גבריאל גארסיה מארקס

סופר קולומביאני

גבּריאל חוסה דה לה קונקורדיה גָארסיה מארקֶסספרדית: ‏Gabriel José de la Concordia García Márquez‏; 6 במרץ 192717 באפריל 2014) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי קולומביאני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1982.

גבריאל גארסיה מארקס
Gabriel García Márquez
לידה 6 במרץ 1927
ארקטקה, קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 2014 (בגיל 87)
מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Gabriel José de la Concordia García Márquez עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים Sickness, death, and funeral of Gabriel García Márquez עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית של קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ריאליזם קסום עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מאה שנים של בדידות, כרוניקה של מוות ידוע מראש, The Story of a Shipwrecked Sailor, אהבה בימי כולרה, סתיו של פטריארך, No One Writes to the Colonel עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1947–2009 (כ־62 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ויליאם פוקנר, וירג'יניה וולף, פרנץ קפקא
בן או בת זוג Mercedes Barcha (195817 באפריל 2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רודריגו גרסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נוישטדט הבין-לאומי לספרות (1971, 1972)
  • מסדר העיט האצטקי (1982)
  • מסדר גבריאלה מיסטרל (1993)
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (3 במרץ 2012)
  • פרס נובל לספרות (1982)
  • מפקד בלגיון הכבוד (1980)
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד (1981)
  • פרס רומולו גייגוס (1972)
  • פרס טובת הכלל (1980)
  • פרס פרס העיתונאות הלאומי על שם סימון בוליבאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גארסיה מארקס, 2009
גבריאל גארסיה מארקס חותם על ספרו

ביוגרפיה

עריכה

גארסיה מארקֶס נולד בעיירה אראקאטאקה שבקולומביה. הוא החל לעבוד כעיתונאי ביומון הקולומביאני "אל אספקטדור" (אנ') (El Espectador), ובהמשך עבד ככתב חוץ של העיתון ברומא, פריז, ברצלונה, קראקס וניו יורק. בגיל 55 בלבד הוענק לו פרס נובל לספרות לשנת 1982.

במהלך חייו נדד בין ארצות שונות כגון: מקסיקו, שבה חי שש שנים, ספרד, שבה חי שלוש שנים ועוד מדינות שונות, עד שבשנת 1971 שב למולדתו. גרסיה מארקס נחשב לאבי סוגת הריאליזם הקסום.

בין 1947 ל-1955 כתב ופרסם סיפורים קצרים (שקובצו מאוחר יותר בקובץ עיניים של כלב כחול, תרגום: יוסף שריג, הוצאת כתר).

ספרו הראשון סופת שלכת (La hojarasca) יצא לאור בשנת 1955 (תורגם לעברית בידי ישעיהו אוסטרידן ויצא בהוצאת זמורה ביתן). ספרו השני אין לקולונל מי שיכתוב אליו יצא ב-1961 (תרגם: יוסף דיין, הוצאת ספרית פועלים) וספרו השלישי ימי רעה (תרגום: ישעיהו אוסטרידן, הוצאת זמורה ביתן) יצא ב-1962. ספרו הרביעי, וכפי הנראה המפורסם ביותר, Cien años de soledad מאה שנים של בדידות יצא ב-1967 (תרגום: ישעיהו אוסטרידן, הוצאת עם עובד) וסיכם את קורות מקונדו, עיירת ילדותו. "מקונדו" מגיעה לשיא עיצובה בספר, שנחשב לאחת מיצירות המופת של הפרוזה של אמריקה הלטינית.

"מאה שנים של בדידות" היה לרב-מכר בינלאומי וזיכה את מארקס בפרסום בינלאומי. מארקס ניצל את פרסומו לשמש כמתווך במהלך מלחמת האזרחים בקולומביה בין ממשלת קולומביה ותנועת 19 באפריל ואחר כך גם עם תנועת FARC. באותן שנים פיתח מארקס ידידות אישית עם מנהיג קובה פידל קסטרו והיו משוחחים שיחות ארוכות על ספרות ותרבות[1]. ייתכן שזו הייתה הסיבה לסכסוך שפרץ בינו לבין הסופר הפרואני מריו ורגס יוסה, שהיה בעבר חברו ושותפו לדירה, כאשר ורגס יוסה החל לתמוך ברעיונות הקפיטליזם והשוק החופשי. השניים נתקלו זה בזה ב-1976 במקסיקו סיטי, בהצגת בכורה של סרט, וורגס יוסה קרא לגרסיה מרקס והנחית מהלומת אגרוף בפרצופו[2]. הסכסוך הסתיים ב-2007. במהדורה מיוחדת של "מאה שנים של בדידות" (במלאת 40 שנה לספר) נכללה הקדמה מאת ורגס יוסה. ההקדמה היא קטע מספרו של ורגס יוסה על גרסיה מארקס, שראה אור ב-1971, כשהשניים עוד היו ידידים, בשם "History of a Deicide" (תולדותיו של רצח אל)[3].

בשנות ה-70 הוציא שני ספרים. ב-1972 את קובץ הסיפורים הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית (תרגום: יואב הלוי, הוצאת שוקן) וב-1975 את סתיו של פטריארך (El otoño del patriarca) שהיה הספר הנמכר ביותר בספרד באותה שנה (תורגם לעברית בידי ריטה מלצר ואמציה פורת, הוצאת עם עובד). באותה שנה יצא גם קובץ הסיפורים עיניים של כלב כחול.

בשנות ה-80 הוציא שלושה ספרים נוספים: כרוניקה של מוות ידוע מראש (1981, תרגום: טל ניצן), אהבה בימי כולרה (1985, תרגום: ריטה מלצר ואמציה פורת) וגנרל במבוך (1989, תרגום: אמציה פורת וריטה מלצר). שלושתם ראו אור בעברית בהוצאת עם עובד.

למעלה מ-30 שנה נמנעה כניסתו לארצות הברית בגלל הביקורת שהשמיע על מדיניותה וחברותו הקרובה עם פידל קסטרו. רק בשנת 1995 הוסר החרם, בזכות הנשיא ביל קלינטון[4].

בשנת 1999, לאחר שנודע לו כי לקה בסרטן, החל מארקס לכתוב את ספרו האוטוביוגרפי לחיות כדי לספר, שבו הוא מספר על תחילת חייו[5]. הספר יצא לאור בספרדית בשנת 2002 ותורגם למספר שפות. כרך זה הוא הראשון מבין שלושת ספרי האוטוביוגרפיה אותם תכנן מארקס להוציא לפני שנפטר, אך נשאר היחידי. הספר מתאר את ילדותו, יחסיו עם הוריו ובחירתו בדרכו כסופר. בדומה לשאר ספריו, גם בספר זה משתמש מארקס פעמים רבות בלשון תיאורית שמפיחה חיים בדמויות[6]. בשנת 2004, יצא לאור ספרו האחרון "זיכרונות מהזונות העצובות שלי". הספר מספר על עיתונאי ישיש, שמעניק לעצמו מתנה ליום הולדתו ה-90 ומבלה לילה אחד בבית זונות עם עלמה צעירה. ואולם הלילה הזה משנה את חייו ומחדיר בו אמונה ותקווה לגבי חייו. הספר דן בזקנה ובחוויה המחודשת של אהבה ואירוטיקה[7].

בשנת 2006 החליטו אנשי העיירה אראקאטאקה לערוך הצבעה כדי להחליט האם לשנות את שמה, ולקרוא לה על שם יוצא העיירה המפורסם. מעל הכביש הראשי בעיירה מוכת העוני כבר מתנוסס השם החדש: "ברוכים הבאים לעולם הקסום של מקונדו", אך ביוני 2006 נערכה ההצבעה ותושבי העיירה דחו את ההצעה. "מקונדו" תישאר עיירה בדיונית בלבד.

בשנת 2008 פורסם כי מארקס שוקד על כתיבת רומן חדש[8]. אך ב-2009 אמרה הסוכנת שלו כרמן באלסלס, בריאיון לעיתון צ'יליאני, כי הוא לא יכתוב עוד ספרים. וכך גם ג'רלד מרטין, הביוגרף שלו, שאמר שהוא מאמין כי הוא לא יכתוב עוד ספרים אבל "אין להצטער על כך כי הייתה לו קריירה ספרותית ארוכת שנים"[9].

ביולי 2012 סיפר חיימה גארסיה מארקס, אחיו של הסופר, כי גבריאל גארסיה מארקס סובל מדמנציה[10].

גבריאל גארסיה מארקס נפטר בגיל 87 ב-17 באפריל 2014 מסיבוכים של דלקת ריאות. גופתו נשרפה לפי בקשתו במשרפה במקסיקו סיטי. בדצמבר 2014, לפי הסכם משפחתי אפרו הוחזר לקרטחנה דה אינדיאס, קולומביה, והונח בפטיו של מנזר מרסד של אוניברסיטת קרטחנה.

בשנת 2014 רכשה אוניברסיטת טקסס את הארכיון של גרסייה[11]. בשנת 2017 העלתה האוניברסיטה לרשת כמחצית מהארכיון והוא יהיה פתוח לגולשים. החומר כולל טיוטות של ספריו, תמונות שלא פורסמו, מחברות, תסריטים ופריטים נוספים.

בנו הוא במאי הקולנוע רודריגו גרסיה.

ב-6 במרץ 2018, לכבוד "יום הולדתו" ה-91, הוא זכה לדודל לכבודו.

יצירות שכתב

עריכה
  • נתראה באוגוסט (En agosto nos vemos), תרגם מספרדית: משה רון, הוצאת עם עובד, 2024[17].

לקריאה נוספת

עריכה
  • ג'רלד מרטין, גבריאל גרסיה מארקס: חיים, תל אביב: עם עובד, 2012, מסת"ב 9789651322631[18]

קישורים חיצוניים

עריכה
עם מותו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ איתמר זהר, מקסיקו עקבה במשך 18 שנה אחרי גרסייה מארקס בגלל קשריו עם קסטרו, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2009
    אל פאיס, מאוריסיו יסנט, בכל קובה מנסים לנחש את מצבו של קסטרו שהוגדר כ"סוד מדינה", באתר הארץ, 4 באוגוסט 2006
  2. ^ הגרדיאן, סטיוארט ג'פריז, סיוט הנובל של מריו ורגס יוסה, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
  3. ^ הגרדיאן, ג'יילס טרמלט, 30 שנים של בדידות, באתר הארץ, 13 בינואר 2007
  4. ^ יפעת מנוס, העריץ את שאקירה, ריגש את ביל קלינטון - 10 דברים שלא ידעתם על גבריאל גרסיה מארקס, באתר ynet, 22 באפריל 2017
  5. ^ חואן פוררו, לכתוב כדי לחיות, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2003
  6. ^ שבעים וחמש שנים של מארקס, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
  7. ^ שגיא גרין, רומן חדש לגבריאל גרסיה מארקס, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2004
    מנשה נוי, זונות תמיד עשו לנו את זה, באתר הארץ, 6 ביוני 2005
  8. ^ גרדיאן, גרסיה מארקס כותב ספר חדש, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
    רועי בית לוי, קאמבק - החדש של גרסיה מארקס, באתר הארץ, 27 באפריל 2009
  9. ^ מיה סלע, גרסיה מארקס: לא אכתוב עוד ספרים, באתר הארץ, 5 באפריל 2009
  10. ^ מיה סלע, גבריאל גרסיה מרקס הפסיק לכתוב: סובל מדמנציה, באתר הארץ, 7 ביולי 2012
  11. ^ מיה סלע, עזבונו של גבריאל גרסייה מרקס נמכר לארכיון באוניברסיטת טקסס, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2014
  12. ^   גלעד מלצר, מדוע "סיפורו של ניצוֹל" של גבריאל גרסיה מארקס עורר סערה בקולומביה, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2021
  13. ^ איריס לעאל, כיצד לבחור בזיכרון האחד שישמש משל לחיים שלמים, באתר הארץ, 15 בפברואר 2004
  14. ^ דף הספר באתר הספרייה הלאומית
  15. ^   רונן טל, "נאום אהבה נגד גבר יושב" של גבריאל גרסיה מארקס מתחזה להצהרת הון פמיניסטית, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2021
  16. ^   עלית קרפ, ‏"נאום אהבה נגד גבר יושב" הוא כתב אשמה על הקיטוב החברתי בדרום אמריקה, בעיתון מקור ראשון, 15 באוגוסט 2021
  17. ^   יובל פלוטקין, האם גבריאל גרסיה מארקס שומר על הקסם האקזוטי ביצירה מעיזבונו?, באתר הארץ, 6 במרץ 2024
  18. ^ יצאה לאור במקור באנגלית ב-2008 - ביוגרפיה של מארקס הופיעה בבריטניה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2008