גדילים או פרנזים הם קישוטי מקלעת[1][2] (Passementerie) של חוטים, סרטים, קרעי בד או עור מעטרים שולי חפצים, לרוב ביגוד, שטיחים, כריות, וילונות.

חולצה אינדיאנית עם גדילים (פרנזים).
שטיח עם פרנזים בשוליים
חצאית ריקוד עם גדילים המתנופפים בזמן סיבוב

גדילים כמו קישוטים אחרים הם גם פריט אופנתי ובתקופות מסוימות הרבו לקשט בהם, למשל באמצע המאה ה-18 היו בפריז 530 יצרני קישוטים[1] שונים שכללו גם גדילים. בתקופות אחרות המעיטו להשתמש בהם.

אטימולוגיה עריכה

מקור הביטוי הלועזי פרנזים הוא סירוס של המילה הגרמנית Franse[3] גדיל מלל[4], ומזכיר את המילה האנגלית Fringe -שוליים, ציצית.

שמות נרדפים[5] לגדיל הם גרד, פיף, פתיל, ציצה, ציצית, קישוט.

המונח גדיל משמש לעיתים לתיאור צורות אשר מזכירות את הגדיל בצורתו כגון גדילן מצוי או גדילים של DNA.

ייצור עריכה

בתחילה קצוות חוטי השתי של האריגים שהורדו מהנולים, נקשרו בקשרים שונים [1] כדי למנוע את פרימת קצוות חוטי השתי באריגים. במאה-ה17 נמצא שימוש חדש לגדילים על קצוות מדפי ספרים, כל פעם שהוציאו ספר מהמדף הגדילים שימשו לאיבוק מהיר.. תור הזהב של הגדילים היה בתקופה הוויקטוריאנית. כסאות, שולחנות , כורסאות, ספות הכל כוסה בגדילים לעיתים בצבע הרהיט, לעיתים בצבעים שונים והכי טוב בצבע זהב. גדילים נקלעו לגדילים עבים יותר, וקושטו בעוד קישוטים.

באריגה ישנן שיטות שונות לקשירת או קליעת קצוות השתי[6] [7] כדי שהוא לא ייפרם.

יש אפשרות לארוג צעיף משולש,[8] שבו השתי הופך לערב והערב לשתי, וקצותיהם הופכי לגדילים. מלבישים את השתי על הנול, חותכים קצה צד אחד של השתי חוט ואורגים אותו ואורגים לתוך השתי עם סיום האריגה, משאירים מרחק מהמוט שמחזיק את החוט. קושרים קשרים בין החוטים מקבלים צעיף משולש עם גדילים ארוכים .

שימוש עריכה

השימוש בגדילים כאמצעי עיצובי בבגדים החל כנראה באזור מסופוטמיה. עדויות לכך אפשר למצוא בפסלים, תגליפים וכתב המתוארך עד מ-3000 לפני הספירה.

בחפירות ארכיאולוגיות בלאספוג (Lespugu) בצרפת[9] נמצא פסלון של וונוס מהתקופה הפליאוליתית, מגולף מעצם, שבו האשה לובשת מעין חצאית עשויה מחוטים קשורים ומלופפים זה אחד על השני, התלויים על חגורת מותניים.

חצאיות- גדילים המורכבות משני סינרי גדילים מופיעות גם בבגדים לאומיים של הולאכיים ברומניה. במקדוניה ובאלבניה.

הגדילים כנראה שימשו את כל המעמדות, גברים ונשים כאחד, אך היו נפוצים יותר בבגדי נשים, לרוב בחצאיות או צעיפים. כיון שהגדילים היו לרוב קשורים מקצוות הערב של הבד הם היו עשויים כמו הבד מצמר או פשתן ובתקופות מאוחרות יותר גם מכותנה ומשי ובזמנים המודרניים גם מחוטים מעשה ידי אדם. שולי החצאית או הצעיף היו מעוטרים בגדילים ישרים או קלועים בדוגמאות מורכבות. לעיתים הגדילים היו חלק מהבגד שנגזר לרצועות ולעיתים בד שנוסף על הבגד המקורי.

תרבות נוספת שעשה שימוש בגדילים הם האינדיאנים ביבשת אמריקה. ההיסטוריה של סוג ביגוד זה לא ידועה, אך כנראה שבטים מסוימים נהגו להשתמש בגדילים מעור צבי בלבוש הטקסי. לאחר התפשטות האירופאים ביבשת נדחקו האינדיאנים מאדמותיהם וקשרי המסחר בין השבטים גדלו. בתקופה זו הפופולריות של לבוש עם גדילי עור גדלה מאוד ואף אומצה על ידי הבוקרים של אותה תקופה עד שבסביבות 1980 כל פריט ביגוד בעל גדילים נחשב כבגד עם מאפיינים אינדיאניים.

בגד סרוג או שמיכה סרוגה אינם זקוקים לקשירת גדילים, היות והם נסרגים מחוט המשכי שאת הקצה שלו מעבדים לתוך הסריג. אך במשך השנים נוצרה אופנה של יצירת גדילים גם על סריגים[10], חלקם סרוגים ומשולבים בסריג תוך כדי היצירה וחלקם נוצרים על ידי קיפול חוט אחד או יותר שאותם מושכים דרך קצה הסריג, מעבירים את הלולאה המקופלת מעל לקצוות החוט ונוצר גדיל. היוצרים יכולים אחר כך להשאיר את הגדילים כמות שהם או לקלוע, לקשור, להוסיף חרוזים כאוות נפש היוצרים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גדילים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Caroline Lebeau, Patricia Corbet (ע), Passementerie, Fabrics The Decorative Art of Textiles, London: THAMES AND HUDSON, 1994, עמ' 131-142, ISBN 0-500-01631-3. (באנגלית)
  2. ^ אברהם א. לבנסטון ת ראובן סיוון, כרך J-Z, מילון מגידו החדיש, 1990, תל אביב: מגידו, 1989, עמ' 781. (באנגלית, עברית)
  3. ^ פְרַנְזִים (מש), באתר מילון ספיר
  4. ^ יעקב לביא עם חנן פרינץ, F, מילון גרמני- עברי, 1980, תל אביב: אחיאסף , לנגנשיידט, 1980, עמ' 243. (בעברית, גרמנית)
  5. ^ איתן אבניאון, רפאל ניר, יהודית אוריין (ע), ג, מילה במילה אוצר המילים הנרדפות ניגודים ושדות סמנטיים, חולון: איתאב, 2000, עמ' 77. (בעברית)
  6. ^ Peter Collingwood, Rug Finishes, Rug weavung Techniques beyond basics, 1990, Colorado USA: Interweave Press, 1990, עמ' 148, ISBN 0-934026-62-9. (באנגלית)
  7. ^ Suzanne Baizerman and Karen Searle, Warp Protectors, FINISHES in the ETHNIC TRADION, USA: Dos Tejedoras, 1978, עמ' 13-24,ISBN 932394-01-9. (באנגלית)
  8. ^ Wirginia West, Triangle Stole, Weavers` Wearables, Maryland USA: Wirginia West, 1979, עמ' 34-5. (באנגלית)
  9. ^ Elizabeth Wayland Barber, The String Revolution, Women`s Work The FHE FIRST 20,000 YEARS, New York: W.W. Norton @ Company, 1994, עמ' 44, ISBN 0-393-31348-4. (באנגלית)
  10. ^ Nicky Epstein, Trisha Malcolm (ע), fringes, Knitting on the Edge ,ribs, ruffles, lace, fringes, floras, points&picots, USA: Sixth@Spring, 2004, עמ' 96-113, ISBN 1-931543-40-2. (באנגלית)