גדי ענבר
גדי ענבר (נולד ב-12 בנובמבר 1949) הוא מחזאי, במאי ורעיונאי ישראלי.
לידה | 12 בנובמבר 1949 (בן 74) |
---|---|
מדינה | ישראל |
ביוגרפיה
עריכהענבר נולד לשרה ויוסף (שכיהן במשך שנים כיו"ר הוועד האולימפי הישראלי, וכמזכיר מרכז הפועל). גדל והתחנך בקיבוץ גבעת חיים איחוד. סיים את שירותו הצבאי כקצין מודיעין בחטיבה בחיל השריון. ב-1979 סיים לימודי משחק בבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים וב-1983 לימודי בימוי באקדמיה האמריקאית לאמנויות הבמה בניו יורק.
בזמן שהותו בניו יורק, בשנים 1980–1984, כיהן כשליח ארגון הסטודנטים הישראלי, בתפקיד מנהל משרד הנסיעות של איסתא. במקביל, הקים בניו יורק את "תיאטרון יאיר" (על שם אחיו שנהרג במלחמת יום הכיפורים), שהעלה הפקות בנושאים ישראליים ויהודיים.
במסגרת עבודתו בענף הפרסום, כיהן כקופירייטר בכיר, ובהמשך גם כמנהל קריאטיבי במשרדי פרסום גדולים, ובהם: "טמיר כהן", "דחף", "צרפתי שטרנשוס", "ורשבסקי פרייליך דובר". כמו כן היה מנהל קריאטיבי במספר מערכות בחירות לכנסת.
ביים להקות צבאיות, כתב וביים לתוכניות טלוויזיה (כ"זהו זה!"), ושימש במאי ומורה לדרמה בבתי הספר למשחק. המחזה "Mike - Laisse Nous T'aimer" פרי עטו הועלה בספטמבר 2010 בתיאטרון ה"Comédia" שבפריז, למשך כחצי שנה, והיה מועמד לפרס מולייר הצרפתי לשנת זו, בקטגוריית המחזמר הטוב ביותר.
בשנים האחרונות מחלק את זמנו בין תל אביב ללוס אנג'לס, שם הוא משמש, לצד עבודתו כמחזאי, גם מורה לדרמה ומרכז סדנאות משחק. הוא חי עם בן זוגו עמיר פלג.
עבודותיו כבמאי
עריכה- "הבחורים בדלת ממול" - בתיאטרון הלאומי הבימה
- "כסף של אחרים", "הגולד האחרון", "הוא הלך בשדות", "ביבר הזכוכית" (עם חנה מרון בתפקיד הראשי), "גשם שוטף", "אחרון ימיה" (עם אורנה פורת בתפקיד הראשי), "ינשופים" - בתיאטרון באר שבע
- "קריפס" - בתיאטרון החאן
- "דלתות", "כמעט אבוד" - בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער
- "דרך החופש" - בתיאטרון הספרייה
- "נפט" (פרס הבימוי, 1986), "אלמנות" (פרס ראשון ופרס הבימוי, 1987) - בפסטיבל עכו
- המחזמר "סיסי הנסיכה", המחזמר "מי שחלם" (עם גילה אלמגור, עודד תאומי, חני נחמיאס, הראל סקעת, בתפקידים הראשיים), המחזמר "מיקה שלי" (המבוסס על שיריו של המלחין יאיר רוזנבלום) - בתיאטרון המסחרי
- המחזמר "שיער" בתיאטרון הספרייה, 2002.
- מחזהו "הדיירת" בבימוי אתי רזניק, מועלה בשנת 2016 בתיאטרון הספרייה, עם עידית טפרסון ומורן טחן בן-אריה
מחזותיו
עריכהמחזה | במאי | תיאטרון | |
---|---|---|---|
אלמנות | גדי ענבר | פסטיבל עכו | 1987 |
אחרון ימיה[1] | גדי ענבר | תיאטרון באר שבע | 2000 |
ינשופים | גדי ענבר | תיאטרון באר שבע | 2002 |
מיקה שלי | גדי ענבר | תיאטרון רמת גן ובית צבי | 2003 |
מייק (מחזה מוזיקלי בהשראת סיפור חייו של הזמר הישראלי-צרפתי מייק ברנט) | מיכה לבינסון | תיאטרון בית ליסין | 2008 |
מי שחלם | גדי ענבר | תיאטרון מסחרי | 2008 |
גשם שוטף | גדי ענבר | תיאטרון באר שבע | 2000 |
אח יקר[2] | עודד קוטלר | תיאטרון הקאמרי | 2015 |
הדיירת | אתי רזניק | תיאטרון הספרייה | 2016 |
מיקה שלי | משה קפטן | תיאטרון הבימה | 2018 |
קישורים חיצוניים
עריכה- גדי ענבר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- גדי ענבר, דף שער בספרייה הלאומית
- גדי ענבר, בארכיון הבימה
- אחרון ימיה – הפקה חדשה של תיאטרון בית ליסין מאת גדי ענבר, דה מרקר קפה
- אתר התיאטרון הקאמרי על המחזה "אח יקר".
- יעקב בר-און, שומר אחי אנוכי: המחזאי שמנפץ את מיתוס הגבורה הישראלי, באתר מעריב אונליין, 7 ביולי 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ המחזה הועלה בשנית ב-2011 בבימויו של משה קפטן בתיאטרון בית ליסין, עם מרים זהר בתפקיד הראשי
- ^ יעקב בר-און, שומר אחי אנוכי: המחזאי שמנפץ את מיתוס הגבורה הישראלי, באתר מעריב אונליין, 7 ביולי 2015