גואל לויצקי

גואל לויצקי, 1950

גואל לויצקי (2 בנובמבר 1917 - 6 במרץ 2009) היה מאנשי הש"י וממפקדי "ההגנה", ממייסדי קיבוץ אלונים ו"מוכתר" הקיבוץ. התפרסם כשגילה את זהות רוצחו של אלכסנדר זייד.

ביוגרפיהעריכה

לויצקי נולד בישראל לאליהו לויצקי ולשרה, בתו של דוד קושניר. בשנות ה-30 התגייס ליחידת הנוטרים שהוקמה להגן על יישובי עמק יזרעאל. בשנת 1938 היה ממקימי קיבוץ אלונים שבעמק יזרעאל. באותה תקופה הכיר את אשתו, שרה לבית טומרקין, שעלתה לארץ בעליית הנוער מגרמניה. במשך שנים שימש 'מוכתר' הקיבוץ.

שירת ב"הגנה" והיה מאנשי הש"י. כשהוקם הפלמ"ח התגייס לשורותיו ושירת בפלוגה א', תחת פיקודו של יגאל אלון. יחד עם יצחק חנקין פעל לויצקי לגילוי זהותו של רוצחו של אלכסנדר זייד, אותו הכיר מקרוב. לויצקי קיבל את אישורו של יגאל אלון למשימה. הוא הגיע לנערה בדואית בשם שינארה, שהייתה משבטו של הרוצח, ולאחר שדובב אותה, היא גילתה לו את זהותו של הרוצח, קאסם אל-טבאש. בית הדין של "ההגנה" דן את אל-טבאש למוות והוא נורה בידי חנקין.

מפקד חבל סדוםעריכה

לקראת מלחמת העצמאות מונה לויצקי למפקד גזרת חבל סדום של "ההגנה". ב-18 באפריל 1948 הפסיקו הבריטים ללוות שיירות מירושלים אל מפעל האשלג בצפון ים המלח. מאז תחילת מלחמת העצמאות ניהל מייסד ומנהל המפעל, משה נובומייסקי, מגעים עם המלך עבדאללה וגורמים ירדניים אחרים לשמור על מפעלי חברת האשלג ולהוציאם ממעגל המלחמה. אולם ב-17 במאי הוחתמו שני נציגים, של המפעל ושל "ההגנה", על הסכם שמסר את מפעלי חברת האשלג לחסות ירדנית. לויצקי לא קיבל את ההסכם והודיע על כוונתו להילחם על סדום.

ב-29 באפריל 1948 קיבלו כל הפועלים בסדום הודעות פיטורים, שעמדו להיכנס לתוקפן עם סיום המנדט הבריטי, ב-14 במאי. אנשי מועצת הפועלים, ובהם יהודה אלמוג, באו במשלחת אל גואל לויצקי, הניחו את נשקם לפניו ואמרו כי אינם רוצים להגן על המפעל שממנו פוטרו. לויצקי כינס אספה כללית והודיע כי מעתה אין זה "המפעל של נובומייסקי", אלא עמדה אסטרטגית חשובה. דבריו שכנעו את האנשים ליטול את נשקם ולצאת למילוי תפקידיהם. ב-9 ביולי החליף אמנון זעיר את גואל לויצקי.

בהמשך המלחמה הוצב לויצקי בחטיבת עודד (חטיבה 9) כמפקד גדוד 91.

לאחר קום המדינה שימש לויצקי כמפקד הצבאי של אזור המשולש.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גואל לויצקי בוויקישיתוף