גונסלו סאנצ’ס דה לוסדה

גונסאלו סאנצ'ס דה לוסדה סאנצ'ס בוסטמנטהספרדית: Gonzalo Sánchez de Lozada Sánchez Bustamante; נולד ב-1 ביולי 1930), ידוע בכינויו "גוני", הוא פוליטיקאי ואיש עסקים בוליביאני, ששימש כנשיא ה-61 של בוליביה במשך שתי קדנציות לא רצופות, בין השנים 1993 ל-1997 ומ-2002 עד 2003. הוא חבר לכל החיים בתנועה הלאומנית המהפכנית (Movimiento Nacionalista Revolucionario, MNR). כשר התכנון בממשלתו של הנשיא וויקטור פז אסטנסורו, דה לוסדה השתמש ב"טיפול בהלם", בשנת 1985 כדי לחתוך את ההיפר-אינפלציה מ-25,000% לפחות מ-10% תוך פחות מ-6 שבועות.

גונסלו סאנצ’ס דה לוסדה
Gonzalo Sánchez de Lozada y Sánchez Bustamante
לידה 1 ביולי 1930 (בן 93)
לה פאס, בוליביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בוליביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Revolutionary Nationalist Movement עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא בוליביה ה־77
6 באוגוסט 2002 – 17 באוקטובר 2003
(שנה ו־10 שבועות)
חורחה קווירוגה
קרלוס מסה
- ה־74
6 באוגוסט 1993 – 6 באוגוסט 1997
(4 שנים)
Jaime Paz Zamora
הוגו בנסר
פרסים והוקרה
קצין גבוה במסדר קונדור האנדים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נבחר פעמיים לנשיא בוליביה, בשתי הפעמים כמועמד ה-MNR. במהלך כהונתו הראשונה (1993–1997) הוא יזם סדרה של רפורמות חברתיות, כלכליות וחוקתיות[1]. שנבחר לקדנציה שנייה בשנת 2002, הוא נאבק במחאות ובהפגנות[2]. באוקטובר 2003, הקשורים לסכסוך הגז בבוליביה. על פי דיווחים רשמיים, 59 מפגינים, 10 חיילים ו-16 שוטרים מתו בעימותים[3]. כתוצאה מההתנגשויות האלימות התפטר סאנצ'ס דה לוסדה ועזב לגלות בארצות הברית. במרץ 2006 התפטר מהנהגת ה-MNR.

ממשלתו לשעבר של אבו מוראלס ביקשה, ללא הצלחה, את הסגרתו מארצות הברית כדי לעמוד למשפט על אירועי 2003. המרכז לזכויות חוקתיות, שייצג את הקורבנות, ביקש פיצויים בגין הוצאה להורג ללא משפט, בתביעה נגדו בארצות הברית במסגרת חוק נזקי זרים. בשנת 2014, בית המשפט המחוזי האמריקני בפלורידה קבע כי התיק יכול להמשיך על פי חוק הגנת קורבנות עינויים (TVPA). המשפט, שהחל ב-5 במרץ 2018 והסתיים ב-30 במאי 2018, מצא כי סאנצ'ס דה לוסדה ושר הביטחון לשעבר קרלוס סאנצ'ס ברזיין אינם אחראים למותם של האזרחים, לאחר שהשופט הכריז כי אין "ראיות מספיקות" לכך. אף על פי כן, ב-3 באוגוסט 2020, בית המשפט לערעורים ביטל את פסק הדין הזה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.