גומייסה

כוכב בקבוצת כלב קטן

גוֹמֵייסָהערבית الغميصاء - "אל-גמיסה" טרוטת העיניים), נקרא גם β בכלב קטן, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים כלב קטן עם בהירות מדרגה 2.89. במקור השם ניתן לפרוקיון, שייצג בחורה הבוכה על כך שנעזבה על ידי שתי אחיותיה, סיריוס וקאנופוס. כאשר התקבע השם פרוקיון, עבר השם גומייסה לכוכב הסמוך. כ-3 מעלות מדרום לגומייסה נמצא כוכב לויטן, אחד הכוכבים הקרובים ביותר למערכת השמש, אך למרות שהם נראים קרובים, גומייסה נמצא למעשה במרחק גדול בהרבה - כ-162 שנות אור ממערכת השמש, כלומר המרחק בינו ובין כוכב לויטן הוא כ-150 שנות אור.

גומייסה
מיקומו של גומייסה בקבוצת הכוכבים כלב קטן
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלב קטן
שמות נוספים β בכלב קטן, HD 58715
סוג כוכב הסדרה הראשית כחול
בהירות נראית 2.89[1]
סיווג ספקטרלי B8 Ve[1]
עלייה ישרה 07ʰ 27ᵐ 09.04ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏21.54″ ‏17′ ‏08°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.59-
מרחק 162 שנות אור
49.67 פארסק[1]
רדיוס 4.2-2.8[2] רדיוסי שמש
מסה 3.5[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 150 מהשמש
טמפרטורה 13,740[2] K
מהירות סיבוב 270[2] ק"מ/שנייה
מהירות רדיאלית 22[1] קילומטר בשנייה
היסט 20.3535±1.222 אלפיות של שניות קשת

תכונות עריכה

גומייסה הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B8 Ve, עם מסה של כ-3.5 מסות שמש ורדיוס של כ-2.8 רדיוסי שמש בקטבים ולמעלה מ-4 רדיוסי שמש בקו המשווה, זאת בשל מהירות סיבוב גבוהה מאוד שעומדת על לפחות 270 קילומטר בשנייה, קרוב לגבול שמעליו הכוכב מתפרק.[2] בשל השוני ברדיוס גם טמפרטורת פני הכוכב אינה אחידה והיא גבוהה יותר בקטבים ומגיעה שם ל-13,700 קלווין לעומת כ-8,000 קלווין סביב קו המשווה. עוצמת ההארה של הכוכב היא בערך פי 150 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 185 בצירוף הקרינה העל-סגולה. בשל מהירות הסיבוב הגבוהה הכוכב מעיף חומר מפניו ויוצר דיסקת אבק המקיפה אותו ומגיעה למרחק של פי 35 מרדיוס הכוכב (כ-140 רדיוסי שמש).[2] הקרינה העל-סגולה הנפלטת מהכוכב מייננת את החומר בדיסקה וגורמת לספקטרום פליטה של מימן, ובשל כך התוספת e לסוג הספקטרלי. בעבר דווח שבהירותו של גומייסה משתנה[3] והוא סווג כמשתנה γ בקסיופאה,[4] אך מדידות עדכניות יותר לא זיהו שינויים בבהירותו.[5] לעומת זה זוהו פעימות לא רדיאליות שגורמות לשינויים מזעריים של כאלפית דרגת בהירות בתדירות של 7-8 שעות, תופעה שמוכרת בכוכבים נוספים מסוג זה.[6] בשנת 2017 דווח על שינויים מחזוריים קטנים במהירות הרדיאלית של הכוכב שמצביעים על אפשרות לקיומו של בן זוג עמום עם מסה נמוכה של פחות מחצי מסת שמש, שמקיף את גומייסה בזמן מחזור של כ-170 ימים, אך לא נמצאו עדויות ישירות לקיומו של בן זוג כזה.[7] ייתכן שבן הזוג הוא ננס לבן עמום מכדי להראות וייתכן שמדובר בכוכב שהיה בעבר המסיבי מבין השניים וכאשר עזב את הסדרה הראשית, התנפח והפך לענק אדום, איבד את רוב מסתו לטובת בן זוגו. עם זאת, ייתכן שהשינויים שנמדדו נובעים משינויים בכוכב עצמו ולמעשה אין לו כלל בן זוג.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 SIMBAD: Gomeisa
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 R. Klement, A. C. Carciofi, T. Rivinius, D. Panoglou, R. G. Vieira, J. E. Bjorkman, S. Štefl, C. Tycner, D. M. Faes, D. Korčáková, A. Müller, R. T. Zavala & M. Curé: Multitechnique testing of the viscous decretion disk model. I. The stable and tenuous disk of the late-type Be star β CMi, Astronomy & Astrophysics, Vol. 584, id. A85, p. 8 (2015)
  3. ^ W. M. Smart: On a suspected variation in the light of β Canis Minoris, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 96, p. 258 (1936)
  4. ^ General Catalogue of Variable Stars: β Canis Minoris
  5. ^ H. Bozic, M. Muminovic, K. Pavlovski, M. Stupar, P. Harmanec, J. Horn & P. Koubsky: No Rapid Variability Observed for the Be Stars HD 58050 and β CMi, Information Bulletin on Variable Stars, No. 2123, #1 (1982)
  6. ^ H. Saio, C. Cameron, R. Kuschnig, G. A. H. Walker, J. M. Matthews, J. F. Rowe, U. Lee, D. Huber, W. W. Weiss, D. B. Guenther, A. F. J. Moffat, S. M. Rucinski & D. Sasselov: MOST Detects g-Modes in the Late-Type Be Star β Canis Minoris (B8 Ve), The Astrophysical Journal, Vol. 654, Iss. 1, p. 544 (2007)
  7. ^ N. Dulaney, N. D. Richardson, C. J. Gerhartz, J. E. Bjorkman, K. S. Bjorkman, A. C. Carciofi, R. Klement, L. Wang, N. D. Morrison, A. D. Bratcher, J. J. Greco, K. K. Hardegree-Ullman, L. Lembryk, W. L. Oswald & J. L. Trucks: A Spectroscopic Orbit for the late-type Be star β CMi, The Astrophysical Journal, Vol. 836, Iss. 1, article id. 112 (2017)