פתיחת התפריט הראשי

גוֹטהֶלְף בֶּרְגְשְׁטְרֶסֶרגרמנית: Gotthelf Bergsträsser‏; 5 באפריל 1886 - 16 באוגוסט 1933), מגדולי הבלשנים השמיים במאה ה-20.

גוטהלף ברגשטרסר
Gotthelf Bergsträsser
Bergstrasser.jpg
לידה 5 באפריל 1886
אוברלוזה, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 1933 (בגיל 47)
ברכטסגאדן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים גרמניה
עיסוק בלשן, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר שפות שמיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

ברגשטרסר נולד באוברלוזה שבסקסוניה, גרמניה. הוא למד באוניברסיטת לייפציג פילוסופיה, שפות קלאסיות ושפות שמיות.

לאחר שסיים את לימודיו עבד מספר שנים כמורה לשפות קלאסיות בדרזדן ובלייפציג. בשנת 1912 קיבל מינוי של מרצה לשפות שמיות באוניברסיטת לייפציג. בשנת 1915 הוזמן לשמש פרופסור באוניברסיטת קונסטנטינופול, ושם נשאר ארבע שנים. כקצין קישור גרמני לצבא הטורקי נתבקש בשנת 1918 לערוך סיור מחקרי באזור סוריה וארץ ישראל, סיור שאותו ניצל למחקריו על הארמית והערבית.

בשנת 1919 חזר לגרמניה, ובמהלך עשר השנים הבאות שימש כפרופסור באוניברסיטאות קניגסברג, ברסלאו, היידלברג ומינכן, כשהוא מתקדם ממוסד למוסד עם התפשטות המוניטין שלו.

בזמן התגברות הזרמים האנטישמיים בגרמניה היה מן המרצים הבודדים שהרים את קולו נגדם. הוא אף עזר לסטודנטים ומרצים למצוא מקומות עבודה מחוץ לגרמניה, ובכך לברוח מהתופת העתידה להתרחש עליהם.

ברגשטרסר מת כתוצאה מתאונה בעיירה ברכטסגאדן שבגרמניה בשנת 1933, והוא בן 47.

מחקרו המדעיעריכה

ברגשטרסר הקדיש את מירב זמנו לחקר הערבית. בין מחקריו החשובים בתחום זה יש לציין את ספרו "חֻנין אבן אסחאק והאסכולה שלו", האטלס של הערבית המדוברת בסוריה ובא"י, את עבודותיו על תולדות נוסח הטקסט של הקוראן, ואת מחקרו על הדיאלקט הערבי בדמשק.

ספר בעל חשיבות מיוחדת היה "מבוא לשפות שמיות" שכתב בשנת 1928. ספר זה נועד לשמש את תלמידי התואר הראשון לשפות שמיות, אבל האופן הברור והתמציתי שבו הוא מציג את משנתו, והתובנות המעמיקות המפוזרות לכל אורכו הפכו אותו לספר יסוד לדורות. הוא תורגם לאנגלית ומשמש גם בימינו.

ברגשטרסר לא משך ידו גם מארמית, ובין מחקריו הרבים ניתן לציין במיוחד את עיסוקו באוצר המילים של הארמית המערבית החדשה, בעיקר זו המדוברת בכפר הסורי מעלולה.

ספרו "דקדוק הלשון העברית"עריכה

עבודתו החשובה ביותר של ברגשטרסר היא ספרו "דקדוק העברית המקראית". ראשיתו של החיבור בניסיון לעדכן ולהשלים את הדקדוק הטוב ביותר שהיה קיים באותה עת – המהדורה ה-28 של הספר "דקדוק עברי" של וילהלם גזניוס בעריכת אמיל קאוטש. מהדורה זו הוכנה בשנת 1909 ותורגמה לאנגלית בשנת 1910 על ידי ארנס קאולי (  Gesenius' Hebrew Grammar) אולם בשל התפתחות המדע היא הייתה מיושנת כבר בשעת הדפסתה, ועל ברגשטרסר הוטל להכין את המהדורה ה-29.

לברגשטרסר התברר עד מהרה כי אין די בעדכון והשלמה, ועליו לכתוב חלקים רחבים מהספר מראשיתם. עובדה זו, וכן הקשיים שהביאה עמה מלחמת העולם הראשונה, גרמו לכך שחלקו הראשון של הספר יצא רק בשנת 1918 (תורת ההגה) וחלקו השני בשנת 1926פועל). ברגשטרסר לא הספיק לסיים את יתר חלקי הספר המתוכננים בשל מותו הבלתי צפוי.

הספר תורגם לעברית בידי מרדכי בן אשר בשנת 1972, ומהדורה שנייה, מתוקנת, יצאה בשנת 1977.

רשימת ספריועריכה

  • Die Negationen im Kur’ān: Ein Beitrag zur historischen Grammatik des Arabischen. 1911
  • Verneinungs- und Fragepartikeln und Verwandtes im Qur’ān. 1914
  • Neuaramäische Märchen und andere Texte aus Ma’lula. 1915
  • Hebräische Grammatik: 1. Teil. 1918
  • Neue meteorologische Fragmente des Theophrast, arabisch und deutsch. 1918
  • Hebräische Lesestücke aus dem Alten Testament 1920
  • Glossar des neuaramäischen Dialekts von Ma’lula 1921
  • Zum arabischen dialekt von Damaskus. 1924
  • Hunain ibn Ishāq über die syrischen und arabischen Galenübersetzungen. 1925
  • Einführung in die semitischen Sprachen: Sprachproben und grammatische Skizzen. 1928
  • Hebräische Grammatik: 2. Teil. 1929
  • Neue materialien zu Hunain ibn Ishāq’s Galen-bibliographie. 1932
  • Nichtkanonische Koranlesarten im Muhtasab des Ibn Ginnī. 1933
  • Sammlung nichtkanonischer Koranlesarten. 1934
  • Grundzüge des islamischen Rechts. 1935 (הפקה ועריכה של יוסף שכט)
  • Die Geschichte des Korantexts (3rd volume of Theodor Nöldeke's Geschichte des Qorans). 1938