גודפרי הרולד הארדי

מתמטיקאי בריטי

גוֹדפרִי הרוֹלד הַארדִיאנגלית: Godfrey Harold Hardy;‏ 7 בפברואר 18771 בדצמבר 1947) היה מתמטיקאי בריטי חשוב, ידוע בהישגיו בתורת המספרים ובתחום של אנליזה מתמטית.

גודפרי הרולד הארדי
Godfrey Harold Hardy
Ghhardy@72.jpg
לידה 7 בפברואר 1877
קרנלי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 1947 (בגיל 70)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים בריטניה
מקום קבורה Trinity College Chapel עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אוגוסטוס אדוארד האף לאב, א. ט. ויטאקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט מרי קרטרייט, K. Ananda Rau, Robert Alexander Rankin, ריצ'ארד ראדו, דונלד ק. ספנסר, Tirukkannapuram Vijayaraghavan, אדוארד צ'ארלס טיטשמרש, הארי פיט, פרנק סמיתיס, Frank Vigor Morley, סריניוואסה רמנוג'אן, סיריל אופורד, Lancelot Stephen Bosanquet, Edward Linfoot, I. J. Good, סידני צ'פמן, אדגר ג. פיליס, M. M. Ahmed, פ. מ. אוון, ר. פרופיט, P. L. Srivastava, אדוארד מייטלנד רייט, A. C. Bassett, Ughtred Shuttleworth Haslam-Jones עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
מחקרים בתורת המספרים ובתחום של אנליזה מתמטית.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הארדי נולד בקראנליי (אנ') שבמחוז סארי שבדרום-מזרח אנגליה להורים שעסקו בהוראה. נטייתו למתמטיקה ניכרה כבר בילדותו. בשנת 1886 החל ללמוד בטריניטי קולג' של אוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1906 מונה למרצה למתמטיקה בטריניטי קולג'. בשנת 1818 עבר לאוניברסיטת אוקספורד. בשנת הלימודים 1928–1929 שהה באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1931 חזר לטריניטי קולג' והיה שם פרופסור עד 1942.

הארדי גילה יחד עם ג'ון אדנזור ליטלווד את המתמטיקאי ההודי סריניוואסה רמנוג'אן, שאת גאונותו יוצאת הדופן אך הלא מלומדת הוא זיהה מיד, והוא דרבן אותו לעבור לאנגליה כדי לקדם את התפתחותו האקדמית. כשנשאל על ידי פאול ארדש מה הייתה תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה, ענה הארדי ללא היסוס "גילויו של רמנוג'אן". עם זאת הוביל הארדי את המתמטיקה באנגליה במשך שנות דור. את רוב עבודותיו כתב עם ג'ון אדנזור ליטלווד, והיו אומרים עליהם שבאנגליה יש שלושה מתמטיקאים דגולים: הארדי, ליטלווד, והארדי-ליטלווד.

בשנת 1940 כתב את החיבור "התנצלותו של מתמטיקאי", על האסתטיקה של המתמטיקה מנקודת מבט אישית, ואף אוטוביוגרפית. הניסיון להנגיש לקהל רחב את דרך מחשבתו של מתמטיקאי היה חדשני, והספר נחל הצלחה. כיום נחשב הספר לקלאסיקה, אף על פי שאינו מייצג את אופן המחשבה של מתמטיקאי על פי רוב. הארדי, שהיה פציפיסט, כתב על תורת המספרים ש"ריחוקה מכל פעילות אנושית ישמור אותה אלגנטית ונקייה" מכל יישום. שנים לא רבות אחר-כך נוסדה ההצפנה המודרנית, העושה שימוש נרחב בתחומים אחדים של תורת המספרים. תרם גם תרומה גדולה להבנת חשיבותה של השערת רימן. להארדי גם תרומה לתחום הביולוגיה, באשר עקרון הארדי-ויינברג שהיה שותף לפיתוחו היווה הבסיס להתפתחות תחום הגנטיקה של אוכלוסיות.

הארדי נודע באימרתו "ארכימדס עדיין ייזכר כאשר אייסכילוס יישכח, כיוון ששפות נעלמות אך רעיונות מתמטיים נשארים לנצח".

הארדי הוא חתן מדליית קופלי של החברה המלכותית לשנת 1947.

בתרבותעריכה

הרומן "הפקיד ההודי" (אנ'), מאת דייוויד לוויט (2007, יצא לאור בעברית בהוצאת ידיעות ספרים, 2008) עוסק בחייו של הארדי ובעבודתו, ובמיוחד בקשריו עם ליטלווד ובפרשת ידידותו עם רמנוג'אן.

הארדי הוא דמות מרכזית בסרט "האיש שידע אינסוף" משנת 2015, שמבוסס על הספר בעל אותו שם מאת רוברט קניגל (אנ'), ומספר על חייו של רמנוג'אן, ובפרט על המפגש שלו עם הארדי.

הארדי הוא דמות משנית ברומן "הדוד פטרוס והשערת גולדבך" משנת 1992, מאת אפוסטולוס דוקסיאדיס (אנ').

קישורים חיצונייםעריכה

מספריו: