גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה
גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה (בשוודית: Gustaf VI Adolf; שמו המלא: אוסקר פרדריק וילהלם אולף גוסטף אדולף; 11 בנובמבר 1882 – 15 בספטמבר 1973) היה מלך שוודיה מ-29 באוקטובר 1950 ועד למותו. הוא היה בנם הבכור של גוסטב החמישי, מלך שוודיה ושל אשתו ויקטוריה, נסיכת באדן ובמשך 43 שנות מלכותו של אביו הוא היה יורש העצר.
 | |||||||||
| לידה |
11 בנובמבר 1882 סטוקהולם, האיחוד השוודי-נורווגי  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1973 (בגיל 90) הלסינבורג, שוודיה  | ||||||||
| שם מלא | אוסקר פרדריק וילהלם אולף גוסטף אדולף | ||||||||
| מדינה |
שוודיה | ||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות המלכותי, האגה | ||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת אופסלה  | ||||||||
| בת זוג |
מרגרט, נסיכת קונוט (1920-1905) לואיז, נסיכת באטנברג (1965-1923) | ||||||||
| שושלת בית ברנדוט | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
גוסטב השישי היה ארכאולוג חובב והתעניין במיוחד בתרבויות העתיקות של איטליה. בשלבים מאוחרים יותר של חייו הוא היה תומך נלהב של התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית ונפגש בסטוקהולם עם מרטין לותר קינג.
גוסטב השישי הוא המלך שהעניק לש"י עגנון את פרס נובל לספרות לשנת 1966.
ראשית חייו עריכה
גוסטב השישי נולד בארמון סטוקהולם. בלידתו הוענק לו התואר דוכס סקונה. הוא היה צאצא של בית המלוכה של משפחת ברנדוט מצד אביו וצאצא של בית ואסה מצד אמו. דרך אמו הוא היה גם צאצא של גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה.
ב-8 בדצמבר 1907, לאחר מות סבו, אוסקר השני, הפך גוסטב אדולף לנסיך הכתר.
מלך עריכה
ב-29 באוקטובר 1950, עם מות אביו, גוסטב החמישי, בהיותו בן 67, הפך גוסטב השישי למלך שוודיה. באותה עת הוא היה יורש העצר המבוגר ביותר בעולם. המוטו האישי שלו היה "החובה לפני הכל" (בשוודית: Plikten framför allt). במהלך תקופת מלוכתו, התקיים תהליך של יצירת חוקה חדשה שתחליף את החוקה הקודמת שכוננה ב-1809, שינוי שנכנס לתוקף רק לאחר מותו של המלך. בין הרפורמות שהיו אמורות להיות במסגרת שינויים אלה היה הרעיון של ביטול המלוכה, או לכל הפחות מיתונו של הסעיף בחוקה שאמר "המלך לבדו מושל בממלכה".
איכויותיו האישיות של גוסטב השישי עשו אותו דמות אהודה בקרב עמו ובתמורה אהדה ציבורית זו הובילה לדעת קהל חזקה לטובתה של השארת המלוכה על כנה. מומחיותו והתעניינותו של המלך במגוון רחב של תחומי ידע (אדריכלות ובוטניקה היו רק שניים מתוכם), גרמו לציבור לרחוש לו כבוד, בנוסף לטבעו הצנוע והבלתי פורמלי ולהימנעותו המכוונת מגינוניי פאר והדר. עם זאת, הוכפפה המלוכה למוסדות הדמוקרטים של המדינה. סמכויות נוספות של המלך בוטלו כאשר הושלם תהליך כינונה של החוקה ב-1975.
גוסטב השישי מת ב-1973, עשרה שבועות לפני יום הולדתו ה-91, בבית החולים הישן בהלסינבורג, בקרבת מקום למעון הקיץ שלו בטירת סופירו, לאחר התדרדרות במצב בריאותו שהגיעה לשיאה בדלקת ריאות. את כסאו ירש נכדו בן ה-27, קרל השישה עשר גוסטב, בנו של הנסיך המנוח גוסטב אדולף. מותו של המלך אירע ימים ספורים לפני הבחירות הכלליות. בניגוד למסורת, המלך לא נטמן בכנסיית רידרהולם שבסטוקהולם, אלא בבית הקברות המלכותי שבהאגה, לצד שתי נשותיו המנוחות.
תחומי עניין עריכה
למלך יצא מוניטין ברמה לאומית, ברמה בינלאומית ובחוגי משפחתו של "פרופסור מקצועי חובב". גוסטב השישי אדולף היה ארכאולוג מסור ובמסגרת המחקר שניהל ב-1958 בבוטניקה, הוא שהה באקדמיה הבריטית. גוסטב השישי אדולף השתתף במשלחות ארכאולוגיות בסין, ביוון, בקוריאה ובאיטליה והוא הקים את מכון המחקר השוודי ברומא. בדצמבר 1934 ביקר, כנסיך הכתר, בארץ ישראל ובעבר הירדן וסייר באתרים ארכאולוגיים בירושלים, ביריחו, בפטרה ובעמאן. הוא גם סקר את המפעל הציוני וביקר בתיאטרון הבימה בתל אביב[1] ובאוניברסיטה העברית בירושלים[2].
ברשותו של המלך הייתה ספרייה שהכילה כ-80,000 ספרים ובאופן יותר מרשים, הוא קרא את רובם. הוא גילה עניין בספרות מקצועית על ההיסטוריה של סין ושל מזרח אסיה. לכל אורך חייו הוא התעניין במיוחד בהיסטוריה של התרבות האנושית. תחום העניין הנוסף שלו היה בוטניקה והוא התרכז בפרחים ובגינון. הוא נחשב למומחה בפרח הרודודנדרון. במעון הקיץ שלו בטירת סופירו, הוא יצר את אחד מאוספי פרח הרודודנדרון הנאים ביותר.
כמו בנו, הנסיך בריטל, גילה המלך עניין רב בספורט. הוא נהנה לעסוק בטניס, בגולף ובדייג.
חיי משפחה עריכה
ב-15 ביוני 1905, נשא הנסיך גוסטב אדולף את מרגרט, נסיכת קונוט בקפלת סנט ג'ורג' בטירת וינדזור. הנסיכה מרגרט הייתה בתו של הנסיך ארתור, דוכס קונוט וסטראת'רן, בנם של המלכה ויקטוריה ושל אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה.
גוסטב אדולף והנסיכה מרגרט הביאו לעולם חמישה ילדים:
- הנסיך גוסטב אדולף, דוכס וסטרבוטן (1906–1947), נהרג בתאונת מטוס, אביו של קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה הנוכחי.
- הנסיך זיגוארד, דוכס אופלנד (1907–2002), נישא למריאן ברנדוט.
- אינגריד, נסיכת שוודיה (1910–2000), מלכת דנמרק, אשת פרדריק התשיעי, מלך דנמרק ואמן של מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק הנוכחית ושל אנה מריה, מלכת יוון.
- הנסיך ברטיל, דוכס האלנד (1912–1997). נישא לליליאן, דוכסית האלאנד.
- הנסיך קרל, דוכס דאלמה (1916–2012).
הנסיכה מרגרט מתה באופן פתאומי ב-1 במאי 1920 מזיהום שנבע מניתוח שעברה. באותה עת היא הייתה בחודש השמיני להריונה.
ב-3 בנובמבר 1923 נישא גוסטב אדולף בשנית ללואיז, נסיכת באטנברג בארמון סנט ג'יימס. לואיז הייתה אחותו של לואי מאונטבאטן ודודתו של הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו. לואיז הייתה למלכת שוודיה. הן לואיז והן ילדיו של המלך היו ניניה של המלכה ויקטוריה. מנישואיהם של גוסטב אדולף ושל לואיז נולדה רק ילדה אחת שנולדה מתה.
בעת שהנסיכה מרגרט עשתה בביקור בבריטניה בשנים הראשונות של נישואיהם, נפוצו שמועות בשוודיה שגוסטב אדולף ניהל רומן עם זמרת האופרטות, רוזה גרונברג. הזמר השוודי, קרל-אריק אוליבברינג טען בריאיון עיתונאי שהוא בנו מחוץ לנישואין של גוסטב אדולף, טענה שנלקחה ברצינות על ידי הביוגרף של המלך, קייל פריד.
גוסטב השישי אדולף היה סבם הן של יורשו בכס המלכות, קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה והן של מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק, מלכיהם של שתי הארצות הללו היום.
תאריו עריכה
- 11 בנובמבר 1882 – 8 בדצמבר 1907 – הוד מעלתו המלכותית, דוכס סקונה, נסיך שוודיה.
- 8 בדצמבר 1907 – 29 באוקטובר 1950 – הוד מעלתו המלכותית, נסיך הכתר של שוודיה, דוכס סקונה.
- 29 באוקטובר 1950 – 15 בספטמבר 1973 – הוד מלכותו, מלך שוודיה.
אילן יוחסין עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- King Gustaf VI Adolf of Sweden, Unofficial Royalty
- גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גוסטב ה-6 אדולף, (1882-1973), מלך שבדיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Gustaf Adolf Tours Palestine, Visits Colony, Sees Habimah JTA, December 16, 1934
- ^ Gustaf Adolf visits Hebrew University JTA, December 17, 1934
| הקודם: גוסטב החמישי |
מלכי שוודיה | הבא: קרל השישה עשר גוסטב |