גברת דאלוויי

ספר מאת וירג'יניה וולף

גברת דאלווייאנגלית: Mrs Dalloway פורסם ב-14 במאי 1925) הוא רומן מאת וירג'יניה וולף המתאר יום בחייה של קלאריסה דאלוויי לאחר מלחמת העולם הראשונה. גברת דאלוויי ממשיך להיות אחד מרומניה הידועים ביותר של וולף.

גברת דאלוויי
Mrs Dalloway
מידע כללי
מאת וירג'יניה וולף
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
מקום התרחשות לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1925
מספר עמודים 227
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת פן
תאריך 2008
תרגום שרון פרמינגר
סדרה
ספר קודם Jacob's Room עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא אל המגדלור עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002610345
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרומן נוצר משני סיפורים קצרים: "גברת דאלוויי ברחוב בונד" והסיפור הלא גמור "ראש הממשלה", והוא מתאר את הכנותיה של קלאריסה למסיבה שבה היא המארחת. בנקודת המבט הפנימית של הרומן הסיפור מטייל קדימה ואחורה בזמן, בפנים ומחוץ למוחם של הדמויות, על מנת להרכיב תמונה מושלמת של חייה של קלאריסה ושל המבנה החברתי לאחר המלחמה.

מגזין "טיימס" מנה את הרומן ברשימת מאה הרומנים הטובים ביותר בשפה האנגלית בין השנים 19232005.

עלילת הספר עריכה

קלאריסה דאלוויי מטיילת בלונדון בשעות הבוקר ומתכוננת למסיבה שהיא מתכננת באותו ערב. היום הנחמד מזכיר את נעוריה בברטון וגורם לה לתהות על בחירתה בבעל- היא התחתנה עם ריצ'רד דאלוויי המהימן במקום פיטר וולש האניגמטי. פיטר עצמו מסבך את מחשבותיה כאשר הוא מבקר אותה לאחר שחזר מהודו באותו יום.

ספטימוס וורן סמית, חייל משוחרר ממלחמת העולם הראשונה, מבלה את יומו בפארק עם אשתו לוקרציה. הוא סובל מהזיות תמידיות ובלתי מובנות. הוא מתאבד בקפיצה דרך החלון. המסיבה של קלאריסה באותו ערב היא הצלחה איטית. מגיעים לשם רוב הדמויות שהיא פגשה במהלך הספר, כולל אנשים מעברה. היא שומעת על התאבדותו של ספטימוס במסיבה, ובהדרגה מגיעה למסקנה שהיא מעריצה את המעשה- היא מחשיבה אותו כמעשה שבא לשמר את הטיהור של אושרו.

סגנון עריכה

מרבית האירועים בספר, למעט הפלאשבקים, מתרחשים ביום בודד ביוני. זו דוגמה לעלילה שמסופרת בסגנון זרם התודעה, במבנה וסגנון המזכירים את "יוליסס", לג'יימס ג'ויס, רומן שבדרך כלל נחשב לאחד הטובים של המאה ה-20. וולף עצמה לעגה לרומן של ג'ויס (היא ובעלה לאונרד סירבו לפרסם את הרומן באנגליה).

כל סצנה עוקבת באיטיות אחר המחשבות הרגעיות של דמות מסוימת. וולף מטשטשת את ההבחנה בין הנאום הישיר לבלתי ישיר במהלך הרומן, היא מחליפה את הסיפר שלה עם תיאור שיודע הכל, מונולוגים פנימיים לא ישירים וחד-שיח. העלילה עוקבת לפחות אחרי 20 דמויות בדרך זו, אבל רב הרומן מתרכז בקלאריסה וספטימוס.

נושאים עיקריים עריכה

פמיניזם עריכה

כפרשנות לחברה בזמן המלחמה, הדמות של קלאריסה מדגישה את תפקידה של האישה כ"מלאך של הבית" שכולל דיכוי מיני וכלכלי. היא ממשיכה ואפילו מאמצת את הציפיות מאשתו של פוליטיקאי, אבל היא עדיין מצליחה להביע את עצמה במסיבות שהיא עורכת.

סאלי סיטון, אותה קלאריסה מעריצה בכנות, מוזכרת כאישה עצמאית מאוד: היא מעשנת סיגרים, פעם היא רצה במסדרון עירומה, והצהירה הצהרות נועזות שלא מתאימות לגברת על מנת לקבל תגובות מאנשים. כאשר קלאריסה פוגשת בה בהווה, היא מתגלה כעקרת בית מושלמת, נישאה לגבר עשיר וילדה חמישה בנים.

הומוסקסואליות עריכה

קלאריסה דאלוויי נמשכת מאוד לסאלי סיטון בברטון - 20 שנה אחרי היא עדיין מחשיבה את הנשיקה שהן חלקו כרגע המאושר בחייה. היא מרגישה כלפי נשים "מה שגברים מרגישים" אך היא אינה מכירה ברגשות אלו כסימן להומוסקסואליות.

יכול להיות שגם ספטימוס וורן סמית הוא הומוסקסואל. הוא אובססיבי לגבי החייל שנהרג אוונס, הוא לא מרגיש אהבה אמיתית כלפי אשתו, ולרגשות האשם שלו יש הרבה במשותף עם פאניקה הומוסקסואלית.

מחלה נפשית עריכה

ספטימוס גיבור המלחמה בעל הפרעת דחק פוסט-טראומטית פועל כביקורת ליחס והטיפול למחלות נפשיות ודיכאון. וולף מצליפה במערכת הרפואית דרך ההתדרדרות של ספטימוס והתאבדותו. רופאיו שופטים את מצבו, הם מדברים איתו אך ורק דרך אשתו, ומבטלים את הווידויים הדחופים שלו לפני שהוא בכלל מספיק לבצע אותם.

יש דמיון בין מצבו של ספטימוס למאבקה האישי של וולף עם הפרעה דו-קוטבית שהיא סבלה ממנה (שניהם הוזים שציפורים שרות ביוונית וולף פעם ניסתה לזרוק את עצמה דרך החלון כפי שספטימוס עושה לבסוף). וולף בסופו של דבר הטביעה את עצמה.

סוגיות קיומיות עריכה

כאשר פיטר וולש רואה בחורה ברחוב ומטריד אותה במשך חצי שעה, הוא שם לב שיחסיו עם הבחורה "הומצאו כמו שאדם ממציא את החלק הטוב ביותר בחייו". בעזרת התמקדות במחשבותיהם ותפיסותיהם של הדמויות, וולף מבליטה את החשיבות של מחשבות פרטיות יותר מאשר אירועים ממשיים בחייו של אדם. רוב הנקודות החשובות בעלילה של הרומן הן הבנות שהדמויות מגיעות אליהן במוחם.

בעקבות ההתמודדות עם החולי שלה, קלאריסה דאלוויי מוצגת כאישה שמעריכה את החיים. האהבה שלה לעריכת מסיבות באה מתשוקה להפגיש אנשים יחד וליצור רגעים שמחים. היא מפרשת את מותו של סמית כמעשה שמאמץ את החיים, ומצב הרוח שלה נשאר קליל אפילו כאשר היא מבינה שנישואיה הם שקר.

עיבוד לקולנוע עריכה

גרסה קולנועית לרומן יצאה לאקרנים בשנת 1997, את קלאריסה דאלוויי שיחקה ונסה רדגרייב. צוות השחקנים גם כלל את נטשה מקאלהון, לנה הידי, רופרט גרייבס, מייקל קיטצ'ן, אלן קוקס, שרה באדל וקטי קאר. גברת דאלוויי היה המפתח לעלילה של הספר והסרט "השעות".

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גברת דאלוויי בוויקישיתוף