גבעת חרסינה
גִּבְעַת חַרְסִינָה (שם רשמי רָמַת מַמְרֵא) היא שכונה עירונית בצפון קריית ארבע, מזרחית ובסמוך לעיר חברון. החלטה רשמית להקימה התקבלה ב-1979 ותושבים ראשונים החלו לאכלסה ב-1983. השכונה נחשבת לשכונת המגורים היהודית הגבוהה ביותר בארץ ישראל המערבית, כאלף מטר מעל פני הים.
 | |
| גבעת חרסינה מעל בתי קריית ארבע – מבט מבית השלום צפונה, מרץ 2019 | |
| מידע | |
|---|---|
| שם נוסף | גבעת חרסינה |
| עיר | קריית ארבע |
| תאריך ייסוד | 1983 |
| על שם | אלוני ממרא / אהרן חרסינה |
| אוכלוסייה | 5,683 (2012) |
| קואורדינטות | 31°31′42″N 35°07′07″E / 31.5283333°N 35.1186111°E |
 | |
  | |
מקור השם עריכה
גבעת חרסינה נקראת על שמו של אל"ם אהרן חרסינה (1906–1999), ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל ב-1968. הרמטכ"ל דאז יצחק רבין, האלוף רחבעם זאבי ומפקדים נוספים ערכו סיור מסביב לחברון ודנו היכן למקם את היישוב החדש קריית ארבע, שעמדו להקים ליהודים, במקום לאפשר להם לגור בתוככי חברון. כל אחד מהמשתתפים הציע גבעה או הר שולטים אחרים וסימן את הצעתו על המפה ולידה חתם את שמו. אל"ם אהרן חרסינה סימן את הצעתו למקם את קריית ארבע על הגבעה הספציפית הזו, הגבוהה באזור, כאלף מטר מעל פני הים ומאז היא נקראת "גבעת חרסינה"[1]. הצעת חרסינה התקבלה תחילה על ידי שלטונות צה"ל, אולם המתנחלים דחו אותה בשל ריחוקה היחסי ממערת המכפלה.
ישנה גרסה נוספת של המתיישבים (שנאמרה מפי מייסדי השכונה בחגיגות ההקמה), שהשם שנבחר הוא לאור ריבוי החרסים העתיקים באזור על הגבעה.
בנסיבות אלה, כאשר הקמת קריית ארבע החלה ב-1971, זה אירע על גבעות דרומיות יותר. גבעת חרסינה עצמה הוכרזה אותה עת שטח צבאי סגור ויועדה להתרחבות עתידית של הקריה. בהמשך אכן הורחבה קריית ארבע צפונה, כך שגבעת חרסינה הפכה לחלק ממנה.
השם הרשמי שנקבע לשכונה היה רמת ממרא, בגלל גובהה המרשים ומשום קרבתה, כקילומטר אחד בלבד, אל האתר ההיסטורי אלוני ממרא, המזוהה כמקום שבו אירח אברהם אבינו את המלאכים (בראשית, י"ח). השם גם תאם את הרעיון שעלה בערך באותה תקופה, לכנות את הגבעות סביב חברון על פי שמות בני בריתו של אברהם במלחמתו בארבעת המלכים: ענר, אשכול וממרא.
היסטוריה עריכה
היישוב בגבעת חרסינה החל את דרכו באוגוסט 1976, כהתנחלות בלתי חוקית. כמאה מתושבי קריית ארבע, בראשות הרבנית מרים לוינגר הקימו על ההר הגבוה ביותר בסביבתם מספר מבנים זמניים ולידם שלט – "מדרשה ללימודי ארץ ישראל". השטח היה ריק לחלוטין, אדמת טרשים, וייעודו כבר נקבע כאמור, ב-1971, כחמש שנים קודם לכן, בדיוק למטרה זו. למרות זאת, המתנחלים פונו מהמקום[2] וכך שב ואירע מספר פעמים.
מתנחלי קריית ארבע לא נואשו על אף הפינויים. הם עלו שוב ושוב[3], עד שב-1979 החליטה הממשלה רשמית על הקמת שכונה יהודית במקום[4][5].
עבודות הכשרת הקרקע החלו ב-1 בינואר 1980[6][7] ובעקבות זאת הגישו 23 מערביי חברון, בראשות ראש עיריית חברון דאז פאהד קוואסמה עתירה לבג"ץ כנגד העבודות, בטענה כי מדובר באדמה פרטית שלהם. ב-19 בפברואר 1980 נדחתה העתירה והעבודות נמשכו כסדרן[8].
ב-30 ביוני 2016 חדר מחבל פלסטיני אל השכונה, פרץ לאחד הבתים ורצח בדקירות סכין את הלל יפה אריאל, נערה בת 13.5, בשנתה[9]. הוא נהרג זמן קצר לאחר הרצח בקרב יריות עם כיתת הכוננות של קריית ארבע[10].
כיום עריכה
הבתים הראשונים בשכונה אוכלסו בשנת 1983 וכיום גרות בה מעל 500 משפחות. יש בה עשרה בתי כנסת, ארבעה מעונות יום, שישה גני ילדים, בית ספר יסודי אחד, חטיבת ביניים, ישיבה תיכונית (ישיבה תיכונית קריית ארבע), כולל אברכים לדיינות ועוד מבני ומוסדות ציבור. בנוסף קיים בה יקב נח, חוות סוסים ועוד[11]. הבנייה למגורים בגבעת חרסינה היא בדרך כלל בנייה פרטית והיא נחשבת לשכונת וילות. נכון ל-2018 מקימים בה עוד 25 מבנים בני 3 קומות, עם 6 יחידות דיור בכל מבנה[12].
קישורים חיצוניים עריכה
- דף מידע של המועצה המקומית קריית ארבע
- שלושים שנה לשכונת החרסינה, ערוץ 7, 16 בספטמבר 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ גבעת "חרסינה", באתר הארץ, 21 בינואר 2003
- ^ סוכל ניסיון נוסף להתנחל על "גבעת החרסינה", "דבר", עמ' 2, 2 בספטמבר 1976
- ^ פוזרו אנשי קריית ארבע שהקימו מבנים בגבעת החרסינה, "דבר", עמ' 2, 6 בספטמבר 1976
- ^ וועדת שרים תדון בקרוב בתפיסת גבעת החרסינה, מעריב, עמ' 6, 20 במאי 1979
- ^ הותרה בנייה בגבעת החרסינה ליד קריית ארבע, מעריב, עמ' 16, 7 באוגוסט 1979
- ^ מכשירים קרקע לשכונה בגבעת החרסינה בחברון, מעריב, עמ' 4, 2 בינואר 1980
- ^ צה"ל סגר אזור גבעת החרסינה, מעריב, עמ' 3, 3 בינואר 1980
- ^ בג"ץ דחה עתירת קוואסמה לפינוי גבעת החרסינה, מעריב, עמ' 3, 20 בפברואר 1980
- ^ דף לזכר הלל יפה אריאל, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ פיגוע ירי בגבעת החרסינה – הרוגה ופצוע קשה, מגאפון, 30 ביוני 2016
- ^ דף מידע של המועצה המקומית קריית ארבע
- ^ גיא נרדי, “קריית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018