גוראן האג'יץ'
| ערך מחפש מקורות | |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
גוראן האג'יץ (בסרבית: Горан Хаџић, בקרואטית: Goran Hadžić; 7 בספטמבר 1958 - 12 ביולי 2016) היה פוליטיקאי סרבי מקרואטיה שבימי מלחמות האזרחים ביוגוסלביה לשעבר ומלחמת העצמאות של קרואטיה, נבחר על ידי נציגים של האוכלוסייה הסרבית מקרואטיה לנשיא השני של "הרפובליקה הסרבית של קראינה" (בין 26 בפברואר 1992 - דצמבר 1993) במקומו של ד"ר מילאן באביץ'[1]. הוא הואשם בפשעים כנגד האנושות, ובהפרת חוקי מלחמה על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר. ב-20 ביולי 2011 הוא נלכד ונעצר על ידי סוכנות הביון והביטחון של סרביה ונהיה למבוקש האחרון של בית הדין הפלילי הבינלאומי. האג'יץ' היה מחסנאי במקצועו.
 | |||
| גוראן האג'יץ' בשנת 1992 | |||
| לידה |
7 בספטמבר 1958 וינקובצי, קרואטיה  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 2016 (בגיל 57) נובי סאד | ||
| מדינה |
 סרביה | ||
| מקום קבורה |
נובי סאד | ||
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה, המפלגה הדמוקרטית הסרבית | ||
| |||
  | |||
פרטים ביוגרפיים והתחלת פעילותו הפוליטית עריכה
גוראן האג'יץ' נולד בעיר וינקובצי במזרח קרואטיה, בימי השלטון הקומוניסטי ביוגוסלביה המאוחדת. בצעירותו היה פעיל פוליטי בליגת הקומוניסטים היוגוסלבית. לפני פרוץ מלחמת העצמאות של קרואטיה הוא עבד כמחסנאי בכפר פאצ'טין על ידי וינקובצי, במחסן של התשלובת למוצרים חקלאיים "וופיק" (Vukovarski Poljoprivredno Industrijski Kombinat VUPIK). היה ליו"ר מועצת הכפר ואחר כך נבחר למועצה העירונית של ווקובאר מטעם ליגת המפלגה הקומוניסטים לשינויים דמוקרטיים. בהמשך הצטרף למפלגה הדמוקרטית הסרבית בקרואטיה ועלה מהר בהיררכיה של המפלגה. נבחר מטעמה למועצת העיר ווקובאר ובמרץ 1991 נבחר ליושב ראש מועצת העיר. כמו כן נבחר להנהלת המפלגה בקנין וליושב ראש ההנהלה המחוזית בפאקראץ של המפלגה SDS בסלאבוניה המזרחית, באראניה וסרם המערבית.
בהנהגת הבדלנים הסרבים בימי מלחמת העצמאות של קרואטיה עריכה
האג'יץ' השתתף בעימותים הסרבים-קרואטים בפראק הלאומי של האגם פליטביצה ב29-30 מרץ 1991 ונפל לזמן קצר בשבי של הצבא הקרואטי. התקרית הייתה ציון דרך במלחמה בין קרואטיה ובין הפדרציה היוגוסלבית, בפועל סרביה בראשותו של סלובודן מילושביץ'. התקריות הביאו להרוגים הראשונים משני הצדדים בפרוץ מלחמת העצמאות של קרואטיה[2]. בהמשך הסרבים במזרח קרואטיה הקימו "חבל אוטונומי של סלאבוניה המזרחית, באראניה וסרם המערבית" עם ממשלה אזורית בראשותו של גוראן האג'יץ'. הוא כיהן בתפקיד זה בין 25 ביוני- 25 בספטמבר 1991. החבל האוטונומי הנ"ל התחבר עם אזורים נוספים של קרואטיה בעלי רוב סרבי כדי ליצור את "הרפובליקה הסרבית של קראינה" בהנהגתו של ד"ר מילאן באביץ'.
ב-26 בפברואר 1992 בלחץ של מילושביץ', האספה של הרפובליקה הסרבית של קראינה הדיחה את באביץ' והחליפה אותו בהאג'יץ', שנראה למילושביץ' כדמות חלשה יותר וניתנת להשפעה. באביץ' הוחלף מפני שדחה את התוכנית של סיירוס ואנס שאושרה על ידי מילושיבץ'. האג'יץ נשאר בתפקיד עד דצמבר 1993. בספטמבר 1993, כאשר הכוחות הקרואטים פתחו במבצע "הכיס מדאק", קרא האג'יץ' לעזרה דחופה מהשלטונות בבלגרד. בקשותיו לנשק, תגבורות וציוד לא זכו תשובה הממשלה בבלגרד, אבל כ-4,000 אנשי "משמר המתנדבים" בפיקודו של ארקאן הגיעו לאזור על מנת לתמוך בכוחות של הרפובליקה של קראינה.
בפברואר 1994 החליף מילאן מארטיץ' את האג'יץ' כראש הפרבליקה של קראינה. בשנת 1995 איים בהפרדת סלאבוניה המזרחית משאר הרפובליקה הסרבית בגלל תוכניות שנועדות לאחד את קראינה עם הרפובליקה סרפסקה שבבוסניה-הרצגובינה. [3]
אחרי מבצע "סופה" (אולויה) באוגוסט 1995, חלק משטחי הרפובליקה של קראינה נשארה לחלוטין מחוץ לשליטת הממשלה בזגרב. בין השנים 1996-1997 האג'יץ' היה ראש הממשלה של החבל האוטונומי הסרבי של מזרח סלאבוניה, באראניה וסרם המערבית, אזור שנמצא אז תחת חסות האו"ם עם נוכחות כוחות UNTAES. בהמשך, בהתאם להסכם ארדוט שולב האזור מחדש לתוך המדינה הקרואטית.
אחרי המלחמה עריכה
אחרי במלחמה נמלט גוראן האג'יץ' לסרביה והתגורר כאזרח פרטי בחווילה בעיר נובי סאד. לפי מקורות אחדים התמנה ל"יועץ" של חברת דלק עם משכורת מכובדת. בשנת 2000 השתתף בלווייתו של ארקאן, שהיה מבוקש על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג כפושע מלחמה, והגדיר אותו כ"גבור גדול". [4]
ב-4 ביוני 2004 הוגש נגדו כתב אישום על ידי בית הדין הפלילי בהאג ליוגוסלביה והוכרז כמבוקש. שעתיים אחרי קבלת הידיעה על צו המעצר התחמק האג'יץ מהמעצר וברח. באוקטובר 2010 העלתה הממשלה הסרבית את הפרס תמורת קבלת מידע על מקום הימצאותו לסכום בשווי 250,000 אירו. בסופו של דבר הוא נלכד ב-20 ביולי 2011 בכפר קרושדול בהרי פרושקה גורה בסביבות נובי סאד ולא רחוק מהגבול בין סרביה וקרואטיה, על ידי אנשי משרד הפנים הסרבי וסוכנות הביון והביטחון של סרביה סיוע משמר הגבול הקרואטי[5], וכעבור יומיים הוסגר לבית הדין הבינלאומי בהאג. הוא האחרון מרשימת 161 הנאשמים בפשע מלחמה על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר.
המשפטים נגדו בקרואטיה עריכה
האג'יץ' הועמד לדין ונשפט פעמיים, ללא נוכחות, בקרואטיה. בשנת 1995 הואשם בהתקפות בטילים על היישובים שיבניק וודיצה ונידון ל-20 שנות מאסר. בשנת 1999 נשפט על פשעי מלחמה שבוצעו ביישוב טניה, על יד אוסייק ונידון ל-20 שנות מאסר נוספות.
בשנת 2001 נרשם על ידי האינטרפול ברשימת המבוקשים ביותר. בשנת 2002 פרקליט המדינה של קרואטיה האשים את האג'יץ', את "השלישייה מווקובאר" (וסלין שליוואנצ'אנין, מילה מרקשיץ' ומירוסלב ראדיץ') ואת מפקדיו הבכירים של הצבא העממי היוגוסלבי ברצח כ-1,300 תושבים קרואטים בווקובאר, אוסייק, וינקובצי, ז'ופאניה וישובים אחרים.
משפטים בינלאומיים עריכה
ב-4 ביוני 2004 בית הדין הבינלאומי לפשעים ביוגוסלביה לשעבר האשים את האג'יץ' בפשעי מלחמה. כתב האישום כולל 14 סעיפי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בגין. נטען כי היה מעורב בטרנספר בכפייה וברציחתם של אלפי אזרחים קרואטים מהרפובליקה של קרואטיה בשנים 1993-1991. כתב האישום מציין את טבח ווקובאר בשנת 1991 שבו נהרגו כ-250 קרואטים בבית החולים של העיר; הטבח בדאל (Dalj), בטבח בארדוט (Erdut) ולובאס; מעורבות במחנות בסטאיצ'בו, בגייצי, וסרמסקה מיטרוביצה; הריסה מכוונת של בתים ושל מוסדות דת ותרבות ביישובים דאל, ארדוט, לובאס, טובארניק וווקובאר.
מותו עריכה
האג'יץ' נפטר בבית חולים בנובי סאד ב-12 ביולי 2016 כתוצאה מסרטן המוח.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
- כתבה של רדיו סבובודה מ-9 ביוני 2011 (ברוסית)
- ידיעה בעיתון "לה מונד" הצרפתי על לכידתו (בצרפתית)
הערות שוליים עריכה
- ^ http://www.worldstatesmen.org/Croatia.html#Krajina
- ^ Tim Judah (2001). The Serbs: History, Myth and the Destruction of Yugoslavia. Yale University Press. pp. 175–76, 244.
- ^ Vreme News מ-11 ביולי 2010 דייג'סט אייג'נסי
- ^ Warlord, Now a Serbian Patriot, Is Buried, New York Times
- ^ פושע המלחמה הסרבי האחרון שמבוקש בהאג - נעצר
- ^ Associated Press, Goran Hadzic, Ex-Leader of Rebel Serbs in Croatia, Dies at 58, New York Times, July 13, 2016