גדר הגבול ישראל–מצרים

מכשול מעבר בין ישראל למצרים

גדר הגבול ישראל–מצרים היא מכשול מעבר באורך 241 ק"מ ובעלות של 1.6 מיליארד ש"ח שבנתה מדינת ישראל בשנת 2013 לאורך גבול ישראל–מצרים, כדי לבלום את ההסתננות מאפריקה לישראל וחדירה של פעילות טרור משטח חצי האי סיני[1].

קטע מהגדר החדשה, צפונית לאילת
גדר הגבול הישנה, ליד ניצנה
 
גדר הגבול הישנה צפונית לאילת

לאחר נסיגת ישראל מחצי האי סיני בשנת 1982 במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, סומן הגבול החדש באמצעות אבני סימון, ובחלקים מסוימים באמצעות גדר תיל נמוכה. הגדר לא היוותה מכשול משמעותי למבריחים בשל גובהה ובשל כיסויה בחולות נודדים במהלך הזמן. במהלך השנים הוברחו דרך הגבול הפרוץ בעיקר סמים ונשים זרות העוסקות בזנות. ההברחות נעשו בעיקר על ידי בדואים תושבי חצי האי סיני, שגרו בסמיכות לגבול והכירו את השטח, ואת הפעילות השוטפת של המשטרה המצרית וצה"ל.

גורמים במערכת הביטחון החלו לעסוק בנושא הקמת גדר על גבול מצרים עוד ב-2001, אבל משרד הביטחון, צה"ל והממשלה התנגדו להקמת גדר ביטחון. בדצמבר 2005 אירעה חדירת מחבלים פלסטינים לתוך שטחי ישראל דרך הגבול, שהעלתה לסדר היום שוב את ההצעה להקים גדר שתקשה על מעבר באזור[2].

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החלו חדירות מאורגנות של פליטים ומהגרי עבודה אפריקאים, באמצעות מדריכים בדואים, ממצרים לישראל. ב-2007 הטיל ראש הממשלה אהוד אולמרט על המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, שהיה אחראי על המעקב אחרי השלמת גדר ההפרדה במרחב התפר בין ישראל ליהודה ושומרון, לבדוק את היתכנות הקמת גדר ביטחון על גבול מצרים ורמון אכן החל בתכנונה[3] ובנייתה תוכננה להתחיל ביוני 2008[4]. הקמת הגדר עוכבה בשל מחלוקות תקציביות עם שר הביטחון אהוד ברק ועמדת השר לביטחון פנים אבי דיכטר בעד מתן עדיפות להקמת מתקני השהיה[5], עד שבמהלך כהונתה של ממשלת ישראל השלושים ושתיים היווספות גורם ההסתננות הלא פלילית והתגברות איום הטרור, הובילו את ממשלת ישראל להאיץ את הקמת המכשול הקרקעי ועיבוי כוחות צבא בקו הגבול.

ביולי 2009 עלה שוב רעיון הקמת הגדר ובדצמבר החליט בנימין נתניהו לתמוך בהקמתה[6]. במרץ 2010 עברה החלטת ממשלה על הקמת הגדר והשלמתה עד אמצע 2013[7].

מטרה

עריכה
 
מגדל תצפית ומעקב אופייני לאורך הגבול. בניגוד למשמר הגבול המצרי הפועל מתוך מתחמים מבוצרים הפזורים לאורך הגבול, השליטה הישראלית מתבצעת ברובה באמצעים טכנולוגיים. ניתן להבחין באמצעי התצפית האופטיים והאלקטרוניים

המכשול נבנה במטרה למנוע חדירת טרוריסטים, פעילות פלילית והסתננות פליטים אפריקאים ומהגרים בלתי חוקיים, בעיקר מאריתריאה, סודאן, דרום סודאן, חוף השנהב ואתיופיה. מדי שנה, אלפי אנשים חצו את הגבול ממצרים לישראל, בחפשם אחר עבודה או מקלט הרחק מסכסוך או תנאי חיים קשים. בשנים האחרונות משמר הגבול המצרי ירה למוות בעשרות מהגרים אפריקנים שניסו להיכנס לישראל שלא כדין. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הצהיר כי המכשול נועד "להבטיח את אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל"[8].

הליך הבנייה

עריכה
 
העבודות להקמת הגדר, בהרי אילת
 
מעביר מים מתחת לכביש המערכת והגדר. ניתן לראות כי פתחי המעברים נחסמו בגדר למניעת הסתננות בשילוב של דלתות נעולות המאפשרות פתיחה לצורכי ניקוי
 
תקריב של מבנה גדר המערכת. ניתן להבחין במבנה המאסיבי של הרכיבים ויצירת ה"גריד" מברזל זיון מגלוון בניגוד לרשת המקובלת
 
סלילת הגדר וכביש המערכת היו כרוכים בביצוע עבודות עפר בהיקפים גדולים במיוחד על מנת להתגבר על התוואי הבעייתי. ניתן לראות את החציבה לתוך שרשרת הרכסים ש"הסירה" חלק מהם לצורך ישור תוואי הסלילה.
 
אחת מאבני הגבול שהוצבה על תוואי הגבול עם הגדר הישנה. לצורך סלילת הגדר וכביש המערכת החדש "ויתרה" ישראל על מספר מטרים בתוך שטחה, כך שכעת אבני סימון הגבול ממוקמות בשטח המצרי ואינן נגישות

בניית הגדר החלה בפועל בנובמבר 2010 לפי תוואי מתוכנן באורך 150 ק"מ[9]. מיזם הקמתה של הגדר כונה "שעון החול"[10][11]. את הפרויקט ניהל תא"ל ערן אופיר מאט"ל. בעת התכנון הגדר חולקה למקטעים של 20 ק"מ, בשיא הפרויקט עבדו בו במקביל 100 קבלנים, מעל 1,500 עובדים ו-500 כלי ציוד מכני הנדסי[12]. מצרים הצהירה כי לא תתנגד כל עוד המכשול יוקם בשטח ישראלי[13].

הגדר היא מכשול דו-שכבתי, המורכב בשלב הראשון מגדר תלתלית סבוכה ועבה, ובשלב השני מגדר פלדה "טיפשה" מאסיבית וחזקה. הגדר מתנשאת ברובה לגובה של כמעט חמישה מטרים, ובמקטעים מסוימים היא הוגבהה, לבקשת הצבא, לשבעה מטרים. המכשול מגובה באמצעי תצפית ובקרה מתקדמים, המתריעים על איום מתקרב עוד בעומק השטח המצרי. לאורך התוואי נסלל כביש גישה צבאי.

ב-2008 הוצהר כי תיבנה גדר בשני מקטעים: מכשול של 70 ק"מ בגזרת החולות, בין כרם שלום לבין חיוואי; מכשול בן 14 ק"מ בגזרה ההררית בין טאבה לנטפים. נטען כי המרווח הנותר בגבול יהווה "מכשול טבעי" ויגובה באמצעים משלימים[14]. תחילה גם תוכנן שזאת תהיה "גדר חכמה", כפי שנעשה בפרויקט גדר ההפרדה ביהודה ושומרון[15], אך בסופו של דבר, כאמור, הוחלט על בניית "גדר טיפשה" וחזקה, שמגובה באמצעי זיהוי ותצפית.

בהמשך התעוררה בעיה: הגזרה ההררית מסביב לאילת קשה מאוד מבחינה טופוגרפית, לכן בניית גדר לאורכה תצריך תקציב עצום לאותם 14 ק"מ[16]. בשלב זה הוחלט לבנות גדר לאורך כל הגבול, למעט "פתחה" באזור אילת. רעיון זה השתמע מהצהרות הממשלה והצבא, עד אשר אירע הפיגוע בנטפים באוגוסט 2011. לאחר אירוע זה, קיבלה הגדר משנה חשיבות, והובן על ידי הממשלה שיש למגן את כל הגבול. בדצמבר אישרה הממשלה תקציב נוסף לפרויקט, כדי להשלים את הגדר גם באותה גזרה סלעית[17] לאחר דין ודברים עם רשות הטבע והגנים, הוחלט לבטל את המובלעת של הגדר באזור נחל גשרון ולהחזיר אותה לגבול הבין-לאומי, כדי להגן על הטבע המיוחד באזור[18]. הגדר תוקם באזור זה כמעט לכל אורך הגבול, למעט חלקים קטנים שאינם עבירים ברגל. עד חודש דצמבר 2012 הושלמו 227 ק"מ מתוואי הגדר שבין רפיח לאילת[19].

בניית הגדר הושלמה סופית בדצמבר 2013[20].

פיגוע החדירה בגבול מצרים (2023)

עריכה
  ערך מורחב – פיגוע הירי בגבול ישראל–מצרים (2023)

ב-3 ביוני 2023 חדר שוטר מצרי לשטח ישראל, דרך פתח חירום בגדר שהיה סגור באמצעות אזיקונים. הוא הצליח להרוג 3 לוחמי צה"ל בטרם נורה למוות.

מודלים דומים בעולם

עריכה

הצלחת הגדר בגבול מצרים הביאה להתעניינות בין-לאומית בה. המדינות שהתעניינו בה הן מדינות שבדומה לישראל, סופגות זרם מהגרים לא מבוקר אותו הן מעוניינות לצמצם. בין המדינות נמנות מדינות בבלקן שיושבות על מסלולים יבשתיים של פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שהחריפה את משבר ההגירה באירופה[21].

בינואר 2016 פורסם שגם הודו מעוניינת בגדר גבול עם פקיסטן בדגם הישראלי, כדי לבלום את הטרור שבא משם על ידי מחבלים שחוצים את הגבול[22].

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התבטא בשבחה של הגדר והשווה אותה לגדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו[23].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראש הממשלה השתתף בטקס השלמת בניית הגדר בגבול מצרים, באתר GOV.IL, ‏02 בינואר 2013
  2. ^   Tim Butcher, ‏Sharon presses for fence across Sinai, The Telegraph, 7 December 2005
  3. ^ http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=390&PID=0&IID=7807
  4. ^ חנן גרינברג, גבול מצרים: כך נראית גדר בשווי 1.4 מיליארד ש', באתר ynet, 14 במרץ 2008
  5. ^ שוקי שדה, גדר הכסף: מי מרוויח מהקמת הגדר בגבול מצרים במיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2011
  6. ^ בן כספית, נתניהו הכריע: תוקם גדר לאורך גבול ישראל-מצרים, באתר nrg‏, 8 בדצמבר 2009
  7. ^ החלטה 1506
  8. ^ דנה ויילר-פולק, ברק רביד, נתניהו אישר הקמת גדר לבלימת הסתננות מהגרי עבודה בגבול עם מצרים, באתר הארץ, 11 בינואר 2010.
  9. ^ חנן גרינברג, הגדר בגבול מצרים יוצאת לדרך: "משימה לאומית", באתר ynet, 21 בנובמבר 2010
  10. ^ נתנאל רוזמן, עיתון "במחנה" ואלינה גרינשפון, עיתון "במחנה", פרויקט "שעון החול" עולה הילוך: גדר וירטואלית בגבול מצרים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 באוגוסט 2011.
  11. ^ הדס דובדבני, התשובה למסתננים: פרויקט "שעון חול" ימנע חדירת הגבול המצרי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 28 בפברואר 2012.
  12. ^ עמיחי אתאלי, השגת גבול: ביקור בגדר הגבול עם מצרים, באתר nrg‏, 23 במרץ 2013
  13. ^ Israel to construct barrier along Egyptian border, אתר BBC, מ-11 בינואר 2010.
  14. ^ חנן גרינברג, גבול מצרים: כך נראית גדר בשווי 1.4 מיליארד ש', באתר ynet, 14 במרץ 2008.
  15. ^ לא מסתננים: גדר הגבול מול מצרים תהפוך ל"חכמה", באתר וואלה, 30 בדצמבר 2013
  16. ^ בגלל שיקולי תקציב: סמוך לאילת לא תוקם גדר.
  17. ^ ברק רביד, אופיר בר-זהר, הממשלה אישרה: קיצוץ רוחבי של 2% למימון התוכנית למלחמה במסתננים, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011.
  18. ^ רשות הטבע והגנים לחצה, ותוואי הגדר בגבול ישראל-מצרים יוזז, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  19. ^ פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים, באתר וואלה, 31 בדצמבר 2012
  20. ^ רוני דניאל, ‏לאחר 3 וחצי שנים: הושלמה גדר הגבול בין ישראל לסיני, באתר ‏מאקו‏, 4 בדצמבר 2013
  21. ^ רויטרס, באירופה בוחנים: הגדר הישראלית שתעצור את גל המהגרים, באתר nrg‏, 3 בספטמבר 2015
  22. ^ ניצן קידר, הידוק היחסים בין המדינות הוביל למספר ביקורים של בכירים בטחוניים בהודו לבחינת שימוש בידע הישראלי לבניית גדר דומה בגבול עם פקיסטן, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2016
  23. ^ שחר אילן, נתניהו: "מי בכלל התייחס למקסיקו? טראמפ שיבח את הגדר עם מצרים ואני אמרתי שהוא צודק", באתר כלכליסט, 30 בינואר 2017