פתיחת התפריט הראשי

גד לובנשטיין (17 בפברואר 1929 - 18 בפברואר 2018) היה וירולוג, פרופסור למיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב החל מ-1973, פרופסור אורח באוניברסיטת ברמינגהם באנגליה בשנים 1974–1975 ופרופסור בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ברחובות. כיהן כמנהל המכון להגנת הצומח במרכז וולקני, בין השנים 1967 ל-1975[1]. כיהן כראש מינהל המחקר החקלאי וכמדען הראשי של משרד החקלאות, בין השנים 1981–1986[2]. יזם את הקמת 'החברה הפיטופתולוגית הישראלית' (העמותה הישראלית למחלות צמחים) וכיהן כנשיאה הראשון. זוכה פרס רוטשילד לחקלאות (1982)[3].

פרופ' גד לובנשטיין
Gad Loebenstein
גד לובנשטיין
פרופ' גד לובנשטיין, 2016
לידה 17 בפברואר 1929
ברלין גרמניה
פטירה 18 בפברואר 2018 (בגיל 89)
ישראל
ענף מדעי מיקרוביולוגיה
ארצות מגורים גרמניהגרמניה  גרמניה, ישראלישראל  ישראל
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה עמית החברות הפיטופתולוגיות הגרמנית (1980), האמריקאית (1988) והישראלית, פרס רוטשילד לחקלאות (1982) וחבר האקדמיה למדעי החקלאות של קזחסטן (1996).
תרומות עיקריות
חקר הווירולוגיה של הצמחים

הקים את המחלקה לווירולוגיה ופתולוגיה במכון להגנת הצומח[4].

תחום התמחותו העיקרי היה וירולוגיה של צמחים. בין היתר, התמחה במחלות וירוס בגידולים שריבויים בצורה וגטאטיבית. הוא התעניין בפיזיולוגיה של מחלות הוירוס. במיוחד בתופעת העמידות הטבעית למחלות וירוס, במעכבי ריבוי של וירוסים הקשורים לעמידות וביצירת חומרי תנגודת.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

גד לובנשטיין נולד בברלין שבגרמניה, למשה (מוריץ, עסק במסחר של מתכות[5] ומריה לובנשטיין. אח להנס מיכאל לובנשטיין. עלה עם משפחתו לישראל ב-1939, לאחר ליל הבדולח.

היה חבר בפלמ"ח[6], שירת בצה"ל בחיל רגלים והגיע לדרגת סגן-אלוף.

לובנשטיין למד בפקולטה לחקלאות, באוניברסיטה העברית החל מ-1947. אחרי הפסקה קצרה עקב מלחמת העצמאות, חזר ללימודים ב-1949, וקיבל תואר מוסמך למדעי החקלאות (בהצטיינות) ב-1954[7]. ב-1960 קיבל תואר דוקטור בתחום הווירולוגיה, בהנחיית פרופ' ישראל סלומניצקי.

את מחקר הפוסט דוקטורט ערך בשנת 1963 באוניברסיטת קורנל, שבמדינת ניו יורק.

קריירה מחקרית ואקדמיתעריכה

 
משמאל לימין: שר החקלאות, פסח גרופר, שר החקלאות של ארצות הברית, ג'ון בלוק ופרופ' גד לובנשטיין, תחילת שנות ה-80

פרופ' לובנשטיין היה מחלוצי המחקר בווירולוגיה של צמחים בישראל. התחיל להרצות באוניברסיטת תל אביב ב-1967, וב-1973 מונה לפרופסור למיקרוביולוגיה. ב-1979 מונה לפרופסור בפקולטה לחקלאות. כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת ברמינגהם באנגליה בשנים 1974–1975. תחומי המחקר העיקריים שלו היו: וירולוגיה של צמחים; וירוסים של בטטה ושל תפוחי אדמה; מנגנוני עמידות טבעיים בצמחים לוירוסים; ווירוסים בפרחים. ניסה להתמודד עם בעיית וירוסים צמחיים, באמצעות הנדסה גנטית. יחד עם תלמידיו ושותפיו למחקר מצא שצמחים, שמודבקים על ידי וירוס, מייצרים חומרים מעכבי וירוסים. מאוחר יותר התברר להם שמדובר בחלבון המעכב את התרבות הווירוס, עקב אחר החלבון ובודדו. המחקר עבר לרמה המולקולרית, והוליך אחר כך לחיפוש הגן בתוך ה-D.N.A של הצמח, המקודד לחלבון זה, ולשבטו בצמחים, כדי לחסנם נגד התקפה של וירוסים[8].

שימש כעורך כתב העת המדעי הבינלאומי Phytoparasitica: Israel journal of Plant Protection Sciences, אשר עד 1992 יצא לאור על ידי מינהל המחקר החקלאי במכון וולקני[9]. כיהן כמנהל המכון להגנת הצומח במרכז וולקני, בין השנים 1967 ל-1975. כיהן כראש מינהל המחקר החקלאי וכמדען הראשי של משרד החקלאות, בין השנים 1981–1986. בין יתר הישגיו, יזם את הכנסת המיקרוסקופים האלקטרוניים למינהל המחקר. כמדען הראשי של משרד החקלאות, הדגיש תמיד את החשיבות באיזון בין מחקר בסיסי לבין מדע שימושי בשדה. הדגיש כי יש לערוך תצפיות של יבולים וצמחים אין סיטו (באתר), כדי להשיג הבנה הוליסטית של הביולוגיה והאפידמיולוגיה של מחלות צמחים, בזמן שאספקטים "ביולוגיים" של הגנת הצומח, כמעט ונדרסו על ידי גישות "ביוכימיכליות".

לובנשטיין שהה בשבתון ב-1975 במחלקה למיקרוביולוגיה שבאוניברסיטת ברמינגהם (University of Birmingham), וב-1988 במשרד החקלאות האמריקאי שבמרילנד.

לאחר פרישתו לגמלאות, הקים קרן מלגות לסטודנטים בתחום הווירולוגיה[10].

הקים את "החברה הפיטופתולוגית הישראלית" (לימים העמותה הישראלית למחלות צמחים) בשנת 1969 ושימש כנשיאה הראשון[11].

שימש כיועץ משלחת הבנק העולמי לניגריה, ובנוסף, היה חבר במשלחת מדעית לקזחסטן. לובשטיין היה מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה "סרום-טק" בשנים 1995–1998 וחבר מועצת המנהלים של חברת "יכין-חק"ל" ב-1995–2000.


לובנשטיין נישא ב-1954 לאסתר אופלטקה. בשנת 1978, לאחר פטירת אסתר, נישא לד"ר נילי סדן-לובנשטיין, מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן[12]. לאחר פטירתה של נילי הוא חי בזוגיות עם תלמה אלעזר (אלמנתו של רא"ל דוד אלעזר). לאחר פרידתם, נישא ללודמילה מרצ'וקובה, ולאחר פטירתה, נישא לנטליה פוזדניקובה. ללובנשטיין היו ארבעה ילדים.

נפטר ב-18 בפברואר 2018 ונקבר בבית הקברות ברחובות[13].

הוקרות ופרסיםעריכה

על פעילותו המחקרית זכה לובנשטיין להוקרה בישראל ובחו"ל:

  • עמית החברה הפיטופתולוגית הישראלית (העמותה הישראלית למחלות צמחים) (1979)
  • עמית החברה הפיטופתולוגית הגרמנית (1980) - 10 המדענים המובילים בתחומם בעולם.
  • פרס רוטשילד לחקלאות (1982)
  • עמית החברה הפיטופתולוגית האמריקאית (1989)
  • חבר האקדמיה למדעי החקלאות של קזחסטן (1996)

פרסומים עיקרייםעריכה

גד לובנשטיין כתב וערך 8 ספרים על וירולוגיה בצמחים ופרסם כ-250 פרסומים מדעיים נוספים.

וירולוגיה של צמחים - עקרונות ויישוםעריכה

לובנשטיין כתב את הספר בעברית וירולוגיה של צמחים : עקרונות ויישום, שיצא לאור על ידי הוצאת המחלקה לפרסומים מדעיים, מרכז וולקני, בשנת 1993. (ISBN 9654630001, ISBN 9789654630009[14]), הספר הוא היחיד הקיים בתחום בעברית[15].

הספר הביא לראשונה בעברית מושגי יסוד בעקרונות הווירולוגיה-מבנה הוירוסים, התרבותם ודרכי העברתם במעבדה ובשדה ובצדדים היישומים של אבחון וזהוי, ודרכי המניעה של מחלות הוירוס. נכללו בו גם פרקים על מחלות הווירוס החשובות בגידולי החקלאות העיקריים בארץ. הספר סיכם את הניסיון שצבר פרופ' לובנשטיין במשך עשורים במחלקה לווירולוגיה של מינהל המחקר החקלאי, והוא מבוסס על הרצאותיו באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות שברחובות. הספר נועד לסטודנטים בתחומי הגנת הצומח והבוסתנאות ולמורים לביולוגיה במגמה זו, וכן לאנשי השדה - חקלאים, שתלנים ומדריכים.

פרסומים נבחרים בעבריתעריכה

בנוסף לספרו "וירולוגיה של צמחים - עקרונות ויישום" שפורסם ב-1993, השתתף, בין היתר, מאז פרישתו גם בפרסומים הבאים:

פרסומים נבחרים באנגליתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

כתבות על גד לובנשטייןעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דף חוקר, באתר prabook
  2. ^ שלמה גינוסר, מדענים ראשיים בשירות הממשלה, דבר, 21 באפריל 1978
  3. ^ מקבלי פרס רוטשילד, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  4. ^ גד לובנשטיין, תולדות המכון להגנת הצומח, באתר מרכז וולקני
  5. ^ בבית משפט המחוזי בתל אביב_יפו עזבונות מס 1296/68, על המשמר, 23 במאי 1968
  6. ^ גד לובנשטיין, באתר הפלמ"ח
  7. ^ שמות מוסמכי האוניברסיטה ובוגריה, חרות, 28 באפריל 1954
  8. ^ פרופ' ידידיה גפני, עמידויות כנגד וירוסים ופטריות, באתר מט"ח
  9. ^ https://catalyst.library.jhu.edu/catalog/bib_3595547 כתב העת Phytoparasitica : Israel journal of plant protection sciences
  10. ^ אגודת נאמני המחקר החקלאי ושוחריו במרכז וולקני - מלגות לשנת 2017
  11. ^ בשנת 2009 הרצה פרופ' לובנשטיין בכנס של העמותה, לרגל 40 שנה להיווסדה של העמותה. ראו העמותה הישראלית למחלות צמחים הועידה ה-31, חוברת הכנס עמוד 14
  12. ^ נילי סדן-לובנשטיין
  13. ^ מודעת אבל עם פטירתו
  14. ^ הספר ב-Google Books
  15. ^ סילבוס - וירוסים כגורמי מחלות בצמחים - 71117, באתר האוניברסיטה העברית
  16. ^ העמותה הישראלית למחלות צמחים - הועידה ה-31
  17. ^ Book Reviews Virus and Virus-like Diseases of Bulb and Flower Crops. G. Loebenstein, R. H. Lawson and A. A. Brunt (eds). þ 543 pp. UK: J. Wiley (copublished with Balaban, Israel), 1995. ISBN 0-471-95293-1 (hardback).
  18. ^ Virus and Virus-like Diseases of Potatoes and Production of Seed-Potatoes, aperback: 460 pages, Publisher: Springer; Softcover reprint of the original 1st ed. 2001 edition (November 26, 2013)ISBN 9401037361


הקודם:
יהודית בירק
פרס רוטשילד לחקלאות
1981
הבא:
יצחק הרפז