גבעת התיתורה

תל ארכאולוגי בגובה כ-300 מטר מעל פני הים, בתחום העיר מודיעין הנמצא בקצה הצפוני של רחוב עמק איילון

גבעת התיתורהערבית: قلاة الطنطورة - קלעת אל-טנטורה) הוא תל ארכאולוגי בגובה כ-300 מטר מעל פני הים, בתחום העיר מודיעין הנמצא בקצה הצפוני של רחוב עמק איילון. במקום היה עד 1948 כפר ערבי בשם "אל-בורג'".

גבעת התיתורה
המצודה הצלבנית (אל בורג') בגבעת התיתורה
המצודה הצלבנית (אל בורג') בגבעת התיתורה
שמות נוספים אל-בורג'
קלעת א-טנטורה
חורבת תיתורה
שטח 600 דונם
גובה מעל פני הים 300 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
התרבות ההלניסטית
תקופות התקופה הכלקוליתית
תקופת הברונזה בארץ ישראל
תקופת הברזל בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הצלבנית בארץ ישראל
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
ננטש 1948
סוג תל
אתר ארכאולוגי
חפירות רשות העתיקות
1992-2015
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל
מיקום מודיעין
קואורדינטות 31°54′06″N 35°01′20″E / 31.90175°N 35.02225°E / 31.90175; 35.02225
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גבעת התיתורה-בריכת המים ותצפית על מודיעין
פריחת כלניות בגבעת התיתורה
בור מים בגבעה
מערכת מסתור בבור מים
"בית האחוזה"

תיאור ומיקוםעריכה

שטחו של התל הוא כ-600 דונם. בתל כ-180 בורות מים וממצאים ארכאולוגיים המעידים על היותו כפר גדול ומרכזי במשך אלפי שנים, שסביבו כפרים קטנים וחוות חקלאיות שהשתמשו בשירותיו. במזרח התל שימשו אזורי הגבעות לתעשיית יין (באזור בו שוכנת היום שכונת הנחלים). שדות המזרע היו בעמק שבין שכונת הנחלים ומכבים ובשדות כפר רות השכנה. הגבעה ממוקמת על הדרך לירושלים, והיא המקום הגבוה ביותר באזור. בתל יש שכבות יישוב שונות, לא בהכרח אחת על גבי קודמתה. התל ברובו הוא גבעה טבעית, קמר גאולוגי מחבורת יהודה.

שם האתרעריכה

בתקופה הצלבנית שכנה על הגבעה מצודת דרכים שהגנה על הדרך מלוד לירושלים ושמה: טרנטה. לימים שובש השם על ידי ערביי המקום שקראו לגבעה קלעת א-טנטורה - שפירושו בערבית מצודת המגבעת המחודדת[1]. ועדת השמות הממשלתית קבעה את השם תיתורה, שפירושו: שולי המגבעת - שם המזכיר את צורת הגבעה ושיפוליה. השם שומר הן על מצלול השם הקודם והן על משמעותו: שולי המגבעת. שמו של הכפר הערבי במקום היה אל-בורג' שפירושו המצודה, שם ששימר את עובדת קיומה של מצודה צלבנית.

המחקר הארכאולוגיעריכה

בין השנים 1970 ל-1990 נערכו באזור התל סקרים ארכאולוגים, במסגרת פרויקט הסקר הארכאולוגי של ישראל, שאת העיקרי בהם הוביל הארכאולוג רם גופנא. עם תחילת הקמתה של העיר מודיעין, נערכה בתל חפירה ארכאולוגית מקיפה בין השנים 1992 ל-1997, על ידי משלחת של רשות העתיקות בראשות שמעון גיבסון ואגון לס. גיבסון הציע את גבעת התיתורה כמועמדת למקום שבו הייתה העיר מודיעין הקדומה ולא הכפר אל-מידיה, כפי שמקובל במחקר היסטורי והארכאולוגי[2]. חוקרים אחרים שללו השערה זו בטענה שאין בתל שרידים משמעותיים מתקופת החשמונאים, שיצדיקו את הזיהוי עם מודיעין הקדומה[3].

בין השנים 1998 ל-2015 נערכו כ-25 חפירות הצלה באזור התל וסביבתו, עם התקדמות הבנייה של העיר מודיעין.

בשנת 2017 נערכו באתר חפירות ארכאולוגיות שבהם השתתפו מאות תלמידים מבתי ספר במודיעין-מכבים-רעות ומתנדבים תושבי האזור. החפירות נערכו בשטח המצודה הצלבנית ונמצאו בהם סירי בישול, קנקנים, כלי הגשה ושרידי מזון, ותכשיטים רבים, חלקם עשויים ברונזה וכסף[4].

היסטוריהעריכה

הגבעה ומדרונותיה שימשו ליישוב אנושי במשך אלפי שנים. החל מהתקופה הכלקוליתית, 6,000 שנים בקירוב לפני זמננו ועד לעת החדשה.

התקופה הכלקוליתיתעריכה

בחלקה המזרחי נמצאו ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (4,000 לפנה"ס) חרסים, צלמית בצורת כינור וכן כלים ששימשו לאחסון, לבישול ולמים.

תקופות הברונזה והברזלעריכה

במערות נמצאו שרידים מתקופת הברונזה בארץ ישראל (3,000 לפנה"ס) וכן נמצאו מערות, קברים ושרידים מתקופת הברזל בארץ ישראל. במקום נמצאו תכשיטים, ראשי חץ, כדי זכוכית ואף טבעת חותם.

התקופה ההלניסטיתעריכה

מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל והתקופה החשמונאית נמצאו שרידי חוות, גתות וקברים. מתקופת בר כוכבא נמצאו כלים, נרות ומטבע מהשנה השלישית למרד וכן מחילות מסתור רבים.

התקופות הרומית והביזנטיתעריכה

מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית נמצאו גתות לייצור יין ושמן זית, חוות חקלאיות ומערות קבורה וכן בית עם רצפת פסיפס שנהרס ברעידת האדמה בשנת 750 לאחר הספירה ("הבית השרוף"). בשטחי הגבעה נמצאו שרידים מתקופת מרד בר כוכבא. כן נמצאו בורות מים, מערות מסתור, מערות קבורה ומערת קולומבריום.

התקופה הצלבניתעריכה

מהתקופה הצלבנית נמצאו שרידי מבצר, מגדל שמירה וחפיר. שטחו של מגדל השמירה היה 16.45 מ"ר וקירותיו היו בעובי של 5 מטר. דלת הכניסה של המגדל הייתה מצידו המזרחי. מטרתו הייתה להגן על הדרך לירושלים ועל כפרי הסביבה[5]. ככל הנראה, על סמך התיעוד ההיסטורי, ביצורי המבצר שופצו חוזקו לאחר הניצחון הצלבני בקרב גזר ב-25 בנובמבר 1177. צבאו של צלאח א-דין כבש את המקום בספטמבר 1187. בדרכו ממצרים, דרך אשקלון העתיקה (אותה כבש ביום 4 בספטמבר 1187) לירושלים (שנכבשה ב-2 באוקטובר 1187).

התקופות הממלוכית העות'מאניתעריכה

המקום המשיך להיות מיושב בתקופה הממלוכית תקופה העות'מאנית והכפר במקום התפתח סביב המבצר הצלבני.

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר וכתב.

מעבר לברפיליא טיפסתי על הר מסולע וזרוע חישות קוצים. בשעה תשע שבתי וירדתי כלפי מזרח. המדרון הזה מעובד ונושא קמה נאה של שעורה. בשעה תשע וחצי עליתי אל הכפר אלברג'. ממרום שבתו נשקף הכפר על כל סביביו. מקור שמו הוא מבצר קטן הרוס, אולי מתקופת מסעי הצלב. משם רואים היטב את הים. מספר תושבי הכפר אינו עולה על מאתיים וחמישים

.[6]

בשנת 1873 ביקר בכפר הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו מצא ותעיד משקוף דלת של כנסייה ביזנטית ועליו צלב[7].

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ"כפר על ראש גבעה בו שרידי מבצר צלבני".

מלחמת העולם הראשונהעריכה

 
חברי עמותת הפרשים הקלים האוסטרלים בטקס חנוכת שלט ההסבר על קרבות אל-בורג' במלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 2012. צולם על ידי ערן תירוש מהעמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל.

בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר באזור צבאו של אלנבי. הצבא הבריטי כבש את אזור גבעות מודיעין בדרכו לבית חורון ולירושלים. עקב אורך הקו נוצרה פרצה בקו הבריטי באזור אל בורג'.

בסוף נובמבר 1917 החלו העות'מאנים בסדרה של התקפות נגד הכוחות הבריטים באזור וב-1 בדצמבר 1917 תקפו את הכוחות האוסטרליים שהתמקמו באזור אל בורג'. אחרי חצות החל גדוד סער עות'מאני לתקוף את כוח הפרשים הקלים האוסטרלי אולם ההתקפות נהדפו. בהמשך הלילה נשלחה לאזור תגבורת של כוחות בריטים וסקוטים נוספים אשר הדפו את גלי ההתקפות של החיילים העות'מאנים. עם עלות השחר נכנעו העות'מאנים והקרב הסתיים[8]. כ-100 חיילים עות'מאנים נהרגו בקרב ו-172 נלקחו בשבי. לבריטים נפגעו בקרב פחות מ-60 חיילים.

בכיפה המזרחית של גבעת התיתורה, במקום הצופה אל אזור הקרב, הוצב שלט המתאר את קרב אל בורג'.

בתקופת המנדט הבריטיעריכה

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה[9].

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, באל-בורג' הייתה אוכלוסייה של 344 נפש, כולם מוסלמים[10]. במפקד 1931 היו בכפר 92 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 370 תושבים, כולם מוסלמים[11].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 480 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 4,708 דונם. אשר מתוכם הוקצו 6 לחקלאות שלחין, ו-2,631 לגידולי דגנים[12].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית.

קרבות מלחמת העצמאותעריכה

 
משוריין של הלגיון שנפגע בפאתי אל בורג'
  ערך מורחב – קרב אל בורג'

בעקבות מבצע דני, וכיבוש רמלה, לוד והאזור בין הכפרים שילתא וסלבית (היום שילת ושעלבים), פתח הלגיון הירדני בפיקוד בריטי במתקפה שנועדה לכבוש את הכפר אל בורג', ששכן על גבעת התיתורה. ב-16 ביולי 1948 עלו 12 שריוניות ירדניות חמושות ו-2 פלוגות חי"ר לכוון אל בורג', עליה הגנה פלוגה ג' מהגדוד ה-3 של נחום ברנשטיין (כרמלי) מחטיבת יפתח.

 
חיילי חטיבת יפתח עם משוריין הלגיון שחוסל בפצצת PIAT בפאתי אל בורג'

הקרב היה קרוב מאוד (10–20 מ' בין הכוחות) ובסופו נסוגו הירדנים, מותירים אחריהם 30 הרוגים, שריוניות פגועות ונשק רב. לכוחות צה"ל היו 3 הרוגים ומספר פצועים. ברוך יפת ועמוס אייזנברג המקלען הומלצו לאות גבורה על חלקם בקרב. תוצאות קרב אל בורג' קבעו את הגבול המזרחי ומיקומו של הקו הירוק באזור.

פיתוח הגבעה במאה ה-21עריכה

הרעיון להקים עיר באזור מודיעין עלה לראשונה בשנות ה-50 של המאה ה-20, אך החלטה מעשית בעניין התקבלה רק בשנת 1985, כאשר ממשלת ישראל החליטה כי היישוב רעות שהקמתו אושרה, ישולב בבוא היום בעיר שתוקם באזור. בתחילת 1990, בעקבות גל העלייה מברית המועצות, הועלה מחדש הרעיון בדבר הקמת עיר באזור מודיעין. תחילת בניית העיר תוכננה על גבעת התיתורה. העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים (עמותה שהוקמה בסוף 1990 על ידי קבוצת תושבי האזור} פנתה לבג"ץ נגד הבנייה. חברי העמותה הביאו טיעונים ותצהירי מומחים נגד הקמת העיר בהליך מהיר. הבג"ץ החזיר את התוכנית המפורטת שכללה את גבעת התיתורה חזרה לוועדת התכנון, מחשש לפגיעה באתר מורשת שתהייה 'בכייה לדורות', כלשון בג"ץ. ולבסוף, השכונות הראשונות של העיר הוקמו מדרום ומערב לגבעה. גבעת התיתורה נותרה ללא פגע. פרט למגדל מים שהוקם בגבעה[13].

בתחילת שנות ה-2000 הושלמה בנייתם של שכונות העיר מודיעין, שכונתהפרחים ממערב לתל ושכונת הנחלים מדרום, ובשנת 2006 הגיש משרד השיכון תוכנית לבניית 200 יחידות דיור בשולי התל, בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית מודיעין[14]. תושבי מודיעין והחברה להגנת הטבע התנגדו לתוכנית הבניה והיא בוטלה לבסוף ב-2012. עיריית מודיעין שימרה אותה כאתר טבע עירוני, הוצבו בה שלטים המתארים את הממצאים הארכאולוגיים וההיסטוריה של האתר. ב-2018 הושלמו עבודות שדרוג הגבעה, במסגרתן הוצבו עמדות הסברה קוליות, נוספו פינות ישיבה ומתקנים עתיקים משוחזרים, נפרצו שבילי הליכה ונוסף שילוט חדש המתאר את הממצאים העשירים שעל הגבעה.

צמחייהעריכה

גבעת התיתורה היא גבעה שעליה הצטברו שכבות ישוב עתיק מזה 6,000 שנה ולכן הקרקע עשירה בחומר אורגני. הצמחייה מרובה ועשירה בשל כך, והן בזכות בורות המים והמערות הרבים (למעלה מ-180) שבהם נקווים מים הגורמים ללחות האדמה גם בקיץ. כך צומח לו השומר לגובה רב במיוחד. בסתיו פורחים בשולי האתר סתוונית היורה ובן חצב סתווני. בחורף ניתן למצוא בגבעה בעיקר רקפות וכלניות אדומות, אך גם אלקנה סמורה, מרגנית השדה ופרחים נוספים. באביב מלבלבים כ-80 מיני צמחים המצטיינים בגודלם. במדרון הצפוני זיתים, שזיפים ושקדים. במזרח רקפות, פרגים, עיריות לבנות, אירוס ארץ ישראלי (לבן) הנדיר ובמזרח ובצפון - נוריות אסיה המפוארות האדומות וכן זן צהוב ונדיר של נוריות.

כמו כן פורחים דבורנית, פעמונית קיפחת ואירוס מצוי הפורח אחה"צ. בקיץ יפרחו מרוות יהודה ושכרון צהוב המקשט את כותלי המבצר. במדרון הצפוני והדרומי שלל רקפות במבחר מרהיב של גוונים.

 
מראה העיר מהגבעה

נוףעריכה

ממרומי הגבעה נצפה צפונה ונראה את כפר רות, שילת, קריית ספר, הרי שומרון עד פאתי שכם. במערב: יער בן שמן, אזור רמלה-לוד וקו המגדלים של תל אביב, וביום בהיר את מגדלי אשדוד ואף את עזה. במזרח: גבעת זאב ורמאללה ובדרום: שורש, נווה אילן, הר אדר, עמק איילון ואזור פארק קנדה (אמאוס ניקופוליס). על הגבעה ממוקם מגדל המים המשרת את תושבי מודיעין.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גבעת התיתורה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השם Kulat et Tanturah כתוב במפת PEF משנת 1880
  2. ^ רן שפירא, אילו רק היו מוצאים את אחוזת הקבר של החשמונאים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005
  3. ^ בועז זיסו וליאור פרי, ‏מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית, קתדרה 125, תשרי תשס"ח, עמ' 5–20
  4. ^ איתי בלומנטל, תכשיטים מלפני 900 שנה התגלו במודיעין, באתר ynet, 20 ביוני 2017
  5. ^ Pringle, Denys (1997). Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetter. Cambridge University Press. P 35
  6. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך ראשון : יהודה (א), יד יצחק בן-צבי, 1982, עמוד: 225
  7. ^ Clermont-Ganneau, 1896, ARP II, p. 98
  8. ^ http://www.modiin.muni.il/ModiinWebSite/ChannelArticleNews.aspx?PageID=1042_2000
  9. ^ תקנות העברת קרקעות, הצופה, 29 בפברואר 1940
  10. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21
  11. ^ Mills, 1932, p.67
  12. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  13. ^ בג"ץ מס' 2683/92 - 1. מכבים - ישוב קהילתי במודיעים, 2. האגודה לשימור אתרים ונוף במודיעים ~ נגד ~ 1. הועדה לבניה למגורים במחוז המרכז, ~ 2. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז, ~ 3. שר הפנים, ~ 4. שר הבינוי והשיכון
  14. ^ יובל אזולאי, יישוב חשמונאי קדום או מגרש בנייה בלתי מנוצל?, באתר הארץ, 28 במאי 2006
מאגר המים שעל גבעת התיתורה, הופך בחנוכה לחנוכייה ענקית. צולם בנר שמיני של חנוכה
הנוף מהגבעה מזרחה לעבר הרי יהודה. בתי היישוב מכבים נראים בקדמת התמונה ומימין נראים בתי שכונת מליבו במודיעין