנת הכוח בשווי של 450 מיליון דולר[11].

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מ. מייזלס, הקבוץ המאוחד בסכנת פילוג, מעריב, 9 בנובמבר 1950
  4. ^ גבעת השלושה בחרה ועדה לחלוקת שטחיה לשתי נקודות, דבר, 12 בנובמבר 1950
  5. ^ פרשת אשדות יעקב וגבעת השלושה, דבר, 1 בפברואר 1951
    המשך
    האמנם ייבצר לגול אבן מעל פי הבאר, על המשמר, 20 במאי 1951
  6. ^ מרדכי אורן, פ. לבון גילה את האמת, על המשמר, 11 ביוני 1951
  7. ^ גבעת השלושה, דבר, 3 באפריל 1952
  8. ^ גבעת השלושה מתחלקת, מעריב, 27 במרץ 1952
  9. ^ מפעלי הנעליים התבססו בשוק, דבר, 29 ביולי 1964
  10. ^ "בצע הכסף: חברי גבעת השלושה הצביעו בעד הקצאת שטח להקמת תחנת כוח - מלאבס פתח תקווה". מלאבס פתח תקווה. 2018-06-09. נבדק ב-2018-06-18.
  11. ^ גולן חזני, מאיר שמיר יקים תחנת כוח בקיבוץ גבעת השלושה, באתר כלכליסט, 20 ביוני 2018