פתיחת התפריט הראשי
גבעת מיכאל 1941 (קיבוץ גלאון)
גבעת מיכאל 1939
גבעת מיכאל 1939

גבעת מיכאל, לשעבר אתר התיישבות ארעי (גבעת קיבוצים) מצפון מערב לנס ציונה. נקראת על שמו של מיכאל הלפרן[1], חלוץ ומנהיג מהעלייה הראשונה. בין מפעליו הרבים, היה אחד ממייסדי נס ציונה. מיכאל הלפרן תרם כספים רבים לרכישת קרקעות ברחבי ארץ ישראל. בין היתר רכש קרקעות רבות בנס ציונה. באחד המקורות צויין שגם אדמת הגבעה נרכשה על ידו.

בינואר 1929 הוקצתה הגבעה, שכללה כ-50 דונם של הקרן הקיימת, להתיישבות ארעית והכשרה של קיבוצים. בשנת 1931 נרשמה באופן רשמי אגודת השומר הצעיר גבעת מיכאל, שמטרתה הכנת חברים להתיישבות[2]. המקום שימש כמרכז להכשרת גרעיני התיישבות וקיבוצים רבים, לפני עלייתם להתיישבות ביישובי הקבע, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. בכל עת ישבו בגבעה מספר קיבוצים שבדרך, כאשר כל קיבוץ ישב במקום מספר שנים. הישיבה במקום התארכה ונכפתה עליהם, בעודם ממתינים להחלטת המוסדות, היכן תוקצה להם הקרקע להתיישבות הקבע.

במהלך מלחמת העצמאות, סבלה הגבעה מאיומים מצד הכפר הערבי הסמוך סרפנד אל חרב ששכן ממזרחה (כיום שכונת יד אליעזר).

בשנת 1952 הוקצה המקום על ידי מחלקת הנוער והחלוץ לקיום סמינרים של תנועות נוער[3][4]. המקום שימש לצורך זה אל תוך שנות השבעים של המאה ה-20[5][6].

במהלך שנות התשעים נבנתה על הגבעה שכונה צפופה בבנייה כפרית, שמתחילה מרחוב ההסתדרות פינת רחוב המאה ואחד, בנס ציונה. יחד איתה נחנכה קריית חינוך, שכוללת חטיבות הביניים ע"ש גולדה מאיר ומנחם בגין ותיכון על שם דוד בן-גוריון.

למרות הדמיון בייעוד המקום, אין מדובר בגבעת הקיבוצים, אשר שכנה בדרום מזרח נס ציונה, במרחק 2.5 ק"מ ממנה, בקרבת תחנת הרכבת של רחובות דהיום, ובה פעל גם מכון איילון, המפעל המחתרתי ליצור נשק. בגבעה ההיא ישבו ישיבת ארעי, בין היתר הקיבוצים רמת השופט ומעגן מיכאל.

כמה מאות מטרים מהגבעה פורח ריכוז של פרחי אירוס ולכן כונה גבעת האירוסים. גם באזור זה נבנית שכונת מגורים ויש כעת חשש אמיתי לפגיעה בערכי טבע שם.

בפסגת הגבעה נמצאת אנדרטה לזכר 50 חיילי ניו זילנד שנהרגו בקרב עיון קרא שנערך בסביבה ב־14 בנובמבר 1917. כן נמצאת שם בריכת מים מעוטרת בציוריו של רמי מאירי.

קיבוצים שחנו במקוםעריכה

  • 1929-1932: קיבוץ ג'-ד' מעולי גליציה[7] שהצטרפו לקיבוץ שריד
  • 1929-1933: קיבוץ השומר הצעיר מגליציה שהצטרף למזרע[8]
  • 1929-1931: קבוצת "עבודה" שהתפרקה
  • 1931-1939: פלוגת הקיבוץ המאוחד שעלתה לקיבוץ דפנה[9]
  • מ-1932: קיבוץ השומר הצעיר הצ'כי
  • מדצמבר 1932: קיבוץ מלט של השומר הצעיר ברומניה[10][11], שהצטרף גם הוא לקיבוץ שריד[12]
  • 1934-1939: קיבוץ במסילה שעלה למסילות[13]
  • 1939-1946: גלאון[14].
  • קבוצת נוער עולה מגרמניה וקבוצת נוער עובד שעלו למנרה[15]

בין הקיבוצים שישבו במקום ישיבת ארעי, נמנה גם בית אשל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גבעת מיכאל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גבעת מיכאל, דבר, 8 בנובמבר 1931
  2. ^ משרד הנציב המחוזי מחוז הדרום, דבר, 13 באוגוסט 1931 (מודעה)
  3. ^ פתיחי סמינריון למדריכי בני עקיבא, הצופה, 25 ביוני 1952
  4. ^ בסימן מפעלי הקיץ, הצופה, 25 ביולי 1952
  5. ^ נסתיים קורס הנוער העובד והלומד הלאומי, חרות, 3 בספטמבר 1965
  6. ^ קיטנות קיץ, מעריב, 22 ביולי 1974 (מודעה)
  7. ^ בקיבוץ ג-ד, דבר, 8 בנובמבר 1931
  8. ^ בהשומר הצעיר, דבר, 8 בנובמבר 1931
  9. ^ בחבל דן בצפון עוד יישוב עברי, דבר, 5 במאי 1939
  10. ^ גבעת מיכאל, דבר, 9 בפברואר 1933
  11. ^ נס ציונה, דבר, 8 בינואר 1933
  12. ^ דני נימרי, השלמת מלט, הגדולה בהשלמות שריד, אתר קיבוץ שריד, 3 באוקטובר 2011
  13. ^ נס ציונה, דבר, 17 בספטמבר 1934
  14. ^ שנה לעליית גל און על הקרקע, משמר, 10 בנובמבר 1947
  15. ^ נחום זכאי, שבע שנים מלאו לקן הנשרים, על המשמר, 17 במרץ 1950