פתיחת התפריט הראשי

מרכז גבעת חביבה,נמצא ממערב לקיבוץ מענית, בסמוך לוואדי ערה ולכביש 6.

גבעת חביבה
מסטצ'קין.JPG
ספריית סמינר גבעת חביבה בתכנון האדריכל בוגר ה'באוהאוס' שמואל מסטצ'קין, 2005
מחוז חיפה
מועצה אזורית מנשה
סוג יישוב יישוב מוסדי

בשנת 1949 קם מרכז "גבעת-חביבה" על שם חביבה רייק, מייסודה של תנועת השומר הצעיר וקיבוציה. המרכז פועל כל השנים לקידומם של ערכי השלום, השוויון והסולידריות בחברה. גבעת חביבה פועלת להבטחת אופייה הדמוקרטי והשוויוני של המדינה, ורואה בכך תנאי להבטחת רווחה לתושביה ובסיס לשותפות אמיתית של שני הלאומים שחולקים את החיים במדינת ישראל.

גבעת חביבה פועלת לכינונה של חברה משותפת ושוויונית לכל אזרחי המדינה. היא יונקת משורשיה הקיבוציים את ערכי השותפות והשוויון, ומבססת עליהם תוכנית פעולה הוליסטית ונרחבת, שבמרכזה המענה לשסע הלאומי היהודי-ערבי שמאיים על עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית. גבעת חביבה פועלת ליצירת מודלים בני-קיימא לבניית החברה המשותפת בחמישה מעגלים: לוקאלי-קהילתי, בין-קהילתי, אזורי, ארצי וגלובלי. תוכניות גבעת חביבה מחזקות את הקהילות, יוצרות מרחב אזורי משותף, פועלות כמודל ארצי עם משרדי ממשלה, ומהוות מודל לחיקוי ולשילוב ברמה הגלובלית.

היסטוריהעריכה

טקס הנחת אבן הפינה לסמינר נערכה ב-30 ביוני 1947[1]. הסמינר נחנך ב-3 ביולי 1949. הוא נקרא על שמה של הצנחנית חביבה רייק, חברת קיבוץ מענית, שהוצאה להורג בידי הנאצים ב-1944.

בשנת 1963 נוסדו המרכז היהודי ערבי לשלום ו"מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ". בשנת 1979 הוקם מרכז האומנות גבעת חביבה

בשנת 1983 הוקם ארכיון ומרכז המחקר - יד יערי, הארכיון המרכזי של תנועת השומר הצעיר.

בשנת 2012 הוקם בגבעה קיבוץ המחנכים גבעת חביבה הקרוי גם קיבוץ אמיתי, קיבוץ מחנכים שהוקם על ידי בוגרי השומר הצעיר.

בשנת 2013 שינתה גבעת חביבה את הגדרתה למרכז גבעת חביבה לחברה משותפת.

בשנת 2017 הוקם בגבעת חביבה כפר הנוער הערבי הראשון בישראל - סינדיאנה בשנת 2018 הוכרה גבעת חביבה כארגון מייעץ לאו"ם.

בשנת 2018 הוקם GHIS, התיכון הבינלאומי למנהיגות לחיים משותפים ושלום בגבעת חביבה

פרסיםעריכה

בשנת 1995 הוענק לסמינר גבעת חביבה פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים.

בשנת 2001 הוענק לגבעת חביבה פרס אונסק"ו לחינוך לשלום (אנ')

בשנת 2016 הוענק לגבעת חביבה פרס החינוך היהודי של אוניברסיטת תל אביב

בשנת 2016 הוענק לגבעת חביבה פרס על יזמות חינוכית לחיים משותפים ממשרד החוץ של ממשלת אוסטריה.

קמפוסעריכה

מרכז גבעת חביבה הוא קמפוס ומרכז סמינרים מרווח, טובל בצמחייה, עצים ומדשאות המשתרע על שטח של 150 דונם. ברחבי הקמפוס פזורים אולמות וכיתות הכוללים:

אולם מרכזי עם 400 מקומות ישיבה + במה, אולם נוסף עם 200 מקומות ישיבה, אודיטוריום עם 80 מקומות ישיבה, אודיטוריום נוסף עם 45 מקומות ישיבה, 30 כיתות בגדלים שונים המכילות בין 25 ל-40 מקומות ישיבה לכיתה. חדר האוכל כשר ומסוגל להכיל 200 סועדים.

מרכזי גבעת חביבהעריכה

בגבעת חביבה פועלים מרכזים אחדים:

  • המרכז היהודי-ערבי לשלום: הוקם בשנת 1963, במטרה לקרב בין שני העמים השוכנים בארץ ישראל. המרכז פועל למען שתי מטרות: בניית החברה המשותפת בין יהודים וערבים בישראל, והכשרת התשתית האזרחית והחינוכית למען שלום במזרח התיכון. במסגרת המרכז לחברה משותפת פועלות תוכניות בתחומים הבאים:
  • חינוך לחיים משותפים - המרכז מפעיל את תוכנית הדיאלוג הגדולה בישראל: "מפגשים" ל-3000 בני נוער מדי שנה. תוכנית בולטת נוספת היא תוכנית ילדים מלמדים ילדים שמתקיימת בחטיבת הביניים מזה מעל 30 שנה. תוכניות נוספות הן: לומדים ביחד, מרחב ציבורי משותף, יחד לאיכות הסביבה, בעיניים אחרות, מפגשים למרחב משותף, קורסים והשתלמויות למורים.
  • שותפות בין קהילות שכנות - החל משנת 2011 מפעילה גבעת חביבה תוכנית נרחבת לבניית שותפויות נרחבות בין רשויות מקומיות/אזוריות שכנות. התוכנית פועלת בשלושה מישורים: שותפויות מוניציפליות, שותפויות כלכליות ושותפויות קהילתיות. בתוכנית זו השתתפו הצמדים: כפר קרע/פרדס חנה-כרכור, מגידו/מעלה עירון, מנשה/באקה אל גרביה, עמק חפר/זמר, קלנסוואה/לב השרון.
  • העצמה ושוויון - תוכניות שמיועדות כלפי החברה הערבית על מנת ליצור תשתית שוויונית לחיים המשותפים. התוכנית הגדולה ביותר היא "יהיה בסדר" שמכשירה תלמידי חטיבות ביניים בבתי ספר ערביים לשליטה בעברית הדבורה. בנוסף מתקיימות תוכניות נשים ותוכנית פרחי היי טק בשותפות עם המכללה האקדמית נתניה.
  • שותפות ציבור - החל במאי 2013 גבעת חביבה מקיימת מדי שנה את הכנס השנתי לבניית החברה המשותפת בישראל. בעקבות הכנס השלישי (מאי 2015) יצאה לדרך תוכנית ל"בניית מפת דרכים לחברה המשותפת" במסגרת תוכנית זו גיבשה גבעת חביבה מסמך לשינוי מדיניות ציבורית/ממשלתית שמכיל בתוכו 125 המלצות קונקרטיות של שינוי מדיניות, חקיקה ותקינה. ההמלצות הינן בתחומים הבאים: חינוך לחיים משותפים, ממשל/משילות, כלכלה, קרקעות, צדק מאחה וייצוגיות תרבותית.
  • מכון להוראת ערבית - זהו המכון הוותיק ביותר בישראל להוראת השפה הערבית. במסגרת המכון לומדים מאות משתתפים מהארץ ומחו"ל בקורסים שונים שאורכם בין מספר שבועות לחצי שנה. בשנת 2019 הוקמה יחידה ללימודי חוץ של המכון שמקדמת את לימוד הערבית ברחבי ישראל.
  • מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' - מורשת הוקמה על ידי לוחמי גטאות ופרטיזנים מקרב בוגרי השומר הצעיר. המרכז עוסק בהנחלת זכר השואה, תוך שימת דגש על פועלן של תנועות הנוער החלוציות בשואה. המרכז מכשיר למלווה משלחות לפולין, מקיים הוצאה לאור למחקרים וספרים בנושאי השואה ומוציא לאורך שנים רבות אסופת מאמרים ומחקרים במסגרת "ילקוט מורשת".
  • יד יערי - ארכיון השומר הצעיר והקיבוץ הארצי ומחלקת חקר הקיבוץ. במרכז יד יערי מתבצע עיקר המחקר והתיעוד של תנועת השומר הצעיר וקיבוצי הקיבוץ הארצי. המרכז מוציא מדי שנה ספרים ומחקרים בנושאים אלה. כמו כן ביד יערי נמצא הארכיון המרכזי של תנועת השומר הצעיר וקיבוציה.
  • מרכז לאמנויות. עוסק בהוראת אמנות ובשילוב של אומנות ככלי לחיבור בין יהודים לערבים
  • ספרית השלום: בה כ-70,000 כותרים, עם דגש על נושאי ציונות, השואה וערביי ישראל.
  • מחלקה בינלאומית -המחלקה מפעילה תוכניות של סמינרים, סיורים והרצאות לעולים חדשים ולקבוצות מחו"ל מכל העולם. מדי שנה עוברים במחלקה כ-6000 אנשים מצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה ודרום אמריקה.
  • בית ספר בינלאומי - GHIS - בשנת 2018 הקימה גבעת חביבה תיכון בינלאומי למנהיגות לחיים משותפים ושלום. בית הספר הינו למעשה קולג' שמפעיל תוכנית דו שנתית של רכישת תעודת הבגרות הבינלאומית היוקרתית ביותר בעולם (IB) לצד חיים בפנימייה בינלאומית בגבעת חביבה בה נמצאים תלמידי יא'- יב', בית הספר בנוי כך שמחצית מתלמידיו מגיעים מרחבי העולם, ומחצית מגיעים מישראל בחלוקה שוויונית בין ערבים ליהודים.
  • כפר הנוער הערבי - סינדיאנה - הוקם בגבעת חביבה בשנת 2017 בשותפות של גבעת חביבה עם "האגודה לקידום החינוך", שגם מנהלת ומפעילה את הכפר, ועם מועצה אזורית מנשה.
  • מכינה קדם צבאית ע״ש חביבה רייק הוקמה על ידי בוגרי השומר הצעיר בשנת 2017.

בשנת 1995 הוענק לסמינר פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה